להלן מאתר ברכת אברהם
שאלה:
בקבוקי שתיה או פחיות של חברת “קוקה קולה” ללא כשרות בכיתוב רוסית המגיע מאוקרינה או כיתוב בערבית המגיע מהרשות הפלשתינאית, האם מותרים בשתיה היות והשמועה אומרת שמשקה זה אינו צריך הכשר כלל? או שיש לחשוש לאותם מומחים הטוענים בתוקף שבקוקה קולה ללא הכשר ישנם רכיבים שאינם כשרים?
תשובה:
תשובה: ישנו צורך בהשגחת כשרות מתמדת על קוקה קולה, ככל מוצר כשר אחר, ואין ראוי לרכוש ללא כשרות מוסמכת.
מקורות ונימוקים:
כשאנו פוגשים בדיסאינפורמציה שכזו אנו מנסים לבודד ולהגיע למקורות המידע האמינים. הקושי לקבל מידע אמין בנושא זה נובע מהסודיות שעליה שומרים בחברת קוקה קולה. מעטים בעולם יודעים את הנוסחה המלאה לתמצית המשקה, החברה עצמה מחולקת למספר מפעלים שבכל אחד מהם מייצרים רק רכיב אחד משלל רכיבי המשקה, כך שעובדי המפעל אינם מכירים את הרכיבים האחרים. למפעל המרכזי [ממוקם באטלנטה- ארה”ב] מגיעים הרכיבים משלל המפעלים כשהם מזוהים על ידי קוד בלבד, ושם מונחים עובדי המפעל ליצור את התמצית המלאה על ידי עירוב של כמות X מחומר בעל קוד Y, בלא שהם יודעים מה הם מערבים. כך עובדי המפעל אינם מכירים את כלל הרכיבים, ואפילו המשגיחים במפעל עצמו, אינם מכירים את כשרותם של כלל הרכיבים, אלא רק את הכשרות במפעל עצמו.
את הנוסחה המלאה יודעים בודדים בצמרת החברה, וכדי להיפתח לשוק הכשר החליטה חברת קוקה קולה לחשוף את שלל הרכיבים בפני שני נותני ההכשר היחידים המפקחים על מפעלי קוקה קולה ברחבי העולם: -OU ארה”ב, ומערכת הכשרות של הרב לנדא- ישראל. ניתן אמנם למצוא קוקה קולה עם הכשרים נוספים [בד”ץ מחזיקי הדת], אך אלו מעידים על פיקוח במפעלי הקצה של קוקה קולה, בהם מוהלים את התמציות במים וסוכר, מוסיפים פחמן דו חמצני (גזים) וממלאים בבקבוקים, אך אין להם גישה למפעלים שבהם מייצרים את התמציות.
בשיחה עם נותני הכשרות [הרב מוטי הסופר – ראש מחלקת חומרי גלם במערכת הכשרות של הרב לנדא] ניסינו לדלות את המידע הכולל במפעלי הייצור של קוקה קולה:
ישנה מחלקה כשרה שפועלת רק כשיש צורך בתמצית כשרה (כל ששה שבועות בערך), ובשאר הזמן היא מושבתת ונעולה. המחלקה מייצרת רק לפי הצורך במפעלים הכשרים, ולכן התמציות המיוצרות בה אינן מגיעות כלל למפעלים שאינם תחת השגחת כשרות! חומרי הגלם במחלקה זו אינם זהים לחומרי הגלם בשאר קווי הייצור. יותר מכך – גם במחלקה זו ישנה דינמיות, ובכל פעם שמפקחי הכשרות מפעילים אותה הם מקבלים הוראות שונות ביחס לחומרים המאושרים בייצור זה.
וזאת הסיבה שהטעם של קוקה קולה אינו שונה ברחבי העולם, היות וחומרי הגלם עצמם אינם משתנים, אך מקורות חומרי הגלם משתנים בהחלט.
שלשה דוגמאות מעשיות:
גליצרין- חומרי גלם רבים מופקים ממקורות שונים, מן החי, מן הצומח, מענבים וכדומה. הידוע מבניהם הוא הגליצרין, חומר ממתיק ומסמיך שמעורב במוצרים רבים ובין היתר בתמציות הטעם של הקוקה קולה. (בעבר גם גליצרין משומן בעלי חיים היה מופק באמצעים כימיים, בעירוב עם סודה קאוסטית, ויש מן הפוסקים שביקשו להתירו, אך כיום חלקו מופק באמצעות אידוי שאינו פוגם אותו מאכילה והוא נחשב כטרף). לצורך הייצור הכשר משתמשים בתמציות שבהן גליצרין כשר מן הצומח, לעומת זאת בשאר הייצור חברת קוקה קולה סירבה להתחייב להימנע מלהשתמש בגליצרין מן החי [למרות שבכך הם מפסידים את נתח השוק הצמחוני והטבעוני]. הגליצרין הוא רק דוגמא אחת לחומרי טעם וצבע שעוברים שינויים בקוקה קולה ודרושים מעקב ופיקוח מתמיד!
קרמל- אחד מהמרכיבים הדומיננטיים במשקה קוקה קולה הוא הקרמל המופקד על צבעו השחור וטעמו המתוק. חומרי גלם רבים המשמשים לתמצית הקוקה קולה נרכשים ממפעלי ייצור חיצוניים. במעקב של פיקוח הכשרות על מקורות הייצור מתגלה שלעיתים קווי הייצור משמשים לסירוגים גם לייצור חומר שאינו כשר, או מחוממים במערכת קיטור שמשותפת לחומרים שאינם כשרים. במקרים אלו חומר הגלם נחשב לחומר שאינו כשר מבחינה הלכתית, אף אם כל רכיביו ‘כשרים’. לדוגמא: בצרפת ישנו מפעל גדול בו מייצרים קרמל חלבי שאינו כשר. מובן שבקוקה קולה לא משתמשים בקרמל חלבי (מחמת האלרגנים), אך גם קרמל פרווה שמיוצר באותן המכונות אינו כשר לפי ההלכה. במפעלים נוספים שמהם רוכשים בקוקה קולה ישנו ייצור של קרמל מדגנים (שעלול להיות באיסור ‘חדש’). הקרמל הוא רק דוגמא לאחד מחומרי הגלם שמקור הייצור שלהם משתנה ומחייב מעקב כשרותי! לצורך הייצור הכשר ישנו מעקב אחר מקורות הייצור, ולעיתים מתבצעת הכשרה במפעלים מסוימים כדי לייצר את חומר הגלם הכשר!
צבע מאכל- ויש להוסיף שצבע המאכל של הקולה בלי ההכשר יש חשש גדול מבוסס על כמה עובדות שמפיקים ממזגי ענבים שהוא יין נסך.
ואע”ג שידוע שמרן הרב עובדיה זצוק”ל היה מורה להתיר את שתיית הקוקה קולה ללא כשרות ואפילו בפסח, כפי שהעיד בשמו בנו הראש”ל שליט”א. אלא דאפשר שהיה זה בתקופה שהגליצרין היה מיוצר ע”י חומציות, משא”כ עתה יתכן שהיה מודה שראוי להדר ולהקפיד על כשרות.