לאן ממהרים???

[יעקב. ח. מ.]

ישנם אנשים וגם אברכים שמשום מה תמיד ממהרים, ובפרט בתפילות ר"ה, כל אפשרות שיש להריץ את התפילה, אתם תשמעו אותם בפיוטים, בעת שערי רצון, כל פעם ינסו להתחיל במנגינה המהירה, באמת מעניין מה עושים כאשר הם מגיעים לבית, האם ישר פותחים את הגמ',
אתם יכולים גם לראות אותם בהקפות של שמחת תורה שכבר בהקפה הראשונה, הם אוחזים כבר בהקפה החמישית, הם כל הזמן עם המחזור ורק אומרים את הי"ר, ואני שואל היכן הדוגמא אישית, אלו שכל השנה לומדים ועוסקים בתורה, וכשבאים לשמוח בתורה, הם נעלמים, למה. מהיכן זה נובע. ואכמ"ל לעת עתה.

 

[ישועה ורחמים]

אצל מרן הרב עובדיה זצ"ל, היו אומרים את ההקפות תוך כמה דקות, הקפה שיר, הקפה שיר וכו'.

 

[פשוט]

כל אדם ומידת הסבלנות שלו...
אבל לענ"ד מן הראוי שלא יהיו מחלוקות בציבור, זה מושך לפה וזה מושך לשם... ומי שקשה לו תפילה ארוכה עם ריבוי מנגינות ימצא לו מנין יותר מהיר, ומי שאוהב יותר אריכות ימצא לו מנין שמאריך יותר.

 

[ישועה ורחמים]

וגם אם למישהו אין סבלנות להיות כל ההקפות, אין סיבה להתקיף אותו.

 

[דוד א]

אצל מרן הרב עובדיה זצ"ל, היו אומרים את ההקפות תוך כמה דקות, הקפה שיר, הקפה שיר וכו'.

גם אם למישהו אין סבלנות להיות כל ההקפות, אין סיבה להתקיף אותו.

צודק הרב יעקב ח. מ.
וצריך להסביר את דבריו.
יתכן ולאדם אין סבלנות למצבים מסויימים ...
השאלה שלו היא למה תמיד רואים אותם בלי סבלנות, בימים נוראים, בהקפות, בשחרית של שני וחמישי בימי חול, ועוד
ופתאום כשהם נכנסים ל(מטבח של) הכולל יש הרבה סבלנות להתפלסף על כל מיני נושאים שאינם מעלים ואינם מורידים מאומה.
הוא סך הכל רצה לחזק אותנו לחוס על הזמן, לנצל את התפילות האדירות שנאמרות בין ההקפות, לשמוח באמת ובתמים בשמחת תורה ו"לשים בצד" את השעון כמה שאפשר.
לא ליצור מצב תחרותי עם עצמנו, לגמור לסיים וללכת הבייתה.
אתם מכירים את החזנים שמטיסים את החזרה ???
לצערנו התופעה הזו נכנסה גם אצלנו,
עוד חמש דקות לתפילת מנחה תוסיף לנו הרבה בקרבת אלוקים !
תחשבו על זה !
אני צודק, הרב יעקב ח. מ. ?

 

[ישועה ורחמים]

צודק הרב יעקב ח. מ.
וצריך להסביר את דבריו.
יתכן ולאדם אין סבלנות למצבים מסויימים ...
השאלה שלו היא למה תמיד רואים אותם בלי סבלנות, בימים נוראים, בהקפות, בשחרית של שני וחמישי בימי חול, ועוד
ופתאום כשהם נכנסים ל(מטבח של) הכולל יש הרבה סבלנות להתפלסף על כל מיני נושאים שאינם מעלים ואינם מורידים מאומה.
הוא סך הכל רצה לחזק אותנו לחוס על הזמן, לנצל את התפילות האדירות שנאמרות בין ההקפות, לשמוח באמת ובתמים בשמחת תורה ו"לשים בצד" את השעון כמה שאפשר.
לא ליצור מצב תחרותי עם עצמנו, לגמור לסיים וללכת הבייתה.
אתם מכירים את החזנים שמטיסים את החזרה ???
לצערנו התופעה הזו נכנסה גם אצלנו,
עוד חמש דקות לתפילת מנחה תוסיף לנו הרבה בקרבת אלוקים !
תחשבו על זה !
אני צודק, הרב יעקב ח. מ. ?

אתם צודקים, אבל לא לכולם יש את הסבלנות לזה. ולא צריכים לדון אותם לכף חובה ולהתחיל לדון מה הם עושים בבית אחר כך

 

[יהודה מ.]

לדעתי ההבנה אם זה למהר לצורך לימוד תורה זה מובן וכך צריך להיות, אני לא מדבר מדאי מהר, אלא לא למרוח את הזמן יותר מדאי. גם אם כל הזמן לא כ"כ לומדים עכשיו יש לו הרגשה למהר בשביל ללמוד זה מצוין כך צריך להיות. לימוד תורה יותר חשוב מכל התפילות שמתפללים יותר מדאי הרבה זמן.
זה לא קשור לסבלנות אם אדם מבין את ערך התפילה וההקפות גם אם בדרך כלל אין לו סבלנות הוא יהנה ולא ירצה מהר, אלא שאין כ"כ ערך להבנה במעלה.
יש מנינים שיש תחרות איזה מנין סיים יותר מאוחר זה ביטול תורה לשמה.
הכלל לא מהר ולא למרוח סתם. להתחבר לתפילה ולהתפלל נורמלי מילה במילה.

 

[דוד א]

אתם צודקים, אבל לא לכולם יש את הסבלנות לזה. ולא צריכים לדון אותם לכף חובה ולהתחיל לדון מה הם עושים בבית אחר כך

גם אתה צודק :)
אבל הבעיה היא שלפעמים זה בא על חשבוננו,
הוא מטיס את החזרה כמו טיל וכמעירים לו הוא שואל על איזו מילה דלגתי ??
ונותן הרגשה כפגוע ונעלב
בעוד שהוא נתן תחושה של רצון רק לעוף מפה ..
וודאי שאין דברנו לאלו שאין להם סבלנות לסיים מוסף של ר"ה בשתיים עשרה וחצי .. (כשההתחלה בחמש) ...

 

[יעקב. ח. מ.]

אצל מרן הרב עובדיה זצ"ל, היו אומרים את ההקפות תוך כמה דקות, הקפה שיר, הקפה שיר וכו'.

תפסיקו ללמוד ממרן זיע"א. מרן היה ממהר ללמוד, היה מקצר בהרבה דברים בשביל הלימוד, כי תורתו לכל העולם, כך שאין שום ראיה ממעשה רב. וראה במחזור חזון עובדיה שהביא הפסוקים שאומרים בערב ר"ה ויזרע יצחק, יב פעמים, אור זרוע לצדיק, יז' פעמים וכו' וכמ"ש הבא"ח, וכתב שם שמי שממהר ללמוד יאמר פעם אחת, ואני שואל מי בדרגה הזאת שבמקום לומר י"ב פעמים הוא הולך ללמוד??.
אבל מי שממהר כדי שיהיה לו זמן לדבר עם חברים ובסעודה יושב שעות אבל רק לשמוח בתורה אין לו זמן, על זה אני תמה. מי שמקצר כדי ללמוד אדרבה ואדרבה, אבל צריך להיות אמיתיים, לא כולם הרב עובדיה.

 

[דבק בתורת מרן]

מבין ריסי עיניך ניכר שעברת כך בר"ה,
צר לי עליך אחי.

בימים נוראים יש כאלו שעדיין המהירות חשובה להם, לא שזה כדאי או נכון (אם זה לא נעשה לשם שמים כמו מרן זצוק"ל שהיה ממהר ללימוד וכנזכר)
אבל צריך לזכור שלכן מוכרים מקומות לפני החגים וכל אחד הולך למקום שליבו חפץ יש שמתחילים מוקדם ויש מאחרים יש ממהרים ויש מאריכים ויש כאלו שמתפללים במתינות בדרך האמצע וכל אחד יבחר את מקומו.

א"א ולא יעזור לכתוב בפורום דברים מעין אלו אם יש בכוונתך לשנות את החזן שהתפללת עמו בר"ה
אבל בהחלט אין ראו שמי שמכונה שליח של הציבור ידבר כך לאחד מהציבור

מ"מ כבודו יסלח לו ויזכה שכמו שכבודו לא מקפיד עליו כך לא יקפידו עם כובדו בשמים ויצא משפטו קדוש

 

[יעקב. ח. מ.]

וצריך להסביר את דבריו.
יתכן ולאדם אין סבלנות למצבים מסויימים ...
השאלה שלו היא למה תמיד רואים אותם בלי סבלנות, בימים נוראים, בהקפות, בשחרית של שני וחמישי בימי חול, ועוד
ופתאום כשהם נכנסים ל(מטבח של) הכולל יש הרבה סבלנות להתפלסף על כל מיני נושאים שאינם מעלים ואינם מורידים מאומה.
הוא סך הכל רצה לחזק אותנו לחוס על הזמן, לנצל את התפילות האדירות שנאמרות בין ההקפות, לשמוח באמת ובתמים בשמחת תורה ו"לשים בצד" את השעון כמה שאפשר.
לא ליצור מצב תחרותי עם עצמנו, לגמור לסיים וללכת הבייתה.
אתם מכירים את החזנים שמטיסים את החזרה ???
לצערנו התופעה הזו נכנסה גם אצלנו,
עוד חמש דקות לתפילת מנחה תוסיף לנו הרבה בקרבת אלוקים !
תחשבו על זה !
אני צודק, הרב יעקב ח. מ. ?

אכן ר' דוד אתה צודק, כמה כואב לראות אברכים שממהרים בשמח"ת לבית ומכריחים את הילדים שלהם לבוא איתם, לא פעם אני רואה ילדים ובחורי ישיבות צעירים שמשכנעים את אביהם להשאר עוד רבע שעה, בעוד שבעלי בתים מפזזים ושמחים בכל עוז בשמחת התורה.
ולא מדובר כלל במי שרץ ללמוד אח"כ, ביודעם ומכירם קאמינא. הכל נובע מהמושג "שצריך לגמור מזה" שע"ז אמרו רבותינו שלא יראה עליהם כמשאוי.
אני לא בא לקטרג ח"ו, אלא לעלות את המודעות ואת החשיבות שבדבר, ובפרט לאב משפחה שצריך להראות דוגמא אישית לבניו וב"ב.

 

[abc123]

אני חושב שהאשכול מיותר. סתם קיטרוג. ואין בו נפק"מ

 

[יעקב. ח. מ.]

אני כתבתי והעלתי את הנושא, כי גם אני הייתי שם, שהייתי רוצה למהר ולהזדרז ולגמור מזה -מהתפילה, עד שיום אחד חשבתי, הרי לא כל יום הם ימים הנוראים, לא כל יום זה שמחת תורה, אם אדם מתפלל ומכוון בתפילה כדבעי, אם אדם מבין שיש לו זכות להתפלל לפני מלך מלכי המלכים ולדבר עם הקב"ה כבן המדבר עם אביו, הוא לא מרגיש חוסר סבלנות, הוא מסתכל על הדברים אחרת, ברור לי שכל אלו שממהרים, הרבה זמן הם לא קראו על מעלת וכוח התפלה, וזה נעשה מחוסר ידיעה ברורה.
תשאלו את אנשי הדור הקודם כמה זמן היה אמירת סליחות, תשאלו את ר' משה חבושה הי"ו. קרוב לשעתיים!!! היו בעלי בתים תמימים וישרים.
אבל היום נעשה מודה להתפלל מהר ולגמור, כמו מניני השטיבלעך של הספרדים, בעוד שאצל החסידים בשבת אין שטיבלעך וכולם מתפללים בביהמ"ד הגדול, אצלינו יש את המניינים שמתפללים בחופזה ומניינים שמתפללים מחוץ לביכנ"ס בלי ניגונים של שבת כמו יום חול ממש, ותחשבו על הילדים שלנו שאין להם את הגירסא דינקותא, את שיר השירים והדרשה של הרב וכו'.
אני לא בא לקטרג רק לסנגר שהכל נעשה מחוסר מחשבה וידיעה , וכמ"ש גם אני הייתי שם, ב"ה בקלות אפשר לעבור לחיים מסודרים בנחת ובשלווה, בלי לחץ וריצה.
וזה גורם לכל החיי יום יום, שאנשים התרגלו לחיות בלחץ, ומי שיעשה חשבון נפש, יווכח לדעת שהוא סתם ממהר, כי הוא יכול להתעכב רבע שעה וחצי שעה ולדבר דיבורים שאין בהם שום רווח, וההבדל בין תפילה מהירה לתפילה רגילה בנחת, זה לא יותר מעשר דקות, תנסו ותרוויחו.
ודוקא בימים אלו שעליהם נאמר דרשו ה' בהימצאו קראו בהיותו קרוב אלה הימים שבין כסה לעשור, שתפילת יחיד שווה לתפילת רבים. זה הזמן להתעורר יחד בענין התפילה, על הזכות שיש לנו להתפלל.
והי"ת ישמע לתפילת כל עמו ישראל ברחמים, אמן.
תזכו לשנים רבות נעימות וטובות.

 

[דוד א]

אני חושב שהאכשול מיותר. סתם קיטרוג. ואין בו נפק"מ

אם אברך אחד יישאר עוד רבע שעה בהקפות בשמחת תורה
או ירגיש קורת רוח באמירת ההלל בשירה מה שלא הרגיש קודם,
והיה זה שכרינו ..

 

[קורסיה]

בעת שערי רצון, כל פעם ינסו להתחיל במנגינה המהירה

נראה שיש שתי חילוקים
עצם התפילה בעיקר בר"ה לא מן הראוי 'להריץ' בחטף מתוך הרגשה רק כדי לסיים
עיין כאן בס"ד

אבל בעניין הפיוטים במנגינה הירושלמית אחות קטנה ועת שערי רצון, יש צדק בממהרים. משום שהמנגינה מאוד מאוד איטית ורק מי שיודעה היטב ויש לו נעימה בקולו נהנה מזה
אך שאר העם שלא כ"כ בקיאים או אינם יודעים לסלסל בקולם מרגישים משיכת זמן מיותר
פוק חזי, כשמגיעים לבתים ששרים במנגינה המהירה כולם שרים ביחד ויותר מתחברים לפיוט
השנה אמרתי זאת לחזן אחד, והצעתי לו שיעשו יותר בתים במנגינה המהירה, והוא ענה שלפני הבתים האלה משנים את המנגינה למנגינה עוד יותר איטית (בעת שערי רצון) ואז מתחילים מהר. לענ"ד זו טענה שאין בה ממש, ס"ס כששרים כולם ביחד מתחברים יותר לפיוט

ועוד דבר שצריך לשים לב, לא כולם שווים, וכשם שפרצופיהם שונים כך דעותיהם, ואל תדין את חברך עד שתגיע למקומו
אני מתכוון לומר, שיש אנשים שאם מתפללים לאט מאבדים את הריכוז וגם את הסבלנות, אך אם מתפללים מעט בזריזות מכוונים יותר ונהנים יותר מהתפילה

 

[יהודה בן דוד - משנת יוסף]

כמו שכתוב בנ"ך:
ותפלתם מהרה תקבל ברצון.
ויאמר לקוצרים ה' עמכם.

 

[דוד א]

על זה נאמר
הרעיון הובן
הבוחר יבחר והחודל יחדל.
...

 

[יעקב. ח. מ.]

כמו שכתוב בנ"ך:
ותפלתם מהרה תקבל ברצון.
ויאמר לקוצרים ה' עמכם.

לשון הלצה זה תמיד נחמד ונעים, אבל מה נענה לדברי רבותינו ולואי יתפלל אדם כל היום כולו (ברכות כא ע"א), וח"ו לומר למתפלל בקיצור ה' עמכם, ועי' בפלא יועץ ובספרי המוסר כמה חשיבות יש להתפלל במתינות וכמונה מרגליות, ואין אני צריך להאריך בדברים הידועים ובפרט לת"ח.
בימים אלו וכמ"ש לעיל יש לחזק את מעלת כח התפילה ולא לקרר ח"ו, קרוב ה' לכל קוראיו לכל אשר יקראוהו באמת, ונפש יודע, מהי תפלה בכוונה, ומהי תפלה לצאת יד"ח.
חיזקו ואימצו.

 

[יהודה בן דוד - משנת יוסף]

לשון הלצה זה תמיד נחמד ונעים, אבל מה נענה לדברי רבותינו ולואי יתפלל אדם כל היום כולו (ברכות כא ע"א), וח"ו לומר למתפלל בקיצור ה' עמכם, ועי' בפלא יועץ ובספרי המוסר כמה חשיבות יש להתפלל במתינות וכמונה מרגליות, ואין אני צריך להאריך בדברים הידועים ובפרט לת"ח.
בימים אלו וכמ"ש לעיל יש לחזק את מעלת כח התפילה ולא לקרר ח"ו, קרוב ה' לכל קוראיו לכל אשר יקראוהו באמת, ונפש יודע, מהי תפלה בכוונה, ומהי תפלה לצאת יד"ח.
חיזקו ואימצו.

לשונות אלו נכתבו/נאמרו ע"י מרן זיע"א ובנו הראש"ל שליט"א בענין התפלה.

 

[דוד א]

לשונות אלו נכתבו/נאמרו ע"י מרן זיע"א ובנו הראש"ל שליט"א בענין התפלה.

ואז ... ?!
צריך להתפלל מהר ?!
יודעים מה, תתפללו באיזה קצב שאתם רוצים ובלבד שתקיימו את ההלכות הנוגעות לצורת התפילה !!
[עיינו היטב שלחן ערוך או"ח סי' צח, ושלא נדבר על המובא בספרי המקובלים...]