• ניתן לשלוח יישובים בתורת מרן רבינו עובדיה יוסף זלה"ה, שיודפסו בע"ה בקובץ בית יוסף מהדורת תשפ"ה למייל: office@moreshet-maran.com בקובץ וורד, עד לחג השבועות תשפ"ד, אין התחייבות לפרסום, והרשות נתונה לערוך את הדברים לפני הפרסום.

לברך שהכל אחרי נטילה

גם לפי דברי כבודו צ''ע למה לא יברך על הסוכריה בתוך הסעודה
אפשר לברך עליה אך מעיקר הדין השואל שאל
והתשובה שמעיקר הדין מותר

ועל מים כגון שאין לו סוכריה עדיף לברך עליהם.
ועדיף אף אם תגיע לו סוכריה כמבוא' בהליכות ברכות לגבי ענין אחר שעדיף לברך על כל דבר ברכתו מאשר לפטור אותו והוכיח מהש''ע
ולגבי שאלתך יש נפקמ כגון שמתארח בשבע ברכות ויכול בין הנטילה לברך שהכל על הסוכריה בלי לעורר תשומת לב שאז רשאי מאשר אם באמצע הסעודה ויבינו שעושה כן לפטור הגלידה ויתחיל פולמוס וכיו''ב
 
אפשר לברך עליה אך מעיקר הדין השואל שאל
והתשובה שמעיקר הדין מותר
ז''ל התשובה הנה בספר ילקו"י ברכות סי' קס"ו מבואר, שמעיקר הדין לדידן מותר אף לדבר בין הנטילה לברכת המוציא, ומ "מ טוב ונכון שלא לדבר כלל בין הנטילה להמוציא בין בחול בין בשבת, אולם אם יש צורך כנ" ל, מותר לברך שהכל על הסוכריה אף לכתחילה. ע''כ.
וזה לא חשיב צורך, ואם כבודו מדבר על עיקר הדין אז גם ללא צורך.
ועל מים כגון שאין לו סוכריה עדיף לברך עליהם.
לענ''ד אינו
ועדיף אף אם תגיע לו סוכריה כמבוא' בהליכות ברכות לגבי ענין אחר שעדיף לברך על כל דבר ברכתו מאשר לפטור אותו והוכיח מהש''ע
וצריך לעיין לגבי מה כתב כן בהליכות ברכות
ולגבי שאלתך יש נפקמ כגון שמתארח בשבע ברכות ויכול בין הנטילה לברך שהכל על הסוכריה בלי לעורר תשומת לב שאז רשאי מאשר אם באמצע הסעודה ויבינו שעושה כן לפטור הגלידה ויתחיל פולמוס וכיו''ב
אם יעשה כן בין נטילה להמוציא יתחיל פולמוס יותר גדול, ולא כל דבר שאדם עושה כדי לצאת ידי חובת כל הדעות צריך לעורר פולמוס.
 
לענ''ד אינו
 
ברוך שכיוונתי לדעתו הרמה..
 
הרב ללוש כתב שעדיף
דהיינו שאם אין סוכריה יכול לברך על מים כמו שמבואר בש''ע בסי' קעד
והרב ללוש לא כתב לברך רק על סוכריה
אלא שזה עדיפות א
 
הרב ללוש כתב שעדיף
דהיינו שאם אין סוכריה יכול לברך על מים כמו שמבואר בש''ע בסי' קעד
והרב ללוש לא כתב לברך רק על סוכריה
אלא שזה עדיפות א
צודק, טעיתי.
אך מהתשובה שהבאת לאחר מכן אין ראיה, ששם הרב לא דן כלל מצד הפסק אלא מצד ברכה שאינה צריכה.
 
בית יוסף אורח חיים סימן קעד אות ז ד"ה ועל כל

ומ"ש הרא"ש (שם) שיברך על המים קודם נטילה כלומר אבל לא בין נטילה להמוציא משום דהוי הפסק ולטעמיה אזיל שסובר דההיא דתיכף לנטילה ברכה (מב.) אף במים ראשונים היא כמו שנתבאר בסימן קס"ו. והגהות שכתבו בשם הר"ם שיברך קודם ברכת המוציא אפשר דסבר דההיא דתיכף לנטילה ברכה במים אחרונים דוקא היא או שהוא סובר דברכת המים כיון דצרכי סעודה היא לא הוי הפסק בין נטילה להמוציא. ובהגהות החדשות (שם) כתוב שמברך על המים קודם ברכת המוציא ונטילת ידים וכדברי הרא"ש וכן עיקר.
אולם עיין במכתב הראשל"צ דזה לא לדינא
 
חזור
חלק עליון