להחזיר עטרה ליושנה - ויען שמואל
- Thread starter אושרי רביב
- תאריך התחלה
- צופים 11
ממרן עד מרן
Well-known member
מזה מוכח, שיש שנוהגים כך זה ברור,
ומה שהרב ברכה אמר הוא דלא מבעיא למי שנוהג כך [שזה מציאות שיש שנוהגים כך] דאז ודאי עושים כבה"ג, אלא אף מי שלא נוהג כך [וכרבים אחרים] טוב שיקבלו שבת מיד אחרי ההדלקה
ומה שהרב ברכה אמר הוא דלא מבעיא למי שנוהג כך [שזה מציאות שיש שנוהגים כך] דאז ודאי עושים כבה"ג, אלא אף מי שלא נוהג כך [וכרבים אחרים] טוב שיקבלו שבת מיד אחרי ההדלקה
אתה רציני?
ואני זורם עם ההגיון שלך.
ראיתי באחד הספרים שמו"ר ז''ל מביא שיש דעות הסוברות בדעת מרן ז''ל שברכה שאינה צריכה היא מדרבנן.
ומזה מוכח! שדעת מו"ר ז''ל היא שברכה שאינה צריכה היא מדרבנן.
עשיתי את זה טוב?
נערך לאחרונה:
ישראל מאיר
Member
באמת ידוע שהגר"י ברכה היה קשור למרן זיע"א ומהתח"ים של של יחוה דעת
וכדי להרבות שלום אולי כדאי להסביר למרן שליט"א שלא היתה כוונתו לזה
והאמת והשלום אהבו
גלעד יצחקוב
Active member
אני מבין כך שאינני צריך הסבר, כדאי שגם אתה תתאמץ להבין, ותראה שהוא לא כתב בשום צורה שיש להחזיר עטרה ליושנה ושנשים תדלקנה ואחר כך תברכנה.
גלעד יצחקוב
Active member
עיין לעיל הודעות 40 ו42.
גלעד יצחקוב
Active member
מחילה ממש לא!
והא לך דברי שבלי הלק"ט שהובאו בבית יוסף והביאם מרן בש"ע:
וז"ל שבלי הלקט (סי' נט) יש אנשים שמדליקין הנר בפתילה ואחר שבירכו והדליקו הנר משליכין הפתילה לארץ וכו'. ותימה לה"ר בנימין שאם תאמר שהברכה חשובה קבלת שבת אם כן יהא אסור להדליק? ע"כ, ונראה שאפשר לומר שדעתם דבהדלקת הנר היא הקבלה וכדברי בה"ג וכל נרות שמדליק לכבוד שבת כחד חשיבי ושרו מה שאין כן בכביית פתילה שהדליקו בה. ע"כ דברי הב"י.
זאת אומרת שה"ר בנימין הבין כדברי הכותב, שלדעה שהדלקת הנר עושה קבלת שבת (בה"ג), קבלת שבת נעשית בברכה ועל זה תמה כיצד ניתן א"כ ניתן להדליק אחר שבירכה וקיבלה שבת (ורצה כנראה להוכיח מכאן שקבלת שבת אינה תלויה בהדלקת הנר), והב"י דוחה דבריו בבהירות שגם לדעה שקב"ש תלויה בהדלקת הנר (בה"ג) - לא בברכה מקבלים שבת אלא בהדלקה עצמה, ולפיכך מותר להדליק את הנרות אחר הברכה, וכפי שהביא השבה"ל "ואחר שברכו והדליקו" דהיינו קודם מברכות ואח"כ מדליקות וכל הנרות חשובים כנר אחד ורק בסיום ההדלקתם מקבלות שבת. נמצא אם כן שלא לכל הדעות קבלת שבת בהדלקה תלויה בדין ברכה אחר ההדלקה, אלא יתכן מי שיפסוק שמקבלים שבת בהדלקה ועדיין הברכה היא לפני ההדלקה ככל המצוות. וכן פסק מרן בשו"ע שאין קשר בין שני הדינים וגם לדעת בה"ג מברכות ואחר כך מדליקות הנרות אלא שאסור לדעה זו לכבות את הגפרור, כיון שבסיום הנר האחרון כבר קיבלה שבת.
וז"ל מרן בשו"ע:
לבה"ג, כיון שהדליק נר של שבת חל עליו שבת ונאסר במלאכה. ועל פי זה נוהגות קצת נשים שאחר שברכו והדליקו הנרות משליכות לארץ הפתילה שבידן שהדליקו בה, ואין מכבות אותה.
נמצאת למד שמרן סובר שגם לדעת בה"ג שקבלת שבת נעשית בהדלקת הנר מכל מקום אין הברכה עושה קבלת שבת, שהרי מרן הביא שלדעה זו אין מכבים הגפרור שהדליקו בו הנרות, ואם הן מברכות אחר ההדלקה ורק בברכה מקבלות שבת למה שלא יכבו הגפרור ואח"כ יברכו? אלא על כרחך שהלשון 'בירכו והדליקו' הוא בדוקא בסדר הזה, ולדעת מרן לכל השיטות קודם מברכות ואח"כ מדליקות, כולל דעת בה"ג שקבלת שבת תלויה בהד"נ.
ובסיכום קבלת שבת בהדלקה אינה תלויה בהכרח בברכה אחר ההדלקה.
גלעד יצחקוב
Active member
הב"י (וכן הוא בראבי"ה להדיא סי' קצט') בא ליישב את דברי בה"ג לשיטת הספרדים שמברכים לפני ועל פי זה פסק מרן רבינו עובדיה זיע"א
אבל לפי מנהג האשכנזים שמברכים אחרי מה טעמם שכיון שלדעת בה"ג מקבלים שבת בהדלקה לכן תברך אחר זה (שו"ת רבי עקב וייל בחידושי דינים שבסוף הספר אות כט' הביאו הרמ"א בדרכ"מ סי' רסג')
ועכשיו תבין שכל דברי שאמרתי כאן
הוא למנהג האשכנזים ואכן באמת אתה צודק דבריהם אינם נכונים כמבואר בב"י הנ"ל ובספרי מרן רבינו זיע"א
גלעד יצחקוב
Active member
וכן היא כוונתו של מו"ר מרן הראש"ל שליט"א בילקוט טהרה
נכון שבקריאה מדוייקת בדברים הגרי"ב לא כתב שיש לברך אחר ההדלקה, אבל מבין ריסי עיניו ניכר שבביתו מדליקים ואח"כ מברכים, שכן אינו כותב "ואף לדידן שמברכות ואח"כ מדליקות ישתדלו לקבל את השבת בסיום ההדלקה". וכנראה על זה יצא עליו הקצף.
ומה שכתב "להחזיר עטרה ליושנה" כוונתו בפשיטות, שאחר שנתפרסמו ונתקבלו דברי מרן זצ"ל בדור האחרון כמעט בכל קהילות הספרדים שאין קבלת שבת תלויה בהדלקת הנר, כדאי להחזיר הדבר לקדמותו וכן להתכוין לקבל שבת בהדלקת הנר אפילו שמברכים עליו קודם.
וסוף דבריו הם דברי טעם, כי עינינו הרואות שכיום בהרבה מקומות בינינו בימי ששי אשה שואלת את רעותה ואיש את חבירו "מתי שקיעה היום?" ולא "מתי הדלקת נרות?" וכן רואים רכבים שועטים ביעף ברחובות אחר זמן הד"נ שבתוכם לפעמים אפילו משפחה שלימה. וכל זאת מפני שהתרגלו בדורנו לעשות מלאכה אחר הדלקת נרות וכמעט שאין גבול להפסקת מלאכה, ולכן בודאי שטוב שיפסיקו ממלאכה כעשרים דקות לפני השקיעה כנהוג בעבר ולא שתי דקות בקושי לפני השקיעה כשהלשון בחוץ, ומוקצים עדיין מפוזרים בבית. ובעיני ראיתי אשה חרדית ספרדיה נוסעת כמה דקות אחר השקיעה כי לא ידעה מתי השקיעה ממש (גם ראיתי מישהי דתיה מבית מעשנת את הסיגריה האחרונה לשבוע אחר השקיעה), ואצלי בבית היו "מלחמות" עם אחת הבנות שלא תתתאפר אחר השקיעה או קרוב לה. ובפירוש ניתן לומר שפרסום הפסק הזה הביא לנו הנהגה קלוקלת זו, ובפרט בירושלים שהספרדים לא נוהגים להתייחס לזמן הד"נ המפורסם בלוחות כיון שהוא 40 דק' קודם לשקיעה אז למי שאין לוח אור החיים אין לו דד ליין להפסקה ממלאכה חוץ מהשקיעה. זהו מצב ממש לא טוב בלשון המעטה. וזה גם מה שהביא את הר"ב לכתוב "להחזיר עטרה ליושנה", כי במנהג הישן היה זמן קצוב להפסקה ממלאכה זמן רב קודם השקיעה וכך נמנעו מכשולות.
ומכל מקום נר שבת נתקן משום שלום בית, ולא חייב ולא צריך לריב עם כל מי שאינו נוהג לפסוק כמותנו, וכמו שאמרו חז"ל באבות "ואל תאמר קבלו דעתי שהן רשאין ולא אתה". ובדרך כלל גם מדובר ברבנים עם מעט תלמידים ואין קבע לתורתם שתמשך לדורות (כמה כבר קוראים "ויען שמואל"? כמה תפוצה יש לספר הזה?), ומהפכה כפי שעשה מרן זצ"ל לא היתה מאז ימי השו"ע, וכבר אמר לי אחד מהמוצי"ם (שהוא עצמו היה תימני ולא היה נוהג דוקא ע"פ פסקי הראש"ל זצ"ל), כשאני שואל את הפונה "כמו מי אתה רוצה שאפסוק לך?" 95% משיבים "כמו הרב עובדיה". אז ברור שזו המגמה ובעוד דור שניים לא ברור אם יישאר זכר לפסיקות אחרות בצורה רחבה. כך שחבל על הזמן והמאמץ לריב ולהתווכח לכתוב ולדוש. צריך לזכור: על פי דין תורה מותר לכל מי שהגיע להוראה לכתוב את דעתו. כל אחד יעשה את שלו, ובשמים כבר קבעו כמו מי תיפסק ההלכה.
דבר נוסף, כבר יש "שם" בעולם שחצר בית יוסף כופים את דעתם ומשתיקים בכח הזרוע כל מי שלא מיישר איתם קו. מי צריך את הבזיון הזה? למה חילול ה' שנגרם מזה? צריך לזכור שכעת הרב הספרדי המפורסם ביותר בעולם, עם הפלטפורמה הכי נצפית בעולם, עם תפוצת הספרים הרחבה ביותר הוא הראש"ל. לא צריך לעשות מעבר. (מה שכן, דוקא בפנים מאחורי הקלעים צריך לבטל את בעלי הזרוע שלא יאיימו עליו מלגלות דעתו כרצונו.)
ומה שכתב "להחזיר עטרה ליושנה" כוונתו בפשיטות, שאחר שנתפרסמו ונתקבלו דברי מרן זצ"ל בדור האחרון כמעט בכל קהילות הספרדים שאין קבלת שבת תלויה בהדלקת הנר, כדאי להחזיר הדבר לקדמותו וכן להתכוין לקבל שבת בהדלקת הנר אפילו שמברכים עליו קודם.
וסוף דבריו הם דברי טעם, כי עינינו הרואות שכיום בהרבה מקומות בינינו בימי ששי אשה שואלת את רעותה ואיש את חבירו "מתי שקיעה היום?" ולא "מתי הדלקת נרות?" וכן רואים רכבים שועטים ביעף ברחובות אחר זמן הד"נ שבתוכם לפעמים אפילו משפחה שלימה. וכל זאת מפני שהתרגלו בדורנו לעשות מלאכה אחר הדלקת נרות וכמעט שאין גבול להפסקת מלאכה, ולכן בודאי שטוב שיפסיקו ממלאכה כעשרים דקות לפני השקיעה כנהוג בעבר ולא שתי דקות בקושי לפני השקיעה כשהלשון בחוץ, ומוקצים עדיין מפוזרים בבית. ובעיני ראיתי אשה חרדית ספרדיה נוסעת כמה דקות אחר השקיעה כי לא ידעה מתי השקיעה ממש (גם ראיתי מישהי דתיה מבית מעשנת את הסיגריה האחרונה לשבוע אחר השקיעה), ואצלי בבית היו "מלחמות" עם אחת הבנות שלא תתתאפר אחר השקיעה או קרוב לה. ובפירוש ניתן לומר שפרסום הפסק הזה הביא לנו הנהגה קלוקלת זו, ובפרט בירושלים שהספרדים לא נוהגים להתייחס לזמן הד"נ המפורסם בלוחות כיון שהוא 40 דק' קודם לשקיעה אז למי שאין לוח אור החיים אין לו דד ליין להפסקה ממלאכה חוץ מהשקיעה. זהו מצב ממש לא טוב בלשון המעטה. וזה גם מה שהביא את הר"ב לכתוב "להחזיר עטרה ליושנה", כי במנהג הישן היה זמן קצוב להפסקה ממלאכה זמן רב קודם השקיעה וכך נמנעו מכשולות.
ומכל מקום נר שבת נתקן משום שלום בית, ולא חייב ולא צריך לריב עם כל מי שאינו נוהג לפסוק כמותנו, וכמו שאמרו חז"ל באבות "ואל תאמר קבלו דעתי שהן רשאין ולא אתה". ובדרך כלל גם מדובר ברבנים עם מעט תלמידים ואין קבע לתורתם שתמשך לדורות (כמה כבר קוראים "ויען שמואל"? כמה תפוצה יש לספר הזה?), ומהפכה כפי שעשה מרן זצ"ל לא היתה מאז ימי השו"ע, וכבר אמר לי אחד מהמוצי"ם (שהוא עצמו היה תימני ולא היה נוהג דוקא ע"פ פסקי הראש"ל זצ"ל), כשאני שואל את הפונה "כמו מי אתה רוצה שאפסוק לך?" 95% משיבים "כמו הרב עובדיה". אז ברור שזו המגמה ובעוד דור שניים לא ברור אם יישאר זכר לפסיקות אחרות בצורה רחבה. כך שחבל על הזמן והמאמץ לריב ולהתווכח לכתוב ולדוש. צריך לזכור: על פי דין תורה מותר לכל מי שהגיע להוראה לכתוב את דעתו. כל אחד יעשה את שלו, ובשמים כבר קבעו כמו מי תיפסק ההלכה.
דבר נוסף, כבר יש "שם" בעולם שחצר בית יוסף כופים את דעתם ומשתיקים בכח הזרוע כל מי שלא מיישר איתם קו. מי צריך את הבזיון הזה? למה חילול ה' שנגרם מזה? צריך לזכור שכעת הרב הספרדי המפורסם ביותר בעולם, עם הפלטפורמה הכי נצפית בעולם, עם תפוצת הספרים הרחבה ביותר הוא הראש"ל. לא צריך לעשות מעבר. (מה שכן, דוקא בפנים מאחורי הקלעים צריך לבטל את בעלי הזרוע שלא יאיימו עליו מלגלות דעתו כרצונו.)
גלעד יצחקוב
Active member
זה לא גזירות מדעתנו אלא לחשוש לדעת הבה"ג והמנהג הישן (אם כי השתרבבה לו הטעות לברך אחרי הדלקה וטעות זו בודאי צריך לשרש), וגם מרן השו"ע חשש לדעת בה"ג כמו שרואים בב"י סי תרע"ט, כי מה יש להפסיד בזה, רק ריוח יוצא מזה ולא אמר על הבה"ג 'אין גוזרים גזירות'.
תדייק! הגרי"ב לא כתב על ההלכה שמרן זיע"א מסר עליה נפשו - "להחזיר עטרה ליושנה", הוא כתב זאת על קבלת שבת בהדלקת הנר ועם ברכה לפני (גם לדעת מרן זיע"א מי שהוצרכה להדליק לפני חצי שעה קודם השקיעה צריכה לקבל שבת, ועם זאת מברכת לפני ההדלקה. לדידן אין קשר בין שני הדברים). כך שאין ענין למחות ולהזדעק. אם על כל דבר קטן נתריע ונמחה, ערך הקול שלנו ירד ויישחק, צריך לשמור את הזעקות לדברים גדולים באמת.
דבר נוסף, אם מרן זיע"א מסר נפשו לפרסם הלכה מסויימת, היכן כתוב בתורה שאסור למורה הוראה לחלוק עליו? אין מה לעשות, לפי התורה, לפי הכללים, כל מי שיודע הש"ס וארבעה טורים ושו"ע והגיע להוראה - יכול לומר את דעתו. הבן איש חי היה נחשב לגדול הדורות האחרונים ובא אברך צעיר בן יח או יט וחלק עליו, ובסוף גם נתקבלו דבריו, למה? כי בשורה התחתונה הוא הגיע להוראה ומעבר לכך ובזה נגמר הסיפור, אף אחד לא יכול להגיד לו אל תאמר רק הקנאים לרבם אמרו כן ושלא כהוגן, אולי בבגדאד לא היה יכול כי שם הרי"ח היה מרא דאתרא, כאן בארץ עם קיבוץ הגלויות אין לנו מרא דאתרא שיוכל לכוף את דעתו. נוצר כאן מצב קשה שבו כל אחד בוחר לו את רבו, החכם יבין מיהו הגדול בחכמה ויידע לבטל דעתו, ומי שלא - לא, אין לנו מה לעשות.
גלעד יצחקוב
Active member