• מעוניינים להכניס את הספר שלכם או לרכוש את ״אוצר החכמה״? שלחו מייל לכתובת: otzar@moreshet-maran.com
  • שימו לב: ניתן לשלוח (בקובץ וורד) יישובים ומערכות בתורת מרן רבינו עובדיה יוסף זלה"ה, לקובץ בית יוסף תשפ"ו. למייל: office@moreshet-maran.com עד לחג השבועות תשפ"ה. אין התחייבות לפרסם, והרשות נתונה לערוך את הדברים לפני הפרסום. ניתן גם לשלוח מכתבים והערות על הגליונות הקודמים.

להחזיר עטרה ליושנה - ויען שמואל

צודק, להחזיר עטרה ליושנה זה נשמע כעין עקיצה בשימוש בסלוגן של ש"ס נגד העומד בראשה. אם כי לא בהכרח כוונתו לעקוץ, מי שמכיר אותו יודע שזה ממש לא הטיפוס שלו (בנערותי שמעתי אותו מוסר שיעור בנר יוסף ברמת שלמה כשהיה עוד בקרוואנים, אדם מאד נח וכבר אז ראו אצלו את ההערכה הרבה למרן זצ"ל), אלא שהמונח הזה נעשה בו שימוש רב לכל נוהג טוב שרוצים להחזיר, היום כותבים זאת על הרבה דברים, והוא לא שם לב לאיזו יורה רותחת הכניס את עצמו.
אולם מה שהוספת "וממילא לברך אחר ההדלקה" זה שוב עצימת עיניים מדברי הכותב שכתב בפירוש שזהו גם לאלו המברכות לפני ההדלקה, והוא לא נחת לנושא הזה כלל, וכפי שציינתי לעיל גם לדעת מרן זצ"ל המדליקה נרות אחר פלג המנחה צריכה לקבל שבת, האם נאמר שלדעתו ז"ל צריכה במקרה כזה לברך אחרי ההדלקה? הס כי לא להזכיר, אאע"כ שאין קשר בין השניים והרב הכותב שם הדגיש זאת.
נראה לי שזה ממש עוול ושלא כדת של תורה להכניס לו בפה "וממילא לברך אחר ההדלקה" ולפרסם זאת בשמו וגם למחות בו על כך...

זה גם ממש לא חכם לפרסם כל מה שנאמר ונכתב בהעלם ולמחות על כך, כי אם זה נעלם מהציבור, אז פרסום הדברים הוא הוא הבזיון למורשתו של מרן זצ"ל, הרבה יותר כבוד לרב היה, שלא ידעו הציבור שיש פה ושם חלוקים עליו. והדברים אמורים גם לגבי מרן הראש"ל שליט"א, ככל שמרבים לפרסם המחלוקות בינו ובין הרבנים, ממעיטים מכבודו כי מדגישים ומראים בפרהסיא שהרבה מהמפורסמים חלוקים איתו. תבינו, זה לא חכם למחות ברב עמאר וברב בוארון ולהתעמת עם הרב מאזוז, ועם תלמידי חכם ב"צ, ועם הרב סופר, ועם הרב ברכה, ועם הרב ברדא, ועם הרב תופיק, ועם אחיו הרב דוד ועוד ועוד הרשימה ארוכה, ככל שתמחה יותר ותתעמת יותר הפסדת נקודות בכוחך ובמעמדך. צריך לפתח עור של פיל, ולא להתרגש מכל ציוץ. ברגע שלא מתייחסים לשום בריה משדרים כח ועוצמה. יש את הגלימה, יש את הלוויין, יש את הספרים, יש תלמידים רבים מורי הוראות וראשי קהילות, זה די והותר, כל פעולה נוספת במגמה מלחמתית רק מחלישה. מאויבי תחכמני, תראו את החמאס ימ"ש מנצלים את ההפגנות נגדם והופכים אותם באלגנטיות כמופנים כלפי אויביהם. נהיה אלגנטים מכובדים זה מה שיתן את הכבוד ולא ההתבכיינות והצעקות "תראו ההוא אמר ככה ההוא כתב ככה". למחות יוצאים ידי חובה כשהולכים ישירות לכותב/האומר ומוחים בו בכתב או פנים אל פנים, רק אם הדברים פורסמו באופן ניכר ומוחלט כך שממש הרבה מהציבור יודעים, צריך לתת התייחסות וגם זה בצורה מכובדת שלא תוריד את המעמד. הדוגמא של ויען שמואל היא ממש לא מתאימה, אפילו שם בישיבה המו"ל בקושי קוראים אותו, אצלם זה בבחינת "שגר ושכח", נראה לי שאצלנו קוראים אותו יותר מהם כדי למצוא על מה למחות...
ובקיצור נהיה חכמים ולא רק צודקים
גם כמה שפחות מחאות = פחות מלחמות, פחות מלחמות = אהבה ושלום, דבר שיביא לקירוב הגאולה, ובימות משיח ממילא כבר יידעו את הפסקים הנכונים ולא יהיה על מה לריב, אז חבל לעכב את זה עם מריבות על פסקים, הגאולה היא גם קיצור דרך להנחלת מורשת מרן.

לא ירדתי לסוף דעת כב', וכי אני כתבתי שבה"ג חשש שיעשו מלאכות אחר השקיעה או סמוך לה? אני כתבתי שלחשוש אנחנו לדעת הבה"ג זה לא נקרא גזירה חדשה. וציינתי שגם מרן חשש (רק חשש! אך לא פסק כמותו) לדעת בה"ג שבהדלקת הנר מקבלים שבת עד שהעדיף לוותר על הדין של תדיר (וכמובן שמברכים לפני ורק בנר האחרון מקבלים שבת כפי שכבר הבאנו לעיל בשם הב"י), ושזה טעם להחמיר לקבל שבת עם סוף הדלקת הנרות, וא"כ זה לא גזירות מדעתנו, יש מקומות הרבה שנחלקו הפוסקים ואע"פ שנפסקה הלכה כצד המתיר, כשאפשר ואין קושי חוששים לצד השני, האם זה נקרא גזירות מדעתנו? לחשוש לדעה מסויימת זו לא גזירה חדשה.
ואחר שאין בזה גזירה לחשוש לדעות אחרות (יש גם דעת הרא"ם שכניסת שבת היא כעשרים דק' קודם השקיעה), מוסיפים בזה טעם לשבח שע"י כן גם נרויח מניעת מכשולות. ואה"נ אם לא היתה לנו דעה של הפוסקים בנושא - לא היינו יכולים לכתוב כזה דבר, מקסימום היינו נותנים עצה טובה ותו לא.
דברים ישרים ונכוחים למוצאי דעת.
 
היה מי שהגיב לי בפרטי כדאי שיחשוב פעמיים כתוב כאן מפורש בדיוק כמו שאמר מרן שליט"א
זאת ועוד הרב י' ברכה איננו אנונימי והוא משתמש בזה שהוא ביחו"ד וקורא לעצמו מזקני תלמידי מרן
ומשתדל מאוד בפרט בשנים האחרונות לחלוק כמה שיותר על מרן זיע"א ועל מרן שליט"א ואסור לשתוק
וחוץ מזה אינני מבין את הפולמוס שלכן כלל אם מרן שליט"א חשב שצריך לפרסם מי אתם בכלל שתפרסמו ותנסו לתת מוסר לגדול הדור שעיניו צופות למרחוק וה' עימו ויש לו סייעתא דשמיא שאין כמותה בדורינו
 
אינני מבין את הויכוח הוא כתב מפורש לחזור למנהג שהיו מברכים אחרי ההדלקה הנה לפניכם תחילת תשובתו וסוף תשובתו של הרב י ברכה
מי שכותב אפילו הרהור קל על מרן שליט"א שיחשוב ויעיין 700 פעם לפני שהוא מפרסם את הגיגיו



בוקר טוב או צהריים טוב. זה מה שחיפשו כאן בתחילת האשכול:
מרן שליט"א הזכיר בפרס הראשון לציון, דברי ויען שמואל שכתבו להחזיר עטרה ליושנה לברך אחרי ההדלקה.
אשמח לקבל דבריהם ולראות מה כתבו.

ועדיין אף אחד לא הביא הדברים שהבאת, למרות שהתכתבו ושאלו והקשו, ולכן כתבו מה שכתבו, וגם אתה לא מביא הדברים בשלימותם, אולי באמת מישהו יביא את הכל כפי שביקש אושרי ונראה. ואיך שיהיה הרבה מהדברים שנכתבו כאן לא בהקשר הישיר לנושא עדיין תקפים ועומדים.
 
צודק, להחזיר עטרה ליושנה זה נשמע כעין עקיצה בשימוש בסלוגן של ש"ס נגד העומד בראשה. אם כי לא בהכרח כוונתו לעקוץ, מי שמכיר אותו יודע שזה ממש לא הטיפוס שלו (בנערותי שמעתי אותו מוסר שיעור בנר יוסף ברמת שלמה כשהיה עוד בקרוואנים, אדם מאד נח וכבר אז ראו אצלו את ההערכה הרבה למרן זצ"ל), אלא שהמונח הזה נעשה בו שימוש רב לכל נוהג טוב שרוצים להחזיר, היום כותבים זאת על הרבה דברים, והוא לא שם לב לאיזו יורה רותחת הכניס את עצמו.
אולם מה שהוספת "וממילא לברך אחר ההדלקה" זה שוב עצימת עיניים מדברי הכותב שכתב בפירוש שזהו גם לאלו המברכות לפני ההדלקה, והוא לא נחת לנושא הזה כלל, וכפי שציינתי לעיל גם לדעת מרן זצ"ל המדליקה נרות אחר פלג המנחה צריכה לקבל שבת, האם נאמר שלדעתו ז"ל צריכה במקרה כזה לברך אחרי ההדלקה? הס כי לא להזכיר, אאע"כ שאין קשר בין השניים והרב הכותב שם הדגיש זאת.
נראה לי שזה ממש עוול ושלא כדת של תורה להכניס לו בפה "וממילא לברך אחר ההדלקה" ולפרסם זאת בשמו וגם למחות בו על כך..
על זה קיבלת תשובה
1746437568874.jpeg
וע"פ זה תבין שכוונתו פה היא לברך אחר ההדלקה
1743746356223.png



זה גם ממש לא חכם לפרסם כל מה שנאמר ונכתב בהעלם ולמחות על כך, כי אם זה נעלם מהציבור, אז פרסום הדברים הוא הוא הבזיון למורשתו של מרן זצ"ל, הרבה יותר כבוד לרב היה, שלא ידעו הציבור שיש פה ושם חלוקים עליו. והדברים אמורים גם לגבי מרן הראש"ל שליט"א, ככל שמרבים לפרסם המחלוקות בינו ובין הרבנים, ממעיטים מכבודו כי מדגישים ומראים בפרהסיא שהרבה מהמפורסמים חלוקים איתו. תבינו, זה לא חכם למחות ברב עמאר וברב בוארון ולהתעמת עם הרב מאזוז, ועם תלמידי חכם ב"צ, ועם הרב סופר, ועם הרב ברכה, ועם הרב ברדא, ועם הרב תופיק, ועם אחיו הרב דוד ועוד ועוד הרשימה ארוכה, ככל שתמחה יותר ותתעמת יותר הפסדת נקודות בכוחך ובמעמדך. צריך לפתח עור של פיל, ולא להתרגש מכל ציוץ. ברגע שלא מתייחסים לשום בריה משדרים כח ועוצמה. יש את הגלימה, יש את הלוויין, יש את הספרים, יש תלמידים רבים מורי הוראות וראשי קהילות, זה די והותר, כל פעולה נוספת במגמה מלחמתית רק מחלישה. מאויבי תחכמני, תראו את החמאס ימ"ש מנצלים את ההפגנות נגדם והופכים אותם באלגנטיות כמופנים כלפי אויביהם. נהיה אלגנטים מכובדים זה מה שיתן את הכבוד ולא ההתבכיינות והצעקות "תראו ההוא אמר ככה ההוא כתב ככה". למחות יוצאים ידי חובה כשהולכים ישירות לכותב/האומר ומוחים בו בכתב או פנים אל פנים, רק אם הדברים פורסמו באופן ניכר ומוחלט כך שממש הרבה מהציבור יודעים, צריך לתת התייחסות וגם זה בצורה מכובדת שלא תוריד את המעמד. הדוגמא של ויען שמואל היא ממש לא מתאימה, אפילו שם בישיבה המו"ל בקושי קוראים אותו, אצלם זה בבחינת "שגר ושכח", נראה לי שאצלנו קוראים אותו יותר מהם כדי למצוא על מה למחות...
ובקיצור נהיה חכמים ולא רק צודקים
גם כמה שפחות מחאות = פחות מלחמות, פחות מלחמות = אהבה ושלום, דבר שיביא לקירוב הגאולה, ובימות משיח ממילא כבר יידעו את הפסקים הנכונים ולא יהיה על מה לריב, אז חבל לעכב את זה עם מריבות על פסקים, הגאולה היא גם קיצור דרך להנחלת מורשת מרן.
הסברתי לכבודו כבר ש
לא קשור לזה עצם הדבר שאתה בא ואומר על הלכה שמרן רבינו זיע"א מסר עליה את נפשו (עד כדי כך שאמר פעם שאם לא בא לעולם אלא בשביל הלכה זו דיינו) וכותב להחזיר עטרה ליושנה זה כבר בושה בלי קשר אם זה מפורסם הספר או לא עצם כתיבת הדבר הזה היא בושה וראוי למחות עליה
ותאמין לי מי אם לא מרן שליט"א איני יודע איפה היה נמצא היום עולם ההלכה

לא ירדתי לסוף דעת כב', וכי אני כתבתי שבה"ג חשש שיעשו מלאכות אחר השקיעה או סמוך לה? אני כתבתי שלחשוש אנחנו לדעת הבה"ג זה לא נקרא גזירה חדשה. וציינתי שגם מרן חשש (רק חשש! אך לא פסק כמותו) לדעת בה"ג שבהדלקת הנר מקבלים שבת עד שהעדיף לוותר על הדין של תדיר (וכמובן שמברכים לפני ורק בנר האחרון מקבלים שבת כפי שכבר הבאנו לעיל בשם הב"י), ושזה טעם להחמיר לקבל שבת עם סוף הדלקת הנרות, וא"כ זה לא גזירות מדעתנו, יש מקומות הרבה שנחלקו הפוסקים ואע"פ שנפסקה הלכה כצד המתיר, כשאפשר ואין קושי חוששים לצד השני, האם זה נקרא גזירות מדעתנו? לחשוש לדעה מסויימת זו לא גזירה חדשה.
ואחר שאין בזה גזירה לחשוש לדעות אחרות (יש גם דעת הרא"ם שכניסת שבת היא כעשרים דק' קודם השקיעה), מוסיפים בזה טעם לשבח שע"י כן גם נרויח מניעת מכשולות. ואה"נ אם לא היתה לנו דעה של הפוסקים בנושא - לא היינו יכולים לכתוב כזה דבר, מקסימום היינו נותנים עצה טובה ותו לא.
הבנתי כוונתך אתה אומר שמכיון שגם ככה יש מכשול בזה אז בא נפסוק כמו בה"ג ונרוויח שאין מכשול
אבל זה אינו כיון שדעת רוב הראשונים שלא מקבלים שבת בהדלקה (הלא המה הרמב"ן הרשב"א הריטב"א המאירי הרא"ש שבה"ל {והביא שם גם שכן דעת הגאונים ורבינו שמשון} רבינו ירוחם המגיד סמ"ג הגהות מיימוניות ועוד) אז פוסקים כמותם ולא נפסוק כבה"ג בגלל חשש מכשול
 
נערך לאחרונה:
אינני מבין את הויכוח הוא כתב מפורש לחזור למנהג שהיו מברכים אחרי ההדלקה הנה לפניכם תחילת תשובתו וסוף תשובתו של הרב י ברכה
מי שכותב אפילו הרהור קל על מרן שליט"א שיחשוב ויעיין 700 פעם לפני שהוא מפרסם את הגיגיו


הצג קובץ מצורף 33260
הצג קובץ מצורף 33261
זה מקובץ ויען שמואל תשע"ט?
 
זה לא הקובץ שעליו דננו לעיל, זה דבר חדש שלא הראו לנו לעיל אלא היום.
וגם כאן הרב הכותב תלה זאת בהסכמת רוב ככל החכמים.

לא קשור לזה עצם הדבר שאתה בא ואומר על הלכה שמרן רבינו זיע"א מסר עליה את נפשו (עד כדי כך שאמר פעם שאם לא בא לעולם אלא בשביל הלכה זו דיינו) וכותב להחזיר עטרה ליושנה זה כבר בושה בלי קשר אם זה מפורסם הספר או לא עצם כתיבת הדבר הזה היא בושה וראוי למחות עליה
 
הרב ברכה בא לחזק את ענין קבלת שבת בעת ההדלקה.
וביאור דבריו הם דלא מבעיא לנוהגות לברך אחר הדלקה, שסיבת מנהגם שאם קודם תברכנה לא יוכלו להדליק ולכן קודם מדליקות ואחר כך מברכות, דהן ודאי נוהגות לקבל שבת בעת הדלקת הנרות, אלא אפילו המברכות ואח"כ מדליקות שלא חשות לסברא זו שאם תברכנה שוב אינם יכולות להדליק, כי אין הקבלה תלויה בברכה, גם הן הוא מעורר עליהן שתקבלנה שבת בעת ההדלקה בלי תנאים וכו'

והוא אינו נכנס כלל לדיון מתי הנשים תברכנה קודם או אחר.

אל תכתוב כנגד מרן שליט"א כשלא למדת כלום ולא עיינת בפנים אתה מחפש לומר תמיד איפכא מסתברא
ובפרט כשמדובר בגדול הדור מרן שליט"א
 
נערך לאחרונה על ידי מנחה:
חזור
חלק עליון