• מעוניינים להכניס את הספר שלכם או לרכוש את ״אוצר החכמה״? שלחו מייל לכתובת: otzar@moreshet-maran.com

להתפלל על התאמת בדיקת דור ישרים

ניר כהן

Well-known member
בזמנו שאלתי האם שייך להתפלל על אבטיח שיהיה מתוק [אחר הקניה] או שמא הוי תפילת שוא? עיין באשכול שם מה שענו הרבנים שליטא.
היום נשאלתי שאלה דומה:
בחור נפגש כמה פגישות וב'ה יש הסכמה משני הצדדים,
כשבאו לשאול בנוגע לדור ישרים [ בדורינו ההמלצה גם לספרדים ליבדק] התברר שהבחורה עדיין לא נבדקה,
[בדרך כלל התשובה מגיעה אחרי 3 חודשים] מוסיפים קצת כסף והתשובה מגיעה תוך שבוע ,
הבחור היה בלחץ, ונסע לכותל להתפלל שהבדיקות יראו שהכל בסדר ויש התאמה,
אמר לו חבירו : זה תפילת שוא כי אי אפשר לשנות דם של בנאדם,
מי לדעתכם צודק?
השאלה והסיפור אמיתיים!
 
בכל אופן, יש לעיין בגדר "תפילת שווא", יש שהבינו שכל תפילה המנוגדת לטבע הינה הגדר תפילת שווא, ולפי דבריהם אין מקום להתפלל על חולה סופני שע"פ דברי הרופאים אין לו סיכויים לחיות, לעניות דעתי נראה שתפילת שווא היא רק תפילה המנוגדת למציאות קיימת כגון שינוי מין העובר (ברכות ס.) או כמות התבואה שבגורן (בבא מציעא מב.), אבל חולה מסוכן, אע"פ שהסיכויים שיחלים אינם גבוהים משינוי מין העובר, מאחר ובמציאות עוד לא מת וזו רק תוצאה שצופים לו אין חיסרון בתפילה על שינוי תוצאה זו, וכן משמע מדברי חז"ל אפי' חרב חדה מונחת על צווארו של אדם וכו'.
לפי"ז לכאו' יש מקום להקל להתפלל גם על דבר שכבר קרה אם כאשר תתקבל התפילה הוא לא ישנה מציאות הנראית לעין.
 
בזמנו שאלתי האם שייך להתפלל על אבטיח שיהיה מתוק [אחר הקניה] או שמא הוי תפילת שוא? עיין באשכול שם מה שענו הרבנים שליטא.
היום נשאלתי שאלה דומה:
בחור נפגש כמה פגישות וב'ה יש הסכמה משני הצדדים,
כשבאו לשאול בנוגע לדור ישרים [ בדורינו ההמלצה גם לספרדים ליבדק] התברר שהבחורה עדיין לא נבדקה,
[בדרך כלל התשובה מגיעה אחרי 3 חודשים] מוסיפים קצת כסף והתשובה מגיעה תוך שבוע ,
הבחור היה בלחץ, ונסע לכותל להתפלל שהבדיקות יראו שהכל בסדר ויש התאמה,
אמר לו חבירו : זה תפילת שוא כי אי אפשר לשנות דם של בנאדם,
מי לדעתכם צודק?
השאלה והסיפור אמיתיים!
יש לך שאלות יפות מאוד! [אפשר לדון בהרבה שאלות כיו"ב, וכמו תפילה על יר"ש וכו' וכו', באופן כללי מה שענינו לך שם ה"ה להכא]
גם בכה"ג שייך להתפלל, יש בזה אריכות דברים ואכמ"ל, רק אציין את הגמ' בברכות ס. על הלל הזקן מה שמובא בגמ' שם, ועליו אמרו משמועה רעה לא ירא נכון לבו בטח בה', ומבואר משם ששיך להתפלל על כל כיו"ב, ודון מיניה ואוקי באתרין.
וע"ע מהרש"א מו"ק כח שכתב שאפשר ע"י תפילה אפי' לשנות את המזל שנולד בו האדם!!!

ומ"מ מעלת הבטחון יותר מהתפילה, וגם מה שנחשב כתפילת שוא, ע"י בטחון שפיר שייך לבטוח בה', והארכנו בזה במקו"א וגם כאן הבאנו חלק מהדברים.
 
בזמנו שאלתי האם שייך להתפלל על אבטיח שיהיה מתוק [אחר הקניה] או שמא הוי תפילת שוא? עיין באשכול שם מה שענו הרבנים שליטא.
היום נשאלתי שאלה דומה:
בחור נפגש כמה פגישות וב'ה יש הסכמה משני הצדדים,
כשבאו לשאול בנוגע לדור ישרים [ בדורינו ההמלצה גם לספרדים ליבדק] התברר שהבחורה עדיין לא נבדקה,
[בדרך כלל התשובה מגיעה אחרי 3 חודשים] מוסיפים קצת כסף והתשובה מגיעה תוך שבוע ,
הבחור היה בלחץ, ונסע לכותל להתפלל שהבדיקות יראו שהכל בסדר ויש התאמה,
אמר לו חבירו : זה תפילת שוא כי אי אפשר לשנות דם של בנאדם,
מי לדעתכם צודק?
השאלה והסיפור אמיתיים!
אומרת המשנה בברכות שהמתפלל יהי רצון שתלד אשתי שזכר הרי זו תפילת שוא הרי שאי אפשר להתפלל על העבר וק' שבמקום אחר מובא אין הברכה שורה אלא בדבר הסמוי מן העין ולכן קודם שבא למדוד את תבואתו מברך ומתפלל יהי רצון שתשלח ברכה בכרי הזה ואם מדד ואח"כ בירך הרי זו תפילת שוא ופי' ר' בחיי הטעם שכיון שקודם שמדד זה נס נסתר הקב"ה עושה נסים נסתרים אבל אחרי שמדד זה נס גלוי ואין מזכירין מעשה ניסים שא"א לנו להתפלל על ניסים גלוים שאנחנו לו כמו לאה שהתפללה על דינה וא"כ ק' הרי שדבר הסמוי מן העין כמו התינוק בבטן יכול להתברך אלא שאין זו קושיא שיש חילוק בין ברכה שהכוונה שהדבר יגדל ויתרבה יותר כמו התבואה שתתרבה או הכסף בארנק שזה נס נסתר וכן שייך להתפלל על זה משא"כ שישתנה מין העובר מנקבה לזכר אע"פ שזה נס נסתר משמים לא עושים זה שאין זה ריבוי אלא שינוי

ובנידון דידן של בדיקת דור ישרים אם הבדיקה בודקת אם יש לו איזה גנים או אין לו אותם והוא מתפלל שישתנו לו הגנים הרי זה נחשב לשינוי ולא שייך להתפלל שזו תפילת שוא

מ"מ פשוט וברור הדבר שאע"פ שהם אומרים שהגנים לא מתאימים וכדומה שכן יכול להיות שיולד לו ילדים בריאים ושלימים שהרופאים לא אומרים בוודאות אלא שיש סיכוי לאיזה מחלות ב"מ אבל לא וודאי ואפילו אם אומרים וודאי אין הכל ביד של הרופאים ויכול הדבר להשתנות ולא חסר מקרים שהרופאים אומרים על משהוא שלא יחיה ב"מ ובסוף חי שנים רבות ופשוט ואין זו תפילת שוא להתפלל נגד דעת הרופאים
ולפי הירושלמי ניתן להתפלל עד רגע אחרון רב סופר כתב בזה.
לא ראיתי מה כתב הרב סופר בזה מ"מ בבלי לא כתבו כן והלכה כבבלי
ממה שכתבתי רואים שדבריו לא נכונים וכבר העיר לו חכם שם ששאל את הגר"י זילברשטיין שליט"א אם להתפלל שבדיקת קורונה תצא שלילית הוי תפילת שווא, וכתב לי דחשיב תפילת שווא.

גם בכה"ג שייך להתפלל, יש בזה אריכות דברים ואכמ"ל, רק אציין את הגמ' בברכות ס. על הלל הזקן מה שמובא בגמ' שם, ועליו אמרו משמועה רעה לא ירא נכון לבו בטח בה', ומבואר משם ששיך להתפלל על כל כיו"ב, ודון מיניה ואוקי באתרין.
וע"ע מהרש"א מו"ק כח שכתב שאפשר ע"י תפילה אפי' לשנות את המזל שנולד בו האדם!!!
תמוה מאוד מאיפה כבודו הבין את זה ובכלל מה שייך לשנות את המזל לכאן שזה מדבר על העתיד וכאן מדובר על העבר
ומ"מ מעלת הבטחון יותר מהתפילה, וגם מה שנחשב כתפילת שוא, ע"י בטחון שפיר שייך לבטוח בה', והארכנו בזה במקו"א וגם כאן הבאנו חלק מהדברים.
לא הבנתי.
 
תמוה מאוד מאיפה כבודו הבין את זה ובכלל מה שייך לשנות את המזל לכאן שזה מדבר על העתיד וכאן מדובר על העבר
המהרש"א כותב מפורש שאפשר לשנות את המזל של האדם ע"י תפילה, אתה חולק על המהרש"א?!

ובענין מה שכתבת שלא הבנת את החילוק שכתבתי בין תפילה לבטחון, שמעלת הבטחון יותר מהתפילה, וגם מה שנחשב כתפילת שוא, ע"י בטחון שפיר שייך לבטוח בה', והארכנו בזה במקו"א וגם כאן הבאנו חלק מהדברים.
וכתבת שלא הבנת.
תעיין כאן ותרוה נחת.
 
המהרש"א כותב מפורש שאפשר לשנות את המזל של האדם ע"י תפילה, אתה חולק על המהרש"א?!
שולחן ערוך אורח חיים הלכות ברכת הפירות סימן רל
סעיף א
המתפלל על מה שעבר, כגון שנכנס לעיר ושמע קול צוחה בעיר, ואמר: יה"ר שלא יהא קול זה בתוך ביתי; או שהיתה אשתו מעוברת אחר מ' יום לעיבורה, ואמר: יה"ר שתלד אשתי זכר, ה"ז תפלת שוא, אלא יתפלל אדם על העתיד לבא
אתה חולק על השו"ע??
אני לא חולק על אף אחד כבר כתבתי שהמהרש"א ( וזה לא המהרש"א זה מחלוקת בגמרא אם יש מזל לישראל דהיינו אם אפשר לשנות את המזל) התכוון לשנות את העתיד לא דבר על העבר
 
אומרת המשנה בברכות שהמתפלל יהי רצון שתלד אשתי שזכר הרי זו תפילת שוא הרי שאי אפשר להתפלל על העבר וק' שבמקום אחר מובא אין הברכה שורה אלא בדבר הסמוי מן העין ולכן קודם שבא למדוד את תבואתו מברך ומתפלל יהי רצון שתשלח ברכה בכרי הזה ואם מדד ואח"כ בירך הרי זו תפילת שוא ופי' ר' בחיי הטעם שכיון שקודם שמדד זה נס נסתר הקב"ה עושה נסים נסתרים אבל אחרי שמדד זה נס גלוי ואין מזכירין מעשה ניסים שא"א לנו להתפלל על ניסים גלוים שאנחנו לו כמו לאה שהתפללה על דינה וא"כ ק' הרי שדבר הסמוי מן העין כמו התינוק בבטן יכול להתברך אלא שאין זו קושיא שיש חילוק בין ברכה שהכוונה שהדבר יגדל ויתרבה יותר כמו התבואה שתתרבה או הכסף בארנק שזה נס נסתר וכן שייך להתפלל על זה משא"כ שישתנה מין העובר מנקבה לזכר אע"פ שזה נס נסתר משמים לא עושים זה שאין זה ריבוי אלא שינוי

ובנידון דידן של בדיקת דור ישרים אם הבדיקה בודקת אם יש לו איזה גנים או אין לו אותם והוא מתפלל שישתנו לו הגנים הרי זה נחשב לשינוי ולא שייך להתפלל שזו תפילת שוא

מ"מ פשוט וברור הדבר שאע"פ שהם אומרים שהגנים לא מתאימים וכדומה שכן יכול להיות שיולד לו ילדים בריאים ושלימים שהרופאים לא אומרים בוודאות אלא שיש סיכוי לאיזה מחלות ב"מ אבל לא וודאי ואפילו אם אומרים וודאי אין הכל ביד של הרופאים ויכול הדבר להשתנות ולא חסר מקרים שהרופאים אומרים על משהוא שלא יחיה ב"מ ובסוף חי שנים רבות ופשוט ואין זו תפילת שוא להתפלל נגד דעת הרופאים

לא ראיתי מה כתב הרב סופר בזה מ"מ בבלי לא כתבו כן והלכה כבבלי
לא ראינו אינה ראיה.
ממה שכתבתי רואים שדבריו לא נכונים וכבר העיר לו חכם שם ששאל את הגר"י זילברשטיין שליט"א אם להתפלל שבדיקת קורונה תצא שלילית הוי תפילת שווא, וכתב לי דחשיב תפילת שווא.


תמוה מאוד מאיפה כבודו הבין את זה ובכלל מה שייך לשנות את המזל לכאן שזה מדבר על העתיד וכאן מדובר על העבר

לא הבנתי.
 
שולחן ערוך אורח חיים הלכות ברכת הפירות סימן רל
סעיף א
המתפלל על מה שעבר, כגון שנכנס לעיר ושמע קול צוחה בעיר, ואמר: יה"ר שלא יהא קול זה בתוך ביתי; או שהיתה אשתו מעוברת אחר מ' יום לעיבורה, ואמר: יה"ר שתלד אשתי זכר, ה"ז תפלת שוא, אלא יתפלל אדם על העתיד לבא
אתה חולק על השו"ע??
אני לא חולק על אף אחד כבר כתבתי שהמהרש"א ( וזה לא המהרש"א זה מחלוקת בגמרא אם יש מזל לישראל דהיינו אם אפשר לשנות את המזל) התכוון לשנות את העתיד לא דבר על העבר
אני לא הרחבתי את דברי מספיק, ואבאר כעת בקצרה יותר,
מה שאתה מביא מהשו"ע זה כבר מובא בגמ', והמהרש"א לא חולק על הגמ'.
אך החילוק הוא שע"י תפילה זה מוגדר כתפילת שוא, אבל ע"י ריבוי תפילה אי"ז מוגדר כתפילת שוא, כך מבואר במהרש"א.

ונביא את דבריו של המהרש"א וז"ל, במזלא תליא כו'. כתבו התוס' הא דאמרינן בסוף שבת אין מזל לישראל י"ל דלפעמים משתנה ע"י מזל כו' ע"ש. ושם בתוס' יותר מפורש דהיינו דאין מזל לישראל דע"י זכות גדול משתנה כו' ע"ש. והכי מוכח נמי בשמעתין דרבא בעי אחכמה דרב הונא ואעותריה דרב חסדא והם דברים התלוים בגזירת הלידה כדאמרינן פרק כל היד דמלאך מעמיד הטיפה ואומר אם חכם אם טפש אם עשיר אם עני אלא ע"כ דאית לן למימר דע"י אפושי רחמי מן שמיא כדעביד רבא איכא לבטל הגזירה ומזל שנולד בו כדאמרינן בשבת. אך יש לדקדק במה שבקש רבא אענותנותא דרבה והא ענוה היא ממדות הטובות כדאמרינן פ"ק דע"ז יראת חטא מביא לידי ענוה והוא מביאו לידי חסידות ואמרינן פרק כל היד דהכל בידי שמים חוץ מיראת שמים. וי"ל ע"י אפושי רחמי שמיא בקש לעוזרו לבא לידי ענוה כדאמרינן הבא לטהר מסייעין לו. עכ"ל.

ומ"מ כבר כתבנו לעיל שמעלת הבטחון יותר מהתפילה.
 
ובענין מה שכתבת שלא הבנת את החילוק שכתבתי בין תפילה לבטחון, שמעלת הבטחון יותר מהתפילה, וגם מה שנחשב כתפילת שוא, ע"י בטחון שפיר שייך לבטוח בה', והארכנו בזה במקו"א וגם כאן הבאנו חלק מהדברים.
וכתבת שלא הבנת.
תעיין כאן ותרוה נחת.
יש דרגות בביטחון והדרגה ההכי גבוה זה הדרגה שמה שעושה הקב"ה לטובה והוא לא אומר אני בוטח בה' שאצליח במבחן אני בוטח בה' שאין צעקה זו בתוך ביתי מה שהביא מהלל זה דרגה מיחודת שיש לצדיקים ואין ללמוד מעשה לנו
זוהר כרך א (בראשית) פרשת תולדות דף קמב עמוד א
רבי אלעזר פתח ואמר (תהלים פ"ד) אשרי אדם עוז לו בך וגו', זכאה ב"נ דאתתקף ביה בקודשא בריך הוא וישוי תוקפיה ביה, יכול כחנניה מישאל ועזריה דאתתקפו ואמרו (דניאל ג') הן איתי אלהנא די אנחנא פלחין, יכול לשזבותנא מגו אתון נורא יקידתא ומן ידך מלכא ישזיב, ת"ח דאי לא ישזיב ולא אתקיים עלייהו קודשא בריך הוא אשתכח שמיה דקודשא בריך הוא דלא יתקדש בעינייהו דכלא כמה דאמרו, אלא כיון דידעו דלא אמרו כדקא יאות אהדרו ואמרו והן לא ידיע להוי לך מלכא וגו', בין ישזיב בין לא ישזיב ידיע להוי לך מלכא וגו', ותנינן דמלה אודע להו יחזקאל ושמעו וקבילו מניה דקודשא בריך הוא לא אתקיים עלייהו בגין דיקבלון אגרא, וכדין אהדרו ואמרו והן לא ידיע להוי לך מלכא וגו' אלא לא יתתקף ב"נ דיימא קודשא בריך הוא ישזבינני או איהו עביד לי כך וכך, אבל ישוי תוקפיה ביה בקודשא בריך הוא דיסייע ליה כד איהו אשתדל באינון פקודין דאורייתא ולמיהך בארח קשוט דכיון דאתי ב"נ לאתדכאה מסייעין ליה ודאי ובדא יתתקף ביה בקודשא בריך הוא דאיהו יסייע ליה ויתתקף ביה דלא ישוי תוקפיה באחרא ובגין כך עוז לו בך,

ספר חובות הלבבות שער ד - שער הביטחון פרק ז
והנה הילד בתחלת ענינו בוטח על שדי אמו, כמ"ש: מבטיחי על שדי אמי. וכאשר תחזק הכרתו, משיב בטחונו על אמו, לרוב השגחתה עליו, כמ"ש: אם לא שויתי ודוממתי נפשי כגמול עלי אמו וגו'. וכשתחזק הכרתו עוד, ורואה, כי הנהגת אמו אל אביו משיב בטחונו אליו למעלת הגנתו עליו, וכאשר יחזק גופו ותתכן לו תחבולה במחיתו, במלאכה או סחורה והדומה להם, משיב בטחונו אל כחו ותחבולתו, מפני סכלותו בכל אשר קדם בטובת הנהגת האלהים. ואמרו על אחד מן החסידים, שהיה לו שכן סופר מהיר, והיה מתפרנס משכר ספרותו. א"ל יום אחד: היאך ענינך? א"ל: בטוב, בעוד ידי שלמה. ולערב היום ההוא נגדעה ידו, ולא כתב בה שאר ימיו, והיה זה ענשו מהאל יתברך על אשר בטח על ידו. ואם יתכן לו טרפו ע"י זולתו מן הבריות, ישיב בטחונו אליהם ותנוח נפשו עליהם, וכשתחזק הכרתו, ויראה חסרונם וצרכם אל הבורא יתברך, ישיב בטחונו אליו ויסמך עליו בענינים, שאין לו יכולת בהם, ולא יוכל להמלט מהמסר בם אל גזרת הבורא, כמו ירידת הגשמים על הזריעה והליכת הים והליכת המדברות מאין מים, ובבא שטף ובנפל הדבר בחיים, והדומה לזה מן הענינים, אשר אין בהם לאדם שום תחבולה בשום פנים, כמ"ש: ובעת רעתם יאמרו קומה והושיענו. ואם תחזק הכרתו באלהים עוד, יבטח בו ג"כ במה שיתכן לו בו קצת תחבולה, כמו הבאת הטרף בסבות המסוכנות והמלאכות המיגעות את הגופים, ויניחם, לבטחונו באלהים, שיטריפהו במה שיהיה קל להתעסק בו יותר מהם. ואם תחזק הכרתו באלהים יותר, ישיב בטחונו אליו בכל הסבות הקשה מהם והקלה, ויכוין בהתעסקו בהם לעבודת האלהים ולשמר מצוותיו. וכאשר תחזק הכרתו יותר מזה בחמלת הבורא על ברואיו, ירצה במה שיהיה מגזרת האלהים לו בלבו ובלשונו ובנראהו ובנסתרו, וישמח בכל אשר עשה לו האלהים ממות וחיים וריש ועושר וחולי, לא יכסף לזולת מה שבחר לו האלהים ולא ירצה אלא מה שרצה לו, ונמסר אל האלהים ומשליך נפשו וגופו אל דינו, ולא יגביר ענין ולא יבחר זולת מה שהוא בו מעניני עולמו, כמ"ש אחד מן הבוטחים: לא השכמתי מעולם בענין והתאויתי לזולתו. וכאשר תחזק הכרתו באלהים יותר מזה, וידע הענין המכוון אליו בבריאתו ויציאתו אל העולם הזה הכלה, ויכיר מעלת העולם האחר הקיים, ימאס בעוה"ז ובסבותיו, וימסר במחשבתו ובנפשו וגופו אל האלהים ית' וישתעשע בזכרו בבדידות, וישתומם מבלתי המחשבה בגדולתו. ואם יהיה במקהלות, לא יתאוה כי אם לרצונו ולא יכסף כי אם לפגיעתו, ותטרידהו שמחתו באהבתו משמחת אנשי העולם בעולם ושמחת אנשי העולם הבא בעולם הבא. וזאת העליונה שבמדרגת הבוטחים מהנביאים וחסידים וסגולת האלהים הזכים, והוא מה שאמר הכתוב: אף אורח משפטיך ה' קוינוך לשמך ולזכרך תאות נפש, ואמר: צמאה נפשי לאלהים לאל חי. אלה עשר מדרגות הבטחון, אשר לא ימלט בוטח מאחת מהנה. ומצאנו ענין הבטחון בלשון הקודש מליצים בעדו בעשר מלות כנגד עשר מדרגות האלה, והם: מבטח, ומשען, ותקוה, ומחסה, ותוחלת, וחכוי, וסמיכה, ושבר, ומסעד וכסל. האלהים ישימנו מן הבוטחים עליו, הנמסרים לדינו בנראה ובנסתר ברחמיו, אמן:
הרי שבטחון אמיתי בה' הכוונה מה שעושה הקב"ה לטובה ואני סומך עליו שהוא יבחר לי הטוב ולא הכוונה שאני בוטח שאני אנצל וכדומה
 
מה שאתה מביא מהשו"ע זה כבר מובא בגמ', והמהרש"א לא חולק על הגמ'.
אך החילוק הוא שע"י תפילה זה מוגדר כתפילת שוא, אבל ע"י ריבוי תפילה אי"ז מוגדר כתפילת שוא, כך מבואר במהרש"א.

ונביא את דבריו של המהרש"א וז"ל, במזלא תליא כו'. כתבו התוס' הא דאמרינן בסוף שבת אין מזל לישראל י"ל דלפעמים משתנה ע"י מזל כו' ע"ש. ושם בתוס' יותר מפורש דהיינו דאין מזל לישראל דע"י זכות גדול משתנה כו' ע"ש. והכי מוכח נמי בשמעתין דרבא בעי אחכמה דרב הונא ואעותריה דרב חסדא והם דברים התלוים בגזירת הלידה כדאמרינן פרק כל היד דמלאך מעמיד הטיפה ואומר אם חכם אם טפש אם עשיר אם עני אלא ע"כ דאית לן למימר דע"י אפושי רחמי מן שמיא כדעביד רבא איכא לבטל הגזירה ומזל שנולד בו כדאמרינן בשבת. אך יש לדקדק במה שבקש רבא אענותנותא דרבה והא ענוה היא ממדות הטובות כדאמרינן פ"ק דע"ז יראת חטא מביא לידי ענוה והוא מביאו לידי חסידות ואמרינן פרק כל היד דהכל בידי שמים חוץ מיראת שמים. וי"ל ע"י אפושי רחמי שמיא בקש לעוזרו לבא לידי ענוה כדאמרינן הבא לטהר מסייעין לו. עכ"ל.
אני חוזר ואומר המהרש"א מדבר על תפילה על העתיד שאם ח"ו המזל שלו ונזגר עליו שימות יכול ע"י תפילה לשנות את המזל שלא ימות אבל אחרי שכבר מת לא יתפלל שיחיה שזה תפילת שוא
 
יש דרגות בביטחון והדרגה ההכי גבוה זה הדרגה שמה שעושה הקב"ה לטובה
אין זה מוסכם כלל, ואדרבה הדרגה הגבוהה היא לבטוח כשיטת רבנו בחיי שמה שירצה יבטח בה' שימלא משאלותיו לשטובה ולברכה. כך מבואר להדיא גם בחזו"א למי שידקדק היטב בדבריו.
מה שהביא מהלל זה דרגה מיחודת שיש לצדיקים ואין ללמוד מעשה לנו
גם בזה יש מח', אך מהמהרש"א מבואר שכל אדם שירבה בתפילה יכול לשנות את הטבע. וכך מבואר ברבנו בחיי עה"ת ועוד ועוד. וכן אמר כיו"ב מרן זיע"א בדרשה שמסר. וכ"כ הגר"א בידרמן. ועוד.
שוב יש בזה אריכות גדולה מאוד!!!
 
אני חוזר ואומר המהרש"א מדבר על תפילה על העתיד
מחילה מכבודו, לא קראת טוב את המהרש"א
תקרא את המילים הללו:
"והם דברים התלוים בגזירת הלידה כדאמרינן פרק כל היד דמלאך מעמיד הטיפה ואומר אם חכם אם טפש אם עשיר אם עני, אלא ע"כ דאית לן למימר דע"י אפושי רחמי מן שמיא כדעביד רבא איכא לבטל הגזירה ומזל שנולד בו כדאמרינן בשבת.
 
חזור
חלק עליון