בילקוט יוסף הל' סוכה (מהדו' תשע"ו) עמ' תרסב כתב "כאשר נפטר ממצות סוכה בליל סוכות יש אומרים שחייב לאכול כזית פת בביתו משום היום טוב ויש אומרים שכל החיוב לאכול בליל סוכות הוא מצד הסוכה וכאשר פטור מישיבה בסוכה פטור גם מאכילת כזית פת ולדינא צריך שיאכל כזית פת בביתו ואמנם אם שכח להזכיר יעלה ויבא בברכת המזון בלילה הראשונה כיון שאכל בביתו אין צריך לחזור לברך ברכת המזון" מבואר דחייש למאן דאמר דחיוב פת לאו דוקא בסוכה אלא יוצא אף בבית (ונראה דהיינו שיטת מהרש"ל בסוכה כז. וסייעתו למרות שלא ציין בהערה השיטות בזה) ובעמוד תרסז-תרסח העלה ש"אם ירדו גשמים בלילה הראשון של החג פטור מלאכול בסוכה שנאמר בסוכות תשבו שבעת ימים תשבו כעין תדורו מכאן שהמצטער פטור מן הסוכה וכו' ואם אחר שאכל בבית פסקו הגשמים אם לפני חצות לילה פסקו יכנס לסוכה ויברך לישב בסוכה ויאכל לפחות כזית ואם לא פסקו הגשמים עד אחר חצות לילה לא יברך לישב בסוכה אלא אם כץ אוכל פת יותר מכביצה" וצריך עיון כי מאחר שכבר אכל בבית איך יברך על אכילת כזית בסוכה הרי יש לחוש שכבר יצא באכילת ביתו (כשיטת מהרש"ל שהזכיר לעיל) וספק ברכות להקל ובשלמא אם אוכל כביצה שפיר דמי דלא גרע משאר ימי החג אבל באכילת כזית איך יברך לישב בסוכה שמא כבר יצא בכזית שבביתו וכיוצ"ב כתב בכף החיים סי' תרל"ט ס"ק ע"ו בשם הדרך החיים עיין שם ודו"ק. וצ"ע.
