-
לחכמי ורבני הפורום הע"י,
בימים האחרונים יצאנו לפסק זמן קצר, כדי לעשות בדק בית וחשבון נפש כיצד הפורום יוכל להגיע לנקיות גדולה יותר בעניין כבוד חכמים, בעקבות תקלה שקרתה, חרף הצעדים וההגבלות שננקטו בעבר. כעת בסיעתא דשמיא, לאחר היוועצות עם דעת תורה, הגענו למתווה שבע"ה יהיה לתועלת לכולנו, להיות בפורום נקי יותר, בו יוכלו הרבנים הגאונים שליט"א מכלל המגזרים לדון בדברי תורה, כדרכה של תורה, ללא חשש של היכשלות חלילה בכבוד חכמים. הנהלים הוחמרו, וננקטו גם פעולות טכניות לשם כך. ואנו שמחים לבשר על פתיחת הפורום בחזרה במתכונתו החדשה. תיתכן אולי אי נוחות קטנה, אבל הרווח הוא של כולנו: פורום נקי וזך! כאן המקום לבקש מהציבור לשים יותר לב על כפתור הדיווח שבכל הודעה, ולדווח על תוכן שלדעתם אינו מתאים, ובפרט בתוכן ישן (שאולי חרף ההגבלות הישנות נשאר בטעות). אנו תקווה שבע"ה נזכה להיות מחכמי ארץ ישראל שנוחים זה לזה בהלכה, ולהגדיל תורה ולהאדירה בדרך התורה אשר דרכיה דרכי נועם וכל נתיבותיה שלום. ונסיים בתודה לכל הפונים בתקופה הזו, ושלחו את חיזוקיהם. תודה על האיכפתיות והשותפות, בע"ה יחד נמשיך להגדיל את בית המדרש הדיגיטלי הנוכחי, אשר מביא ברכה לרבבות אלפי ישראל. חזקו ואמצו!
מרדכי מיכאלי
Well-known member
.??.?
כן, הרב אבישי טהרני הוא דור שביעי לרב בא"ח מסטרא דנוקבא.
מרדכי מיכאלי
Well-known member
בפ''י תורה מחזרת על אכסניא שלה...
יצחק כהן הי"ו
Well-known member
הילולא קדישא!
אכן הרב @יצחק כהן הי"ו
הגיעה ההילולא של הרי"ח הטוב,
והנה מי שירים את הכפפה לבן איש חי עם פסקי מרן בקיצור
(יותר ארוך מהליכות עולם)
ככה צריך, ב"ה ס"ט
אשרינו!!!!!!
הגיעה ההילולא של הרי"ח הטוב,
והנה מי שירים את הכפפה לבן איש חי עם פסקי מרן בקיצור
(יותר ארוך מהליכות עולם)
ככה צריך, ב"ה ס"ט
אשרינו!!!!!!
יצחק כהן הי"ו
Well-known member
הבן איש חי
עוד לפני שזורחת השמש – מקדים אותה עמוד השחר, מבשר לעולם על האור העומד להגיע. השמים עודם חשוכים אך הבוקר מתחיל להפציע.כך, בטרם זרח אורו של רבינו יוסף חיים מבגדד – כבר הוכשרה הקרקע לבואו לעולם: כשנה טרם הולדתו של רבינו, כשהוריו עדיין מצפים לישועה ולפרי בטן, זכו להתבשר מפי קדשו של הגה"ק המקובל מוהר"ר יעקב אבוחצירא זלה"ה, על כך שיוולד להם בן זכר קדוש מרחם בעשר קדושות, אשר עתיד להאיר עיני כל ישראל בתורה. כל זאת העיד נינו של רבי יעקב זיע"א.
ראשית דרכו של הבן איש חי
רבינו נולד לפני כ-190 שנה, בי"ג במנחם אב ה'תקצ"ד, להוריו – רבי אליהו, הרב הראשי של העיר בגדד שבעירק, ולרבנית מזל טוב.הגאון החסיד רבי אליהו, בעל "מדרש אליהו", היה תלמיד חכם מופלג ובקי בתורת הנגלה והנסתר. הוא היה מצוי בקשר מכתבים בנושאים הלכתיים עם חכמי ירושלים ובהם רבני ישיבת בית אל.
בצניעותו הרבה הסתיר את שקיעותו בלימוד תורה ואת בקיאותו בחכמת הקבלה. לעומת זאת, כשעסק בענייני צדקה וחסד עם בני קהילתו – לא בוש רבי אליהו לטרוח כגבאי בחלוקת ממון לעניים ולנזקקים, כשרוב-ככל כספי הצדקה היו מהונו הפרטי.
לרבי אליהו ורעייתו היו שישה ילדים. הבכור שבהם הוא רבי יוסף חיים – רבינו בעל ה"בן איש חי".
סולם העלייה
בילדותו למד רבינו כשאר הילדים בתלמוד התורה. אך מאז הנדר שנדר – החל ללמוד גם ביתר שעות היום, כשהוא ממעט באכילה ובשינה.בגיל 10 כבר עזב את תלמוד התורה ונפנה ללמוד שעות רבות ביום עם דודו, הרב דוד חי מאיר יוסף ניסים סלמאן מעתוק, וביתר הזמן למד עם אביו. כל עתותיו הוקדשו ללימוד תורה.
כך, בהתמדה מופלאה זו ויחד עם כישרונותיו הבולטים וזכרונו המופלא – הפך מהר מאד לגאון צעיר ובקי בש"ס ופוסקים. אביו שהיה רב ראשי – היה משתף אותו, נער צעיר, בתכתובות שלו עם רבנים ובדיונים הלכתיים.
כשהיה רבינו בן 14 בלבד, התקבל לבית המדרש לרבנים "בית זילכה" – על אף היותו צעיר מכדי להיות רב. בבית המדרש למד תורה מרבי עבדאללה סומך זיע"א, ונעשה לתלמידו המובהק. בשנים אלו, חבר רבינו לרבי אליהו מני והם למדו קבלה ללא ידיעת אביו, רבי אליהו חיים.
האיש מקדש
כשהגיע רבינו לגיל 17 – עדיין רך בשנים אך כבר אב בחכמה – נשא לאישה את בת דודו של רבי עבדאללה – רחל לבית סומך, ונולדו להם בן ובת – רבי יעקב ושמחה.רבינו ומשפחתו התפרנסו משותפותו בעסק עם ארבעת אחיו, כאשר האחים מנהלים את העסק ואילו חלקו בעסק היה לוודא שהכל נעשה ביושר ובהתאם להלכה. האחים קבעו את חותמו של העסק בשמו של רבינו כדי לכבדו, וגם לפעילותו של העסק הייתה תועלת מרובה מכך ששם מפואר זה חתום על מסמכיו ושטרותיו.
על כס הרבנות
כשהיה רבינו כבן 26, נפטר אביו רבי אליהו חיים רב העיר בגדד. בנו הבכור והמובחר סרב ליטול את המשרה או לקבל שכר כרב העיר. כך שלמעשה – רבינו ה"בן איש חי" עדיין אינו רב באופן רשמי עד עצם היום הזה… תפקידו כמנהיג החל מאליו במלאת ימי אבל אביו, לאחר שנשא הספד על אביו בפני הציבור. הייתה זו הדרשה הראשונה מתוך עשרות אלפי דרשות רבות ומופלאות.מאז – נקרא רבינו על ידי הקהל להמשיך את דרכו של אביו, והוא ירש את מקומו בהנהגת יהודי בגדד במשך כ-50 שנה.
מדי בוקר מיד לאחר התפילה היה מוסר שני שיעורים – הראשון ב'עין יעקב' ומיד אחריו בשו"ע. כך זכו הקהל להשלים אחת לארבע שנים את כל "יורה דעה" ו"אורח חיים", ולחוג בסעודת מצווה גדולה.
בצהרי יום השבת היה נושא רבינו דרשה מרכזית אחת. בדרשות השתתפו אלפי איש מכל גווני הציבור – החל מתלמידי חכמים ולמדנים מופלגים ועד לפשוטי עם, אנשי עמל ואפילו נערים וילדים.
לדבריו הייתה השפעה רבה על הציבור, רבים שבו מעוון בעקבות דרשותיו והשפעתו, כמו שאמרו חז"ל – "מי שיש בו יראת שמים דבריו נשמעים".
הרב יצחק כדורי זיע"א סיפר שהוא זוכר מילדותו את הדרשות המרכזיות בשבתות מיוחדות – בהן היה הקהל בן אלפי האיש מאזין בדממה במשך שלוש שעות, כולל הילדים. בסיומה של דרשה כזו האוויר היה מלא בתחושה נשגבת – ונדמה היה המשיח עומד להגיע ברגעים אלו ממש.
מלבד הדרשות היה רבינו מנהיג את הציבור גם ביתר המובנים. אליו היו מגיעים עם כל שאלה – הלכתית, השקפתית, בענייני חינוך ושלום בית. מספרים שבכל שנות רבנותו לא היה בבגדד אף לא גט אחד, מרוב השפעתו על רמת הרוחניות וההנהגה בקהלו.
בכל השנים הללו עסק רבינו בכתיבה והוצאה של ספריו.
ספרי רבינו הבן איש חי
רבינו כתב לפחות מאה ספרים וחיבורים, שרק כמחצית מהם ראו אור עד ימינו. המפורסם שבהם הוא ספר "בן איש חי" העוסק בהלכה על פי סדר פרשות התורה.הספרים עוסקים בכל תחומי התורה – הלכה, פירושים, חידושים, קבלה, משלים ומעשיות, תפילות, הנהגות ולקחי מוסר.
הוא כתב גם כ-200 פיוטים. המפורסם שבהם הוא ללא ספק "ואמרתם כה לחי", שנכתב כשהיה בקבר רבי שמעון בר יוחאי. עד היום כל בית ישראל שרים אותו לכבוד התנא.
את הכספים למימון ההוצאה לאור של הספרים שהדפיס, לא נטל רבינו מקופה ציבורית כלשהי אלא מכספי עצמו בלבד. ברוב חיבתו ודאגתו ליושבי ארץ הקודש, שלח חלק ניכר מהדפסות אלו לדפוס פרומקין בירושלים – במיוחד כדי לסייע בפרנסת אנשי היישוב בירושלים.
את עפרה יחוננו
חיבתו ודאגתו של רבינו חיים לארץ ישראל וליושביה התבטאה בכל התחומים: הוא תמיד ווידא שכספי הצדקה שנאספו בבגדד עבור אנשי ארץ הקודש יגיעו ליעדם, תמיד שידל נדיבים להזיל מהונם ולסייע לפיתוח היישובים בארץ. אף הקמתה של ישיבת "פורת יוסף" נתרמה על ידי גביר הודי בהכוונתו ועידודו.בדרשותיו הרבה רבינו להזכיר את הארץ, והוא שאף לעלות ולחונן את עפרה – כפי שאכן עשה בהיותו בן 36, כשיצא למסע בארץ.
בביקורו ביקר בקבר הרשב"י ובקברות תנאים נוספים בגליל, בירושלים – שם התקבל על ידי רבניה בכבוד ויקר. במהלך מסעו ביקר גם במערת המכפלה בחברון, ואף השתדל לפעול בעניין גאולת אדמות בסביבתה מערביי המקום.
טרם שובו אל ארצו ועירו אסף רבינו אבן ומעט מעפר ירושלים. את האבן קבע בכותל המזרח ואת העפר פיזר על הקרקע בבית הכנסת שבו התפלל.
משנתו של הבן איש חי
דרכו של רבינו בעל ה"בן איש חי" בפסיקת הלכה היא כעין ראי לכל דמותו: רב מן המזרח שדרכו ומורשתו מאחדת את כל גווני העם. הבסיס לפסיקותיו הוא על פי השולחן ערוך, כשפעמים רבות הוא מחמיר לפי האשכנזים – כפסקי הרמ"א, והרבה מהמנהגים מתייחסים לפנימיות, לרמזים ולקבלה בדומה לנהוג בקהילות חסידיות רבות באירופה.רבי אפרים הכהן תלמידו המובהק העיד שכשהיה עונה רבינו לשו"תים הלכתיים היה מעיין בערימות של ספרי הלכה – ולבסוף בתשובתו היה מסכם בקצרה ובתמצות כארבע או חמש דעות.
פוסקים שונים התנגדו לפסקיו – אך עם זאת נהגו בו כבוד רב וידידות, ואילו פוסקים אחרים קיבלו את הכרעותיו בהלכה.
בא השמש
בשנת ה'תרס"ט פנו רבני ירושלים אל רבינו בבקשות והפצרות שיבוא לכהן כראש רבני ארץ הקודש – ה"ראשון לציון", אבל רבינו סרב. בסופה של שנה זו, בהיותו בדרכו לקבר יחזקאל הנביא, חלה ותוך ימים ספורים נפטר.ארונו הובא במסע בן מספר ימים בחזרה אל בגדד, שם נערכה לו הלוויה ענקית כשכל הציבור המיותם מבכה את לכתו וגדולי תלמידי החכמים סופדים לו.
כל יהודי עירק בטלו ממלאכתם בימי אבלו, וכשנפוצה השמועה לכל העולם – התאחדו כל תפוצות ישראל בצער ובאבל על הסתלקותו של איש קדוש ויחיד בדורו, רבינו יוסף חיים מבגדד, בעל ה"בן איש חי".
מורשתו בידינו
הרב יורם אברג'ל זיע"א מעיד בספרו ("אמרי נועם" דברים, עמ' קפ"ה) על ראשית הקשר בין מפעליו לרבינו:"קשר מיוחד יש לנו לצדיק זה. מרן הבן איש חי הוא האבא הרוחני שלנו והפטרון הראשי של כל המוסדות הקדושים שהקמנו בעזרת ה' יתברך, הנקראים מוסדות "רב פעלים", על שם סיפרו של הבן איש חי – שאלות ותשובות "רב פעלים". ומעשה שהיה כך היה:
ביום מן הימים הזדמנתי לחדרו של עטרת ראשנו בבא סאלי זיע"א בדיוק כאשר הגיע לפניו רב מסוים ובפיו בקשת ברכה שיצליח לממש את רצונו להקים ישיבה על שם הבן איש חי. להפתעתו הרבה, בבא סאלי שלל זאת באופן מוחלט ואמר לו: 'תקים ישיבה על שם כל צדיק שתרצה חוץ מהבן איש חי, כי הוא מאוד קשה. אם לא עושים הכל לשם שמים בתכלית, אי אפשר בשום אופן להצליח איתו'. בשמעי זאת, גמלה החלטה בליבי לנסות בכל זאת להקים ישיבה על שם הבן איש חי ולהשתדל בעזרת ה' יתברך שיהיו כל מעשינו לשם שמים גמור.
בסייעתא דשמיא מופלאה בשנת ה'תשמ"ה הוקצה לנו מקלט להקים בו בית כנסת ובית מדרש, וקראנו אותו "קול רינה – רב פעלים" על שם אמי מורתי ע"ה ועל שם מרן הבן איש חי.
חלום שמיימי
בהגיע הילולת מרן הבן איש חי באותה שנה, הכנסנו לכבוד נשמתו הטהורה ספר תורה נאה ומהודר ברוב פאר והדר, ולאחר סיום השמחה, בשעת לילה מאוחרת, נרדמתי מעט על כסאי וראיתי בחלומי את מרן הבן איש חי כשפניו מלאות זיו ומפיקות נוגה וניכרה עליהם שמחה גדולה ממה שעשינו לכבודו. הבן איש חי הביע בפני את קורת רוחו מבית הכנסת ובית המדרש שהקמנו על שמו, וכן מספר התורה שהוכנס לכבודו, והוסיף לברך אותנו ברכות מרובות, אך הוסיף וביקש: 'ומה עם אבא שלי הגאון החסיד ר' אליהו חיים זיע"א? מכיון שהוא זה שהביאני לעולם, מן הראוי שתעשו משהו גם לכבודו', והבטחתי לו בחלום שבעזרת ה' אעשה כדבריו. ולמחרת בבוקר לאחר תפילת שחרית האירו לי מהשמים שספריית הקודש שבבית המדרש תקרא על שמו 'אדרת אליהו'."הלוואי שנהיה ראויים תמיד לחרוט את שמו על דגלנו.
עוד דברים ב"ה ס"ט
תולדות חייו
חכמי בבל. מימין לשמאל: רבי עזרא כהן, רבי יצחק מגלד, רבי משה שמאש, רבי אברהם הלל, רבי דוד פאפו, רבי ששון סמוחה, רבי אליהו עובדיה, רבי עבדאללה סומך, רבי אלישע דנגור, רבי יוסף חיים, רבי עזרא דנגור, רבי עזרא אדם, רבי יחזקאל משה הלוי, רבי ששון ישראל ורבי שמואל מגלד.חכם יוסף חיים נולד בבגדאד בכ"ז באב ה'תקצ"ה, לחכם אליהו בן רבי משה חיים, רבה הראשי של בגדאד בסוף המאה התשע עשרה ובראשית המאה העשרים. דודו היה חכם עבדאללה בן משה חיים.
המוציאים לאור מספרים בהקדמה לספר ההלכה המרכזי שלו, "בן איש חי"[2], שכאשר היה כבן שבע שנים, נפל לתוך באר עמוקה תוך כדי משחק ובנס ניצל. בהיותו בבור נדר שכשיצא מהבור יקדיש את כל חייו רק ללימוד תורה[3].
את ראשית לימודיו התחיל בתלמוד תורה אצל דודו, אחי אמו, חכם דוד חי מאיר יוסף ניסים סלמאן מעתוק.
בגיל 14, למרות גילו הצעיר, התקבל לבית המדרש לרבנים "מדרש בית זלכה" בראשותו של חכם עבדאללה סומך, והיה לתלמידו המובהק. מסופר כי אביו, חכם אליהו, התכתב בשאלות הלכה עם רבי חיים פלאג'י, רבה הראשי של האימפריה העות'מאנית. אביו ידע על גדלות בנו בתורה והתייעץ עמו באחת השאלות ששלח אליו רבי חיים פלאג'י. יוסף חיים הבן שלח תשובה מפורטת בשמו, ולאחר מספר ימים שלח גם אביו תשובה. רבי חיים פלאג'י השיב לחכם אליהו שבנו הקדימו כבר והוא עתיד להיות ענק בתורה.
בשנת ה'תרי"א, בגיל 17, נישא לרחל, בתו של רבי יהודה סומך (דודו של רבי עבדאללה סומך)[4], ולהם נולדו בן ובת. התפרנס משותפות עסקית עם ארבעת אחיו. למרות שלא היה שותף פעיל בניהול, הקפיד שהשותפים הפעילים ינהלו על פי ההלכה. סירב לקבל שכר כרב קהילה, ומימן את הוצאות ספריו מכספו. מטעמי צניעות, לא העסיק בביתו משרתות מעל גיל 12 ומתחת לגיל 60 (באותה תקופה רווחה החזקת משרתות ערביות בקרב יהודי בגדאד) משום שלא רצה להכשל באיסור "ולא תתורו אחרי לבבכם ואחרי עיניכם" , ויש אומרים משום שהיה מחמיר על עצמו לאכול חולין בטהרה.
חכם יוסף חיים היה בקשר רציף עם מקובלי ישיבת המקובלים בית אל בירושלים, אימץ ממנהגיהם והנחיל אותם ליהודי בבל.
מנהיגותו
תמונה מיום כ"ח מנ"א תרל"ז בגדאד. מימין לשמאל - עומדים: שוחט, חכם ניסים (אחיו של הבן איש חי), חכם יחזקאל (אחיו של הבן איש חי), משרת הודי של אהרון גבאי. יושבים: הגביר יוסף גורג'י, אהרון גבאי, מרן הבן איש חי. יושבים על השטיח: חכם משה (אחיו של הבן איש חי), הנער אברהם חיים (בנו של חכם ניסים)בז' באלול ה'תרי"ט נפטר אביו, וחכם יוסף חיים, אשר עד אז נמנע מלהתבלט בציבור, קיבל עליו להנהיג את קהילת בגדאד. מנהיגותו לא התבטאה בקבלת משרה רבנית רשמית, אלא בכך שכל השאלות הקשות בהלכה היו מובאות אליו ובכך שהיה דורש בפני הציבור. את דרשתו הראשונה נשא ביום י"ג באלול, בתום השבעה על אביו, ומאז הנהיג את קהילת בגדאד במשך חמישים שנה עד יום מותו. הוא היה דורש כל שבת לאחר תפילת מנחה גדולה (יהודי בגדאד התפללו מנחה של שבת תמיד מיד לאחר חצות היום), ואלפי אנשים נהרו לשמוע את הדרשה הקבועה.
על גדולתו סיפר חכם יחזקאל משה הלוי, ראש הדיינים בבגדאד:
חכם יוסף חיים היה רב קהילתי ופנה לכל שכבות הציבור. הוא פעל רבות לקירוב התורה לכל שכבות הציבור על ידי דרשות ציבוריות וכתיבת חיבורים מיוחדים המותאמים לאופי הציבור וצרכיו. הוא הנהיג נוסח תפילה המושפע ממנהגי האר"י, בימינו דחה נוסח זה את נוסח הספרדים מארצות המערב כמרוקו ואלג'יריה. השפעתו של חכם יוסף חיים הייתה מכרעת עבור יהודי עיראק, וכן בהודו, פרס, סוריה, כורדיסטן, וספרדים בארץ ישראל.
עם זאת, על דרך פסיקתו הבלתי שגרתית (ראו בהמשך), מנהגיו וחידושיו הקבליים קמו לחכם יוסף חיים מתנגדים מקרב תומכי השיטות הרציונליסטיות בפסיקת הלכה והתפתח פולמוס על דפי עיתון "הלבנון". רבים מחכמי ומכובדי בגדאד קמו להגן על רבם ופרסמו תשובות חריפות בעיתון הלבנון נגד "מוציאי הלעז" (כלשונם), החרימו אותם ומנעו את כניסתם לכל בתי הכנסת בבגדאד, גם רבנים שטענו כנגד חידושי חכם יוסף חיים בנוסחאות תפלה וכיוצא בזה, הוחרמו.
בארץ ישראל
הרב הזכיר תדיר את ארץ הקודש בדרשותיו, ודאגתו לשלומם של היושבים בה הייתה רבה. ולא רק בדיבורים באה לידי ביטוי אהבה זו אלא גם במעשים. חכם יוסף חיים נהג לשלוח את ספריו לדפוס בירושלים ובכך לעזור בפרנסת אנשי ירושלים ולהביע את מעלתה וקדושתה של ארץ ישראל בעיניו. כמו כן הקפיד כי כל הכספים אשר נאספו בקופות ארץ ישראל אכן יגיעו ליעדם על ידי שד"ר (שלוחי דרבנן מארץ ישראל), ותמך רבות מכספו ואף שידל נדיבים מבני קהילתו לבנות בארץ ישראל. בהשפעתו תרם הגביר יוסף אברהם שלום מכלכותא את כל הונו להקמת ישיבת פורת יוסף בעיר העתיקה בירושלים, וזאת לאחר ששכנע אתו כי עדיף להשקיע בדבר לטובת הנשמה היהודית מאשר לגוף (במקור רצה הגביר להקים בית חולים). חכם יוסף חיים עצמו רכש לו בית ושדה בארץ ישראל, כדי לקיים בה מצוות התלויות בארץ.בכ"ה בניסן ה'תרכ"ט, יצא חכם יוסף חיים עם אחיו חכם יחזקאל על מנת לעלות לרגל לארץ ישראל ולהשתטח על קברי הצדיקים שבה. ביום י"ב באייר הגיעו לדמשק ובה קיבלו את פניהם כל גדולי העיר וליוו אותם בדרכם לקברי התנאים בגליל. שם ישב חכם יוסף חיים ימים מספר בקבר בניהו בן יהוידע. נתגלו לו שם "סודות רבים וגדולים", ואף ש"נשמתו באה מנשמתו של בניהו בן יהוידע" ולכן קרא לספריו בשמות של בניהו בן יהוידע ובכינוייו[6]. גם בקברו של רבי שמעון בר יוחאי ביקר, ובו חיבר את הפיוט "ואמרתם כה לחי". משם המשיכו לירושלים, בהגיעם אליה, לאחר תלאות רבות, התקבלו בכבוד גדול על ידי כל חכמי וגדולי ירושלים. אחת הסיבות לנסיעתו של חכם יוסף חיים הייתה ללמוד עם תלמידי ישיבת המקובלים בית אל. לאחר מכן המשיך חכם יוסף חיים דרומה לחברון, לפקוד את קברי האבות במערת המכפלה ולבקר את קרוב משפחתו, רבי אליהו מני, אשר כיהן בה כרב ראשי. בשובו לעירו הביא חכם יוסף חיים מארץ ישראל עפר, אותו פיזר על רצפת בית הכנסת בו התפלל ואבן מירושלים אותה קיבע בראש כותל המזרח שבבית הכנסת. ביום ז' באב ה'תרמ"ב נפטרה אמו ומאז במשך 7 שנים חכם יוסף חיים לא יצא מפתח ביתו אפילו לדרוש ברבים.
קשריו עם יהדות אשכנז
חכם יוסף חיים במהלך חייו וכהונתו שמר על קשר טוב עם גדולי ואדמו"רי יהדות אשכנז. יהודי אשכנז רחשו לרב יוסף חיים כבוד רב בחייו ולאחר מותו.מסופר בנוסף כי לימים נתקל הרידב"ז בשאלה קשה בהלכה וחיפש בספרים רבים ולא הגיע לכלל הכרעה. אז ביקש שיביאו לו את ספרו של חכם יוסף חיים 'בן יהוידע' ממנו בחר להתעלם המון זמן משום שהיה מספרי ה"אחרונים", אך לאחר התבוננות בספר ביקש שיביאו לו את כל ספרי הבן איש חי שיצאו לאור. הרידב"ז סיפר כי כשהוא לומד בספריו של הבן איש חי הוא מרגיש התעלות וקדושה רבה ושכינה מרחפת מעל ספריו.
בקונטרס "ארי במסתרים" עמוד יד' כותב בשם בעל "הלש"ם" הרב שלמה אלישיב כי "ישנו 'חד בדרא' (יחיד בדורו) הבקי בנגלה ובנסתר והוא הגאון הנורא רבי יוסף חיים זצוק"ל מבגדאד" וכי התהלל שזכה לקבל כעין הסמכה על ספרו מחכם יוסף חיים ושם הכתירו בתואר "ארי במסתרים".
פטירתו
בשנת ה'תרס"ח נסע חכם יוסף חיים לכפר כפיל שבעיראק, להשתטח על קבר יחזקאל הנביא, ושם חיבר את ספרו "מראות יחזקאל". כעבור יותר משנה יצא שוב לקברו של יחזקאל הנביא אך לא הגיע למחוז חפצו, בדרכו ליד הכפר גץ תקפה אותו מחלה, וביום י"ג באלול ה'תרס"ט, נפטר.ארונו הובא במסע בן יומיים מהכפר גץ לעיר בגדאד.
לאחר פטירתו נהגו יהודי בבל לפקוד את קברו של חכם יוסף חיים בכל יום שישי.
על פי דבריהם של חכם בן ציון חזן, תלמידו של רבי יוסף חיים, וחכם אברהם חיים עדס, הועלתה גופתו של הרב לירושלים באורח פלא ונטמנה בבית הקברות בהר הזיתים, בחלקה שעל יד הרש"ש.
צאצאיו
- בנו רבי יעקב
- בתו שמחה
- נכדו רבי דוד (ב"ר יעקב) חיים
דרכו בפסיקת הלכה
דרך הפסיקה של הרב הייתה ייחודית[דרוש מקור]. בניגוד לשיטה המקובלת לפסיקת הלכה, שהתבססה בעיקר על השולחן ערוך והאחרונים, ועל פי תורת הנגלה, פסק הבן איש חי גם מתוך תורת הנסתר, הקבלה, ושילב בפסקיו מפסקי האר"י והרש"ש. סידור הפסקים נובע מתוך רמזים אסוציאטיביים, שימוש רב בדרשה על אותיות, גימטריה וכדומה. ספרי הפסיקה של הרב אינם שיטתיים, כשולחן ערוך, אלא ערוכים לפי סדר פרשות השבוע, בדומה לספרי דרשנות. לשיטתו, קיום המצוות והתפילה מהוים גם פעולה מיסטית, הוא הקפיד על ביצוע מדויק של המצוות, על הגייה מיוחדת של התפילה ועל פרשנות מילולית.רבי עובדיה יוסף יצא בספרו הליכות עולם כנגד שיטת הבן איש חי, מייצג את הקוטב ההפוך בפסיקת הלכה ופוסק כשיטת השולחן ערוך, והסביר כי הבן איש חי היה בגדר "חסדאין מיליה" ולכן החמיר כנגד השולחן ערוך[7] למרות הערותיו, התייחס רבי עובדיה יוסף לבן איש חי כאל "גאון עוזנו ותפארתנו, רבן של כל בני הגולה, אביר הרועים, סבא דמשפטים, מופלא שבסנהדרין, המאיר לארץ ולדרים, הגאון הגדול מבצר עוז ומגדול"[8].
דרשותיו
חלק ניכר מפועלו המנהיגותי של חכם יוסף חיים היה בדרשות ושיעורים.בכל יום נשא הרב שני שיעורים: בכל בוקר לאחר תפילת ותיקין, שיעור ב"שולחן ערוך", "עין יעקב" ו"חוק לישראל" במשך שעה וחצי, לאחר תפילת מנחה - שיעור בפרשת השבוע וענייני דיומא במשך שעה. שיעורים אלו התקיימו במועדם וכסדרם במשך 50 שנה; ומדי ארבע שנים, כאשר סיים חכם יוסף חיים ללמד את סדר הלכות שולחן ערוך, היה עורך סעודת מצוה רבת משתתפים.
בכל שבת היה הרב נושא את דרשתו בבית הכנסת הקטן של בגדאד "סלאת אל זע'ירי", שבו כ-1,000 מקומות ישיבה ובמשך כשלוש שעות היה דורש בענייני פרשת השבוע; דבריו היו מתובלים תדיר בדברי הלכה, הגדה, משלים, חידות וסיפורי מעשיות.
בארבע שבתות בשנה: בשבת תשובה, בשבת זכור, בשבת הגדול ובשבת כלה (שבת שלפני חג השבועות), היו מתכנסים רבבות מיהודי בגדאד בבית הכנסת הגדול בעיר אשר בו כעשרת אלפים מקומות ישיבה, "סלאת אל כבירי" ומאזינים לדרשותיו של חכם יוסף חיים.
בדרשותיו היה חכם יוסף חיים משלב דברי אגדה ומוסר, ואף בהקדמה לספרו "בן איש חי" כתב "ידוע כי לדרוש בהלכות בלבד אין לב המון העם נמשך אחריהם אלא צריך שיהיה העיקר הדרש ורובו בדברי אגדה ומוסר...". חכם יוסף חיים כיוון את דבריו לכל שכבות העם ועל כן השתמש רבות במשלים, סיפורי מעשיות וחידות אשר משכו את הלב לשמוע דברי תורה. גדלותו בהלכה ועומק מחשבותיו וידיעתו בכל תורת הנגלה והנסתר קנו לו אוזן קשבת גם בקרב חכמי ומקובלי בבל.
ייחודם הגדול של דרשותיו היה חידושם המתמיד - אף שחכם יוסף חיים דרש קרוב לחמישים שנה מעולם לא נשמע חוזר על דבר פעמים. בכל דרשה ביאר וחידש פנים נוספות ואופנים חדשים בתורה.
תלמידיו
פרק זה לוקה בחסר. אנא תרמו למכלול והשלימו אותו. ייתכן שתמצאו פירוט בדף השיחה.- בנו רבי יעקב - ממשיכו בהנהגת קהילת בגדד
- רבי שמעון אגסי
- רבי יהודה פתיה
- רבי סלמאן אליהו
- רבי יהושע שהרבני
- רבי אפרים כהן
- רבי בן ציון חזן
יצירתו הספרותית
חכם יוסף חיים כתב ספרים רבים ביניהם: ספרי שו"ת שקבצו את תשובותיו לשאלות שנשלחו אליו מכל רחבי תבל, מאמרי הלכה שפרסמו בקביעות בירחון "המאסף" שיצא לאור בירושלים, ביאורים על הגמרא ופיוטים.ספריו
חכם יוסף חיים כתב למעלה מ-100 חיבורים אך רק 53 מהם יצאו לאור. חיבורים אלו עוסקים בכל מקצועות התורה ומשקפים את ידיעותיו הרבות במדע, ברפואה, באסטרונומיה, בפיזיקה ובכלכלה. כמו כן מתגלה בקיאותו הרבה בספריהם של כל גדולי ישראל: בנגוד לשאר מקובלי ספרד, הוא לא נשאר תמיד נאמן לפסיקה הספרדית ולעיתים קרובות נטה לפסיקת גדולי אשכנז ובמיוחד החסידים.חלק נכבד מספריו הם אסופות שו"ת אשר נשלחו אליו מכל קצוות תבל במגוון גדול של נושאים. המפורסם מבין ספרי השו"ת הוא "רב פעלים" אשר מסודר על פי חלקי השולחן ערוך, ובו היה לו משא ומתן בהלכה עם כמה מגדולי דורו ובהם אפשר למצוא את הראשון לציון רבי יעקב שאול אלישר[9].
בספריו שילב חכם יוסף חיים את דברי הקבלה עם פסקי הבית יוסף. כשישנה מחלוקת בין פסקי הבית יוסף ודברי האר"י או הזוהר, הכריע כדברי המקובלים. הוא היה מחמיר בהרבה דינים ונחשב כפוסק המחמיר ביותר בין פוסקי ספרד וזאת על מנת לצאת ידי כל הדעות בהלכה. בדרך כלל פסק כרב החיד"א, שממנו לקח הרבה חומרות, הרש"ש והאר"י. במחלוקות בין דברי הרש"ש לדברי החיד"א הכריע כרש"ש.
בנוסף לנטייה לקבל פסקי המקובלים המוזכרים, נטה חכם יוסף חיים רבות אחרי חסידי אשכנז ממזרח אירופה אשר היו ראשי החסידויות הגדולות שם. בזאת היה שונה מהחיד"א שגם התעניין בכתביהם אולם לא הכניסם ליצירתו הספרותית או הלכתית. את פסקיהם הוא העדיף פעמים מספר על פני פסקי הבית יוסף וזאת משום שראה בהם פסיקות יתר מתאימות על פי הקבלה. פעמים רבות הוא העדיף את פסקי הרמ"א על פסקי הבית יוסף. בפסיקותיו המנוגדות לבית יוסף הוא יצר מעין שלוב בין פסיקה ספרדית-קבלית ופסיקה אשכנזית-חסידית. לפעמים סותרים דבריו דברי מקובלים ספרדים אחרים כגון החיד"א ותמוהים הם שכן בעניינים אחדים הכריע נגד כל עמודי ההוראה כגון הרמב"ם, השולחן ערוך והרא"ש ונקט עמדה אחרת.
דרכו של הרב לא לפתוח את תשובותיו בדברי ענווה כסגנון של מחברים אחרים, וסיבתו כיוון שחשש שמתוך ענווה יגיע לגאווה. הקדמתו בכל ספריו נפתחת בדברי שבח לקב"ה שזיכהו ללמוד תורה קדושה, והוא מסיים בגילוי דעת שכל מעשיו הם "לשם יחוד קודשא בריך הוא ושכינתיה".
רבים מספריו של חכם יוסף חיים נקשרים לשמו ותוארו של בניהו בן יהוידע, שר צבאו של שלמה המלך. הסיבה לכך, מסופר כי בעת ביקורו בארץ ישראל השתטח על קבר בניהו בן יהוידע ובאותו לילה נגלו לו סודות קבלה רבים.
את המהדורה הראשונה לחלק מספריו הוציא חכם יוסף חיים בעצמו על ידי בתי דפוס בירושלים. מנהגו היה לשלוח את ספריו להדפסה בירושלים, למרות ההוצאות היקרות ולמרות שיכל לשלוח אותם לדפוס ליוורנו ולצמצם בהוצאות, וזאת כדי לתת פרנסה ליהודי ירושלים ולחזק את ידי יהודי היישוב הישן שהתקיים בארץ ישראל מאז חורבן בית מקדש שני. אחרי מותו עמל בנו יעקב בכך ולימים הוצאת ספריו עבר לנחלת הכלל של יוצאי עיראק. תחילה על ידי רבי יוסף כצ'ורי. כיום יש עשרות בתי דפוס שונים המוציאים את ספריו. לא היה בדורות האחרונים רב בעל השפעה כה נכרת על יהודי ארצות המזרח כפי שהייתה לחכם יוסף חיים בספריו.
כיום נערכו ספריו מחדש בסדרה בת 24 כרכים בשם אוצרות חיים בהוצאת אהבת שלום בה נערכה משנתו ההגותית לפי נושאים.
רשימת ספריו שבדפוס:
דרשות ועניינים שונים
- אדרת אליהו - דרשות על התורה וההפטרות פרשת השבוע.
- אורח חיים - פירוש על הגדה של פסח בדרך הפרדס ועם הלכות פסח, ספירת העומר וחג השבועות מכתבי יד.
- אות חיים - דרשות עם מעשיות ומשלים בדרך הפרד"ס, לבר מצווה, נישואין ושבע ברכות.
- אמרי בינה חלק א - דברי אגדה, מוסר וחידות.
- בן איש חי - דרשות המסודרות לפי סדר פרשת השבוע שנלמד על ידי גדולי הקבלה בני זמננו. בספר הוא מביא גם כן פרושים על התנ"ך ומסביר אתם על פי הקבלה. בין היתר הוא כתב על יום כיפור באריכות ומקובלי זמננו זיהו זאת כהתייחסות למלחמת יום הכפורים.
- בניהו-על התורה - פרפראות וחידושים עם מעשיות ומשלים בדרך הפרד"ס, על פרשיות שבוע. יצא לאחרונה מכתב יד.
- בן יהוידע-על התורה - דרושים וחידושים על התורה ובסופו רמזים לחנוכה ודרושים לשבת כלה ופירושים חדשים על הירושלמי ובבלי בדרך הפרד"ס. יצא לאחרונה מכתב יד.
- בן איש חיל - דרשות לארבע שבתות (שהן: שבת שובה, שבת זכור, שבת הגדול ושבת כלה - שבת שלפני חג השבועות) ודרשות על המועדים
- ברכת חיים – ביאור בפרד"ס על כל הפטרות השנה.
- גדולת חיים – דרשות מעשיות ומשלים, בדרך הפרד"ס, על שבת הגדול (שבת שלפני חג הפסח). יצא לאחרונה מכתב יד.
- דרושי חיים - דרשות עם מעשיות ומשלים, בדרך הפרד"ס, על "שבת כלה". יצא לאחרונה מכתב יד.
- חוקי הנשים - מוסר והלכות לנשים. הספר נכתב עבור הנשים בשפת העם, ושמו בערבית הוא "קאנון אל-נסא" (قانون النساء) (הספר קאנון אלנסא באתר הארכיון של יהודי עיראק)
- כתר מלכות (הליכות וסגולות) – הנהגות, תפילות, תיקוני תשובה וסגולות לכל ימי השנה.
- מים חיים - מוסר והשקפה.
- מלאך הברית - דרשות על ברית המילה לפי סדר הפרשיות.
- משל ונמשל - משלים ולקחי מוסר, מלוקטים מכל ספריו על ידי הרב בן ציון חזן.
- נפלאים מעשיך – מעשיות ומוסר השכל, מלוקטים מכל ספריו.
- עוד יוסף חי (דרשות)- על דרך בן איש חי דרשות. הספר בשני חלקים והוא בנוי על פי סדר פרשיות השבוע.
- עטרת תפארת – חידושים ושו"ת בקבלה ואגדה. חקירות בעניינים שונים.
- שבת מלכתא - דרשות עם מעשיות ומשלים, בדרך הפרד"ס, על "שבת כלה". יצא לאחרונה מכתב יד.
- שיח חיים - דרשות, מעשיות ומשלים, בדרך הפרד"ס, על עצירת גשמים וצרות אחרות.
- שערי חיים - פירוש לסדר עבודת יום הכיפורים.
- שפתי חיים - דרושים לארבע שבתות, שבת שובה, שבת זכור, שבת הגדול, ושבת כלה. יצא לאחרונה מכתב יד.
- תשובה מחיים - דרושים וחקירות נפלאות לשבת תשובה. יצא לאחרונה מכתב יד.
- בן איש חי (הלכות)- הספר שעצב את שמו של רבי יוסף חיים. הספר יצא בשנת תרנ"ט. ספר זה נחשב אחד מספרי ההלכה המשפיעים ביותר על יהדות ספרד. בספר מובאים פסקיו של רבי יוסף חיים שדרשם במהלך שנתיים בבית הכנסת הגדול בבגדד. ההלכות בו מובאות בסדר שהוא דרש אתם. בתחילת כל פרשה הוא מביא פרושים או באורים על הפרשה שמתקשרים להלכות המופיעות באתו שבוע. ספר זה התפרסם במהירות גדולה בין תפוצות ישראל והגיע למעמד שהוא נקרא כבר קיצור שולחן ערוך. ברוב ההלכות שבו הכריע רבי חיים על פי הקבלה.
- ידי חיים - שו"ת ופסקי הלכה אשר נקבצו מספריו ומכתבי יד שונים שהוא כתב.
- עוד יוסף חי (הלכות)- ספר במתכונת הבן איש חי על פרשיות השבוע. הוצא לאור על ידי ח"ר בן ציון מרדכי חזן בעיה"ק ירושלים ת"ו, לאחר פטירתו של רבינו יוסף חיים. רבינו כתב הלכות על כל פרשיות התורה, אמנם לפנינו חסרות ההלכות על הספרים ויקרא, במדבר ודברים, מלבד פרשיות בודדות. רבינו שלח את כתבי היד להוציאם לאור - על ידי אוניה. יום אחד פרצו שודדים לאוניה, ובמהומה שפרצה נפלו חלק מכתבי היד לים, וחע"ד. כך סיפר ר' יוסף כצ'ורי בשם ח"ר בן ציון חזן.
- רב פעלים - שו"ת שאלות ותשובות שהשיב רבי חיים לקהילת שואליו מכל ארצות ספרד. הספר בנוי על מתכונת השלחן ערוך והוא בן ארבעה חלקים.
- מקבציאל – שו"ת על ארבעת חלקי השו"ע. הספר אבד לאחר פטירתו של הבן איש חי. בשנת ה'תשע"ד הוציא הרב יוסף חיים מזרחי ספר בשם מקבציאל ובו כתבים שלטענתו הם הספר מקבציאל, אך דבריו לא זכו להסכמה מצד תלמידיו וצאצאיו של רבנו יוסף חיים[10].
- רב ברכות – חידושים ופלפולים בהלכה ושו"ת והלכות ברכות.
- תורה לשמה - שו"ת על השו"ע ובקבלה. לדעת חלק מהפוסקים, ספר זה נתחבר על ידי הרב בשם הבדוי יחזקאל כחלי אשר בגימטריא שווה לשמו "יוסף חיים", ואף שרבי עובדיה יוסף טוען בספרו יביע אומר[11] שלא רבי יוסף חיים כתב ספר זה. בנו הרב יצחק יוסף[12] העיד שאמר לו בעל פה שדעתו שרבי יוסף חיים כתבו.
- בן יהוידע – ביאורים וחידושים על אגדות התלמוד.
- בניהו – ביאורים וחידושים על אגדות התלמוד.
- ברכת אבות - פירוש על מסכת אבות.
- חסדי אבות - פירוש על מסכת אבות. (הספר באתר הארכיון של יהודי עיראק)
- מוסיף חיים - פירושים וחידושים על המשנה.
- אבן שלמה - פירוש למגילת שיר השירים בדרך הרמז והדרש.
- אם המלך - דרשות ופירושים על מגילת רות.
- דברי חיים - דרשות ופירושים על מגילת קהלת.
- חיים והשלום - דרשות ופירושים על תהילים.
- נחמת ציון - פירוש על מגילת איכה.
- קרן ישועה - פירושים וחידושים על מגילת אסתר.
- דעת ותבונה - הקדמה ומפתח ללימוד הקבלה.
- בניהו - פירוש על תיקוני הזוהר.
כתב ותיקן עשרות תפילות למועדים ולזמנים, חלקם קובצו לספרים ומקצתם עוד נתונים בכתב יד:
- אור זרוע - ליקוט מאמרי התנא רבי עקיבא במשנה, בתלמוד, ובמדרש, ללמדו על ציונו וכן ללמדו ביום כיפור, בו נרצח רבי עקיבא. שם הספר לקוח מהפסוק "אור זרוע לצדיק ולישרי לב שמחה". (בתלמוד הירושלמי נהוג לכתוב "עקיבה").
- אמונת עיתך – תפילות ותיקונים לכל ימות השנה (מצורף עם ספרו "סדר היום")
- הילולא רבא - סדר לימוד ליום פטירתו של התנא רבי שמעון בר יוחאי.
- לשון חכמים - בספר זה שמחולק לשני חלקים מביא רבי חיים תפילות רבות לכל אירוע שהוא, כגון תפילה על קברים. גם כן מובא בו נוסח של אמירת לשם ייחוד לפני המצוה שנאמרת כדי לעורר את הכוונה לפני המצוה. בספר יש חלק מוקדש לכתבי האר"י שבו דברים על גלגול נשמות ובו פרושים על הספר שער הגלגולים לרבי חיים ויטאל, תלמיד האר"י.
- ממלכת כהנים – סדר לימוד לעילוי נשמת יחזקאל הנביא, יהושע כהן גדול ועזרא הסופר בן שריה הכהן.
- מנוחת הנפש – לימוד ליום השבעה, השלושים, השלושים והשנה. תיקון לנפטרים.
- משמרת החודש – תפילות, לימוד ותיקון לומר בערב ראש חודש.
- סדר היום – תפילות ובקשות מדי יום ביומו (מצורף עם ספרו "תיקון תפילה").
- רפואת הנפש – תפילות והנהגות ישרות לתיקון השובבי"ם.
- תיקון ז' באדר - סדר לימוד ליום פטירתו של משה רבנו.
- תיקון ה' באב – סדר לימוד ליום פטירתו של האר"י הקדוש.
- תיקון תפילה – הנהגות ישרות, תפילות ותיקוני נוסחאות התפילה על פי האר"י והרש"ש.
כמו כן כתב רבי יוסף חיים קונטרסים שונים שחלקן נדפסו בספריו.
- חוט המשולש – שו"ת בקבלה (נדפס בספרו "עוד יוסף חי" - הלכות).
- חקרי לב - חקירות נפלאות בעניינים שונים. (נדפס בספרו "אמרי בינה").
- מראות יחזקאל – על יחזקאל הנביא וקברו (נדפס בספרו "עוד יוסף חי" - דרשות).
- נווה צדיקים – דרשות והספדים על חכמים וצדיקים שנפטרו בדורו (נדפס בספרו "בן איש חיל").
- סוד ישרים – שו"ת בקבלה (נדפס בספרו "רב פעלים" וב"תורה לשמה").
- שני אליהו – דרשות וחקירות בהלכה (נדפס בספרו "בן איש חיל").
פיוטיו
חכם יוסף חיים כתב למעלה מ-200 פיוטים וידועים לנו כ-50 מהם והיתר מצויים בכתב יד.פיוטיו עוסקים במעגל השנה, אישים מהתנ"ך והתלמוד, ארץ ישראל, כנסת ישראל, גאולה, חינוך ומוסר.
פיוטיו נדפסו בסידורים ומחזורים לקהילת בבל, בהקדמות או סופי ספריו וכן בספרי פזמונים שיצאו לאור בבגדד, ארץ ישראל והודו.
פיוטו הידוע ביותר של חכם יוסף חיים הוא "ואמרתם כה לחי" לכבודו של רבי שמעון בר יוחאי, פיוט זה נכתב בארץ ישראל בשנת ה'תרכ"ט בציונו של הרשב"י והתפרסם והתקבל בכל קהילות ישראל.
אסופה ראשונה של 30 שירים משירתו נדפסה במבית הגנזים, חלק ג, שלום הלל עורך, מודיעין עלית תשע"ד, עמ' שעה-תטז.
- ואמרתם כה לחי - פיוט לכבודו של רבי שמעון בר יוחאי, מושר בכל קהילות ישראל.
- אז ירנן - פיוט לט"ו בשבט, מושר בקרב יהדות בבל ומרוקו.
- בואי כלה - פיוט לשבועות, מושר בקרב יהדות בבל.
- תאלת אל - פיוט לשבועות המופיע בסוף ספרו "רב ברכות".
- על בית זה ויושבהו - פיוט שמושר בחנוכת הבית.
- כירי רם - פיוט לשמחת תורה, מושר בקרב יהודי בבל ומקובלי ארץ ישראל, ידוע כי כאשר מוחאים כף בפיוט זה ניתן להמתיק את מידת הדין.
- שמחו נא - פיוט ברכת הלבנה, מושר בקרב כל יהודי המזרח.
- עד אנה יונה - פיוט על גאולת עם ישראל.
- פיוטים למוצאי שבת - נכתבו בערבית בבלית והודפסו באותיות עבריות.
- כתר מלכות - נוסח מעובד על פי הקבלה של שלמה אבן גבירול משום שנמנעו חסידים מלאמרו בגלל סתירות שיש בו כלפי הקבלה.[דרוש מקור] רבי יוסף חיים עיבד את הנוסח הישן וכיום נפוץ בעיקר החדש המותאם לקבלה.
מה הכוונה? כמו "בן איש חי לעולם"?
צאלח מנצור
Well-known member
היה בר פלוגתיה דבא"ח?
צאלח מנצור
Well-known member
עוד יוסף חי. בשנת תרס"ח עלה רבינו יוסף חיים לכפר כפל, היכן שנמצא קבר יחזקאל הנביא. ושם בעת ההשתטחות שלו ביחזקאל הנביא חיבר ספר 'מראות יחזקאל'. כעבור יותר משנה עלה עוד פעם באלול תרס"ט. לפני שהגיע, במרחק שלוש שעות רכיבה מן המקום, הוא נפטר, יצאה נשמתו בקדושה. לקח זמן עד שהחזירו אותו לבגדד, והיה להם כואב למה קרה לו ככה. עד שקם חכם שמעון אגאסי והספיד אותו והסביר מה היה שורש נשמתו. למה נפטר בצורה כזו, ולמה קברו אותו בצורה כזו. וסיפר שהוא גלגול של יוסף הצדיק לכן קרוי יוסף חיים על שם יוסף הצדיק. לכן בגיל צעיר מאוד הוא נפל לבור, והיה כפסע בינו לבין המוות. ואחר כך העלילו עליו עלילה והכניסו אותו לבית הסוהר כמו יוסף, ושם חיבר את 'תורה לשמה'. וגם הפטירה שלו היתה כמו יוסף הצדיק, שהפטירה במקום אחד והקבורה במקום אחר.
יש אפשרות לקבל את זה בקובץ שמע?
בן איש חי הלכות / על דרך שאלה ותשובה / עם פסקי הרב עובדיה זצל - ₪15
כולל שינויי פסיקה המובאים בספרי מור הגאון רבינו עובדיה יוסף זצל.
נושאים דומים בפורום
