• מעוניינים להכניס את הספר שלכם או לרכוש את ״אוצר החכמה״? שלחו מייל לכתובת: otzar@moreshet-maran.com
  • שימו לב: ניתן לשלוח (בקובץ וורד) יישובים ומערכות בתורת מרן רבינו עובדיה יוסף זלה"ה, לקובץ בית יוסף תשפ"ו. למייל: office@moreshet-maran.com עד לחג השבועות תשפ"ה. אין התחייבות לפרסם, והרשות נתונה לערוך את הדברים לפני הפרסום. ניתן גם לשלוח מכתבים והערות על הגליונות הקודמים.

למה הש"צ אומר לפני ההלל "ברשות מורי ורבותי"?

איש חיל

Well-known member
למה אומר הש"צ ברשות מורי ורבותי. הרי כולם חוזרים ומברכים בעצמם את ברכת לגמור את ההלל, ולכאו' אם אומרים "שמים" זה מראה שרוצים לצאת בברכת הש"צ.
ולכאו' עדיף שלא יאמר הש"צ ברשות מורי ורבותי.
ואולי אם עונים ברוך הוא וברוך שמו, זה מראה שאינו יוצא יד"ח. ויל"ע.
מה דעתכם בזה.
 
תשובות הגרב"צ מוצפי בענין זה:



שאלה - 120635
נכון לספור ספה"ע כ"א בעצמו ולא מספירת הש"ץ : מדוע המנהג שהש"ץ אומר ברשות מורי ורבותי ועונים לו שמים = שומע משמיע יחד מכוונים ! כאילו כן רוצים לספור בברכת הש"ץ ?
תשובה
כשאני מברך איני אומר ״ברשות מורי ורבותי״. וכך נהגתי בליל שבת האחרון ובליל יום טוב האחרון בפני מורנו הגאון הגדול הראשון לציון שליט״א המחבר המפורסם של ילקוט יוסף.
שאלה - 225149
לכבוד הרב
עליתי חזן השבת, ולא אמרתי ברשות מורי ורבותי לפני הספירה. אחד המתפללים העיר לי לאחר התפילה בצינעא שזה נועד כדי להוציא ידי חובה את מי שפיספס פעם אחת.
תשובה
לא נהגו לאמרו.
שאלה - 200967
לכבוד הרב מוצפי שליט"א
האם אנחנו הספרדים נוהגים לומר לפני ברכת ''המוציא'' ברשות מורי ורבותי
כמו שאומר הרמ''א?
תשובה
בהחלט לא, מחשש להפסק.
שאלה - 178197
לכבוד הרב מוצפי שליט"א
אים נקלעתי לבית הכנסת ושמה החזן אמר ברשות מורי ורבותי עניתי שמים האים אני יכול לברך
תשובה
כיוון שלא התכוונת לצאת ידי חובה. רשאי אתה לספור בברכה.
שאלה - 176868
לכבוד הרב שלום רב
האם יש עניין שלא להגיד ברשות מורי ורבותי לפני שהחזן מוציא את האחרים ידי חובה האם זה מעכב? (שמעתי כך היום בשיעור לפני ערבית שזה מעכב) או שצריך להגיד?
תשובה
רק כאשר הוא מוציא אחרים ידי חובתם.
שאלה - 129898
שלום לכבוד הרב
מה דעת הרב לגבי אמירת ברשות מורי ורבותי בספירת העומר?
תשובה
אנחנו לא נוהגים לומר.
 
כשאני מברך איני אומר ״ברשות מורי ורבותי״. וכך נהגתי בליל שבת האחרון ובליל יום טוב האחרון בפני מורנו הגאון הגדול הראשון לציון שליט״א המחבר המפורסם של ילקוט יוסף.
 
עיינו ברב פעלים חלק ה סימן כב שם כתב שמטעם נימוס כבוד וענווה שיבקש הש"ץ שמברך ראשון ספירת העומר רשות מהציבור שלא יראה כקופץ בראש לפני כולם והם עונים לו בענוה שהשמים נןתנים רשות . מדמה זאת למלאכים שנוטלים רשות זה מזה כדי לכבד את ה'.
 
כשאני מברך איני אומר ״ברשות מורי ורבותי״. וכך נהגתי בליל שבת האחרון ובליל יום טוב האחרון בפני מורנו הגאון הגדול הראשון לציון שליט״א המחבר המפורסם של ילקוט יוסף.
לפי מה שהרב אמר בשיעור שלא מצוי שהחזן יוציא יד"ח, מובן למה ניחא ליה שלא לומר "ברשות מורי ורבותי".
 
זכורני כי מרן מזהיר על כך בספריו לעשות תנאי בתחילת העומר כי אינו רוצה לצאת כל ימי הספירה בברכה של הש"צ

ואין מקורו עימי כעת
אכן.
והמקור הובא כאן:
עד כדי כך שמרן רשכב''ג זצוק''ל בספרו חזון עובדיה (יו''ט עמ' רלב) וכן בילקו''י הל' ספירת העומר עמ' קעט ע''ש שלכתחילה לעשות תנאי שלא לצאת ידי חובה בברכה של הש''צ
 
 
חזור
חלק עליון