א.
כתוב בפסוק וקדשתו- רש''י כתב שעל כרחו של הכהן הוא צריך להיות קדוש שלא לישא גרושה וכיו''ב ,ובהמשך הפסוק קדש יהיה לך -ע''ז רש''י כתב
לפתוח ראשון בסעודה וכו' ומשמע שזה דאורייתא ובאמת שזה מחלוקת ראשונים.
והמג''א בסי' רא העיר שכבר בזמנו לא הקפידו על וקדשתו וכתב וצ''ע מדוע עכשיו לא נזהרים
וכתב ואפשר שאין אנו בקיאים ביחוסי הכהונה
והדברים צ''ע הלא כיון שיש חזקה [וסוקלין ושורפין על החזקות] והוא עולה ומברך ופדיון הבן הוא לוקח ומדוע לגבי וקדשתו זה לא תופס.
ב.
ואולי נאמר שבגלל מחילת הכהן לא מכבדים אותם ונעיין בדין מחילת כהן
ולגבי מחילת הכהן -הרמב''ם במצווה לב שהקב''ה ציווה אותנו לרומם את הכהנים ואפילו אם הכהן ימאן לא תשמע להם ומבואר שאין המחילה מועלת והגדר בזה שאי''ז מצווה לכהן שיוכל למחול ,והרמב''ם מבאר שכאשר מכבדים את הכהן זה כאילו מכבד את הקב''ה ולכן מחילת הכהן לא מועלת למדנו ששיטת רש''י והרמב''ם שזה דאורייתא [אלא שיש הבדל שלרמב''ם לומדים מוקדשתו ולרש''י קודש יהיה לך]
ויש ראשונים שסוברים שכהן יכול למחול והם למדו כמו רש''י שמקודש יהיה לך לומדים לכבד אותו וזה מהדין שלחם אלוהיך הוא מקריב וממילא כיון שזה לזכותו הוא יכול למחול.
ג.
למדנו שבכל כהונה יש שתי ענינים הראשון שזה כהונה מן שמיא שיש דינים שהכהן לא יכול לישא גרושה וכיוצא בזה וזה על כרחו של כהן וזה וקדשתו בכל כרחו אבל יש נושא של לפתוח בסעודה ובזה נח' שלרמב''ם זה גם מדין וקדשתו שזה בעל כרחו שזה לא בשביל הכהן ואילו לשיטת רש''י זה מדין קדש יהיה לך ומועיל מחילה.
ד. ב' דיני וקדשתו.
בירושלמי כתוב שהמשתמש בכהן הרי זה מעל ומדמה זאת למשתמש בכלי הקדש והמרדכי בגיטין נט מביא בשם ר''ת שאחד התלמידים היה כהן והיה יוצק מים לר''ת ושאל תלמיד אחד הלא כתוב בירושלמי שנחשב מעילה וכיצד ר''ת משתמש בו ואמר לו ר''ת שאין בגדיהם עליהם אין כהונתם עליהם וחזר ושאל אותו תלמיד א''כ שלא יהיה שום כהונה היום ושתק ר''ת ורבינו פטר ענה לו במקום ר''ת שהכהן מוחל וצ''ב מדוע ר''ת לא ענה לו בתחילה שזה מחילה .
ושמעתי לבאר בזה שיש שתי דינים האחד של וקדשתו שהוא דין מעילה כמו כלי הקדש וע''ז ר''ת אמר שכהיום לא נוהג דין זה שאין בגדיהם עליהם אין כהונתם עליהם אבל חזר ושאל אותו תלמיד שנשאר הקדש יהיה לך שזה בוודאי נשאר גם בזמן הזה וע''ז ענה רבינו פטר מועיל מחילה ור''ת עצמו לא רצה לומר שהוא תלמיד ומוחל לו.
ה. ב' סוגי מחילה.
ומבואר בט''ז שיש מחילה כמו אצל ר''ת שהתלמיד רצה לשמש וכן בכהן שרוצה להתפרנס שזה מועיל מחילה וכן מצאנו בכהנים אמוראים ששימשו לרבותיהם אבל יש סוג מחילה שאדם עוקף כהן בתור והכהן מוחל לו לזה אין מקור שמחילה מועילה.
שמעתי ממו''ר שליט''א.
כתוב בפסוק וקדשתו- רש''י כתב שעל כרחו של הכהן הוא צריך להיות קדוש שלא לישא גרושה וכיו''ב ,ובהמשך הפסוק קדש יהיה לך -ע''ז רש''י כתב
לפתוח ראשון בסעודה וכו' ומשמע שזה דאורייתא ובאמת שזה מחלוקת ראשונים.
והמג''א בסי' רא העיר שכבר בזמנו לא הקפידו על וקדשתו וכתב וצ''ע מדוע עכשיו לא נזהרים
וכתב ואפשר שאין אנו בקיאים ביחוסי הכהונה
והדברים צ''ע הלא כיון שיש חזקה [וסוקלין ושורפין על החזקות] והוא עולה ומברך ופדיון הבן הוא לוקח ומדוע לגבי וקדשתו זה לא תופס.
ב.
ואולי נאמר שבגלל מחילת הכהן לא מכבדים אותם ונעיין בדין מחילת כהן
ולגבי מחילת הכהן -הרמב''ם במצווה לב שהקב''ה ציווה אותנו לרומם את הכהנים ואפילו אם הכהן ימאן לא תשמע להם ומבואר שאין המחילה מועלת והגדר בזה שאי''ז מצווה לכהן שיוכל למחול ,והרמב''ם מבאר שכאשר מכבדים את הכהן זה כאילו מכבד את הקב''ה ולכן מחילת הכהן לא מועלת למדנו ששיטת רש''י והרמב''ם שזה דאורייתא [אלא שיש הבדל שלרמב''ם לומדים מוקדשתו ולרש''י קודש יהיה לך]
ויש ראשונים שסוברים שכהן יכול למחול והם למדו כמו רש''י שמקודש יהיה לך לומדים לכבד אותו וזה מהדין שלחם אלוהיך הוא מקריב וממילא כיון שזה לזכותו הוא יכול למחול.
ג.
למדנו שבכל כהונה יש שתי ענינים הראשון שזה כהונה מן שמיא שיש דינים שהכהן לא יכול לישא גרושה וכיוצא בזה וזה על כרחו של כהן וזה וקדשתו בכל כרחו אבל יש נושא של לפתוח בסעודה ובזה נח' שלרמב''ם זה גם מדין וקדשתו שזה בעל כרחו שזה לא בשביל הכהן ואילו לשיטת רש''י זה מדין קדש יהיה לך ומועיל מחילה.
ד. ב' דיני וקדשתו.
בירושלמי כתוב שהמשתמש בכהן הרי זה מעל ומדמה זאת למשתמש בכלי הקדש והמרדכי בגיטין נט מביא בשם ר''ת שאחד התלמידים היה כהן והיה יוצק מים לר''ת ושאל תלמיד אחד הלא כתוב בירושלמי שנחשב מעילה וכיצד ר''ת משתמש בו ואמר לו ר''ת שאין בגדיהם עליהם אין כהונתם עליהם וחזר ושאל אותו תלמיד א''כ שלא יהיה שום כהונה היום ושתק ר''ת ורבינו פטר ענה לו במקום ר''ת שהכהן מוחל וצ''ב מדוע ר''ת לא ענה לו בתחילה שזה מחילה .
ושמעתי לבאר בזה שיש שתי דינים האחד של וקדשתו שהוא דין מעילה כמו כלי הקדש וע''ז ר''ת אמר שכהיום לא נוהג דין זה שאין בגדיהם עליהם אין כהונתם עליהם אבל חזר ושאל אותו תלמיד שנשאר הקדש יהיה לך שזה בוודאי נשאר גם בזמן הזה וע''ז ענה רבינו פטר מועיל מחילה ור''ת עצמו לא רצה לומר שהוא תלמיד ומוחל לו.
ה. ב' סוגי מחילה.
ומבואר בט''ז שיש מחילה כמו אצל ר''ת שהתלמיד רצה לשמש וכן בכהן שרוצה להתפרנס שזה מועיל מחילה וכן מצאנו בכהנים אמוראים ששימשו לרבותיהם אבל יש סוג מחילה שאדם עוקף כהן בתור והכהן מוחל לו לזה אין מקור שמחילה מועילה.
שמעתי ממו''ר שליט''א.
