למה לא להיכנס לסב"ל לכתחילה

[אליהו חמוי]

הנה ידוע כי אף שסב''ל מ'''מ אין להיכנס לסב''ל לכתחילה וכמבואר בשו''ע [בסי' קעד סעי' ה] לגבי משקים בסעודה ועוד
ונתקשתי בדבר כי נודע ששני טעמים נאמרו בכלל דסב''ל [עי' ב''י סי' סט] האחד משום שספק דרבנן לקולא והשני משום חומר לא תישא [והיינו שאף אם ירצה להחמיר על עצמו אינו רשאי]
והנה מאחר וחכמים לא העמידו דבריהם במקום ספק הרי שבכל מצב של ספק מעיקרא לא נתקנה חובת ברכה ואם כן מה הבעיה להיכנס לסב''ל הרי אינו מבטל בכה''ג חובת ברכה המינו והרי הוא כמי שבירך

 

[רבינו]

כיון דילפינן לה מסברא חמיר טפי

 

[אליהו חמוי]

כיון דילפינן לה מסברא חמיר טפי

ספק דרבנן לקולא הוא כלל מוסכם כבר בתלמוד

 

[רבינו]

ראשית לא מסתמכים על הכלל הזה אלא על הכלל סב"ל (שהוא מושתת על הכלל סד"ל) וזה לא מוזכר בכל התלמוד
זאת ועוד כיון שכל מקור החיוב לברך נלמד מסברא, ולולי זאת לא היה חיוב כלל (כי אין לך מקור, כך מס' הגמ' בדף לה.) לכן הכללים צריכים להיות שונים, ודו"ק.

 

[אליהו חמוי]

ראשית לא מסתמכים על הכלל הזה אלא על הכלל סב"ל (שהוא מושתת על הכלל סד"ל) וזה לא מוזכר בכל התלמוד

אמת שכך כתב ר' ירוחם ואיננו בתלמוד אך מ''מ מה בכך ס''ס הוי דרבנן וספק דרבנן לקולא [וכי משום שנוסף גם הכלל סב''ל מגרע גרע] [ותירוץ בתרא נפלא ביותר ובדבריו תשובה למש''כ האול''צ [ח''א] בענין סב''ל בתפילה שנחשב כאילו בירך דסב''ל הוי בתורת ודאי ורשאי להמשיך אף שבירך מלך אוהב צדקה ומשפט ונודע דמרן פליג עליה]

 

[יוסף דהן]

הנה ידוע כי אף שסב''ל מ'''מ אין להיכנס לסב''ל לכתחילה וכמבואר בשו''ע [בסי' קעד סעי' ה] לגבי משקים בסעודה ועוד
ונתקשתי בדבר כי נודע ששני טעמים נאמרו בכלל דסב''ל [עי' ב''י סי' סט] האחד משום שספק דרבנן לקולא והשני משום חומר לא תישא [והיינו שאף אם ירצה להחמיר על עצמו אינו רשאי]
והנה מאחר וחכמים לא העמידו דבריהם במקום ספק הרי שבכל מצב של ספק מעיקרא לא נתקנה חובת ברכה ואם כן מה הבעיה להיכנס לסב''ל הרי אינו מבטל בכה''ג חובת ברכה המינו והרי הוא כמי שבירך

השאלה לא לפי הילקי אלא לשאר פוסקים נכון?

 

[יוסף דהן]

 

[אליהו חמוי]

אני חושב גם לפי הילק''י
כי אף הוא לא היקל בסב''ל אלא היכא שספק לו אם בירך אבל ודאי שגם הוא מודה שיש דברים מסופקים החל ממים בסעודה שכתב מרן ושאר דברים [כגון עיקר וטפל דאיכא טצדקי למפטר נפשיה] שנכון להימנע מלהיכנס אליהם [ובזה נמצא שאינו חולק ע''ד הידי כהן הנ''ל]
אגב תשובתו החביבה של @רבינו מועלת רק בברכת הנהנין ואכתי צ''ע מדוע בברכת המצות או השבח אין נכון להיכנס לסב''ל לכתחילה

 

[יוסף דהן]

 

[יוסף דהן]

אני חושב גם לפי הילק''י
כי אף הוא לא היקל בסב''ל אלא היכא שספק לו אם בירך אבל ודאי שגם הוא מודה שיש דברים מסופקים החל ממים בסעודה שכתב מרן ושאר דברים [כגון עיקר וטפל דאיכא טצדקי למפטר נפשיה] שנכון להימנע מלהיכנס אליהם [ובזה נמצא שאינו חולק ע''ד הידי כהן הנ''ל]
אגב תשובתו החביבה של @רבינו מועלת רק בברכת הנהנין ואכתי צ''ע מדוע בברכת המצות או השבח אין נכון להיכנס לסב''ל לכתחילה

קיצור ש''ע ילקוט יוסף
ו השותה מים או שאר משקים בתוך הסעודה, אין לו לברך עליהם דחשיבי כבאים מחמת הסעודה לפי שאין דרך לאכול בלא שתייה. ואפילו היה צמא קודם הסעודה. שאין זה דומה לשותה יין בתוך הסעודה (ולא בירך עליו קודם הסעודה) שמברך עליו הגפן, שדוקא ביין מפני חשיבותו הצריכו לו ברכה אף בתוך הסעודה. וירא שמים הרוצה להסתלק מן הספק ישב קודם הסעודה במקום סעודתו, ויברך ברכת שהכל על מים קודם הסעודה, על דעת לשתות בתוך סעודתו, כדי לפטור מה שישתה בתוך הסעודה. אלא שאם אינו צמא לשתות, אין לו לברך שהכל על המים, כיון שהשותה מים שלא לצמאו אינו מברך, אפילו אם רוצה לברך כדי לפטור המים שישתה בתוך הסעודה. ועל כן כשאינו צמא לשתות יברך שהכל על שאר משקאות קלים שיש הנאה בשתייתם, או על סוכר ומסטיק או שאר מיני מתיקה. ומכל מקום כל זה הוא כדי לצאת ידי חובת כל הדיעות, וממדת חסידות, אך אינו מעיקר ההלכה, שכבר נהגו אף לכתחלה לשתות מים בתוך סעודה בלא ברכה. [רשב''א. ילקוט יוסף, הלכות ברכת המזון וברכות עמוד קעב. הליכות עולם חלק א' עמוד שנ].

 

[יוסף דהן]

אני חושב גם לפי הילק''י
כי אף הוא לא היקל בסב''ל אלא היכא שספק לו אם בירך אבל ודאי שגם הוא מודה שיש דברים מסופקים החל ממים בסעודה שכתב מרן ושאר דברים [כגון עיקר וטפל דאיכא טצדקי למפטר נפשיה] שנכון להימנע מלהיכנס אליהם [ובזה נמצא שאינו חולק ע''ד הידי כהן הנ''ל]
אגב תשובתו החביבה של @רבינו מועלת רק בברכת הנהנין ואכתי צ''ע מדוע בברכת המצות או השבח אין נכון להיכנס לסב''ל לכתחילה

מפורש בשרשור מס' 9 שסבל בקום ועשה גם במקרה של דין שיתית מים לדעת הילקוי

 

[אליהו חמוי]

יישר כח על הביקיאות והראיות וצדקו דברך