• לחכמי ורבני הפורום הע"י,

    בימים האחרונים יצאנו לפסק זמן קצר, כדי לעשות בדק בית וחשבון נפש כיצד הפורום יוכל להגיע לנקיות גדולה יותר בעניין כבוד חכמים, בעקבות תקלה שקרתה, חרף הצעדים וההגבלות שננקטו בעבר.

    כעת בסיעתא דשמיא, לאחר היוועצות עם דעת תורה, הגענו למתווה שבע"ה יהיה לתועלת לכולנו, להיות בפורום נקי יותר, בו יוכלו הרבנים הגאונים שליט"א מכלל המגזרים לדון בדברי תורה, כדרכה של תורה, ללא חשש של היכשלות חלילה בכבוד חכמים.

    הנהלים הוחמרו, וננקטו גם פעולות טכניות לשם כך. ואנו שמחים לבשר על פתיחת הפורום בחזרה במתכונתו החדשה. תיתכן אולי אי נוחות קטנה, אבל הרווח הוא של כולנו: פורום נקי וזך! כאן המקום לבקש מהציבור לשים יותר לב על כפתור הדיווח שבכל הודעה, ולדווח על תוכן שלדעתם אינו מתאים, ובפרט בתוכן ישן (שאולי חרף ההגבלות הישנות נשאר בטעות).

    אנו תקווה שבע"ה נזכה להיות מחכמי ארץ ישראל שנוחים זה לזה בהלכה, ולהגדיל תורה ולהאדירה בדרך התורה אשר דרכיה דרכי נועם וכל נתיבותיה שלום.

    ונסיים בתודה לכל הפונים בתקופה הזו, ושלחו את חיזוקיהם. תודה על האיכפתיות והשותפות, בע"ה יחד נמשיך להגדיל את בית המדרש הדיגיטלי הנוכחי, אשר מביא ברכה לרבבות אלפי ישראל.

    חזקו ואמצו!

למה לא אוכל יותר מכזית כרפס?

בנימין לוריא

Administrator
חבר צוות
ידוע שצריך להיזהר לא לאכול מהכרפס יותר מכזית כדי שלא יתחייב בברכה אחרונה, מכיון שברכת האדמה שמברך על הכרפס חלה גם על המרור שיאכל בהמשך.
וכמו שכתב בילקו"י פסח כרך ג' סי' תע"ג סעיף י' עמ' ש"ו:
1680205355628.png
ולכאו' יש לשאול, דהרי גם מי שמברך ברכת בורא נפשות, אם מברך אותה מסיבה כלשהיא ולא משום שמסיח דעתו, כגון בליל שבועות שחושש שיעבור שיעור עיכול, לא חוזר ומברך ברכה ראשונה, כיון שלא הסיח דעתו מהברכה שבירך.
ואמנם ראיתי מש"כ בזה הילקו"י פסח כרך א' עמ' תתצ"א:
1680204696719.png
וכן בילקו"י פסח כרך ג' כמ' ר"מ:
1680204964732.png

אולם איני מבין כ"כ.
אם החילוק הוא שיש הרבה זמן בין האכילות, לפי"ז יוצא שמי שמברך בליל שבועות על דבר ומברך ברכה אחרונה רק כדי שלא יעבור לו הזמן, אם אוכל שוב אחרי שעה-שעתיים צריך לברך.
הרי א"כ מה הועלנו? הרי לא מסתבר בליל שבועות שאוכל אחרי רבע שעה, שכן אז לא היה צריך לברך ברכה אחרונה, אלא וודאי מדובר שרוצה לאכול עוד אחרי לפחות 72 דקות ואפי' יותר מזה, וא"כ מאי שנא מליל הסדר שגם אז יש הפסקה ארוכה, ולמה לא יוכל לברך "בורא נפשות" ואעפ"כ לא יצטרך לברך על המרור.
 
ידוע שצריך להיזהר לא לאכול מהכרפס יותר מכזית כדי שלא יתחייב בברכה אחרונה, מכיון שברכת האדמה שמברך על הכרפס חלה גם על המרור שיאכל בהמשך.
וכמו שכתב בילקו"י פסח כרך ג' סי' תע"ג סעיף י' עמ' ש"ו:
הצג קובץ מצורף 7968
ולכאו' יש לשאול, דהרי גם מי שמברך ברכת בורא נפשות, אם מברך אותה מסיבה כלשהיא ולא משום שמסיח דעתו, כגון בליל שבועות שחושש שיעבור שיעור עיכול, לא חוזר ומברך ברכה ראשונה, כיון שלא הסיח דעתו מהברכה שבירך.
ואמנם ראיתי מש"כ בזה הילקו"י פסח כרך א' עמ' תתצ"א:
הצג קובץ מצורף 7966
וכן בילקו"י פסח כרך ג' כמ' ר"מ:
הצג קובץ מצורף 7967

אולם איני מבין כ"כ.
אם החילוק הוא שיש הרבה זמן בין האכילות, לפי"ז יוצא שמי שמברך בליל שבועות על דבר ומברך ברכה אחרונה רק כדי שלא יעבור לו הזמן, אם אוכל שוב אחרי שעה-שעתיים צריך לברך.
הרי א"כ מה הועלנו? הרי לא מסתבר בליל שבועות שאוכל אחרי רבע שעה, שכן אז לא היה צריך לברך ברכה אחרונה, אלא וודאי מדובר שרוצה לאכול עוד אחרי לפחות 72 דקות ואפי' יותר מזה, וא"כ מאי שנא מליל הסדר שגם אז יש הפסקה ארוכה, ולמה לא יוכל לברך "בורא נפשות" ואעפ"כ לא יצטרך לברך על המרור.
ראשית, הבעיה להשהות אכילה בלא ברכה אחרונה על דברים קלים לעיכול היא מועטת מ72 דקות, ויכולה להיות אפי' בדקות מועטות.
ולעצם הנידון @הרב שמעון ללוש ואני הקטן הארכנו בזה בקובץ "משנת יוסף" גליונות ה' וי"א. לבאר שיטת מרן זיע"א מהערה זו. ע"ש.
 
ידוע שצריך להיזהר לא לאכול מהכרפס יותר מכזית כדי שלא יתחייב בברכה אחרונה, מכיון שברכת האדמה שמברך על הכרפס חלה גם על המרור שיאכל בהמשך.
וכמו שכתב בילקו"י פסח כרך ג' סי' תע"ג סעיף י' עמ' ש"ו:
הצג קובץ מצורף 7968
ולכאו' יש לשאול, דהרי גם מי שמברך ברכת בורא נפשות, אם מברך אותה מסיבה כלשהיא ולא משום שמסיח דעתו, כגון בליל שבועות שחושש שיעבור שיעור עיכול, לא חוזר ומברך ברכה ראשונה, כיון שלא הסיח דעתו מהברכה שבירך.
ואמנם ראיתי מש"כ בזה הילקו"י פסח כרך א' עמ' תתצ"א:
הצג קובץ מצורף 7966
וכן בילקו"י פסח כרך ג' כמ' ר"מ:
הצג קובץ מצורף 7967

אולם איני מבין כ"כ.
אם החילוק הוא שיש הרבה זמן בין האכילות, לפי"ז יוצא שמי שמברך בליל שבועות על דבר ומברך ברכה אחרונה רק כדי שלא יעבור לו הזמן, אם אוכל שוב אחרי שעה-שעתיים צריך לברך.
הרי א"כ מה הועלנו? הרי לא מסתבר בליל שבועות שאוכל אחרי רבע שעה, שכן אז לא היה צריך לברך ברכה אחרונה, אלא וודאי מדובר שרוצה לאכול עוד אחרי לפחות 72 דקות ואפי' יותר מזה, וא"כ מאי שנא מליל הסדר שגם אז יש הפסקה ארוכה, ולמה לא יוכל לברך "בורא נפשות" ואעפ"כ לא יצטרך לברך על המרור.
מכתב זה מקורו משו''ת הראש''ל ח''ב

דבר שני
אולי מה שמודגש כאן קשור
בטור הראשון זה ראיה לדבריך שאף לאחר זמן הברכה לא בטלה1680214633092.png
 
ידוע שצריך להיזהר לא לאכול מהכרפס יותר מכזית כדי שלא יתחייב בברכה אחרונה, מכיון שברכת האדמה שמברך על הכרפס חלה גם על המרור שיאכל בהמשך.
וכמו שכתב בילקו"י פסח כרך ג' סי' תע"ג סעיף י' עמ' ש"ו:
הצג קובץ מצורף 7968
ולכאו' יש לשאול, דהרי גם מי שמברך ברכת בורא נפשות, אם מברך אותה מסיבה כלשהיא ולא משום שמסיח דעתו, כגון בליל שבועות שחושש שיעבור שיעור עיכול, לא חוזר ומברך ברכה ראשונה, כיון שלא הסיח דעתו מהברכה שבירך.
ואמנם ראיתי מש"כ בזה הילקו"י פסח כרך א' עמ' תתצ"א:
הצג קובץ מצורף 7966
וכן בילקו"י פסח כרך ג' כמ' ר"מ:
הצג קובץ מצורף 7967

אולם איני מבין כ"כ.
אם החילוק הוא שיש הרבה זמן בין האכילות, לפי"ז יוצא שמי שמברך בליל שבועות על דבר ומברך ברכה אחרונה רק כדי שלא יעבור לו הזמן, אם אוכל שוב אחרי שעה-שעתיים צריך לברך.
הרי א"כ מה הועלנו? הרי לא מסתבר בליל שבועות שאוכל אחרי רבע שעה, שכן אז לא היה צריך לברך ברכה אחרונה, אלא וודאי מדובר שרוצה לאכול עוד אחרי לפחות 72 דקות ואפי' יותר מזה, וא"כ מאי שנא מליל הסדר שגם אז יש הפסקה ארוכה, ולמה לא יוכל לברך "בורא נפשות" ואעפ"כ לא יצטרך לברך על המרור.
1680216110428.png
 
ידוע שצריך להיזהר לא לאכול מהכרפס יותר מכזית כדי שלא יתחייב בברכה אחרונה, מכיון שברכת האדמה שמברך על הכרפס חלה גם על המרור שיאכל בהמשך.
וכמו שכתב בילקו"י פסח כרך ג' סי' תע"ג סעיף י' עמ' ש"ו:
הצג קובץ מצורף 7968
ולכאו' יש לשאול, דהרי גם מי שמברך ברכת בורא נפשות, אם מברך אותה מסיבה כלשהיא ולא משום שמסיח דעתו, כגון בליל שבועות שחושש שיעבור שיעור עיכול, לא חוזר ומברך ברכה ראשונה, כיון שלא הסיח דעתו מהברכה שבירך.
ואמנם ראיתי מש"כ בזה הילקו"י פסח כרך א' עמ' תתצ"א:
הצג קובץ מצורף 7966
וכן בילקו"י פסח כרך ג' כמ' ר"מ:
הצג קובץ מצורף 7967

אולם איני מבין כ"כ.
אם החילוק הוא שיש הרבה זמן בין האכילות, לפי"ז יוצא שמי שמברך בליל שבועות על דבר ומברך ברכה אחרונה רק כדי שלא יעבור לו הזמן, אם אוכל שוב אחרי שעה-שעתיים צריך לברך.
הרי א"כ מה הועלנו? הרי לא מסתבר בליל שבועות שאוכל אחרי רבע שעה, שכן אז לא היה צריך לברך ברכה אחרונה, אלא וודאי מדובר שרוצה לאכול עוד אחרי לפחות 72 דקות ואפי' יותר מזה, וא"כ מאי שנא מליל הסדר שגם אז יש הפסקה ארוכה, ולמה לא יוכל לברך "בורא נפשות" ואעפ"כ לא יצטרך לברך על המרור.
דקה 41 ועשר שניות
משמע שזה לא פיתרון לכתחילה לכוון לא לפטור המרור
 
ב"ה
שלום וברכה,
כבר התייחס מרן זצ"ל לשאלה זו בשו"ת חזו"ע סי' יח עמ' רסב, והביא בקיצור נמרץ את תירוצו של הרב זכור ליצחק על קושיא זו,
אלא שרבים לא עמדו על ביאור הדברים, והם לא הבינוהו, ומכח זה הקשו עליו, וחלקו על הפסק של מרן זצ"ל למעשה, כמבואר גם בס' ברכת ה', והלכה ברורה.
אולם ראה במצורף אות ח' את לשונו של הרב זכור ליצחק בתירוץ לקושיא זו, ואת ביאור דבריו (ע"פ מה שכתב לעיל מיניה כמה פעמים והובא במצורף מאות ד' והלאה), ומזה תבין מתק לשונו של מרן זצ"ל, ויופי דקדוק לשונו למתבונן, ושכן דעת רוב ככל הפוסקים הקדמונים, ושכן עיקר להלכה ולמעשה ללא כל צל של ספק, ע"ש ותרווה צמאונך.

בברכה רבה
 

קבצים מצורפים

  • ברכה אחרונה אינה סילוק- שות נשמע קולם.pdf
    340.5 KB · צפיות: 9
גם כאן
דובר בזה
לכאורה השתא לא קשיא מידי ,
דהלא וודאי יש פוסקים שסוברים שבורא נפשות הוי סילוק ,
וא"כ נהי שכאשר יש חשש לאבד ברכה אחרונה - 72 דקות או פחות - מברכינן, וממשיכים לאכול משום סב"ל
(ולא נאמר בעלמא שיאכל פחות מכזית - זה לא יתכן, שהתורה לא הגבילה אותנו באכילה )
אבל הכא שהכרפס אינו אלא לעורר התינוקות, עבדינן לכתחילה פחות מכזית לצאת מכל הספיקות
 
חזור
חלק עליון