למה צריך ללמוד כל היום?

[מנחה למלך]

למה צריך ללמוד כל היום, מדוע לא מספיק קביעות יומית בשילוב קיום מצוות בהידור? או אולי חצי יום ללמוד וחצי לעבוד? למה התורה היא ערך עליון ומי שיושב ולומד כל היום נחשב ליחידה המובחרת בעמ"י?

 

[בן יוסף]

ממליץ בחום ללמוד את פרק ד-ה' בספר הקדוש ה"תניא" שם הוא מבאר את מעלת הלימוד התורה על יתר המצוות ושבזה האדם מחובר לקב"ה יעויי"ש בדבריו הנפלאים, וכן תוכל לעיי' בספר נפש החיים בפרק ד' שג"כ מבאר את מעלת הלימוד תורה, ואחרי שנדע את מעלת הלימוד תורה אני חושב שלא יהיו שאלות

 

[בן יוסף]

אגב זה גם אחת הסיבות שא"א להסביר לאחינו הטועים למה בחור ישיבה לא צריך להתגייס - כי הם אינם מבינים את ערך הלימוד תורה ואת מעלותיה הנעלות , לא מה שלא תסביר להם אם עדיין לא יוכלו להבין, וה' הטוב ירחם עלינו!

 

[מנחה למלך]

עדיין אשמח לשמוע על זה מראי מקומות קצת
תודה

 

[מ"ד]

ידידנו היקר "מנחה למלך",
ראשית יש לציין כי מצוות תלמוד תורה היא מצוות עשה מהתורה ללמוד את התורה, שבכתב ושבעל פה, על כל רבדיה, וללמדה לאחרים. מצווה זו שקולה כנגד כל המצוות, וכמובא ברמב"ם הלכות ת"ת.
ומרן השו"ע (יו"ד רמו) כתב: כל איש ישראל חייב בתלמוד תורה בין עני בין עשיר בין שלם בגופו בין בעל יסורים בין בחור בין זקן גדול. אפילו עני המחזר על הפתחים אפילו בעל אשה ובנים, חייב לקבוע לו זמן לתלמוד תורה ביום ובלילה, שנאמר והגית בו יומם ולילה. ובשעת הדחק, אפילו לא קרא רק קריאת שמע שחרית וערבית, לא ימושו מפיך קרינן ביה (הגהות מיימוני פ"א וסמ"ג עשין י"ב). ומי שא"א לו ללמוד, מפני שאינו יודע כלל ללמוד או מפני הטרדות שיש לו, יספיק לאחרים הלומדים. הגה: ותחשב לו כאילו לומד בעצמו (טור). ויכול אדם להתנות עם חבירו שהוא יעסוק בתורה והוא ימציא לו פרנסה ויחלוק עמו השכר, אבל אם כבר עסק בתורה אינו יכול למכור לו חלקו בשביל ממון שיתנו לו. (תא"ו נתיב ב' מש"ס דסוטה).
ובהלכה ג' כתב: עד אימתי חייב ללמוד? עד יום מותו שנאמר ופן יסורו מלבבך כל ימי חייך וכל זמן שלא יעסוק בתורה הוא שוכח:
כ"ז לומדים ממה שציוותה התורה: לִמַּדְתֶּם אֹתָם אֶת בְּנֵיכֶם לְדַבֵּר בָּם בְּשִׁבְתְּךָ בְּבֵיתֶךָ וּבְלֶכְתְּךָ בַדֶּרֶךְ וּבְשָׁכְבְּךָ וּבְקוּמֶךָ. (ספר דברים, פרק י"א, פסוק י"ט). וַיִּקְרָא מֹשֶׁה אֶל כָּל יִשְׂרָאֵל וַיֹּאמֶר אֲלֵהֶם שְׁמַע יִשְׂרָאֵל אֶת הַחֻקִּים וְאֶת הַמִּשְׁפָּטִים אֲשֶׁר אָנֹכִי דֹּבֵר בְּאָזְנֵיכֶם הַיּוֹם וּלְמַדְתֶּם אֹתָם וּשְׁמַרְתֶּם לַעֲשֹׂתָם: (ספר דברים, פרק ה', פסוק א'). וְשִׁנַּנְתָּם לְבָנֶיךָ וְדִבַּרְתָּ בָּם בְּשִׁבְתְּךָ בְּבֵיתֶךָ וּבְלֶכְתְּךָ בַדֶּרֶךְ וּבְשָׁכְבְּךָ וּבְקוּמֶךָ: (ספר דברים, פרק ו', פסוק ז'. לֹא יָמוּשׁ סֵפֶר הַתּוֹרָה הַזֶּה מִפִּיךָ וְהָגִיתָ בּוֹ יוֹמָם וָלַיְלָה לְמַעַן תִּשְׁמֹר לַעֲשׂוֹת כְּכָל הַכָּתוּב בּוֹ כִּי אָז תַּצְלִיחַ אֶת דְּרָכֶךָ וְאָז תַּשְׂכִּיל: (ספר יהושע, פרק א', פסוק ח').

וע"ע במסכת פאה (א, א) תלמוד תורה כנגד כולם, יש ערך רוחני עצום ללימוד תורה, מספק וממלא. ובמסכת ברכות ו. "הלומד תורה השכינה עמו". וע' במה שהביא בארוחות יושר עמ' ח שהמבטל תורה יהיו לו איסורים רבים רח"ל.
וכמש"כ באור חיים על דברים: ירמוז במאמר וכל הטוב אל התורה, כאומרם ז"ל (ברכות ה.) "ואין טוב אלא תורה" שאם היו בני אדם מרגישין במתיקות ועריבות טוב התורה, היו משתגעים ומתלהטים אחריה, ולא יחשב בעיניהם מלוא עולם כסף וזהב למאומה, כי התורה כוללת כל הטובות שבעולם. ע"כ.
***
בלי להאריך נמצאת למד שע"פ מקורותינו כל רגע שיוכל אדם לנצל - ינצל ללימוד תורה.
מ"מ הדבר ברור שאם יש קשיי פרנסה, ימצא דרך לפרנס את ביתו, שאל"כ נקרא רשע, וגם ללמוד. מדובר על דינים הלכתיים העוסקים בביטול תורה.
***
לסיכום: ממליץ לשואל לפתוח בספרי מוסר ואמונה (פלא יועץ וכו') ערך לימוד התורה.
ע' ספר אורות התורה ומאמרי הראיה של הגראי"ה קוק בחשיבות לימוד התורה, מה כ"כ חשוב ללמוד כל היום, מאיך שם בטוב טעם ודעת.

שנזכה בע"ה לחזות בנעם ד', וללמוד לשמה אמן כיה"ר.

 

[א.א]

חפץ ה' מסכת ברכות דף ח עמוד א
ואני הצעיר אומר כי לא דבר החכם אלא בזמנם שהיה להם דעת זך ורוב תורה לזה יותר טוב להנו' מיגיעו מה שאין כן בזמנינו כי נתמעטו הדעות והלואי ואולי ילמוד כל היום וכל הלילה ויוכל להשיג לידע ולהבין בתורה ולידע כל דיני התורה הצריכים ונתמעטה בעונות התורה ולומדיה פשיטא כי יודה ויאמר החכם דהאידנא למוד כל היום ויסתפק מהזולת וטוב לתרווייהו דאי לא תימא הכי אין טוב לגם אחד מהם לזה הוא יותר טוב לו היום ללמוד כל היום באיזה אופן שיהיה וטוב לעולם.

 

[מרפסן איגרי]

משנה ברורה סימן קנה ס"ק ד -
דעיקר מצות ת"ת אין לה שיעור וחיובה הוא כל היום כ"ז שיש לו פנאי וכדכתיב לא ימוש ספר התורה הזה מפיך וגו' וכשיש לו פנאי והוא מבטל מלמוד תורה מרצונו הוא קרוב למה שאחז"ל [סנהדרין צ"ט] על הפסוק כי דבר ה' בזה זה שאפשר לו לעסוק בתורה ואינו עוסק.
ואחז"ל [ירושלמי סוף פ"ט דברכות] ר' חלקיה בשם ר' סימון העושה תורתו עתים [ר"ל שאינו לומד אלא בעתות מיוחדות אף שיש לו פנאי ללמוד יותר] הרי זה מפר ברית ויליף זה מן הכתוב עת לעשות לה' הפרו תורתך [ועי"ש בפירוש הפני משה] אלא הכונה בקביעת עתים לתורה הוא שצריך האדם ליחד עת קבוע בכל יום שלא יעבירנו בשום פעם.
ואם אירע לו אונס שלא היה יכול להשלים הקביעות שלו ביום יהיה עליו כמו חוב וישלימנו בלילה וכדאמרינן [עירובין ס"ה] רב אחא בר יעקב יזיף ביממא ופרע בלילא. וכתבו האחרונים שלעולם קודם שיצא מביהמ"ד שחרית אפילו אם אירע לו אונס שלא יוכל ללמוד בקביעות ילמוד עכ"פ פסוק אחד או הלכה אחת:

 

[abc123]

יש את ההסבר של "מתו אחיו מחמת מילה" "מתו אחיו מחמת מלאכה לא כ"ש?
אבל לא תמיד זה נכון, יש מקומות שזה לא בגדר "מיתה"

 

[אברהם א]

ממליץ לראות את ספרו המתוק של החפץ חיים הקרוי תורת הבית, שם הוא מפרט את התשובה לכל השאלות, ונותן חשק ללמוד,

 

[מרפסן איגרי]

ביאור הלכה סימן רלא
כתב בתשובת דבר שמואל סימן קל"ח שאלה איזו היא דרך ישרה שיבור לו האדם אם לעסוק בתורה ולהרבות גבולו בתלמידים כל ימי השבוע וליהנות מאחרים או ליהנות מיגיע כפיו ומלאכה נקיה כל ימי השבוע ולעסוק בתורה לבד כל יום השבת?
[ואין כונתו שלא ילמוד כלל כל ימי השבוע דהא פשיטא דמחוייב האדם עכ"פ לקבוע עתים לתורה בכל יום כמבואר בסימן קנ"ה ובסימן רל"ח וביורה דעה סימן רמ"ו אלא כונתו על יתר העת שביום איך יתנהג. וגם שאלתו הוא דוקא אם העסק שלו הוא נקי מתערובות גזל ורבית ואונאה דאל"ה אין זה ספק כלל אחד דעסקים כאלו שוב אין נקרא נהנה מיגיע כפו אלא מיגיעת אחרים ועוד דמוטב להתבייש בעוה"ז ולקבל מאה מתנות ולא לעבור פעם אחד על לאו דאורייתא של לא תגזול]

ואעתיק בקצרה עיקר תשובתו לשואלו הלא ראתה עינו הבדולח מה שכתוב בטור יורה דעה סימן רמ"ו בב"י ובב"ח ובט"ז ובש"ך בשם ספר ים של שלמה ומכולם האריך למענתו מהר"י קאר"ו בספרו כ"מ הלכות ת"ת פ"ה וכו'. אך הנראה לע"ד שאפילו הרמב"ם ז"ל יסכים בנידון דידן להתיר דאין דנין אפשר משאי אפשר וכיון שכפי צורך השעה והמקום א"א לזה האיש החפץ בחיים להתקיים תלמודו בידו לזכות בו את הרבים כ"א בסיפוק צרכיו ע"י אחרים הרי הוא ככל המון הדיינים והחכמים שהיו מקבלים שכר מתרומת הלשכה כדגרסינן בכתובות פרק שני דייני גזירות והרמב"ם ז"ל פסק כן בהלכות שקלים פ"ד וז"ל מגיהי ספרים שבירושלים ודיינים שדנים את הגזלנים נוטלין שכרן וכו' ואם לא הספיקו להם אע"פ שלא רצו מוסיפין להם כדי צרכן להם ונשיהם ובניהם ובני ביתם. ואיך יעלה על הדעת שיורה בכגון זה הרב ז"ל שיותר טוב לאדם לאחוז בסכלות וחסרון החכמה כל ימיו אשר הוא גרמא לכמה נזקין ומכשלות תלמוד המביא לידי מעשה ולמנוע טוב מבעליו מפני היותו נהנה מאת אחיו וע"ש עוד מה שהאריך בענין זה

 

[מוח חושב]

איפה נעלם מאז המנחה למלך?

 

[מרפסן איגרי]

המשנה למלך

 

[מוח חושב]

מנחה למלך פותח האשכול

 

[abc123]

דרוש מידע - אברך יקר! העולם כלפיך קר?!

הכל מעלים על נס (ובצדק) את מסירותה של האשה החרדית את גדלותה את התמודדותה עם כמה חזיתות בו זמנית, איך שהיא קמה בבוקר מוקדם, ולאחר שהתפללה תפלה שלימה מלב רותח ועינים דומעות, היא ממשיכה להכין סנדוויצ'ים לילדים תוך כדי שהיא בוחשת קלות את סיר המרק המהביל שישמש לארוחת צהרים ביום חורפי קר, כשבו זמנית...

www.prog.co.il

 

[מנחה למלך]

הדברים שכתבתם נפלאים אני קודם אעיין ואז אוכל להמשיך להעמיק בסוגיא זו

 

[מרפסן איגרי]

מנחה למלך פותח האשכול

אז כדאי לכתוב את השם עם @