• ניתן לשלוח יישובים בתורת מרן רבינו עובדיה יוסף זלה"ה, שיודפסו בע"ה בקובץ בית יוסף מהדורת תשפ"ה למייל: office@moreshet-maran.com בקובץ וורד, עד לחג השבועות תשפ"ד, אין התחייבות לפרסום, והרשות נתונה לערוך את הדברים לפני הפרסום.

לשבת על מצבה ???

עובדי ה'

Active member
בתמונה (הוסרה ע"י המערכת) שלפניכם אדם יושב על מצבה - ראו כמה חשוב ללמוד את ההלכות גם שנראה שזה לא שימושי
 
נערך לאחרונה על ידי מנחה:
ואגב...
איבעית אימא רבי שמעון היא דתניא אמר רבי שמעון וכי מפני שאכל זה תרטימר בשר ושתה חצי לוג יין האיטלקי אביו ואמו מוציאין אותו לסקלו אלא לא היה ולא עתיד להיות ולמה נכתב דרוש וקבל שכר אמר רבי יונתן אני ראיתיו וישבתי על קברו
 
ואגב...
איבעית אימא רבי שמעון היא דתניא אמר רבי שמעון וכי מפני שאכל זה תרטימר בשר ושתה חצי לוג יין האיטלקי אביו ואמו מוציאין אותו לסקלו אלא לא היה ולא עתיד להיות ולמה נכתב דרוש וקבל שכר אמר רבי יונתן אני ראיתיו וישבתי על קברו
מחילה אינה ראיה כלל, וכמ"ש בספ"ק דבב"ק, הושיבו ישיבה על קברו. ושם בתוס' איתא, דהיינו לאחר ד"א. וא"כ מצינו דחז"ל השתמשו בלשון מושאל, ולאו דווקא יושב על קברו. ועדיין יש לשאול מנ"ל ההיתר לשבת על הקבר, דהריי קיי"ל דאיסור הנאה הוא.
 
מחילה אינה ראיה כלל, וכמ"ש בספ"ק דבב"ק, הושיבו ישיבה על קברו. ושם בתוס' איתא, דהיינו לאחר ד"א. וא"כ מצינו דחז"ל השתמשו בלשון מושאל, ולאו דווקא יושב על קברו. ועדיין יש לשאול מנ"ל ההיתר לשבת על הקבר, דהריי קיי"ל דאיסור הנאה הוא.
לא התכוונתי למעשה כלל, אלא שמצינו לשון חז"ל בכגון דא, ותו לא.
 
שולחן ערוך יורה דעה הלכות אבילות סימן שסד סעיף א
ויש אוסרין עוד לישב על האבן שנותנין על הקבר למצבה (גם זו בשמו וכ"כ הגהות אשיר"י בשם אור זרוע פרק אלו מגלחין). ויש חולקים ומתירים (טור בשם הרא"ש).
ומשמע שהלכה כי"א בתרא.

ועי' חזו"ע (אבלות א, עמ' תלו) שכ' "נכון מאד להזהר שלא לדרוך ברגליו על מצבות של הקברות, ואם א"א בלא זה, והוא דרך אקראי בעלמא, יש להתיר".

ואגב...
איבעית אימא רבי שמעון היא דתניא אמר רבי שמעון וכי מפני שאכל זה תרטימר בשר ושתה חצי לוג יין האיטלקי אביו ואמו מוציאין אותו לסקלו אלא לא היה ולא עתיד להיות ולמה נכתב דרוש וקבל שכר אמר רבי יונתן אני ראיתיו וישבתי על קברו
אשריך, כיוונת לראיית רעק"א (על גליון הש"ס).

מחילה אינה ראיה כלל, וכמ"ש בספ"ק דבב"ק, הושיבו ישיבה על קברו. ושם בתוס' איתא, דהיינו לאחר ד"א. וא"כ מצינו דחז"ל השתמשו בלשון מושאל, ולאו דווקא יושב על קברו. ועדיין יש לשאול מנ"ל ההיתר לשבת על הקבר, דהריי קיי"ל דאיסור הנאה הוא.
אשריך, כיוונת למ"ש בחזו"ע (אבלות א, עמ' תלט) בשם כמה אחרונים.
 
אם כבר דיברתם על צדיקים יש לי כמה שאלות:

מה המנהג להדליק נר בשמן על הציון של הצדיקים ובאיזה תאריך מדליקים?

תיקון נפטרים של היום שכל אחד דורש סכומים כל היתה דעתו של ר' יהודה פתיה זיע"א?

האם נא לאחד נר למאה אומרים בכל מקום?
 
חזור
חלק עליון