כנראה שברכה זו היא מ"ע שהז"ג...
דבק בתורת מרן
Well-known member
כנראה שלא,
כי מעולם לא שמענו שיאמר לברך.
כי מעולם לא שמענו שיאמר לברך.
בילקו"י (סי' קכ"ג ס"ב) כתב:
ואילו ב"ארחות מרן" כתב:
ואגב, גם כתב בסוף דבריו במקורות:
[אין ברשותי ילקו"י חלק א', אשמח אם מישהו יוכל בדוק מה כתב שם].
פותח הדיון
פותח הדיון
amit26
Well-known member
אז יוצא לנו מכאן שיש מחלוקת בין הילקוט יוסף למנהג מרן זיעא?
כמו כן, אני דיברתי על הפסיעות לאחור בתחילת ה 18, כאן מדובר בעניין בסוף ה 18
זה מה שאני שואל ומנסה להבין.
גם האם זו מחלוקת איך מרן נהג או שגם בילקו"H כתב בהתחלה ואח"כ שינה (ואולי אז גם מרן שינה מנהגו), או שאע"פ שמרן נהג כן בילקו"י פסק אחרת, וצ"ל.
מעניין לעניין באותו עניין שאלתי כן.
לדידי חזיא לי שכן נוהג מר"ן הראש"ל בסיום העמידה
מרפסן איגרי
Well-known member
אפשר את המכתב המלא?
באמת תמוה עדות הרב דוד שהרי מפורש בהליכות עולם ח"א עמוד קמד בסוף ההערה "שאנו נוהגים" לעשות ג' פסיעות ע"ש
אבל גם הרב יצחק כתב שכך היה מנהגו 'בדרך כלל', משמע לפעמים עשה ד' פסיעות וצ"ע
באמת תמוה עדות הרב דוד שהרי מפורש בהליכות עולם ח"א עמוד קמד בסוף ההערה "שאנו נוהגים" לעשות ג' פסיעות ע"ש
אבל גם הרב יצחק כתב שכך היה מנהגו 'בדרך כלל', משמע לפעמים עשה ד' פסיעות וצ"ע
אולי הוא מלמד זכות על אחיו שפעם א' ראה את אביו שנוהג כך, ולכן הרב כתב "בדרך כלל" כדי שאם תראה פעם א' שלא נהג ככה זה לא יסתור העדות.
מרפסן איגרי
Well-known member
הרב דוד הוא לא קטלא קניא, בגלל פעם שראה חשב שנהג כן תמיד, גם אתה לא הייתה כותב כן
כ"ש שהוא לא פגש את מרן פעם ביובל אלא הוא הבן שלו והתפלל איתו לא פחות מכל הקרובים אליו
אבל ה"ה לרב יצחק
לכן צ"ע כשיש סתירות כאלה איך נהג
כ"ש שהוא לא פגש את מרן פעם ביובל אלא הוא הבן שלו והתפלל איתו לא פחות מכל הקרובים אליו
אבל ה"ה לרב יצחק
לכן צ"ע כשיש סתירות כאלה איך נהג
במקרה הספציפי האחרון, יש לנו תורה שבכתב שכתב להדיא (בהליכות עולם) איך יש לנהוג, וגם יש עדות של הרב יצחק שכך נהג בד"כ. אז הצ"ע הוא בעיקר על מי שטוען אחרת.
תלמיד חכמי הדור
Member
לא חזר בו מהדין לברך עליהם, אלא שאין זה מתאים להדפיס שמות בספר בצורה כזו
דבק בתורת מרן
Well-known member
אני כותב ששמעתי מפיו מפורש שחזר בו, בעודו יושב בביתו של מרן הראש"ל ומתנצל בפני מרן שלא שמע את ההגדרה שכתבו הפוסקים והביאה מרן הראש"ל בכמה פעמים בשיעוריו הבהירים, ושלא ראה דברים אלו אצל מרן מופת הדור הגר"ע זצוק"ל!!! אלא כתב כן מדעתו, והוא חוזר בו.
ואתה כותב שלא חזר בו? ואתה עוד עושה מזה כעין פוליטיקה ש"אין זה מתאים להדפיס שמות בצורה כזו"? או שמא יש בזה טענה הלכתית ולא נחתתי אליה? אשמח להבהרה
תלמיד חכמי הדור
Member
לא פוליטיקה, רק לכתוב בספר שעל פלוני ופלוני ופלוני אפשר לברך זה פגיעה בכל חכמי ישראל האחרים
וכמו ששאלתי פעם מורה הוראה חשוב [הגר"י טשזנר מאופקים] על מי מברכים ברכה זו, ואמר לי - מי שאני יאמר לך יהיה זה פגיעה באחרים, ואמר לי שאם יש לי שאלה למעשה על רב מסויים יכול לענות לי אך לא כך כללי
וק"ו בן בנו של ק"ו שלא כותבים כך בספר
דבק בתורת מרן
Well-known member
לא זכיתי להכיר את הרב שהזכרת לעיל מאופקים,
בכל אופן אני מכיר את מרן הראש"ל שליט"א שביאר בכמה שיעורים שיש הגדרות מדוייקות על מי מברכים, ואותם רבנים שהוזכרו בספר הנ"ל לא עומדים באותם הכללים, ולכן היה ע"ז עניין איך הוא כתב אותם
כשהמחבר היה בבית הרב, הרב אמר לו אתה לא מפחד מברכה לבטלה? עכשיו יראו את פלוני ויברכו עליו, מה אתה לוקח עליך את האחריות? בערך בלשון הזו!!!
לכן אין הסיבה שלא ראוי, אלא לא נכון!!! וזו הכוונה.
מכאן אין עניין להמשיך להגיב אלא אם יהיה משהו לעניין
בהצלחה
אפשר בבקשה לדעת מה הם? או הפניה לאיזה מקור בענין.
יישר כח.
תלמיד חכמי הדור
Member
כנראה התכוין לשמות אחרים, אך לא לכאלו כמו הגר"ש עמאר [שהובא כאן לעיל] או הגר"ש ואזנר, שעליהם כבר אביו זצ"ל הורה במפורש שיש לברך עליהם.
דבק בתורת מרן
Well-known member
אז זו הלכתא למשיחא, כי יש רבים מאחינו בני אשכנז שלא התקבל אצלם פסיקות רבנינו בני ספרד, וכן איפכא.
אסקופה הנדרסת לרגלי גדו"י
New member
יש תשובה מהראש"ל שליט"א שבו כותב שאפשר לברך שחלק מחכמתו על רוב ראשי ישבות ודיינים