מגילה בעשרה בפורים המשולש

[יוסף משה]

אמש [מוצ"ש פרשת תרומה תשפ"ה] האריך מרן שליט"א בענין מגילה בעשרה בפורים המשולש, והעלה ע"פ מנהג ירושלים שלא צריך עשרה, ודלא כפר"ח.

אבקש ממי שיש לו גישה למורנו שליט"א שיראה לו את המאמר המצורף, בו הוכיח בבירור שלא היה מנהג כזה אצל חכמי הספרדים בירושלים מעולם, אלא נחלקו בזה במשך הדורות האחרונים, ואדרבה רבים מהם פסקו סב"ל. ואולי יחזור בו בשיעורו הקרוב במוצ"ש.

 

[לשמור ולעשות]

ואולי יחזור בו בשיעורו הקרוב במוצ"ש.

אולי @מורשת מרן יחזור בו מלאפשר לך לכתוב כאן.
יפה נפש.

 

[תלמיד מר"ן]

אמש [מוצ"ש פרשת תרומה תשפ"ה] האריך מרן שליט"א בענין מגילה בעשרה בפורים המשולש, והעלה ע"פ מנהג ירושלים שלא צריך עשרה, ודלא כפר"ח.

אבקש ממי שיש לו גישה למורנו שליט"א שיראה לו את המאמר המצורף, בו הוכיח בבירור שלא היה מנהג כזה אצל חכמי הספרדים בירושלים מעולם, אלא נחלקו בזה במשך הדורות האחרונים, ואדרבה רבים מהם פסקו סב"ל. ואולי יחזור בו בשיעורו הקרוב במוצ"ש.

מלבד המנהג,
ראה למרן זיע"א בעמ' רטו
זה מח' במצוה וחוזרים לכללו של הרדב"ז

 

[יוסף משה]

אולי @מורשת מרן יחזור בו מלאפשר לך לכתוב כאן.
יפה נפש.

כדרכך תמיד שלא לענות כדרכה של תורה אלא בהתנצחות וקנטרנות.

אתמול מרן שליט"א אמר שאילו חכם בן ציון היה חי עמנו והיה מורנו הרב אומר לו את כל הפוסקים שדעתם כריב"ש שחכם גדול משנה מנהגים - בודאי היה חוזר בו, שהרי היתה בו אהבת אמת.

גם מרן שליט"א אהבת האמת טבועה בו, ובודאי יקבל האמת ממי שאמרה, ואם עיקר סמיכתו היא על 'המנהג' - בהעדר המנהג, וכפי שהוכיח כותב המאמר הנ"ל - הדרינן לכלל הרגיל של סב"ל. והדברים ברורים.

ראה למרן זיע"א בעמ' רטו
זה מח' במצוה וחוזרים לכללו של הרדב"ז

רק כשמרן השו"ע פסק כן. כאן מרן השו"ע לא גילה דעתו מה סבירא ליה האם בכה"ג הוי בזמנה או לא. ודוק היטב.

 

[תלמיד מר"ן]

ראה לשון מרן תרפח ה"ו שסובר שזה זמנה

 

[יוסף משה]

ראה לשון מרן תרפח ה"ו שסובר שזה זמנה

שולחן ערוך אורח חיים הלכות מגילה ופורים סימן תרפח סעיף ו
יום חמשה עשר שחל להיות בשבת אין קורין המגילה בשבת, אלא מקדימים לקרותה בערב שבת, וגובים מעות מתנות עניים ומחלקים אותם בו ביום; וביום שבת מוציאים שני ספרים ובשני קורין: ויבא עמלק; ואומרים: על הנסים; ואין עושים סעודת פורים עד יום אחד בשבת.

מה מצאת במרן הזה???

ואדרבה, עיין בכה"ח סי' תר"צ אות קי"ח שהביא את מחלוקת הפוסקים בזה ונקט שלא לברך ביחיד, וכדעת המ"ב, ולא הזכיר בזה מאומה מדעת מרן, וגם שאר האחרונים לא הזכירו דעת מרן בזה. וז"ל
עיין פרי חדש מה שהאריך בזה ומסיים נמצינו למדים למעשה שמי שקורא אותה בזמנה מצוה לחזר אחר עשרה ואי לא אפשר קורא אותה ביחיד, אבל אם יוצא לדרך שקורא אותה קודם זמנה וכן אם חל ט"ו להיות בשבת לבני כרכים צריך לקרותה בעשרה ואי ליכא עשרה יקראנה בלא ברכה והכי נקטינן עכ"ל. והביא דבריו השלחן גבוה אות מ'. ומיהו עיין בתשובת קול אליהו חלק ב' סימן כ"ח גם כן מה שהאריך בזה וכתב דדחיקא מילתא לומר דשלא בזמנה מיקרי י"ד לבני כרכים דכיון דרובא דעלמא קרו ביה אין לך זמנה גדול מזה, ועל כן כתב דהמברך לא הפסיד יעו"ש. וכן כתב בשו"ת בני בנימין בסופו דף ק"ד ע"ג דמצו לברוכי בי"ד ביחיד לבני כרכים שחל ט"ו בשבת, אלא שלא הביא ראיות לדבר רק אמר שכך הסכמנו יעו"ש. וצריך עיון דדבר שיש בו פלוגתא בראשונים ובאחרונים איך לא חיישי לספק ברכות, ובפרט דגם לבני עיירות שקורין בי"ד יש פלוגתא אם יברך ביחיד כמו שנכתוב לקמן אות קכ"ד. ועל כן נראה כיון דדבר זה בפלוגתא שניא וקיימא לן ספק ברכות להקל אפילו כנגד הרוב ואפילו כנגד מרן ז"ל כמו שכתבנו לעיל סימן י"ח אות ז', אם חל ט"ו בשבת ובני כרכים קורין בי"ד דאין להם לברך על המגילה אלא בקיבוץ עשרה. וכן פסק משנה ברורה אות ס"א.

 

[לשמור ולעשות]

כדרכך תמיד שלא לענות כדרכה של תורה אלא בהתנצחות וקנטרנות.

אתמול מרן שליט"א אמר שאילו חכם בן ציון היה חי עמנו והיה מורנו הרב אומר לו את כל הפוסקים שדעתם כריב"ש שחכם גדול משנה מנהגים - בודאי היה חוזר בו, שהרי היתה בו אהבת אמת.

גם מרן שליט"א אהבת האמת טבועה בו, ובודאי יקבל האמת ממי שאמרה, ואם עיקר סמיכתו היא על 'המנהג' - בהעדר המנהג, וכפי שהוכיח כותב המאמר הנ"ל - הדרינן לכלל הרגיל של סב"ל. והדברים ברורים.

רק כשמרן השו"ע פסק כן. כאן מרן השו"ע לא גילה דעתו מה סבירא ליה האם בכה"ג הוי בזמנה או לא. ודוק היטב.

כן
אבל כשאתה שואל שאלה אל תהיה שחצן לחשוב מיד שגדול הדור צריך לחזור בו.
[כל שכן שאתה לא שואל מעמלך ויגיעתך והתמדתך וידיעתך בתורה, סתם מעתיק מדביק מכל מיני ירחונים ופורומים]
מה גם שאתה מנצל את מידת האמת של מרן שליט"א שלפעמים חוזר בו, ועוקץ על זה, ואחר כך מגלגל עיניים.
יש דרך לשאול על גדולים שאתה אפילו לא אבק תחת רגליהם.
תפסיק עם השחצנות, והביטחון העצמי המופרז, זה לא מוביל לשום מקום, רק לעקשנות תמוהה כמו שכבר ראינו אצלך כו"כ פעמים.

כדרכך תמיד שלא לענות כדרכה של תורה אלא בהתנצחות וקנטרנות.

אין לך בושה.
כמה פעמים עניתי לך כדרכה של תורה, באורך וברוחב, עד שגילינו מגמתך השחצנית.
ואח"כ זה מה שאתה כותב?!
אתה רוצה שנציין כאן קישורים להראות שחור ע"ג לבן שאתה משקר? כותב דברים בלי כיסוי?

 

[יוסף משה]

כן
אבל כשאתה שואל שאלה אל תהיה שחצן לחשוב מיד שגדול הדור צריך לחזור בו.

יחי ההבדל 'הקטן'.

ואולי יחזור בו בשיעורו הקרוב במוצ"ש

אתה רוצה שנציין כאן קישורים להראות שחור ע"ג לבן שאתה משקר? כותב דברים בלי כיסוי?

כן!

אתה רוצה שאני אציין קישורים שחור ע"ג לבן את דברי הקנטור שלך 'והמריחות' שאתה מורח את חברי הפורום הקדוש דנן, במטרה שיראו 'כאלו' יש כאן משא ומתן, 'וכאלו' יש איזה תשובות, ושהקוראים יגידו - 'הנה ענו לו והוא לא מקבל'??

הרי כל תשובותיך הם בסגנון כזה, שאין בהם שום הכרח, אלא נסיון להצדיק בכח את מי שמקשים עליו, ואז לומר 'הנה ענינו לכם ולא קיבלתם'.

הציבור לא טיפש!


נ.ב.

שים לב לשיטה המכוערת שלך 'להרעיל' כל אשכול שעוסק בקושיות על מרן זצ"ל ושליט"א. להפוך אותו כאילו לאשכול של 'ניגוח' ולהסיט את עיקר השאלה, שהציבור יתייחס לשואל כאל 'מקנטר', וכך לא יתייחסו לעצם הענין. בזה אתה אלוף. וזוהי השיטה היחידה שלך להתמודד עם קושיות.

וכבר כתבתי כמה וכמה פעמים שאתה מוריד את הרמה של הפורום לשאול תחתית. ויפה היו עושים מנהלי הפורום אם היו משתיקים אותך ומוחקים את הודעותיך המבישות!

לגופו של ענין -יש לך איך להתמודד עם הטענות של הכותב הנכבד הנ"ל, או שאפילו לא טרחת לקרוא מה כתב? יש לך פירכות על דבריו, לפני שאתה מצקצק בלשונך ובמקלדתך??

 

[לשמור ולעשות]

יחי ההבדל 'הקטן'.

איזה מגוחך אתה.
אתה לא יודע לקרוא אפילו את מה שכתבת בעצמך!!!

נעשה חזרה גנרלית.
כתבת:

אבקש ממי שיש לו גישה למורנו שליט"א שיראה לו את המאמר המצורף, בו הוכיח בבירור שלא היה מנהג כזה אצל חכמי הספרדים בירושלים מעולם, אלא נחלקו בזה במשך הדורות האחרונים, ואדרבה רבים מהם פסקו סב"ל.

דהיינו שלא השארת כלל מקום לדברי מרן שליט"א.
וגם בעצם הגישה, לא שאלת את הת"ח דכאן איך מסתדר עם הדברים שגיבב ההוא, אלא ישר ביקשת להראות למורנו שליט"א את המאמר המצורף, כי בודאי אין לאף אחד מה לענות, וגם לרב אין, רק צריך להראות למרן שהוא לא צודק!
והוספת:

ואולי יחזור בו בשיעורו הקרוב במוצ"ש.

וכוונתך פשוטה מלפניה, שאולי יחזור בו אם "יודה על האמת",
מה תאמר, התכוונת שההוא כתב "בבירור" וכו', אבל לך זה לא ברור...
אבל כבר המשכת לברר ולהבהיר דבריך הנלוזים:

אתמול מרן שליט"א אמר שאילו חכם בן ציון היה חי עמנו והיה מורנו הרב אומר לו את כל הפוסקים שדעתם כריב"ש שחכם גדול משנה מנהגים - בודאי היה חוזר בו, שהרי היתה בו אהבת אמת.

גם מרן שליט"א אהבת האמת טבועה בו, ובודאי יקבל האמת ממי שאמרה, ואם עיקר סמיכתו היא על 'המנהג' - בהעדר המנהג, וכפי שהוכיח כותב המאמר הנ"ל - הדרינן לכלל הרגיל של סב"ל. והדברים ברורים.

ושוב חתמת ש"הדברים ברורים", ורק נשאר למרן לחזור בו...

ולפי כל דבריך בודאי אין כוונתך ש"אולי" יחזור בו אם זה נכון, כמו שהצגת את הדברים בסוף הדברים, אחר שגליתי קלונך שאתה במגמה לבזות שוב ושוב את כבודו של גדול הדור.

לגופו של ענין -יש לך איך להתמודד עם הטענות של הכותב הנכבד הנ"ל, או שאפילו לא טרחת לקרוא מה כתב? יש לך פירכות על דבריו, לפני שאתה מצקצק בלשונך ובמקלדתך??

מעתיק מדביק ודורש תשובות.
חכמולוג.

שים לב לשיטה המכוערת שלך 'להרעיל' כל אשכול שעוסק בקושיות על מרן זצ"ל ושליט"א. להפוך אותו כאילו לאשכול של 'ניגוח' ולהסיט את עיקר השאלה, שהציבור יתייחס לשואל כאל 'מקנטר', וכך לא יתייחסו לעצם הענין. בזה אתה אלוף. וזוהי השיטה היחידה שלך להתמודד עם קושיות.

אין לך בושה.
כמה פעמים עניתי לך כדרכה של תורה, באורך וברוחב, עד שגילינו מגמתך השחצנית.
ואח"כ זה מה שאתה כותב?!
אתה רוצה שנציין כאן קישורים להראות שחור ע"ג לבן שאתה משקר? כותב דברים בלי כיסוי?

 

[אבי רביבו]

חבל מאוד מאוד שהדיון לא ענייני ובורח למקומות אחרים (לא באתי להביע דעה... רק איך זה נראה).
ולעצם העניין, השואל הנכבד יוסף משה@ שאל מדוע לא אומרים סב"ל.
מרן בב"י (תרצ') דן גבי קוראה ביחיד שלא בזמנה, אם יכול לברך, (וכן הביא שם דברי הר"ן שטו' שיצא בשבת, בני כרכים שקוראים ביד' מיקרי שלא בזמנה). ובשו"ע כתב להדיא "מגילה בי"ד ובט"ו, צריך לחזור אחר עשרה. ואם אי אפשר בעשרה, קורים אותה ביחיד". ולא חילק בין זמנה ללא זמנה, וברור שכוונתו שאף בדיעבד יכול לברך ביחיד בן כרך שקורא ביד'. (הספק שלי אם הוא חולק על הר"ן, או דאף דס"ל כר"ן, מ"מ אף יחיד יכול לברך שלא בזמנה ואכמ"ל)
וממילא הדרינן לכללו של הרדב"ז דספק במצווה שרי לברך.
(ומלבד כל הצדדים וצידי צדדים שיש להסתפק פה כמובא בפוסקים).

 

[לשמור ולעשות]

חבל מאוד מאוד שהדיון לא ענייני ובורח למקומות אחרים (לא באתי להביע דעה... רק איך זה נראה).

אנחנו רוצים שאלות מאנשים כמוך.
אני סבור שיש אנשים שעיניהם צרה במרן שליט"א, וסימנוהו כמטרה לחץ, מתוך קנאה שנאה ותחרות, ושלא לשם שמים בעליל, ועל כן אסור לענות להם ולבוא איתם בדברים. הם לא באים לשאול. סוף פסוק.
וזה אחר שכן עניתי לו כו"כ פעמים לגופו של ענין. עד שהוברר מי הוא.

 

[יוסף משה]

ולא חילק בין זמנה ללא זמנה

מי למד כך במרן?
הבאתי לעיל את דברי הכה"ח בשם גדולי ירושלים שלא למדו כך, אלא שמרן סתם בזה ולא גילה דעתו מה הדין בפורים המשולש ולכן נחלקו בזה מעצמם.

 

[אבי רביבו]

מי למד כך במרן?

אני!
תפתח ב"י, תראה את מה שמביא שם בשם הר"ן, ולמרות זאת לא מחלק בין הדבקים בשו"ע.
(מהכה"ח אין ראיה, דהרי בסוף דבריו כתב דאמרי' ספק ברכות להקל נגד מרן, וממילא לא נחית לבאר דעת מרן לדינא, דליכא נ"מ לשיטתו)

 

[יוסף משה]

תפתח ב"י, תראה את מה שמביא שם בשם הר"ן, ולמרות זאת לא מחלק בין הדבקים בשו"ע.
(מהכה"ח אין ראיה, דהרי בסוף דבריו כתב דאמרי' ספק ברכות להקל נגד מרן, וממילא לא נחית לבאר דעת מרן לדינא, דליכא נ"מ לשיטתו)

לא מחלק זה לא אומר שסובר שלא צריך עשרה, אלא דלא נחית לזה.
עיין בדברי 'האחרונים שהביא הכה"ח' ותראה שאף אחד לא הבין בדעת מרן שלא צריך עשרה אלא דנו בזה מדנפשייהו. ומי שלומד 'מעצמו' לא כך - הרי הוא חולק על כל האחרונים בדעת מרן.

 

[אבי רביבו]

לא מחלק זה לא אומר שסובר שלא צריך עשרה, אלא דלא נחית לזה.
עיין בדברי 'האחרונים שהביא הכה"ח' ותראה שאף אחד לא הבין בדעת מרן שלא צריך עשרה אלא דנו בזה מדנפשייהו. ומי שלומד 'מעצמו' לא כך - הרי הוא חולק על כל האחרונים בדעת מרן.

אף אחד לא פירש כך בדעת מרן.
הפר"ח ידוע בהרבה מקומות שחולק על מרן אף מבלי להזכירו.

 

[יוסף משה]

אף אחד לא פירש כך בדעת מרן.
הפר"ח ידוע בהרבה מקומות שחולק על מרן אף מבלי להזכירו.

א"א להמציא פירוש בדעת מרן, דבר שלא אמרוהו האחרונים, ולומר 'כך דעת מרן', וא"כ יש את כללו של הרדב"ז. זה לא עובד כך.

אם כדבריך שכך דעת מרן - יוצא שכל האחרונים שלא פסקו כן כמו הקול אליהו ועוד רבים שהביא במאמר שם - לא סבירא להו את כללו של הרדב"ז גם כשמרן סובר כך, וא"כ יש לנו לדחות כלל זה מההלכה, כיון שהרבה אחרונים לא סבירא להו כן [לא קשור לנידוננו, אלא כבדרך אגב].

 

[לשמור ולעשות]

אני!

תנא דמסייע לך,
שו"ת יביע אומר חלק ו - אורח חיים סימן מו
ונראה שסמכו ע"ד הרמב"ם הנ"ל דבכה"ג חשיב שפיר בזמנה, כיון די"ד זמן קריאתה לרוב העולם. וכן נראה דעת מרן השלחן ערוך (ס"ס תר"צ) שכתב: מגילה בי"ד ובט"ו צריך לחזור אחר עשרה, ואם א"א בעשרה קורין אותה ביחיד. ולא כתב הדין דשלא בזמנה אינה אלא בעשרה, כגון שחל ט"ו אדר בשבת, שבני כרכים מקדימים לערב שבת, א"ו דס"ל כמש"כ די"ד חשיב שפיר בזמנה, והקורא בביתו לנשים שפיר מצי לברוכי, וכן דעת הפרי מגדים (מש"ז סי' תרצו סק"א). ע"ש. וע' בשו"ת שארית יהודה (חאו"ח סי' צ). ודו"ק.
ובהמשך כתב:
ומכ"ש שיש כאן ס"ס לברך, וגם מרן הש"ע ס"ל דבני כרכים שמקדימים לקרות בע"ש חשיב שפיר בזמנה, וכה"ג אין לחוש לספק ברכות.


ועוד כתב בטוב טעם ודעת, עיין היטב:
שו"ת יביע אומר חלק ו - אורח חיים סימן מו
והפר"ח נמשך בזה לשטתו (ר"ס תרפח) דס"ל דלאו כד' הירוש' הנ"ל. וכמש"כ בזה בשו"ת יביע אומר ח"א (חאו"ח ס"ס מג). ע"ש. ובצירוף הספקות דשמא הלכה כדעת הראשונים דס"ל שאף שלא בזמנה הקורא ביחיד רשאי לברך, ורק לכתחלה צריך לחזר אחר עשרה, וגם סברת הראב"ד ודעימיה שכל שקראו בבהכ"נ בעשרה רשאי היחיד לקרותה בברכותיה. וא"כ איכא כמה ספקות לברך. ומה שרצה ליישב המנהג ע"פ סברת ר"ת וסיעתו דס"ל שהנשים רשאות לברך על מ"ע שהז"ג אף על פי שפטורות, וכ"ש כאן דבני חיובא נינהו אילו היו שם עשרה, ונסתייע מהרדב"ז ח"ב (סי' תרסה), ושוב תבריה לגיזיה /לגזיזיה/ משום שקשה מאד בעיניו להורות היפך מרן הש"ע שפסק שאין הנשים רשאות לברך על מ"ע שהז"ג. הנה אמת נכון הדבר שגם אני בעוניי העלתי בתשובה בשו"ת יביע אומר ח"א (סימנים לט - מב), ובח"ה (סימן מג), שהעיקר שאין לזוז מדברי מרן הש"ע שפסק שאין הנשים רשאות לברך על מ"ע שהז"ג. ע"ש. אולם בנ"ד יש לצרף סברת ר"ת וסיעתו לכל הספקות הנ"ל כדי ליישב המנהג לברך. וכמו שפסקו האחרונים דעבדינן ס"ס אפי' בסברת מיעוט פוסקים נגד הרוב, ואפילו נגד ההלכה, ונגד דעת מרן שקבלנו הוראותיו. וכמ"ש בזבחי צדק (סי' קי ס"ק קנח). ע"ש.

 

[יוסף משה]

וכן נראה דעת מרן השלחן ערוך (ס"ס תר"צ) שכתב: מגילה בי"ד ובט"ו צריך לחזור אחר עשרה, ואם א"א בעשרה קורין אותה ביחיד. ולא כתב הדין דשלא בזמנה אינה אלא בעשרה, כגון שחל ט"ו אדר בשבת, שבני כרכים מקדימים לערב שבת, א"ו דס"ל כמש"כ די"ד חשיב שפיר בזמנה,

ידוע שכך דעתו של מרן זצ"ל. אולם גם הוא לא הביא חבר לדבריו, וכבר כתבתי שהאחרונים לא הבינו כן בשו"ע.

ויותר מזה - צ"ע, דידוע שדברי השו"ע מתפרשים מתוך דבריו בב"י, ובב"י הביא רק את דברי הר"ן בתור דבר פשוט ללא חולק
בית יוסף אורח חיים סימן תרצ
ושלא בזמנה פירש הר"ן (שם) דהיינו בשחל יום י"ד לבני עיירות או ט"ו לבני כרכים להיות בשבת שמקדימין וקורין בערב שבת ע"כ.

אז איך שייך לומר 'שחזר' בו בשו"ע מדבריו בב"י? ועוד שאין זה מפורש כלל בשו"ע, אלא לא התייחס לנידון זה, ואדרבה ילמד סתום מן המפורש בב"י.

ולכן דברי מרן זצ"ל צע"ג בזה.

 

[לשמור ולעשות]

וכבר כתבתי שהאחרונים לא הבינו כן בשו"ע.

כבר ענה לך חכם אבי:

אף אחד לא פירש כך בדעת מרן.

ויותר מזה - צ"ע, דידוע שדברי השו"ע מתפרשים מתוך דבריו בב"י, ובב"י הביא רק את דברי הר"ן בתור דבר פשוט ללא חולק
בית יוסף אורח חיים סימן תרצ
ושלא בזמנה פירש הר"ן (שם) דהיינו בשחל יום י"ד לבני עיירות או ט"ו לבני כרכים להיות בשבת שמקדימין וקורין בערב שבת ע"כ.

אז איך שייך לומר 'שחזר' בו בשו"ע מדבריו בב"י? ועוד שאין זה מפורש כלל בשו"ע, אלא לא התייחס לנידון זה, ואדרבה ילמד סתום מן המפורש בב"י.

ולכן דברי מרן זצ"ל צע"ג בזה.

וע"פ היבי"א שציטטתי לעיל ניתן להבין את ההסתברות הכא, אחר שיש כמה ספקות וכו'. וכאן היה מתבקש שבש"ע יכתוב מפורש מהו שלא בזמנה, כמו שפירש הר"ן שהביא בבית יוסף, ולאור הפוסקים שהביא ביבי"א פשוט שלא פשוט לומר שהיה פשוט בעיני מרן שאין צורך לכתוב דין זה להדיא, ובכל זאת חמק עבר מזה. א"ו דמחוורתא כדשנינן.
ונראה שביבי"א כיוון לכך במילים קצרות: ולא כתב הדין דשלא בזמנה אינה אלא בעשרה, כגון שחל ט"ו אדר בשבת, שבני כרכים מקדימים לערב שבת, א"ו דס"ל כמש"כ די"ד חשיב שפיר בזמנה, והקורא בביתו לנשים שפיר מצי לברוכי

 

[יוסף משה]

וכאן היה מתבקש שבש"ע יכתוב מפורש מהו שלא בזמנה, כמו שפירש הר"ן שהביא בבית יוסף

אדרבה, כיון שבב"י הביא רק את הפוסקים שסוברים שזה נקרא שלא בזמנה, וגם בסי' תרפ"ח הביא את דברי בעה"מ בשם ר' אפרים דחשיב שלא בזמנה, ולא הביא כלל את הדעות שנקרא בזמנה - אם איתא שבשו"ע סבירא ליה שלא כדעת הב"י - צריך לכתוב כן להדיא, שהרי בסתמא - מעיינים בב"י כדי להבין את דבריו בשו"ע.
ובפשט שמסתימת דבריו בשו"ע א"א ללמוד כלום, משום שהוא לא נחת לענין זה כלל בשו"ע. וכל עוד אין ראיה 'ברורה וחלוטה' שחזר בו בשו"ע מדבריו בב"י - לא שוינן ליה למרן הדרנא בחינם.

צא וראה, מענין שפיכת מים חמים לקדרה בשבת, שבב"י הביא ב' טעמים של ר' יונה, ובשו"ע סתם בזה, ו'כל' האחרונים כתבו רק את הטעם הראשון שאינו יד סולדת, והרב עובדיה נקט כמו הטעם השני משום שכך הביא בב"י, למרות שבשו"ע כתב בסתם 'המטמין' חמין, שבד"כ הם באמת לא יד סולדת עד הבוקר, בתנאים של פעם, ואפשר בהחלט לומר שאוסר רק מחמת הטעם הראשון, וכפי שהבינו כל האחרונים, ואעפ"כ נקט כמו כל הטעמים שהובאו בב"י.
ק"ו בן בנו של ק"ו כאן, שאין שום משמעות לזה, וכך הבינו כל האחרונים כאן, שלא כתבו שהם 'חולקים' על השו"ע, אלא כתבו את הפסק שלהם 'בדעת' השו"ע, וכפי שיראה המעיין בדבריהם.