• מעוניינים להכניס את הספר שלכם או לרכוש את ״אוצר החכמה״? שלחו מייל לכתובת: otzar@moreshet-maran.com

מדוע מרן היה מברך הברכות בעת שהיה סנדיקוס

ישראל

Well-known member
 
שמעתי ממרן זיע"א שכך נהג אדמו"ר ממנוקטאש ושכ"כ בס' אות חיים ושלום
אבל כמדומה שלא נמצא שם
והנלע"ד שמרן נהג כן שלא רצה שיטריחו עליו עם הסבים בכיבודים וקישקושים וכו'
לכן לקח הכוס ושלום ע"י.
וזה נלע"ד נכון
וכשאמרתי למו"ר הראש"ל שליט"א שמח בזה הרבה.
 
נערך לאחרונה:
"ואח”כ הביא גם מה ששמע בעצמו מהגר”ח קרוייזווירט זצ”ל ששמע מחכם תימני"

כאן עצרתי.
 
חכם צלאח
תעשה עימנו חסדין
ותראה לנו המקורין
מי כתב ומה בגדר הדין
שיש לסנדניקוס לברך על הכוסין
כשהם גדושין ומלאין ביין
אף שלא הובא דבר זה בשאר פוסקין
מ"מ נאמנין עלינו דברי מרן אביר הרועין
רק תמחל לטרוח להשקות העדרין
להראות באצבע דברין ברורין
ויכתב ויחתם בספר חיים טובין
יחד עם כל חכמי ביהמ"ד הדין
 
מהחיפוש שלי בספרי הפוסקים לא מצאתי מי שאומר שהברכה היא חלק מהסנדיקוס. אמנם כיון שכ' בתורת חיים עמ"ס סנהדרין, שחלק ממצות הסנדיקוס שישתה מהיין, עי"ש טעמו, ממי' מרן היה גם מברך הברכות, דהכי עדיפא טפי, ממה שישמע הברכה מאחר ויכוין לצאת גם יד"ח.
ובמקו"א כתבתי לבאר מדוע הגר"א כתב שלא ראה סנדיקוס שמתעשר. והדברים כמין חומר. ועוד חז"ל.
 
מהחיפוש שלי בספרי הפוסקים לא מצאתי מי שאומר שהברכה היא חלק מהסנדיקוס. אמנם כיון שכ' בתורת חיים עמ"ס סנהדרין, שחלק ממצות הסנדיקוס שישתה מהיין, עי"ש טעמו, ממי' מרן היה גם מברך הברכות, דהכי עדיפא טפי, ממה שישמע הברכה מאחר ויכוין לצאת גם יד"ח.
ובמקו"א כתבתי לבאר מדוע הגר"א כתב שלא ראה סנדיקוס שמתעשר. והדברים כמין חומר. ועוד חז"ל.
לשון תורת חיים הנ''ל הוא: "ומהאי נראה דדוקא הסנדק המחזיק את הולד בשעת המילה על ברכיו הוא יחזיקנו ג"כ בשעת ברכה וישתה מן הכוס של יין, ודלא כאותן שנוטלין את הילד מן הסנדק לאחר שנימול, ונותנין אותו לאדם אחר להחזיקו בשעת ברכה, והוא שותה כוס של ברכה דאיהו לאו מזבח יחשב, ומה לו לשתות כוס של ברכה זו"
ואין שום זכר בדבריו שהסנדיקוס הוא המברך, אלא רק שהסנדיקוס ישתה כוס הברכה.
 
לשון תורת חיים הנ''ל הוא: "ומהאי נראה דדוקא הסנדק המחזיק את הולד בשעת המילה על ברכיו הוא יחזיקנו ג"כ בשעת ברכה וישתה מן הכוס של יין, ודלא כאותן שנוטלין את הילד מן הסנדק לאחר שנימול, ונותנין אותו לאדם אחר להחזיקו בשעת ברכה, והוא שותה כוס של ברכה דאיהו לאו מזבח יחשב, ומה לו לשתות כוס של ברכה זו"
ואין שום זכר בדבריו שהסנדיקוס הוא המברך, אלא רק שהסנדיקוס ישתה כוס הברכה.
??
ג"א לא כתבתי שכתוב לענין הברכות. דוק בהודעתי ותרו"ץ
 
באיזו שפה?
מסתבר שיוונית.

מי כותב כך?
ילקוט שמעוני תהילים תשכ"ג
אמר רבי תנחום אין לך כל אבר ואבר שלא קלס דוד להקב"ה בו. קלסו בראשו דשנת בשמן ראשי. קלסו בעיניו אליך נשאתי את עיני. קלסו בפיו תהלת ה' ידבר פי. קלסו בלשון ולשוני תהגה צדקך. קלסו בגרונו נחר גרוני בקראי אליך, קלסו בשפתים תרננה שפתי, קלסו בלב לבי ובשרי ירננו. קלסו בקרביו וכל קרבי את שם קדשו. קלסו בידיו ברוך ה' צורי המלמד ידי לקרב, קלסו ברגליו רגלי עמדה במישור. סוף דבר כל עצמותי תאמרנה ה' מי כמוך. אמר דוד אע"פ שקלסתיך בכל אלו עד עכשו איני יודע לקלס פי יספר צדקותיך, כי לא ידעתי ספורות. כל עצמותי תאמרנה אמר דוד אני משבחך בכל אבריי ומקיים בהן המצות, בראשי אני רופפו וקורא בתפלתי, בשערות ראשי אני מקיים לא תקיפו פאת ראשכם ותפלין אני מניח בראשי, (פד) בצוארי עטיפת ציצית, בעיני וראיתם אותו, בפי תהלת ה' ידבר פי, בשפתי תבענה שפתי תהלה, בזקני ולא תשחית את פאת זקנך, בלשוני ולשוני תהגה צדקך, בלבי בלבי צפנתי אמרתך. בחזה הציצית אני משים כנגד הלב כל זמן שאני קורא קריאת שמע שנאמר והיו הדברים האלה על לבבך, מאחרי ומלפני השלכתי שני כנפים של טלית כשאני עומד בתפלה, יד ימנית אני כותב בה ומראה בה טעמי תורה, יד שמאלית בה אני קושר תפלין של יד ובה אני אוחז ציצית בזמן קריאת שמע, צפרנים לעשות בהם פריעה או מליקת העוף, או שניהם יחד ובוהן להסתכל אור להבדלה, כליותי אף לילות יסרוני כליותי, מעי ותורתך בתוך מעי, קרבי וכל קרבי את שם קדשו, רגל ימין לחליצה, רגל שמאל קודם לשלש פסיעות אחר התפלה, כרעים כריעת ברכים בתפלה, הגיד מצות מילה ופריעה, ברכים בהן אני עושה סנדיקוס לילדים בשעת מילה ופריעה לכך נאמר כל עצמותי תאמרנה ה' מי כמוך.
 
ה"סנדק" הוא האיש המחזיק על ברכיו את הנימול בעת ביצוע המילה. בנוסף לתפקיד המעשי בשעת הברית מילה, הסנדק נתפש כמשפיע בעל משמעות עמוקה יותר על בן סנדקאותו. בירושלמי נאמר שהסנדק הוא בחזקת שליח בית דין, ונטען שהאב עצמו צריך להחזיק בילד ולא שליח. הסנדק הוא אחד משלושת "בעלי הברית" ונחשב שסנדקאות היא סגולה לעושר, לכן לא נותנים לאותו אדם להיות סנדק שוב ושוב, אלא מחלקים את הכבוד בין אנשים שונים (להביא לחלוקת העושר). ישנן קהילות בהן בוחרים שני סנדקים, האחד מביא את הילד מידי הנשים אל הסנדק השני, שמחזיק אותו בשעת המילה. יש גם מקומות בהם הכבוד מחולק בין גברים רבים שמעבירים את הילד מיד ליד. מנהג זה מכונה בקרב יהודי אשכנז "חייקעס".

יש מנהג שהסנדק נותן מתנות ליולדת ולילד בהגיע הילד לגיל שנה.

על פי הערוך, מקור המילה בלשון יוון ורומי ופירושה "פטרין (מלשון פטרון) ופרקליט".
 
לכן לא נותנים לאותו אדם להיות סנדק שוב ושוב, אלא מחלקים את הכבוד בין אנשים שונים (להביא לחלוקת העושר).
יש למרן זיע"א תשובה ע"ז ביחו"ד, והעלה שקרובי משפחה שאני. ולגבי תלמיד חכם כ' דאפשר דדמי לקרובי משפחה, וסיים, וצ"ע. ולמעשה ראינו שמרן זיע"א ישב אצל משפחה אחת כמה פעמים, כגון אצל בנו מרן שליט"א, שישב סנדק גם על בנו רבי עובדיה, וגם על בנו רבי שמואל. (אלא שאין מזה ראיה כי אפשר שישב מדין קרובי משפחה), אבל מן הסתם אם אכן ישב כ"פ גם אצל אחרים, הדבר מפורסם, ואפשר לברר.
יש מנהג שהסנדק נותן מתנות ליולדת ולילד בהגיע הילד לגיל שנה.
וכן עשה מעשה מרן זיע"א בהיותו יושב סנדק על אחד מאחי שליט"א, אלא שנתן לו זאת בעת הברית (ולא בגיל שנה), כתב לו על שו"ת יחו"ד ח"א, לרך הנימול וכו' בן להרה"ג וכו'. וכן עשה מעשה מרן שליט"א בעת שבתו על סנדקאות בני, שכתב לו כערך הנ"ל עם שמות הרך והאבא שונים.
 
חזור
חלק עליון