מה המקור שהחזן לפני שמברך על ספירת העומר אומר ברשות מורי ורבותי והציבור עונה שמים ?

[מתלמידי מרן הראש"ל]

הרי כידוע כל מה שאומרים ברשות מורי ורבותי כדי לעורר הכונה שיכונו לצאת ידי חובה וגם הציבור עונה שמים ר''ת שומע משמיעה יחדיו מכוונים וכאן בספירת העומר הפוך על הפוך אנחנו לא רוצים לצאת ידי חובה בברכה ובספירת העומר של הש''צ אז מה העניין לעורר הכוונה וא''כ לכאורה עדיף לבטל את זה כי יש כאלו שלא יודעים זאת וזה מעורר אותם לכוון לצאת ידי חובה ואח''כ שרואים שכולם סופרים אז גם הם מברכים וסופרים עד כדי כך שמרן רשכב''ג זצוק''ל בספרו חזון עובדיה (יו''ט עמ' רלב) וכן בילקו''י הל' ספירת העומר עמ' קעט ע''ש שלכתחילה לעשות תנאי שלא לצאת ידי חובה בברכה של הש''צ וכאן אנו עושים אדרבה כדי לכוון לצאת יד''ח ?

 

[מורשת מרן]

אני הבנתי שלהוציא ידי חובה מי שלא יכול לברך, ששכח יום אחד

 

[בנימין לוריא]

למה הש"צ אומר לפני ההלל "ברשות מורי ורבותי"?

למה אומר הש"צ ברשות מורי ורבותי. הרי כולם חוזרים ומברכים בעצמם את ברכת לגמור את ההלל, ולכאו' אם אומרים "שמים" זה מראה שרוצים לצאת בברכת הש"צ. ולכאו' עדיף שלא יאמר הש"צ ברשות מורי ורבותי. ואולי אם עונים ברוך הוא וברוך שמו, זה מראה שאינו יוצא יד"ח. ויל"ע. מה דעתכם בזה.

forum.moreshet-maran.com

 

[ממרן עד מרן]

מה שאומרים ברשות מורי ורבותי

לכאורה הסיבה היא כדכתב הב"י בשם שבלי הלקט גבי אדם שמברך המוציא ומוציא את חבירו צריך שיאמר "ברשות"
וכן הרמ"א שם בדרכי משה בשם האו"ז הביא עוד טעם בעניין

והטעמים שיש שם זה רק לדוגמא לדבר שאדם מברך ומוציא את חבירו

ואולי כיון שהוא שליח ציבור, אז אע"פ ששאר הציבור גם מברכים והוא לא מוציא אותם יד"ח, מ"מ עדיין כשמברך הוא שליח של הציבור ולכן זה דומה לברכה שאדם מברך ומוציא את חבירו.

 

[ישראל]

הרי כידוע כל מה שאומרים ברשות מורי ורבותי כדי לעורר הכונה שיכונו לצאת ידי חובה וגם הציבור עונה שמים ר''ת שומע משמיעה יחדיו מכוונים וכאן בספירת העומר הפוך על הפוך אנחנו לא רוצים לצאת ידי חובה בברכה ובספירת העומר של הש''צ אז מה העניין לעורר הכוונה וא''כ לכאורה עדיף לבטל את זה כי יש כאלו שלא יודעים זאת וזה מעורר אותם לכוון לצאת ידי חובה ואח''כ שרואים שכולם סופרים אז גם הם מברכים וסופרים עד כדי כך שמרן רשכב''ג זצוק''ל בספרו חזון עובדיה (יו''ט עמ' רלב) וכן בילקו''י הל' ספירת העומר עמ' קעט ע''ש שלכתחילה לעשות תנאי שלא לצאת ידי חובה בברכה של הש''צ וכאן אנו עושים אדרבה כדי לכוון לצאת יד''ח ?

כמדומני שמו"ר חכם שלום הכהן זיע"א, הורה מחמת כן שאין צורך לומר זאת. אבדוק.

 

[זיל בתר טעמא]

בספר "ואין למו מכשול" מועדי ישראל ח"א בעמ' 412 והלאה מדבר על זה והביא ד' טעמים לאמירת "שמים" (ומקורו ברב פעלים ח"ד או"ח סימן כב') ואכן כתב שלפי הטעם של לצאת ידי חובה, שוא"ת ולא יאמר (וכתב שכן מוכח בכתר שם טוב גאגין עמ' קמד', ובאוצה"ח לא נפתח לי כיון שלא הוספתי את הוצאת אהבת שלום), אך כיון שהרב פעלים כתב בסוף דבריו שהטעם העיקרי הוא נטילת רשות דרך ענוה, ולא יציאת י"ח, הנוהגים כן ימשיכו במנהגם.

 

[בנימין לוריא]

כמדומני שמו"ר חכם שלום הכהן זיע"א, הורה מחמת כן שאין צורך לומר זאת. אבדוק.

אולי @תלמיד מהרש"ך יודע...

 

[א.א]

עיין אור המועד שכתב בזה שלכן לא אומרים ושוב יישב המנהג ולכן אני הפסקתי לומר שאני עולה חזן

 

[מתלמידי מרן הראש"ל]

הרב @בנימין לוריא אשריך ממש בקיאות גדולה בכל שרשור כאן בפורום בפרט על עניני הלכה כבודו ראש וראשון למצאו מזור לכל שואל ודורש ישר כח כבודו היה לי לעזר רב

 

[מתלמידי מרן הראש"ל]

אני הבנתי שלהוציא ידי חובה מי שלא יכול לברך, ששכח יום אחד

יתכן למי ששכח זה טוב שהחזן אומר והוא משיב "שמים", אבל שאר הציבור שעונים "שמים" ויש כאלו שמתכוונים לצאת ידי חובה ואח''כ גם מברכים מחוסר ידיעה, עליהם מה תאמר? זה יכול לגרום לאותם אלו שלא מבינים לברך סתם ברכה.

 

[חכם]

יתכן למי ששכח זה טוב שהחזן אומר והוא משיב "שמים", אבל שאר הציבור שעונים "שמים" ויש כאלו שמתכוונים לצאת ידי חובה ואח''כ גם מברכים מחוסר ידיעה, עליהם מה תאמר? זה יכול לגרום לאותם אלו שלא מבינים לברך סתם ברכה.

אני הבנתי כדברי הרב מורשת מרן, ואכן במקום לענות שמים אני לוקח תזכור לכוין שלא לצאת

 

[יעקב הבבלי]

כמדומני שמו"ר חכם שלום הכהן זיע"א, הורה מחמת כן שאין צורך לומר זאת. אבדוק.

לא צריך לבדוק כי לך עין מש"כ בדברי שלום מועדים ח"ב פרק נ"ב שאלה א' בשם תלמידו הנאמן בעל שולחן מלכים מועדים ח"א עמוד קפ"א וזה תורף דבריו:
נראה שאף שנהגו כן בהרבה מקומות, מ"מ טוב יותר שלא יאמר הש"ץ ברשות וכו' לפני ברכת הספירה, ואם אומר כן, טוב שלא יענו שמים אא"כ אלו הרוצים לצאת בברכתו ודיו ותו לא, עיי"ש