בכמה מקומות משמע שעיקר העניין שזכינו בשבועות - הוא לימוד התורה,
כן משמע ברש"י (פסחים סח, ב) על אי לאו האי יומא, "שלמדתי תורה ונתרוממתי".
וכן משמע באחד הראשונים (אולי מלמד התלמידים, על התורה) שכתב שיום הביכורים רומז שאז זוכים לחידושי תורה, [אינני זוכר במדויק].
וכן משמע בלקט יושר שכותב שרבו התרומת הדשן למד עם תלמידיו הלכות תלמוד תורה בשבועות.
וכן בנפש החיים (שער ד פרק יח) הביא מהרעיא מהימנא (פר' פנחס) שכשניתנה תורה יצאו משליטת הכוכבים והמזלות, ולכן העמל בתורה - בטלה ממנו שליטת הכוכבים ומזלות.
ומצד שני יש בשבועות את הענין שקיבלו את המצוות, ולמשנ"ב נצטוו בכל המצוות, ומביא כן מר' סעדיה גאון (הובא ברש"י סוף משפטים),
ובדעת תבונות כתב שעיקר מה שזכו ישראל במתן תורה - הוא שמעתה כל ההשפעות שבעולם תלויים במעשיהם, ויכולים לתקן,
עיי"ש מש"כ הגר"ח פרידלנדר שהוקשה לו כי נקט שלא כל המצוות ניתנו בסיני.
עוד יש ענין "למען תהיה יראתו על פניכם לבלתי תחטאו", וזה מתאים עם הטור ששבועות כנגד יצחק, שמידתו יראה, עי' רד"ק (סוף פר' ויצא).
ועי' באר היטב (ריש סימן תצד) ממהרש"א (ע"ז ג, א).
כתבתי לפו"ר ואשמח אם יוסיפו בזה.
כן משמע ברש"י (פסחים סח, ב) על אי לאו האי יומא, "שלמדתי תורה ונתרוממתי".
וכן משמע באחד הראשונים (אולי מלמד התלמידים, על התורה) שכתב שיום הביכורים רומז שאז זוכים לחידושי תורה, [אינני זוכר במדויק].
וכן משמע בלקט יושר שכותב שרבו התרומת הדשן למד עם תלמידיו הלכות תלמוד תורה בשבועות.
וכן בנפש החיים (שער ד פרק יח) הביא מהרעיא מהימנא (פר' פנחס) שכשניתנה תורה יצאו משליטת הכוכבים והמזלות, ולכן העמל בתורה - בטלה ממנו שליטת הכוכבים ומזלות.
ומצד שני יש בשבועות את הענין שקיבלו את המצוות, ולמשנ"ב נצטוו בכל המצוות, ומביא כן מר' סעדיה גאון (הובא ברש"י סוף משפטים),
ובדעת תבונות כתב שעיקר מה שזכו ישראל במתן תורה - הוא שמעתה כל ההשפעות שבעולם תלויים במעשיהם, ויכולים לתקן,
עיי"ש מש"כ הגר"ח פרידלנדר שהוקשה לו כי נקט שלא כל המצוות ניתנו בסיני.
עוד יש ענין "למען תהיה יראתו על פניכם לבלתי תחטאו", וזה מתאים עם הטור ששבועות כנגד יצחק, שמידתו יראה, עי' רד"ק (סוף פר' ויצא).
ועי' באר היטב (ריש סימן תצד) ממהרש"א (ע"ז ג, א).
כתבתי לפו"ר ואשמח אם יוסיפו בזה.