בס"ד, ט' שבט תשפ"ב, 739-2/פ"ב
לכבוד
היקרים והחשובים, כש"ת ה"ה
יגאל עוזרי ואלרואי ישמח משה נ"י
שלום רב,
לשאלתו אודות שוקולד עם אחוזים גבוהים של מוצקי קקאו, בין ששים לשמונים אחוז, והם יקרים וטעמם שונה, האם ברכתם שהכל או העץ.
הנה לגבי שוקולד ע' בספר ילקוט יוסף ברכות (סי' ר"ג ס"ו) שהמנהג לברך על השוקולד שהכל וכמו שכתבו האחרונים, וע' בספר מנחת שלמה (סי' צא אות ב') בדין ברכת השוקולד העשוי מקקאו, שתמה על הספרדים מדוע אין מברכים עליו בורא פרי העץ כמו בבשמים שחוקים, ותמרים שנמעכו. ע"ש. ולהנ"ל י"ל דאחר שיש בו תערובת דברים אחרים, והדבר נעשה ע"י בישול, וגם נשתנה שמו וטעמו ופנים חדשות באו לכאן, מש"ה גם הספרדים נהגו לברך על השוקולד שהכל. וכדברי רבי יוסף ידיד הלוי. וע"ע במה שכתבנו בילקו"י ברכות, עמ' תל, דעל השוקולד מברך שהכל, שהרי עץ הקקאו הוא מעצי סרק, ומרן כתב בש"ע (סי' רג סעיף ד') שעל פירות שמוציאין אילני סרק מברך שהכל. ואף שהמג"א והט"ז שם כתבו שאם הפרי ראוי לאכילה מברך עליו העץ, וכן הביא בשער המצות בשם האר"י ז"ל, והובא בברכ"י (אות ב') מ"מ נראה דהיינו דוקא פירות הראויים לאכילה כמות שהם, כמו סברס, אבל פירות שצריך לתקנם לאכילה, דינם כמו שכתב מרן שברכתם שהכל. והרי פולי הקקאו צריכים תיקון גדול, שבצורתם המקורית הם קשים מאד, אלא ששמים אותם בשמש זמן מסויים, ואח"כ שוברים אותם וטוחנים אותם, ונותנים אותם במים עד שנעשים דלילים כמים, ואח"כ מאדים את המים ע"י מכונה, ומתקשה לצורתו הידועה. וכיון שצריך לתקנם לאכילה יש לברך על השוקולד שהכל. ואף אם האחוזים גבוהים כיון שצריכים תיקון כנ"ל יש לברך עליהם שהכל.
וגם בשוקולד שיש בו אגוזים או צימוקים כין שהרוב הוא השוקולד והמיעוט הוא האגוזים ואוכלם יחד מברכים שהכל, ומ"מ אם בירך בורא פרי העץ לא הפסיד כדין השוקולד.
ואם אוכל פרי עץ ושוקולד, נכון לברך בורא פרי העץ על הפרי ולכוון לפטור את השוקולד לצאת ידי חובה של כל הדעות, כמבואר בהערה בילקו"י שם.
בברכת התורה,
יצחק יוסף
הראשון לציון
הרב הראשי לישראל
