שלום וברכה
לכתחילה אין להתפלל מוסף לפני שחרית, ואם לא התפלל לא שחרית ולא מוסף, ובא לבית הכנסת ומצא צבור מתפללים מוסף, יתפלל קודם שחרית, ואחר כך יתפלל מוסף. ואם טעה והקדים להתפלל מוסף לפני שחרית בדיעבד יצא ידי חובה.
מרן הראש"ל שליט"א כתב בילקוט יוסף (שבת א סימן רפו סעיף ח) שאם טעה והקדים להתפלל מוסף לפני שחרית, בדיעבד יצא ידי חובה. ובהארה שם (אות ח) כתב שכן כתב הרשב"א בריש פרק תפלת השחר, שנראה מהתוספות שאם הקדים תפלת מוסף לשל שחרית, יצא. והובא בבית יוסף ריש סימן קפו. ועיין בשו"ת הרשב"ש (סימן סג), ובשו"ת ברית אברהם (סימן כג), ובשו"ת משיב דבר חלק א' (סימן עו), ובערוך השלחן (סימן רפו סעיף ח'). ע"ש. וכל זה בדיעבד, אבל לכתחלה לא יעשה כן, ובפרט שעל פי הסוד יש קפידא להקדים להתפלל שחרית ואחר כך מוסף. וגם לפי הפשט שתפלות כנגד תמידים תיקנום, ותמידין קודמין למוספין, צריך להתפלל דוקא שחרית קודם מוסף. וכן נראה מדברי הגאון רבי זלמן בשלחן ערוך שלו (סימן רפו סעיף ג'), שכתב, אם עבר והתפלל מוסף לפני שהתפלל שחרית, יצא, שאף שקרבן מוסף שהקריבו קודם תמיד של שחר פסול, מכל מקום בתפלה לא החמירו כל כך להיות חוזר ומתפלל, הואיל והתפלל אותה בשעה שראויה להקרבה. ע"ש. ומשמע שהוא רק בדיעבד, ולא לכתחלה. ולכן אם לא התפלל לא שחרית ולא מוסף, ובא לבית הכנסת ומצא צבור מתפללים מוסף, יתפלל קודם שחרית, ואחר כך יתפלל מוסף. וראה בשו"ת מנחת יצחק חלק ו' (סימן לו), ובשו"ת ויאמר בועז (סימן ה), ובשו"ת ציץ אליעזר חלק ח' (סימן יג - לח), ובשו"ת רבבות אפרים (סימן רב). ע"ש. ואף שבשו"ת באר יצחק (סי' כ') כ', שהמאחר לבוא לביהכ"נ ומצא ציבור מתפללין מוסף, שיכול להתפלל עמהם מוסף אף קודם שחרית, הואיל ובשניהם מתפלל רק ז' ברכות. משא"כ בר"ח ובחוה"מ, דבשחרית מתפלל י"ח, ובמוסף רק ז', והו"ל שחרית מקודש ותדיר נגד מוסף. ע"ש. מ"מ לדינא גם בכה"ג אין להקדים תפלת מוסף לשחרית. וע' בשו"ת שאג"א (סי' סב) שכ', דהאיבעיא דזבחים (צא א) בתדיר ומקודש מיירי לענין קדימה בלבד, כשאין אחד מהם בטל לגמרי. ע"ש. וע"ע בשו"ת רעק"א (סי' ט'), ובשו"ת יחוה דעת ח"ו (סי' ו, עמ' לד), ובילקו"י א' (עמ' ריא). ע"ש. ע"כ.
בברכה רבה
