שמעתי שבחוברת "אור" תורה - שבט פ"ג, כתבו דברי בלע על מרן הראש"ל פאר דורינו שליט"א
מישהו שמע על כך?
הנני להבהיר כי באור תורה החדש (טבת תשפ"ד) בסי' מ"ו,
במאמר מאת הגאון הגדול הרב אליהו בנימין מאדאר נכתבה התנצלות בזה, בלשון נאה ומכובדת ממש, (ובדקתי וכבר ראיתי שבמכתבי תורה שנדפסו בסו"ס ילקוט טהרה (אגב, לאחר המאמר הנזכר) כתב עליו מרן שליט"א: "והרב הנ"ל
חסיד וצדיק והשבנו לו כדרכה של תורה בכל הערותיו כאן כדי להעמידו על האמת").
וכיון שראיתי כמה פעמים שמרן שליט"א קצת תקף את זה ולא היה נוח לו מזה והצטער מהלשונות שם,
אמרתי אולי כדאי שאחד מהחברים כאן אולי הרב
@מורשת מרן או הרב
@יצחק כהן הי"ו או הרב
@ע"ה ס"ט יביאו לידיעת מרן שליט"א את דבר ההתנצלות הפובמית מעל גבי הירחון.
וז"ל ההתנצלות שם:
וכאן המקום להעיר במה שכתבנו בזמנו בירחון אור תורה (שבט תשפ"ג) מאמר "אזן מלין תבחן" להשיב על חכם שדיבר בתוקף רב על רבותינו והביא כמה דוגמאות שאין דבריהם נכונים כלל וכו'. וכתבנו (עם כמה חברים) לבאר דברי רבותינו, ונזהרנו שלא לפגוע ישירות בחכם החולק, רק פרשנו השמלה להראות שדברי רבותינו אין בהם נפתל ועקש. וכבודם עטרה לראשנו. אמנם בתוך הדברים נכתב עפ"ל (בר"ת). וגם בזה לא כתבנו כן רק על הדברים היוצאים מדבריו כאשר יראה הרואה, והיינו שאין ראוי לומר דברים אלו. ונכתב כן משום שכאבו לנו מאד הדברים שנאמרו. ומ"מ משום "הסר ממך עקשות פה ולזות שפתים הרחק ממך", הננו להתנצל על לשון זו ומבקשים מחילה ע"ז. ואף שלשון זו מקורה מדברי חז"ל בב"ב (טז.) שאמרו כן ג' פעמים על איוב שלא דיבר נכונה. ואפילו על מה שאמר "ברית כרתי לעיני ומה אתבונן על בתולה" אמרו כן, עפ"ל דאיוב, איהו באחרניתא, ואברהם אפילו בדידיה לא אסתכל, דכתיב הנה נא ידעתי כי אשה יפת מראה את וכו'. הרי שאף בדבר שאינו איסור, אמרו כן. אמנם הב"ח בהגהותיו מחק תיבות אלו ממימרא זו, וע"ע בדק"ס שכ"ה בכמה נוסחאות. ועיין למהרש"א ז"ל מ"ש בזה. מ"מ במימרות הראשונות כולם גרסו כן. והיינו משום שאמר דברים שאינם הגונים כלפי הבורא. ומינה לכל כיו"ב (ועיין בש"ע או"ח סימן תרו ס"ג ויו"ד סימן שלד סמ"ג. ועיין עוד במדרש תהלים (ד, ג) על הפסוק עד מה כבודי לכלמה. ואכמ"ל). ואין בלשון זו לא קללה ולא חירוף כלפי האומר כמו שחושבים העולם, רק כלפי הדברים, לומר שדברים כאלו לא היו צריכים להאמר, וכמ"ש לבאר בספר שדה יצחק גויטע (שם). וזו לשון רבנו בחיי ז"ל בפרשת בראשית (ג', י"ד): מכאן אמרו רז"ל תמיד על כל האומר דבר שאינו הגון או היועץ עצה שאינה הוגנת, עפ"ל. עכ"ד. וע"ע לקמיה (כ"ו, ט"ו) שכתב: כי יכנה הכתוב האמונה הרעה או העצה הרעה לעפר, וזהו שאמרו עפ"ל. וכיו"ב כתב הגאון ר' יצחק קארו ז"ל בספרו תולדות יצחק בראשית (ג', י"ד): ומזה אומרים חכמינו על האומר דבר שאינו הגון עפ"ל, והיינו שלא ידבר כן. ע"כ. וע"ע להגאון אור שמח בהלכות תשובה (פ"ד ה"ד). מ"מ אחר הכל, למען השלום וכבוד תורה וכבוד שמים כתבנו התנצלות זו, כי אין רצוננו במחלוקות, וגדול השלום. ואנו בתקוה שמכאן ולהבא חושבנא טבא, וירבה כבוד כל חכמי ישראל, כי הדבר בנפש כולנו, וכך נאה לנו, לעשות נחת רוח ליוצרו. ועל ידינו יקוים מאמר רז״ל: ת"ח מרבים שלום בעולם. עכ"ל שם (המודגש במקור).

