מחלוקת במצוה, האם הגר''ע יוסף זיע''א ס''ל כהרדב''ז לברך???
ע"ה ס"ט
Well-known member
וכן כשיש ס"ס.
עי' בזה בעין יצחק ח"ב.
תלמיד מר"ן
Active member
וכן כתב מרן שליט"א להדיא בעניין אחר
אושרי רביב
Well-known member
אחת ולתמיד
כתב הרדב"ז ח"א (סי' רכט) שמה שאנו אומרים ספק ברכות להקל, היינו דוקא כשהמחלוקת בברכות עצמן, אז יש לנו להקל, כדי שלא יוציא שם שמים לבטלה. אבל כשהמחלוקת היא בעשיית המצוה, ונפסקה ההלכה כמי שמחייב במצוה, צריך לברך, שהרי לדעת אותו פוסק שפיר מקיים המצוה, וזוהי עיקר המצוה. ושכן כתב הכפתור ופרח. ע"כ. אולם מדברי מרן השלחן ערוך בכמה מקומות מוכח דלא סבירא ליה להאי כללא, ואף בכהאי גוונא אמרינן ספק ברכות להקל. וכן עיקר. וכ"כ בשו"ת יביע אומר ח"ב (יו"ד סי' כז אות ז) וח"ה (חאו"ח סי' מב אות ד באורך). וח"ו (חיו"ד סי' כו אות ז). וח"ז (חיו"ד סי' כז אות ג) וח"ח (חאו"ח סי' כג אות א). וח"י (חאו"ח ריש סי כ). ובשו"ת יחוה דעת ח"א (סי' סג ד"ה אמנם). ובחזון עובדיה פסח (עמ' קסד ובנד"מ עמ' עז). ופורים (עמ' סג). וימים נוראים (עמ' שא). ובהליכות עולם ח"ב (עמ' פא). וע"ע בשו"ת יביע אומר ח"ז (חאו"ח סי' ו אות ג). וי"ל. וק"ל.
ומכל מקום נראה שאם באותה מצוה דעת מרן ורוב הפוסקים לחייב, ולברך, שפיר יש לסמוך על הכלל של הכפתור ופרח והרדב"ז, וברוכי מברכינן. שהרי לדעת רבים וגדולים אין לומר ספק ברכות להקל נגד מרן אפילו כשהמחלוקת בברכת עצמה, ואף דאנן חיישינן להחולקים, מכל מקום כשהמחלוקת אינה אלא בעשיית המצוה ולא בברכה, הבו דלא להוסיף עלה, ואורויי מורינן לכתחילה לברך. וכמו שכתב החיד"א בשם הגדולים ח"ב (ליוורנו תקמ"ו, דף צב ע"א). ועוד. וכ"כ בשו"ת יביע אומר ח"ה (חאו"ח סי' מב אות ד-ה) וח"ו (חאו"ח סוף סי' ב וסי' מו סוף אות ב וחיו"ד סי' כו אות ז) וח"ז (חאו"ח סי' ז אות ד). וח"ח (חאו"ח סי' נב אות ב וסי' נה אות ג) וח"ט (חאו"ח סי' מז אות ב ובמילואים וסי' צז אות כב וסי' קח אות א ואות קצב וחיו"ד סי' כ אות ג וסוף סי' כו). וח"י (חאו"ח סי' כ ד"ה ודע) וחלק יא (חאו"ח סוף סי' ג וסי' עד אות ד) ובחזון עובדיה פסח (עמ' קסד ועמ' שה ובנד"מ עמ' עז). וימים נוראים (עמ' קנג ועמ' רנט). וחנוכה (עמ' סו). וסוכות (עמ' י ועמ' לז ועמ' קה ועמ' רנח ועמ' רפג ועמ' שי). ופורים (עמ' רנג). ובמאור ישראל ח"א (עמ' קצה) וח"ג (עמ' קפ). ובהליכות עולם ח"ב (עמ' נז) וח"ח (עמ' רנח ועמ' שכ). ובילקוט יוסף ח"א (עמ' כה).
[ואודות מה שכתב בהליכות עולם ח"ב (עמ' פא), שאם שכח יעלה ויבוא ביום טוב בברכת המזון שאינו חוזר ומברך, הוא משום שרוב הראשונים הסכימו שאין צריך לחזור ולברך, וגם רוב ככל האחרונים חולקים על מרן וסוברים שאין צריך לחזור ולברך, וגם רוב ככל האחרונים חולקים על כלל החיד"א, ולכן כתב שלא חוזר ומברך. והכל לפי הענין. וכן השיב מרן זיע"א להרב גד יזדי, וכמובא בספר פיתוחי חותם כללי ההוראה. וכן מבואר בשו"ת יביע אומר ח"ה (חאו"ח סי' מב סוף אות ד). וע"ע בהליכות עולם ח"ח (עמ' רפג) ודו"ק. וזו כוונתו בשו"ת יביע אומר ח"ט (חאו"ח סי' מז אות ב). וע"ע במילואים (שם) חילוק נוסף בזה. וע"ע בחזון עובדיה ברכות (עמ' קו) סוכות (עמ' קה), וראה עוד במה שהבאתי במאור החן (אות נא). ובשפלנו זכר לנו מרן שליט"א בילקוט יוסף שבת כרך ב הנד"מ (תשפ"ה, עמ' תנב)].
ונראה שהוא הדין במקום שהמחלוקת היא במצוה ויש ספק ספקא לברך, שאף דבעלמא לא סמכינן על ספק ספקא במקום ספק ברכות, במקום שהמחלוקת במצוה ולא בברכה שפיר יש לסמוך על הספק ספקא ולברך. וכ"כ בשו"ת יביע אומר ח"ו (חאו"ח סי' מו סוף אות ב). וח"ז (חאו"ח סי' ב אות ז). וח"י (חאו"ח סי' כ סוף ד"ה עמדתי). ובחזון עובדיה פסח (עמ' קסד ובנד"מ עמ' עח). וסוכות (עמ' רסט ועמ' רפה). ובהליכות עולם ח"א (עמ' ז-ח). [וכפי שציין @ע"ה ס"ט לדברי הרב עין יצחק ח"ב, ואני סייעתי מדברי מרן זיע"א]
וכל זה דוקא במחלוקת הפוסקים במצוה, אבל בספק במציאות אם קיים המצוה, יש לומר שאף הרדב"ז יודה שאין לברך. וספק ברכות להקל. וכ"כ בשו"ת יביע אומר ח"ה (חאו"ח סי' מב אות ד).
כתב הרדב"ז ח"א (סי' רכט) שמה שאנו אומרים ספק ברכות להקל, היינו דוקא כשהמחלוקת בברכות עצמן, אז יש לנו להקל, כדי שלא יוציא שם שמים לבטלה. אבל כשהמחלוקת היא בעשיית המצוה, ונפסקה ההלכה כמי שמחייב במצוה, צריך לברך, שהרי לדעת אותו פוסק שפיר מקיים המצוה, וזוהי עיקר המצוה. ושכן כתב הכפתור ופרח. ע"כ. אולם מדברי מרן השלחן ערוך בכמה מקומות מוכח דלא סבירא ליה להאי כללא, ואף בכהאי גוונא אמרינן ספק ברכות להקל. וכן עיקר. וכ"כ בשו"ת יביע אומר ח"ב (יו"ד סי' כז אות ז) וח"ה (חאו"ח סי' מב אות ד באורך). וח"ו (חיו"ד סי' כו אות ז). וח"ז (חיו"ד סי' כז אות ג) וח"ח (חאו"ח סי' כג אות א). וח"י (חאו"ח ריש סי כ). ובשו"ת יחוה דעת ח"א (סי' סג ד"ה אמנם). ובחזון עובדיה פסח (עמ' קסד ובנד"מ עמ' עז). ופורים (עמ' סג). וימים נוראים (עמ' שא). ובהליכות עולם ח"ב (עמ' פא). וע"ע בשו"ת יביע אומר ח"ז (חאו"ח סי' ו אות ג). וי"ל. וק"ל.
ומכל מקום נראה שאם באותה מצוה דעת מרן ורוב הפוסקים לחייב, ולברך, שפיר יש לסמוך על הכלל של הכפתור ופרח והרדב"ז, וברוכי מברכינן. שהרי לדעת רבים וגדולים אין לומר ספק ברכות להקל נגד מרן אפילו כשהמחלוקת בברכת עצמה, ואף דאנן חיישינן להחולקים, מכל מקום כשהמחלוקת אינה אלא בעשיית המצוה ולא בברכה, הבו דלא להוסיף עלה, ואורויי מורינן לכתחילה לברך. וכמו שכתב החיד"א בשם הגדולים ח"ב (ליוורנו תקמ"ו, דף צב ע"א). ועוד. וכ"כ בשו"ת יביע אומר ח"ה (חאו"ח סי' מב אות ד-ה) וח"ו (חאו"ח סוף סי' ב וסי' מו סוף אות ב וחיו"ד סי' כו אות ז) וח"ז (חאו"ח סי' ז אות ד). וח"ח (חאו"ח סי' נב אות ב וסי' נה אות ג) וח"ט (חאו"ח סי' מז אות ב ובמילואים וסי' צז אות כב וסי' קח אות א ואות קצב וחיו"ד סי' כ אות ג וסוף סי' כו). וח"י (חאו"ח סי' כ ד"ה ודע) וחלק יא (חאו"ח סוף סי' ג וסי' עד אות ד) ובחזון עובדיה פסח (עמ' קסד ועמ' שה ובנד"מ עמ' עז). וימים נוראים (עמ' קנג ועמ' רנט). וחנוכה (עמ' סו). וסוכות (עמ' י ועמ' לז ועמ' קה ועמ' רנח ועמ' רפג ועמ' שי). ופורים (עמ' רנג). ובמאור ישראל ח"א (עמ' קצה) וח"ג (עמ' קפ). ובהליכות עולם ח"ב (עמ' נז) וח"ח (עמ' רנח ועמ' שכ). ובילקוט יוסף ח"א (עמ' כה).
[ואודות מה שכתב בהליכות עולם ח"ב (עמ' פא), שאם שכח יעלה ויבוא ביום טוב בברכת המזון שאינו חוזר ומברך, הוא משום שרוב הראשונים הסכימו שאין צריך לחזור ולברך, וגם רוב ככל האחרונים חולקים על מרן וסוברים שאין צריך לחזור ולברך, וגם רוב ככל האחרונים חולקים על כלל החיד"א, ולכן כתב שלא חוזר ומברך. והכל לפי הענין. וכן השיב מרן זיע"א להרב גד יזדי, וכמובא בספר פיתוחי חותם כללי ההוראה. וכן מבואר בשו"ת יביע אומר ח"ה (חאו"ח סי' מב סוף אות ד). וע"ע בהליכות עולם ח"ח (עמ' רפג) ודו"ק. וזו כוונתו בשו"ת יביע אומר ח"ט (חאו"ח סי' מז אות ב). וע"ע במילואים (שם) חילוק נוסף בזה. וע"ע בחזון עובדיה ברכות (עמ' קו) סוכות (עמ' קה), וראה עוד במה שהבאתי במאור החן (אות נא). ובשפלנו זכר לנו מרן שליט"א בילקוט יוסף שבת כרך ב הנד"מ (תשפ"ה, עמ' תנב)].
ונראה שהוא הדין במקום שהמחלוקת היא במצוה ויש ספק ספקא לברך, שאף דבעלמא לא סמכינן על ספק ספקא במקום ספק ברכות, במקום שהמחלוקת במצוה ולא בברכה שפיר יש לסמוך על הספק ספקא ולברך. וכ"כ בשו"ת יביע אומר ח"ו (חאו"ח סי' מו סוף אות ב). וח"ז (חאו"ח סי' ב אות ז). וח"י (חאו"ח סי' כ סוף ד"ה עמדתי). ובחזון עובדיה פסח (עמ' קסד ובנד"מ עמ' עח). וסוכות (עמ' רסט ועמ' רפה). ובהליכות עולם ח"א (עמ' ז-ח). [וכפי שציין @ע"ה ס"ט לדברי הרב עין יצחק ח"ב, ואני סייעתי מדברי מרן זיע"א]
וכל זה דוקא במחלוקת הפוסקים במצוה, אבל בספק במציאות אם קיים המצוה, יש לומר שאף הרדב"ז יודה שאין לברך. וספק ברכות להקל. וכ"כ בשו"ת יביע אומר ח"ה (חאו"ח סי' מב אות ד).
נושאים דומים בפורום
