כנראה שלא עסקת בזה.
לא מצאו 'ציצית' אבל מצאו 'אריגים' שמראים שצבעו בזמנם בחלזון הזה. כלומר הוא היה ידוע בזמנם בתור חלזון שצובע 'תכלת'.
ומכיון שלא מצאנו שחז"ל אמרו שיש חלזון כשר לצביעה ויש שאינו כשר, אלא כתוב בתוספתא סתם 'ואינו כשר אלא מן החלזון', ומשמע כל חלזון.
ועוד שלא נתנו סימן להבדיל בין חלזון לחלזון כמו שנתנו סימן להבדיל בין קלא אילן לחלזון - זוהי ראיה שאין עליה תשובה שזהו החלזון.
תתבונן בזה היטב היטב.
מנין שלא היו ב' חלזונות, ואדרבה יש הוכחות רבות לזה. בספרי (שלח קט"ו) וז"ל "אני ה' אלהיכם אשר הוצאתי אתכם מארץ מצרים, וכי מה ענין יציאת מצרים לכאן אלא שלא יאמר הרי אני נותן צבעונים וקלא אילן והם דומים לתכלת ומי מודיע עלי בגלוי אני ה' אלהיכם דעו מה עשיתי להם למצריים שהיו מעשיהם בסתר ופרסמתים בגלוי", ע"כ.ומבואר שהיו כמה מיני צבעונים. וכן מדוקדק מלשון התוספתא "אלא מן החלזון", משמע החלזון הידוע (בה"א הידיעה), ולא כתוב "אלא מן חלזון" אלא "החלזון".
עוד צ"ע בדבריך, הרי נתנו סימן מהו החלזון - חלזון זה בריית דומה לדג, גופו דומה לים, עולה אחת לשבעים שנה ודמיו יקרים.
ועוד תמוה - אם כל חלזון כשר, מפני מה השתמשו באותו שדמיו יקרים? אתמהא! ומפני מה היו צריכים לזייף קלא אילן, הרי יש עוד הרבה חלזונות שאפשר לצבוע מהם תכלת (הראדזינר מצא 18 סוגים!), ומפני מה הוא טורח לזייף את המצוה ולא להשיג בזול מחלזונות אחרים שצבעו בהם אריגים שלמים???
כך כתב בירושלמי, עיי' בהסכמת הגר"מ שטרנבוך שליט"א לקונטרס "תכלא דחלזון" שהביא הירושלמי הנ"ל.
עיי' שו"ת וישב הים ח"ד סי' ג' שיישב התלמוד שלנו עם דברי הזוהר.
ועיי' שו"ת מנחת אשר ח"ב סי' ב' - ה' שכתב דעכ"פ להכחיש הזוהר לגמרי א"א, ומוכרח לכה"פ שהדג היה גם בכנרת, ואילו הפורפורא אינו יכול לחיות במים מתוקים.
הוא נקרא דג משום שהוא במים [לאפוקי חלזון שביבשה]
ודלא כהרבה אחרונים שכתבו שהוא דג ממש.
אכן אני מאמין לDNA יותר מלאחרונים הנ"ל שכתבו 'סברות כרסיות' ולא ראו את החלזון הנ"ל כלל!
סברות כרסיות לעולם אל תכתוב על אחרונים, עכ"פ מרן הגרי"ש אלישיב כתב בספרו הערות למס' שבת שדג התכלת צריך שיהיה טהור מן המותר בפיך, וכ"כ בספר תועפות ראם על היראים, וכ"כ בשו"ת דברי יוסף (שוורץ).
