ילקוט יוסף ראית?
בקובץ בית יוסף חיפשת?
בקובץ בית יוסף חיפשת?
אברך מבני ברק
Well-known member
בילקו"י יו"ט ראיתי שיש התיחסות של הראש"ל (וציין לו הרב ללוש כאן באחד התשובות) שהעמיס בדעת אביו ז"ל.
אך גם הוא כתב שבמקום שאפשר עדיף להחמיר.
אז אין חילוק בין סקוטש של ימינו לדבק דאז?
מתלמידי מרן הראש"ל
Moderator
תראה בהליכות עולם ח''ד ובחזו''ע ח''ה ...... כרגע לא לפני
זה מה ששאלתי.
שם, עד כמה שזכור לי לא דיבר בסקוטש
מי זה? אפשר להעלות את התשובה הזו?
@בנימין לוריא
@אושרי רביב
אברך מבני ברק
Well-known member
מרן שליט"א דיבר בשיעוריו מ"ש מרן זיע"א בהליכו"ע יש ליזהר זה רק לשון זהורית ואין חובה להקפיד שאינו קשר של קיימא
אפשר למצוא זאת בספרי השיעור השבועי
אפשר למצוא זאת בספרי השיעור השבועי
לכל העונים תודה רבה באמת מקרב לב על הנסיון לעזור.
אבל כבר כתבו פה כמה פעמים את זה שמרן הראש"ל ביאר גם בע"פ בשיעורים וגם בילקו"י יו"ט שמש"כ בהליכות עולם "יש ליזהר" זה לא מדינא
אבל זאת לא השאלה. השאלה היא האם ידוע למישהו התייחסות של מרן שליט"א לגבי מה שמצוי היום טיטולים שאינם דבק אלא סקוטש האם בהם יש להקל לכתחילה כמו שכתבו העורכים של קיצור חזו"ע שכיון שהוא רב פעמי אין זה בגדר מלאכת תופר כמו הדבקה חד פעמית שהיתה בזמנו בטיטולים.
אבל כבר כתבו פה כמה פעמים את זה שמרן הראש"ל ביאר גם בע"פ בשיעורים וגם בילקו"י יו"ט שמש"כ בהליכות עולם "יש ליזהר" זה לא מדינא
אבל זאת לא השאלה. השאלה היא האם ידוע למישהו התייחסות של מרן שליט"א לגבי מה שמצוי היום טיטולים שאינם דבק אלא סקוטש האם בהם יש להקל לכתחילה כמו שכתבו העורכים של קיצור חזו"ע שכיון שהוא רב פעמי אין זה בגדר מלאכת תופר כמו הדבקה חד פעמית שהיתה בזמנו בטיטולים.
ע"ה ס"ט
Well-known member
בס"ד, י"ז שבט תשע"ט, 655-2/ע"ט
לכבוד
היקר והנעלה, כש"ת ה"ה ר' נתן אילוז נ"י
שלום וברכה,
לשאלתו אם מותר בשבת להדביק את הטיטול לפני זריקתו לאשפה, וכן האם מותר לקשור שקית אשפה קשר על גבי קשר קודם זריקתה לאשפה, הנה מבואר בספר ילקוט יוסף שבת כרך ה' [עמ' שצד, בהוספות] שיש להזהר שלא להדביק את המדבקות של הטיטול, קודם זריקתו לאשפה, כיון שאז נשארת ההדבקה עולמית. וע"ש בהערה [אות א']. וכן הוא בספר הליכות עולם חלק ד' ((עמ' רל"ב), ואע"פ שבספר חזון עובדיה מלאכת תופר לא הביא הלכה זו, הסתמך על מה שכתב בעבר בספר הליכות עולם, וכן הוא בכמה הלכות. וה"ה שאין לקשור שקית אשפה קשר ע"ג קשר קודם הזריקה לאשפה, כיון שאז נשאר הקשר עולמית.
ובשו"ת הראשון לציון ח"ב (סי' נ"ג) כתבנו לחלק בין טיטולים לבין בקבוק, דבטיטולים הוא עושה פעולה של הדבקה האסורה, אך בבקבוק כבר נתבאר בסי' שיג הט"ז [בסק"ז], והמג"א [ס"ק יב] שמותר לתקוע כיסוי הכלים, כיון שעומדים לפותחם ולסוגרם תמיד, ואף להדקם מותר. והטעם שפתיחת וסתימת הכלי אינה חשובה בנין, אלא שימוש, שכלי הסתום לעולם אינו כלי. וכל ענין הכלי הוא להיות פתוח להשתמש בו, ולכסותו שלא בשעת השימוש, מש"ה אין הכיסוי והכלי חשובים כאחד, אלא שני דברים המשתתפים בשימוש אחד, וה"ה לפקק שעל הבקבוק שאין זה חשוב בנין כלי בסגירת הפקק, ואין בזה איסור של בנין, וההיפך הבקבוק הסגור אינו כלי.
ואמנם המיקל להדביק את המדבקות של הטיטולים קודם זריקתן לאשפה יש לו על מה לסמוך, כמ"ש כיו"ב המהרי"ל דיסקין, הובא בשו"ת הראשון לציון הנ"ל. וכדאי שתעיין בדברי התשובה שם.
בס"ד, כ"ב תמוז תשע"ו
1556-2/ע"ו
לכבוד
היקר והנעלה, שוקד באהלה של תורה, כש"ת הרב ניר זעפרני נ"י,
שלום וברכה,
לשאלתו בדבר מ"ש מרן הש"ע (סי' רע"א סעיף ט"ו), קידש וקודם שטעם הפסיק בדיבור, וה"ה אם נשפך הכוס קודם שטעם ממנו, יביא כוס אחר ומברך עליו בפה"ג, וכתב בביאור הלכה שם וז"ל, נראה דאפילו אם לא נשפך לגמרי, כיון שלא נשתייר בו מלא לוגמיו צריך להביא כוס אחר. וכתב בספר קצות השלחן הביאו בספר שמירת שבת כהלכתה ח"ב (פרק מ"ח הערה צ"ז), דבכה"ג יש לטעום תחילה קצת מן היין הנשאר בכוס, כדי שהברכה תחול על שתיה מועטת זו, ולא יצטרך לברך על יין אחר.
ונראה שאין הביאור הלכה חולק ע"ז שישתה מן היין הנשאר ולא יצטרך לברך פה"ג, רק שכתב שצריך להביא כוס אחר בכדי לשתות מלא לוגמיו, שאם לא ישתה מלא לוגמיו לא יצא י"ח קידוש, וכן ההלכה, וע' בספר ילקוט יוסף כרך א' חלק שלישי (מהדורת תשע"ב עמ' תצ"ו) שהארכנו לבאר דין זה אם לא שתה מלא לוגמיו שהיא מעכבת. ע"ש.
ולענין להדביק את המדבקות של הטיטול לאחר השימוש קודם זריקתו לאשפה, כתבנו בספר ילקוט יוסף שבת כרך ה' בהוספות (עמ' שצ"ד), שיש להזהר לכתחלה שלא להדביק הטיטול קודם זריקתו לאשפה, כיון שאז נשארת ההדבקה עולמית, וגם אם ההדבקה ע"י סקוטש יש להזהר כיון שנשאר עולמית, וע' בהערה נימוקי ההלכה.
וע' בספר שו"ת הראשון לציון ח"ב אוה"ח (סו"ס נ"ג) בענין אם מותר לסגור בקבוק שתיה רק קודם שמשליכו לפח האשפה, ומה שחילקנו שם בין טיטולים לבין בקבוק.
ובמה שכתבתם בענין ספירת העומר, כתבתם בטוב טעם ודעת, ונכון מה שבארתם שם.
לכבוד
האברך החשוב והנעלה, כש"ת הרב גיא מועלם נ"י
שלום וברכה,
אודות מה שמבואר בספר ילקוט יוסף שבת כרך ה' [עמ' שצד] בהוספות לילקוט יוסף שיש להזהר שלא להדביק את המדבקות של הטיטול, קודם זריקתו לאשפה, כיון שאז נשארת ההדבקה עולמית. וע"ש בהערה [אות א'].
ובשו"ת הראשון לציון ח"ב (סי' נ"ג) כתבנו לחלק בין טיטולים לבין בקבוק, דבטיטולים הוא עושה פעולה של הדבקה האסורה, אך בבקבוק כבר נתבאר בסי' שיג הט"ז [בסק"ז], והמג"א [ס"ק יב] שמותר לתקוע כיסוי הכלים, כיון שעומדים לפותחם ולסוגרם תמיד, ואף להדקם מותר. והטעם שפתיחת וסתימת הכלי אינה חשובה בנין, אלא שימוש, שכלי הסתום לעולם אינו כלי. וכל ענין הכלי הוא להיות פתוח להשתמש בו, ולכסותו שלא בשעת השימוש, מש"ה אין הכיסוי והכלי חשובים כאחד, אלא שני דברים המשתתפים בשימוש אחד, וה"ה לפקק שעל הבקבוק שאין זה חשוב בנין כלי בסגירת הפקק, ואין בזה איסור של בנין, וההיפך הבקבוק הסגור אינו כלי. ואמנם המיקל להדביק את המדבקות של הטיטולים קודם זריקתן לאשפה יש לו על מה לסמוך, כמ"ש כיו"ב המהרי"ל דיסקין, הובא בשו"ת הראשון לציון הנ"ל. וכדאי שתעיין בדברי התשובה שם.
בברכת התורה,
יצחק יוסף
הראשון לציון הרב הראשי לישראל
ונשיא בית הדין הרבני הגדול
לכבוד
היקר והנעלה, כש"ת ה"ה ר' נתן אילוז נ"י
שלום וברכה,
לשאלתו אם מותר בשבת להדביק את הטיטול לפני זריקתו לאשפה, וכן האם מותר לקשור שקית אשפה קשר על גבי קשר קודם זריקתה לאשפה, הנה מבואר בספר ילקוט יוסף שבת כרך ה' [עמ' שצד, בהוספות] שיש להזהר שלא להדביק את המדבקות של הטיטול, קודם זריקתו לאשפה, כיון שאז נשארת ההדבקה עולמית. וע"ש בהערה [אות א']. וכן הוא בספר הליכות עולם חלק ד' ((עמ' רל"ב), ואע"פ שבספר חזון עובדיה מלאכת תופר לא הביא הלכה זו, הסתמך על מה שכתב בעבר בספר הליכות עולם, וכן הוא בכמה הלכות. וה"ה שאין לקשור שקית אשפה קשר ע"ג קשר קודם הזריקה לאשפה, כיון שאז נשאר הקשר עולמית.
ובשו"ת הראשון לציון ח"ב (סי' נ"ג) כתבנו לחלק בין טיטולים לבין בקבוק, דבטיטולים הוא עושה פעולה של הדבקה האסורה, אך בבקבוק כבר נתבאר בסי' שיג הט"ז [בסק"ז], והמג"א [ס"ק יב] שמותר לתקוע כיסוי הכלים, כיון שעומדים לפותחם ולסוגרם תמיד, ואף להדקם מותר. והטעם שפתיחת וסתימת הכלי אינה חשובה בנין, אלא שימוש, שכלי הסתום לעולם אינו כלי. וכל ענין הכלי הוא להיות פתוח להשתמש בו, ולכסותו שלא בשעת השימוש, מש"ה אין הכיסוי והכלי חשובים כאחד, אלא שני דברים המשתתפים בשימוש אחד, וה"ה לפקק שעל הבקבוק שאין זה חשוב בנין כלי בסגירת הפקק, ואין בזה איסור של בנין, וההיפך הבקבוק הסגור אינו כלי.
ואמנם המיקל להדביק את המדבקות של הטיטולים קודם זריקתן לאשפה יש לו על מה לסמוך, כמ"ש כיו"ב המהרי"ל דיסקין, הובא בשו"ת הראשון לציון הנ"ל. וכדאי שתעיין בדברי התשובה שם.
בברכת התורה,
יצחק יוסף
הראשון לציון הרב הראשי לישראל
ונשיא הרבנות הראשית
יצחק יוסף
הראשון לציון הרב הראשי לישראל
ונשיא הרבנות הראשית
בס"ד, כ"ב תמוז תשע"ו
1556-2/ע"ו
לכבוד
היקר והנעלה, שוקד באהלה של תורה, כש"ת הרב ניר זעפרני נ"י,
שלום וברכה,
לשאלתו בדבר מ"ש מרן הש"ע (סי' רע"א סעיף ט"ו), קידש וקודם שטעם הפסיק בדיבור, וה"ה אם נשפך הכוס קודם שטעם ממנו, יביא כוס אחר ומברך עליו בפה"ג, וכתב בביאור הלכה שם וז"ל, נראה דאפילו אם לא נשפך לגמרי, כיון שלא נשתייר בו מלא לוגמיו צריך להביא כוס אחר. וכתב בספר קצות השלחן הביאו בספר שמירת שבת כהלכתה ח"ב (פרק מ"ח הערה צ"ז), דבכה"ג יש לטעום תחילה קצת מן היין הנשאר בכוס, כדי שהברכה תחול על שתיה מועטת זו, ולא יצטרך לברך על יין אחר.
ונראה שאין הביאור הלכה חולק ע"ז שישתה מן היין הנשאר ולא יצטרך לברך פה"ג, רק שכתב שצריך להביא כוס אחר בכדי לשתות מלא לוגמיו, שאם לא ישתה מלא לוגמיו לא יצא י"ח קידוש, וכן ההלכה, וע' בספר ילקוט יוסף כרך א' חלק שלישי (מהדורת תשע"ב עמ' תצ"ו) שהארכנו לבאר דין זה אם לא שתה מלא לוגמיו שהיא מעכבת. ע"ש.
ולענין להדביק את המדבקות של הטיטול לאחר השימוש קודם זריקתו לאשפה, כתבנו בספר ילקוט יוסף שבת כרך ה' בהוספות (עמ' שצ"ד), שיש להזהר לכתחלה שלא להדביק הטיטול קודם זריקתו לאשפה, כיון שאז נשארת ההדבקה עולמית, וגם אם ההדבקה ע"י סקוטש יש להזהר כיון שנשאר עולמית, וע' בהערה נימוקי ההלכה.
וע' בספר שו"ת הראשון לציון ח"ב אוה"ח (סו"ס נ"ג) בענין אם מותר לסגור בקבוק שתיה רק קודם שמשליכו לפח האשפה, ומה שחילקנו שם בין טיטולים לבין בקבוק.
ובמה שכתבתם בענין ספירת העומר, כתבתם בטוב טעם ודעת, ונכון מה שבארתם שם.
בברכת התורה,
יצחק יוסף
הראשון לציון הרב הראשי לישראל
ונשיא בית הדין הרבני הגדול
בס"ד, י"ג שבט תשע"ח, 679-2/ע"חיצחק יוסף
הראשון לציון הרב הראשי לישראל
ונשיא בית הדין הרבני הגדול
לכבוד
האברך החשוב והנעלה, כש"ת הרב גיא מועלם נ"י
שלום וברכה,
אודות מה שמבואר בספר ילקוט יוסף שבת כרך ה' [עמ' שצד] בהוספות לילקוט יוסף שיש להזהר שלא להדביק את המדבקות של הטיטול, קודם זריקתו לאשפה, כיון שאז נשארת ההדבקה עולמית. וע"ש בהערה [אות א'].
ובשו"ת הראשון לציון ח"ב (סי' נ"ג) כתבנו לחלק בין טיטולים לבין בקבוק, דבטיטולים הוא עושה פעולה של הדבקה האסורה, אך בבקבוק כבר נתבאר בסי' שיג הט"ז [בסק"ז], והמג"א [ס"ק יב] שמותר לתקוע כיסוי הכלים, כיון שעומדים לפותחם ולסוגרם תמיד, ואף להדקם מותר. והטעם שפתיחת וסתימת הכלי אינה חשובה בנין, אלא שימוש, שכלי הסתום לעולם אינו כלי. וכל ענין הכלי הוא להיות פתוח להשתמש בו, ולכסותו שלא בשעת השימוש, מש"ה אין הכיסוי והכלי חשובים כאחד, אלא שני דברים המשתתפים בשימוש אחד, וה"ה לפקק שעל הבקבוק שאין זה חשוב בנין כלי בסגירת הפקק, ואין בזה איסור של בנין, וההיפך הבקבוק הסגור אינו כלי. ואמנם המיקל להדביק את המדבקות של הטיטולים קודם זריקתן לאשפה יש לו על מה לסמוך, כמ"ש כיו"ב המהרי"ל דיסקין, הובא בשו"ת הראשון לציון הנ"ל. וכדאי שתעיין בדברי התשובה שם.
בברכת התורה,
יצחק יוסף
הראשון לציון הרב הראשי לישראל
ונשיא בית הדין הרבני הגדול
נערך לאחרונה:
טיטולים בשבת
כמה שאלות למעשה בעניין טיטולים בשבת א) ידוע דעת מרן זצ"ל בהליכות עולם (ח"ד עמ' רלב) שאף שמותר לפתוח ולסגור את הטיטולים בשבת מ"מ אין להדביק את המדבקות של הטיטול קודם זריקתו לאשפה כיון שאז נשארת ההדבקה עולמית. והנידון היה שהסגירה היא בדבק. אך כיום הסגירה עשויה מסקוטש וראיתי בפסוקי זמננו שהתירו...
forum.moreshet-maran.com
אמת.
אך לא נגע בענין הסקוטש.
אדרבה, כשיבוא לידך הביאהו אלי..
נושאים דומים בפורום
