מעשה שהיה בשבת האחרונה שמישהו בירך ברכת המזון, ובאמצע ברכה שלישית "רחם" הוא טעה והמשיך "על מזבחך" וכו' וסיים "על הארץ ועל המחיה".
ראשית יש לשאול מה היה צריך לעשות במצב כזה, האם יחזור לתחילת הברכה/לראש/למקום שטעה?
למעשה הוא חזר רק ל"רצה והחליצנו" ואחר שסיים שאל אם יצא ידי חובה או שצריך לחזור.
אציין, שאמנם מי שטעה ובירך ברכת מעין שלש במקום ברכת המזון, לא יחזור לברך בגלל סב"ל, אולם כאן הוא לא בירך ברכה שלימה אלא התחיל "רחם" וסיים "על המחיה".
כמו כן חשוב לציין שיוצא שהוא לא הזכיר "מלכות בית דוד" בברכת המזון, ואמנם בשו"ע (סי' קפ"ז ס"ד) מבואר שמחזירין אותו, אולם בילקו"י כתב לגבי אמירת "ברית ותורה" שמאחר ויש אומרים שאין הזכרתם בברכת המזון לעיכובא, ואין זה אלא מדרבנן, לפיכך אינו חוזר לברך ברכת המזון, דספק ברכות להקל. וצריך לדעת אם זה דומה למלכות בית דוד. (נאמר לי שלדעת הרב דוד יוסף גם במלכות בית דוד אומרים סב"ל)
[וגם את"ל שעדיף שישמע הברכה מאחר ויכוון לצאת יד"ח, צריך לדעת מה יעשה כשלא יכול לצאת מאחר]
ראשית יש לשאול מה היה צריך לעשות במצב כזה, האם יחזור לתחילת הברכה/לראש/למקום שטעה?
למעשה הוא חזר רק ל"רצה והחליצנו" ואחר שסיים שאל אם יצא ידי חובה או שצריך לחזור.
אציין, שאמנם מי שטעה ובירך ברכת מעין שלש במקום ברכת המזון, לא יחזור לברך בגלל סב"ל, אולם כאן הוא לא בירך ברכה שלימה אלא התחיל "רחם" וסיים "על המחיה".
כמו כן חשוב לציין שיוצא שהוא לא הזכיר "מלכות בית דוד" בברכת המזון, ואמנם בשו"ע (סי' קפ"ז ס"ד) מבואר שמחזירין אותו, אולם בילקו"י כתב לגבי אמירת "ברית ותורה" שמאחר ויש אומרים שאין הזכרתם בברכת המזון לעיכובא, ואין זה אלא מדרבנן, לפיכך אינו חוזר לברך ברכת המזון, דספק ברכות להקל. וצריך לדעת אם זה דומה למלכות בית דוד. (נאמר לי שלדעת הרב דוד יוסף גם במלכות בית דוד אומרים סב"ל)
[וגם את"ל שעדיף שישמע הברכה מאחר ויכוון לצאת יד"ח, צריך לדעת מה יעשה כשלא יכול לצאת מאחר]
נערך לאחרונה:
