• מעוניינים להכניס את הספר שלכם או לרכוש את ״אוצר החכמה״? שלחו מייל לכתובת: otzar@moreshet-maran.com
  • בשורה משמחת: בעז"ה עומד לצאת לאור בימים הקרובים ילקוט יוסף ברכות חלק א' החדש. מחיר מוזל לקבוצות הנרשמים מראש (כגון כוללים, קהילות, בתי כנסת וכדו'), לפרטים והרשמה יש לפנות למרכז למורשת מרן במייל: y@moreshet-maran.com

מליצותיהם המופלאות של חכמי המזרח

חיבוריהם של חכמי המזרח גדושים באינספור מליצות יפות ומשחקי-מילים. יכלה הזמן מלאסוף ולכתוב על כולם,
על כן אחשבה לפתוח אשכול שיקבץ המון ממליצותיהם היפות כל כך, וכן ליקוטים מפסוקים שנהגו להשתמש בהם.
ואשמח עד מאוד שחו"ר הפורום ימשיכו את הרשימה. נא להדגיש את המליצות וכמובן להסביר.
הנה כמה שאני הקטן ליקטתי מספריהם הקדושים.
ואנכי תולעת. ע"פ תהי' (כב ז) ואנכי תולעת ולא איש. כיוון שהמחבר מזכיר א"ע, מוסיף בענווה זאת..
כמה הצע"ר עלה. ע"פ בראשית (יט טו) "וכמו השחר עלה" והיא ל"ו נדפסה
ואנן מה נענ"ה. במילה נענה יש גרשיים המצביעות על המליצה, כיוון שכאן הכוונה לא כפשוטה -מה יש לנו לענות, אלא, כמה מעונים היינו (מעגל טוב בהוצאת הרב רביב)
אר"ש נתנה. מליצה מאוד מפורסמת. ראו בקישור המצורף הסבר.
אנשים של צורה. פי' אנשים חכמים, לשון התלמוד מו"ק ט:
ויצאתי בכי טוב. פי' בהצלחה, ע"פ פסחים ב.
הולך וצוע"ר. מליצה מלשון הפסוק ביונה (א יא) "והים הולך וסוער" וכאן הכוונה שהיה בצער. (מעגל טוב בהוצאת הרב רביב).
וכאשר דימיתי [כן ראיתי/מצאתי]. ע"פ במדבר (לג נו).
וזאת למודעי/למען דעת. סיפא ע"פ יהושוע (ד כד).
...כענן בוקר. פירוש, ... אינו אמיתי, ע"פ הושע ו ד. לדוג', חסדכם כענן בוקר.. וכיוון שענן בוקר הינו ערפל הנמוג עם הזריחה ממילא הכוונה לחסד שאינו אמיתי.
ויאמר המן/כאשר נפג"ר (במקום נפטר), נהוג לומר זאת על אדם רשע.
מכל הבהמה אשר על הארץ. המבין יבין ודו"ק בס"ת. [היו לי עוד כמה נפלאות.. אך שכחתים.. אם יש לכם אשמח שישלחו לי בפרטי]
ויהי בבוקר. נהוג לומר זאת על דבר פלא, ע"פ בראשית "ויהי בבוקר והנה היא לאה".
עייף ויגע ורפה ידיים, מליצה מגאונותו ובקיאותו המבהילה של מרן החידד"א, חיבור של שני פסו' "ואתה עייף ויגע" (דברים כה יח) ו"יגע ורפה ידים" (שמואל ב, יז ב)
נפלאה אהבתו לי מאוד. לידיד קרוב, ע"פ שמואל (ב, א כו).
יצא לחפש"י, פי' יצא לחפש.. מלשה"כ בשמות כא ב יצא לחפשי חינם
וישב עליהם את הונ"ם, מליצה נפלאה של מרן הרחיד"א במעגל טוב מלשה"כ בתהי' (צד כג) "וישב עליהם את אונם" וכאן הכוונה שהקב"ה יחזיר להם את הונם שאבד (שם)
לא ידענא מאן נינהו. לא ידענו מי זה (מליצה שהכיר לי הרב @פדהצור השרף)
והנה עוד אחת נפלאה ויקרה מפז שלו ומעפר דל - בדרבה מיניה קים. אני עייף מכדי להסביר ופשוט..
ושמח"ו כל השומעים. מליצה נפלאה של ג"ע מרן הרחיד"א מלשון הפסוק "וסמכו כל השומעים" (ויקרא כד יד).
איש אלקים קדוש. על צדיק.
עיניכם תחזינה משרים. ברכה.
מצאתי את שאהבה נפשי... מצוי מאוד בשותי"ם.
ועיני נשאתי ל.. מצוי בשותי"ם ראיתי בשו"ת מרכבות ארגמן. נראה שזה חילוף מילים בלשון מהסליחות אֵלֶיךָ ה' נָשָׂאתִי עֵינַי.-ועיני נשאתי ל..
והט אוזן. ראיתי בשו"ת מרכ"א.
ואחר התשובה, מצוי בשותים, אולי הכותב מתכוון שהדבר רומז לתרי אנפין, אחר התשובה - בשו"ת, ואחר תשובתו שלו [ושבת עד ה' אלקיך ושמעת בקולו]. (שם)
סוף דבר הכל נשמע. מלשה"כ בקהלת יב יג
ובאפוקי שבתא. פי', ובצאת שבת
טרם צאתי את העיר. מצוי בשותי"ם ראיתיו בשו"ת מרכ"א.
ובבואי היום אל העיו"ן במקום "אל העין", ע"פ בראשית. נהוג לכתוב זאת בשותי"ם.
עד כאן רוב ככל המליצות היו מעט מזעיר מהים הגדול של הרחיד"א [רובן לקחתי ממעגל טוב אך לא רק וכדי לא להאריך לא ציינתי בכל או"א מניין לוקחה]
אשמח להכיר ולשמוע על עוד חכמים שנהגו להשתמש במליצות בספריהם בנוסף לרב חיד"א
וכבר ידוע שמליצותיו של מרן החיד"א נכתבו בכוונות וייחודים ממש.
גם בהסכמות לספרי קודש ולסידורים לא חסר מליצות, והנה מעט מזעיר:
ליקט כעמיר גורנה. ע"פ ברכות י.
אתא לקמן נטע נאמן. "אתא לקמן" ע"פ נזיר לד ועוד. "נטע נאמן" ע"פ מעשה ידי אומן נטע נאמן (ישעיהו לג ו).
דבר דבור על אופניו. מלשון הפסוק דָּבָר דָּבֻר עַל-אָפְנָיו (משלי כה יא).
תפוחי זהב במשכיות כסף. ע"פ משלי (כה יא).
הן הראני. ע"פ הן הראנו (דברים ה כ)
 
תוספת:
והיית"ה העלמ"ה - ביטוי שמשמעותו שהחכם בתשובתו התעלם מענין מסוים, כמו 'וחיפשתי בדבריו האם יתיר גם בזה והיית"ה העלמ"ה..."
הד"ר הו"א לכ"ל חסידי"ו - כשחכם חוזר בו 'הדר הוא לו'. [הדר- הדר ביה - חזר בו].
וָאֶשְׁמְעָ֥ה אֶֽחָד־קָד֖וֹשׁ מְדַבֵּ֑ר - מצוי בספרי השו"ת כשרוצה לצטט תשובה של חכם מפורסם כו'.
 
י
תוספת:
והיית"ה העלמ"ה - ביטוי שמשמעותו שהחכם בתשובתו התעלם מענין מסוים, כמו 'וחיפשתי בדבריו האם יתיר גם בזה והיית"ה העלמ"ה..."
הד"ר הו"א לכ"ל חסידי"ו - כשחכם חוזר בו 'הדר הוא לו'. [הדר- הדר ביה - חזר בו].
וָאֶשְׁמְעָ֥ה אֶֽחָד־קָד֖וֹשׁ מְדַבֵּ֑ר - מצוי בספרי השו"ת כשרוצה לצטט תשובה של חכם מפורסם כו'.
יפה! אשמח לשמוע עוד
 
חשבתי על מליצה, כאשר רב שנותן הסכמה עובר על ספר שעתיד לצאת לאור, איך אין לו פנאי לעבור על כל הספר: "קורין ברוך שאמר עד מהולל בתשבחות ומדלגים וקוראים ישתבח ויוצר", והכוונה שאתה קורא את ההתחלה שאותו אחד כתב נכון בספרו - "ברוך שאמר", ויש מה להלל אותו על כך - "מהולל בתשבחות", אך מקוצר הזמן אתה מדלג ל"ישתבח" - להסכמה ו"יוצר" להוציא הספר לאור...

וזהו ע"פ מש"כ בספר "הלכה למשה" והביא לשון זו מרן זצ"ל בהסכמתו לספר (משנת תשי"ח):
1663592520781.png
 
ואמרו על הרב מהר"י אבואב שהיתה עינו אחת סמוייה, שהיה מלך פורטוגל אומר שתי עינים יש לי במלכותי שאין בכל העולם ערוך להם: עין נשר פורטוגאל, ועינו של רבי.

פעם אחת היה מהלך בדרך בשדה וישב לו הרב על שן סלע אחת, ושני נכבדים ישבו אחד מימין ואחד משמאל, והיה בחור אחד תלמידו עומד לפניהם. והרב ז"ל בדיחא דעתיה והיו מדברים בדברי צחות, ופנה הרב אל התלמיד ואמר לו:
– "אמור אתה".
אמר לו: "תן לי רשות שאשב".
אמר לו: "שב".
ישב על האבן ואמר: "על אבן אחת שבעה עינים" ( זכריה ג ט).
אמר הרב: תהני ליה צחותיה שאם לא כן אפקרותא היא.
(שו"ת מהרי"ט, ב, יורה דעה סימן ט"ז)
 
הרי לך קטע מהקדמתו של הספר ללקוט שושנים [ח''א] ולשונו מלאה מליצות "כולי עלמא שמיעה להו כלומר סבירא להו האי דקאמרי רבנן דחיובא רמיא למכתב בעט ברזל ובכתב המתקיים כל אחד את אשר מחדש בטובו בכל יום בתורה המעט הוא אם רב למר כדאית ליה ולמר כדאית ליה ואשרי האיש אשר פריו יתן בעיטו ולמפורסמות הן צריך ראיה לשנות את הידוע" וע''ש דמייתי ראיות מכולי תלמודא ראשונים ואחרונים חדשים גם ישנים וסיים "כללא דהאי מילתא דאיכא איסור גברא לבל ימנע טוב לרשום בדיו בסם ובסקרא אשר גלו לו גלוי מילתא מין השמים זאת ועוד אחרת דמצוה מן המובחר להפיץ ביעקב וללמד את בני ישראל מכל אשר השיגה ידו בתורה להוציא תעלומה לאורה ואחר הודיענו כל זאת פן יחשוך אדם לומר דבמה דברים אמורים בגדולים אשר ארץ רבנן קשישאי אשר ניקבו בשמות יודעי בינה העיטים דעליהם מוטל האי חיובא דכתיבת והדפסת חידו"ת משא''כ קטני הערך יפה שתיקתן מדיבורן" עי' בלשונו ותרוה צמאונך באריכות רבה
יש להוסיף כי מליצות הספרדים בספריהם נתיחדו לא רק במקורותיהם אלא גם בלשונם החרוזית
והנה יש המאריכים במליצות חדשות והקורא במקום להתעמק בתוכנם של דברים הוא שובר ראשו להבין כונת המחבר במליצתו וגם יש מליצות שאם אינך בקי בחצי ש''ס או ברבע תנ''ך לא תבין מילה ולדעתי אין כמו שפה ברורה ונעימה ערוכה בכל ומסודרת ואת המליצות המורכבות אפשר להחליף בחרוזים קצרים כגון מה שראיתי לאחד שכתב על חילוק שאחרים רצו לחלק "והנה שמעתי באומרים לי כי אין לקרב רחוקים ושיש לחלק בין הנושאים שכן וכו' וכל כיוצ''ב
 
מה נהוג לכתוב כמליצה כשמביא כמה פוסקים שנחלקו, "וזה יצא ראשונה" "ועל ידו השני" "ויבוא השליש" "ואת רבע" "וחימש את הארץ" "ואת השש".
יש מליצות חלופיות?
 
מה נהוג לכתוב כמליצה כשמביא כמה פוסקים שנחלקו, "וזה יצא ראשונה" "ועל ידו השני" "ויבוא השליש" "ואת רבע" "וחימש את הארץ" "ואת השש".
יש מליצות חלופיות?
יש שכותבים אחרי ציון פוסק כשיש עוד אחד 'ואחריו החרה החזיק'.
אפשר לומר בלשון רבים 'החזיקו' או להשאיר בלשון יחיד ואחר המליצה לציין וכ"כ עוד, ולציין כל הרשימה ברצף.
 
מה נהוג לכתוב כמליצה כשמביא כמה פוסקים שנחלקו, "וזה יצא ראשונה" "ועל ידו השני" "ויבוא השליש" "ואת רבע" "וחימש את הארץ" "ואת השש".
יש מליצות חלופיות?
זה יצא ראשונה, וזאת שנית, ועוד בה שלישיה, ואת רב"ע, ויכהו אל החומ"ש, ועוצ"ם הששי, והשבי"ע בצחצחות.

[ראש דוד, פ' וישב, ד"ה ויתכן לפרש]

האחת, וזאת שנית, ועוד בה שלישיה, ואת רב"ע, וחמ"ש את אר"ש, ועצ"ם הששי, כי השב"ע השבי"ע.

[פה אחד, הגש"פ, ד"ה אלו הוציאנו ממצרים, בהשמטות]

אחת, וזאת שנית, ועוד בה שלישיה, ואת רב"ע, וחמ"ש את אר"ש, ועוצ"ם הששי, והשביעית, ...

[חומת אנך, יחזקאל ט"ז]

זה יצא ראשונה, וזאת שנית, ועוד בה שלישיה, ואת רב"ע, ואוסיף חומש, ושתות מלגיו.

[שם הגדולים מע"ג ערך מהר"ם מרוטנבורג, ד"ה ואנא בריה קלה]
 
בשער ספר בית לחם יהודה, מאת רבי יהודה אריה ממודינה, שנדפס בוונציה, בשנת שפ"ה (1625), מצאתי את הרישום הבא:


"לא יחרוך רמיה צדו / פתאום יבוא אידו".

חרוז זה מורכב משני פסוקים מספר משלי:

משלי יב, כז: לֹא יַחֲרֹךְ רְמִיָּה צֵידוֹ וְהוֹן אָדָם יָקָר חָרוּץ.

משלי ו, טו: עַל-כֵּן פִּתְאֹם יָבוֹא אֵידוֹ פֶּתַע יִשָּׁבֵר וְאֵין מַרְפֵּא.

על הפסוק "לא יחרוך רמיה צידו...", מבאר רבינו יונה (שם): "לא ייהנה איש רמיה מן ההון אשר קיבץ בגזל ומרמה...".

הרי לנו כעין "לחש", או כתובת אזהרה, נגד גנבי הספרים, עם האיום ש"פתאום יבוא אידו...".


 
חזור
חלק עליון