מלפפון חמוץ - ר"ה

לפי הנ"ל יוצא, שמי שמתענג באכילת מלפפון חמוץ, ובפרט שהוא מגיע כמאכל לוואי לאוכל, וכן שחמיצותו אינה גדולה כ"כ עד שפרצופו משתנה מחמת החמיצות, (ובתוספת זה שאין 'איסור' לאכול דברים חמוצים, אלא רק נהגו כך, והוא לסימנא מילתא), לכן נראה להקל בדבר.
עקרונית נכון. אם כי חריף יותר קל מחמוץ. ודו"ק.
 
האם דבר מלוח מאוד (הרינג לדוגמא) גם כלול במנהג לא לאכול ?

ומאיפה המקור לדבר חריף ?

(יש שאמרו שדווקא מר וחמוץ שהוא במשמעות רעה, אבל מלוח וחריף שזה משמעות טובה - אדם ממולח - אדם חריף וכד' אין בעיה)
 
זה ענינים של 'סימנא מילתא'. וכמו שביה"ר מברכים לפי השם אפילו שלכאו' אין באמת קשר בין המאכל עצמו לבקשה אלא רק לשם המאכל, לפי"ז צריך להיות שבכל דבר ילכו לפי השם...
 
קצת קשה לי שאלה ילדותית אולי
הרי בין הסימנים אנחנו לוקחים דברים שמסמנים רע לאויבים שלנו, סילקא, קרע, וכו'
אז מה הבעיה לאכול דבר חמוץ וחריף ומה שיהיה ולאחל אותו לשונאנו?
כי בסופו של דבר לְךָ חמוץ! ולְךָ חריף!... דומה הדבר למי שמוכן שינקרו את עינו האחת ובלבד שלאחר ינקרו את שתי העיניים... אנחנו רוצים שלנו יהיה טעים ונעים ורק לאויבינו יהיה רע...
 
כי בסופו של דבר לְךָ חמוץ! ולְךָ חריף!... דומה הדבר למי שמוכן שינקרו את עינו האחת ובלבד שלאחר ינקרו את שתי העיניים... אנחנו רוצים שלנו יהיה טעים ונעים ורק לאויבינו יהיה רע...
אז לפי דבריך יוצא שכל דבר שאני נהנה ממנו אין בו שום בעיה גם אם הוא שחור והוא לשון דאגה וכו'? והרי הפוסקים חששו גם לדברים עם מראה ושם בעייתי כמו ענבים שחורים ודגים ואגוזים
 
אז לפי דבריך יוצא שכל דבר שאני נהנה ממנו אין בו שום בעיה גם אם הוא שחור והוא לשון דאגה וכו'? והרי הפוסקים חששו גם לדברים עם מראה ושם בעייתי כמו ענבים שחורים ודגים ואגוזים
זה לא אמרתי,
מה שאני אומר שאם לך זה לא טוב אתה לא מביא אותו לשלחן בכדי לקלל את האויבים שלך.
אבל בהחלט יתכן שיהיו גם דברים שאתה נהנה מהם והכל זאת לא תעלה על השלחן מסיבות אחרות וכמו שציינת - שחור, דאגה וכו'
 
דבריו של מרן רבינו עובדיה זצ"ל על אכילת דברים חמוצים וחריפים. שימו לב היטב ללשונו הטהורה
יישר כח.
קודש קדשים. איזו מתיקות לשון.

אכן, למדקדק בלשונו מתיישבת קו' אח' זמנינו על מרן שליט"א (ומרן זיע"א), שכתבו להמנע מלאכול דברים חריפים. שהקשו הרי לא מצינו בפסיקה אלא דברים חמוצים, אבל חריף מאן דכר שמיה. וע' בילקו"י ימי"נ שמצא לזה מקור. אולם עפ"ד מרן זיעא, ל"צ מקור מפורש דזיל בתר טעמ"א. ודו"ק.

ובכלל דברי מרן הנ"ל, מתבארת יפה עדותו של מרן בילקו"י שם, שמי שמתענג בחריף יאכלנו. וצ"ל דמתענג ברמה שלא מעקם פיו וכדו'.
 
ע' מאירי הוריות שם, דקאי על העוונות של האדם שהם יתמו וכו'.
אמנם בבא"ח מבואר שיתמו היינו שונאי ישראל, וגם כך משמע לי מדברי הילקו"י שדן איך מותר לקלל וכו', עיי"ש.
אמנם בבא"ח כתב כן גבי תמר, ולגבי כרתי וסילקא, כתב שהם על העוונות והמזיקים וכוחות הרע, עיי"ש.
 
אמנם בבא"ח מבואר שיתמו היינו שונאי ישראל, וגם כך משמע לי מדברי הילקו"י שדן איך מותר לקלל וכו', עיי"ש.
אמנם בבא"ח כתב כן גבי תמר, ולגבי כרתי וסילקא, כתב שהם על העוונות והמזיקים וכוחות הרע, עיי"ש.
1694702412339.png
 
חזור
חלק עליון