• חדש מאיגוד האברכים והקהילות: חוברת בחומרת איסור הגיוס לצבא ובשבח לימוד התורה בישיבות הקדושות, ממרן רשכבה"ג רבינו עובדיה יוסף זיע"א ומנהיג הדור מרן רבינו יצחק יוסף שליט"א. לקריאה והפצה לחצו כאן

מנהג הספרדים לומר בחודש אלול מזמור לדוד ה' אורי וישעי, ובירור אם ידוע מה דעת החכם הגאון הרב מוצפי בענין

יצחק משען

Well-known member
בסידור של קול ציון לא מופיע המזמור הנ"ל לאומרו בחודש אלול, שלחתי שאלה לגאון שליט"א ולא קיבלתי מענה, אך אמרו לי שומעי ליקחו שהוא סבור שמזמור זה נתקן על ידי רבני אשכנז ואינו מנהג הספרדים כלל ולכן השמיטו מהסידור
ואני תמה אם יתכן שיאמר כדבר הזה, אחרי שגדולי חכמי הספרדים מביאים את המנהג לומר מזמור זה, ולעת עתה אעתיק מילקוט יוסף שהביא המקורות הספרדים לכך, ובהמשך אי"ה אביא עוד מקורות שראיתי
זו לשונו בהלכה למעלה
1727221654494.png
ובמקורות הביא מכמה מגדולי חכמי המזרח שכתבו בשבח אמירת המזמור
1727221704700.png
 
שאלה-247935
לכבוד הרב, היום אחד מהציבור אמר שגם הספרדים צריכים להגיד בסוף התפילה בכל יום את המזמור לדוד ה' אורי וישעיהו, ולא רק מראש חודש אלול, מבקשים לדעת אם נכון הדבר לאומרו בכל יום?

תשובה
מנהג האשכנזים הוא, והספרדים לא נהגו לאמרו לא בימי השנה ולא בימי אלול.
 
שאלה-247935
לכבוד הרב, היום אחד מהציבור אמר שגם הספרדים צריכים להגיד בסוף התפילה בכל יום את המזמור לדוד ה' אורי וישעיהו, ולא רק מראש חודש אלול, מבקשים לדעת אם נכון הדבר לאומרו בכל יום?

תשובה
מנהג האשכנזים הוא, והספרדים לא נהגו לאמרו לא בימי השנה ולא בימי אלול.
פלא פלאין.
 
בערב בל''נ אם יהיה ישוב הדעת אני יביא ממנהגי הספרדים בירושלים וחברון ובארצות הגולה שנהגו לומר מזמור זה באלול, והפלא שכך מביא גם מרן הבא''ח משם מהר''א מאני.
 
עי' בס' עטרת חיים להרב אשר חיים איפרגאן שליט"א החברותא של הגאון הגדול מוה"ר סופר
תיקנתי הציטוט (אא"כ נעשה בכוונה תחילה), וגם אי"ז נכון שהוא חברותא של הגרי"ח סופר שליט"א כי אם תלמידו
אין שם בספר עטרת חיים בזה, אלא בספר נתיבות חיים [אין לי אפשרות להעלות כאן עכשיו]

ולגופו של ענין יש לבדוק בספר של הרב מוצפי על אלול [אומר בציון?]
אחשוב שכוונתו שאין לזה מקור בכתבי האר"י ז"ל ועל כן אין טעם לזה
 
בבא"ח ש"ר פרשת פקודי הביא ממהר"א מני ז''ל שמנהג חברון לומר מזמור זה מר"ח אלול עד שמיני עצרת שחרית וערבית.

אמנם אני איני זוכר ולא ראיתי שהספרדים פה בירושלים נוהגים לאומרו, וכפי שהביאו מהגרב"צ מוצפי שליט"א.
 
בראש ובראשונה אודיע כי רוב המקורות שלי לקחתי מהמאמר שהובא בקובץ בית ישראל -מונסי תשנ"ז
דבר שני, אין חולק שחלק מהספרדים בשנים האחרונות לא אמרוהו [וכפי שאביא זה לא מנהג כולל], אבל לענ"ד הרי כשיש מנהג שהצביעו עליו כל רבותינו הספרדים והחיד"א בראשם אין שום סיבה שלא נחדש המנהג אם אין בו בעיה הלכתית
ודבר שלישי ואחרון, כבר כתבתי פעם שהחכם מוצפי יש לו התנגדות עזה לכל מה שמקורו מהחמדת ימים ואולי חושב שגם מנהג זה יצא משם, אבל באמת שהמנהג הזה נזכר בספרים שנדפסו לפני החמדת ימים במקומות אחרים לגמרי ואי אפשר לומר שזה ממנו

בראש ובראשונה שלשת המקורות הקדומים למנהג זה מלפני יותר מ300 שנה מובאים בספרים הבאים שם טוב קטן, זכירה, וספר המוסר
1727296220675.png


עוד מקור נפלא מסידור שערי רחמים [דף כד בחלק השני של הספר] לאחד מגדולי המקובלים בעל ספר טור ברקת
1727296556561.png


וכעת נצטט את דברי מרן החיד"א, ועדויות שכך נהגו במקומות הספרדים
סנסן ליאיר סוף הספר, ומורה באצבע סימן לז
1727296659081.png

והנה עדויות נוספות מסלוניקי, ג'רבא, וטריפולי, ומהר"א חמוי שמקורו מאר"ץ
1727296761893.png

עדות נוספת על מנהג סלוניקי מעיד בספר דרך ישרה [שנדפס על ידי מכון שובי נפשי]
1727296878658.png

וזו לשון מרן הבא"ח על מנהג חברון וסלוניקי
בן איש חי שנה ראשונה פרשת פקודי
ו. אחר תפלת ערבית אומר הש"ץ קדיש תתקבל ושיר למעלות ואחריו קדיש יהא שלמא וברכו. וכתבתי לעיל בפרשת כי תשא דפה עירנו נוהגים לומר כאן רבנן ברכו את ה' המבורך, שמוסיפין לומר רבנן, ואח"כ עלינו לשבח בכוונה גדולה. ונוהגים פה עירנו לומר אחר עלינו לשבח ודוי ומזמור שיר המעלות בשוב ה' את שיבת ציון ואחריו קדיש, אבל בעה"ק תוב"ב לא נהגו לומר ודוי ולא המזמור הנז'. וכמדומה לי ששמעתי טעם למנהג הודוי פה עירנו כאן הוא במקום ודוי דאומרים על המטה. וכתבתי להרה"ג מהר"א מני נר"ו להודיעני מנהג עה"ק תוב"ב, וכתב לי דבעה"ק חברון תוב"ב נוהגים לומר אחר ערבית ודוי ושיר המעלות בשוב ה' את שיבת ציון וקדיש, והוא שמע שם שזה המנהג נתייסד שם ע"פ רב שבא מעיר שאלונקי והיה שם חולאים גדולים ומיתה פתאומית וחלם צדיק אחד שיתקנו ודוי אחר ערבית ותתבטל הגזרה וכן עשו ונתבטלה, מאותו זמן נוהגים כן בשאלונקי יע"א, ובבואו לעה"ק חברון ת"ו הנהיג אותם בכך, ובערבית שאין בה ודוי אומרים שיר המעלות בלבד וקדיש, ומר"ח אלול עד ש"ע אומרים אחר שחרית וערבית מזמור אורי וישעי ואחריו קדיש עכ"ד נר"ו:

עוד מצאתי על מנהג ירושלים בספר שו"ת עשה לך רב חלק ה - שאלות ותשובות בקיצור סימן כה שכותב:
(אגב, גם קהלות הספרדים בירושלים נוהגים לומר אחרי עלינו - לשבח מזמור "לדוד אורי וישעי ממי אירא", ואומרים אחריו קדיש "יהא שלמא", וגם לזה לא ידעתי שום מקור).

בהמשך אביא בל"נ מקורות נוספים על מנהגי קהילות הספרדים בזה
 

קבצים מצורפים

  • 1727296856184.png
    1727296856184.png
    145.3 KB · צפיות: 1
נערך לאחרונה:
חזור
חלק עליון