• לחכמי ורבני הפורום הע"י,

    בימים האחרונים יצאנו לפסק זמן קצר, כדי לעשות בדק בית וחשבון נפש כיצד הפורום יוכל להגיע לנקיות גדולה יותר בעניין כבוד חכמים, בעקבות תקלה שקרתה, חרף הצעדים וההגבלות שננקטו בעבר.

    כעת בסיעתא דשמיא, לאחר היוועצות עם דעת תורה, הגענו למתווה שבע"ה יהיה לתועלת לכולנו, להיות בפורום נקי יותר, בו יוכלו הרבנים הגאונים שליט"א מכלל המגזרים לדון בדברי תורה, כדרכה של תורה, ללא חשש של היכשלות חלילה בכבוד חכמים.

    הנהלים הוחמרו, וננקטו גם פעולות טכניות לשם כך. ואנו שמחים לבשר על פתיחת הפורום בחזרה במתכונתו החדשה. תיתכן אולי אי נוחות קטנה, אבל הרווח הוא של כולנו: פורום נקי וזך! כאן המקום לבקש מהציבור לשים יותר לב על כפתור הדיווח שבכל הודעה, ולדווח על תוכן שלדעתם אינו מתאים, ובפרט בתוכן ישן (שאולי חרף ההגבלות הישנות נשאר בטעות).

    אנו תקווה שבע"ה נזכה להיות מחכמי ארץ ישראל שנוחים זה לזה בהלכה, ולהגדיל תורה ולהאדירה בדרך התורה אשר דרכיה דרכי נועם וכל נתיבותיה שלום.

    ונסיים בתודה לכל הפונים בתקופה הזו, ושלחו את חיזוקיהם. תודה על האיכפתיות והשותפות, בע"ה יחד נמשיך להגדיל את בית המדרש הדיגיטלי הנוכחי, אשר מביא ברכה לרבבות אלפי ישראל.

    חזקו ואמצו!

מנהג כריעת ברך בהצעת נישואין

דודו

Member
האם המנהג לכרוע ברך ולהציג טבעת מצד הגבר שמציע נישואין הוא מנהג שלנו או שבעצם אנחנו מחקים בזה את הגוים שגם אצלם נהוג להציע ככה? ולמה בכלל נהוג שהגבר כורע ברך? למה לא מספיק להציע מבלי לכרוע ברך?
 
שלום וברכה

אין מנהג החתן לכרוע ברך לכלה בהצעת נשואין כלל ועיקר, ואלו שעושים כן יתכן שמחקים מנהג גויים.

בברכה רבה
נשמח למקור לדברים. הגם שאין מנהג זה דרכה של תורה לכרוע ברך ולא נשמע במקומותינו, בעניין גדר חוקות הגוים שכתב מרן ביביע אומר, מדוע הוא שייך כאן.
 
נשמח למקור לדברים. הגם שאין מנהג זה דרכה של תורה לכרוע ברך ולא נשמע במקומותינו, בעניין גדר חוקות הגוים שכתב מרן ביביע אומר, מדוע הוא שייך כאן.
יתכן וזה נחשב דבר של פריצות, ומ"מ הרב המשיב לא כתב שיש בזה איסור של חוקות הגוים.
 
ב"ה
שלום וברכה,
הרב המשיב לא כתב שזה "איסור" חוקות הגויים, אלא כתב השערה מנין יצא הדבר הזה שלמעשה רבים עושים כך, שיתכן שראו את מנהג הגויים ועשו אחריהם.
ולגופו של ענין, כל המושג של "הצעת נישואין" בכלל, הוא נטע זר, שלא נראה ולא נשמע בעם ישראל מאז היותו והורתו בקדושה, ורק לאחרונה צמח והתפתח אצל אחינו הטועים אחר מה שרואים בעולם, כמו שכתוב "ויתערבו בגויים וילמדו מעשיהם", ולא התחיל מזה, אלא כל הרעיון של הצעת נישואין שייך רק אצל בני זוג שחיו בקשר זמן ממושך ללא מטרת נישואין בדווקא, אלא למטרת ידידות וכדומה, ולאחר זמן מסויים הוא מחליט להציע האם היא מעוניינת להינשא לו, אבל בשלב זה של ההצעה עדיין מבחינתם אין נישואין ואין כלום. זאת אומרת, עד כה הקשר היה בלי מטרת נישואין, ורק כעת הוא מציע רעיון כזה. ואת הקשר שלא למטרת נישואין למדו ממעשיהם של הגויים לצערנו, וממילא המשיכו הלאה גם לעשות הצעות נישואין, לפי שזה תלוי בזה.
ואמנם משם השתרבב עוד שגם כאשר מתחילת הקשר היה כיוון של נישואין, אולם עדיין עושים כמנהג העולם להציע נישואין, אף שכבר ידעו מראש שזה למטרת נישואין. אבל כל זה כאמור יסודו אצל אותם שחיים בקשר שאינו של קיימא ואינו למטרת נישואין, וביום מן הימים הזכר מחליט להציע אולי נתחתן... דבר שסותר את המהות של קדושת עם ישראל, שביסודם לא שייך אצלם כזה סוג קשר שאינו למטרת נישואין, וממילא לא שייך מושג של להציע נישואין.
הנושא הזה של הצעת נישואין שנתפשט בדור האחרון, הוזקק לעלות שולחנם של דייני ישראל כמה פעמים, וכן של מחברי ספרים בהלכה, כגון במקרים שלאחר ההצעת נישואין לבסוף חזרו בהם והחליטו שלא להתחתן, וכעת רוצה הנערה להתחתן עם אדם אחר, ונוצר חשש שמא במעשה ההצעת נישואין הקודם, יש לחוש מבחינה הלכתית לפעולה שמסמלת בהלכה מעשה קידושין, וממילא שמא היא צריכה קודם גט ממי שהציע לה קודם לכן נישואין. ויש המצדדים להחמיר בזה שצריכה גט, ויש המצדדים להקל בזה שאינה צריכה גט. ובכל אופן כולם מתייחסים לזה כמנהג חדש שחדר לתוך המוני בית ישראל מתוך תמימות שאינם יודעים את יסודות עם ישראל הנאמנים, ומנהגיהם השורשיים הטהורים והנקיים.
ובוודאי ובהחלט שדעת תורתנו הקדושה שחוזרים ואומרים אותה דייני ישראל וחכמי הדור, שיש להימנע בכל עוז ממנהג זר זה של הצעת נישואין, ויש להימלך ולבקש הכוונה והדרכה מתלמיד חכם בר סמכא באזור מגוריו, בכל התהליך המהותי ביותר בחיי האדם, בשלבים אלו של ברית הנישואין, מתחילתם ועד סופם וכל המסתעף, ובזה מובטח לו בעזרת ה' יתברך שיקויים בהם "איש ואשה שזכו שכינה ביניהם", ויזכו לדורות ישרים מבורכים, ובנין עדי עד.

מצורפים מקורות התייחסות לנושא מהספרות התורנית, (ראה בעיקר בעמוד ראשון ואחרון בכל אחד מהם).

בברכה רבה
 

קבצים מצורפים

  • שאלות ותשובות במחוקק במשענותם - סימן טז.PDF
    2 MB · צפיות: 15
  • הנישואין בהלכה ובאגדה.PDF
    298.5 KB · צפיות: 12
  • משפטיך ליעקב חלק י סימן ה.PDF
    5.2 MB · צפיות: 12
  • קובץ תורני וארשתיך לי לעולם.PDF
    410.2 KB · צפיות: 12
אין לך הרשאות מספיקות להגיב כאן.
חזור
חלק עליון