ביום שלישי י"ב כסליו התקיימו סעודות הילולא ברחבי הארץ ובפרט בצפת לעילוי נשמתו של הבת עין. וכן מנהג חסידים ואנשי מעשה ובפרט בקהילות הספרדים והחסידים לעשות סעודות הילולה ביום פטירת הצדיקים וכן היה מנהגו של הבבא סאלי. אולם יש לתמוה בזה מה המקור למנהג זה שלא נדפס בשום ספר לשמוח ולסעוד באותו יום ואדרבה מוב' בספרים שביום היארצייט יש להתענות כמו שמופיע בשו"ע לעשות 'תענית צדיקים' וכן במי שנפטר לו אביו צריך להתענות באותו יום. ומה שנדפס בספר 'עד הגל הזה' על הילולת רשב"י הטעם שייך רק לרשב"י ולא לשאר הצדיקים. אשמח אם מישהו יעה פה מקור ראוי לשמו של מנהג זה. תודה.
מנהג סעודת הילולה
- Thread starter דובר צדק
- תאריך התחלה
פינחס אוריאל
New member
סעדני ואושעה
אמרו בברכות (דף מ"ו א'): "רבי זירא חלש, על לגביה רבי אבהו קביל עליה אי מתפח קטינא חריך שקי עבידנא יומא טבא לרבנן, אתפח, עבד סעודתא לכולהו רבנן", והפירוש הוא: רבי זירא חלה, נכנס לבקרו רבי אבהו וקיבל עליו שאם רבי זירא יבריא הוא יעשה יום טוב בסעודה לכל החכמים, וכך היה שהבריא רבי זירא, ורבי אבהו עשה סעודה לכל החכמים. מכאן נפתח מקור שאם אדם בצרה יכול לקבל עליו או על זולתו לעשות סעודה לחכמים אם יוושע ובזכות זה יוושע. ועיין לקמן בעניין הנדרים מה שהבאנו בשם מעם לועז שדבר זה נלמד מיעקב אבינו ע"ה שבשעת צרה יקבל על עצמו איזה דבר טוב ויקיימו לכשיצא מן הצרה, עיין שם.וכן מצאנו בתורת רבי זושא מעניין ההודאה עם סעודה. מספר הרב הקדוש רבי פנחס מקוריץ זצ"ל, שמל תינוק אחד ולא נעצר לו הדם, ונזדמן לשם פתאום הרב הקדוש רבי זושא מאניפולי זצ"ל, ואמר למהר להכין סעודה ולהתחיל לאכול ולשתות, ואכן נעצר הדם ושאל הרה"ק רבי פנחס את הרה"ק רבי זושא מהיכן ידע זאת, והשיב לו, דכתיב (שמות כ"ד י"א): "ויחזו את האלהים ויאכלו וישתו", היינו, כאשר ראו בחינת "אלקים" שמידת הדין שולטת, אזי "ויאכלו וישתו" שעל ידי המאכל ומשתה מבלבלים את השטן וכן זה מבחינת "סעדני ואושעה" - מלשון סעודה, בתהלים (קי"ט קי"ז) "סעדני ואושעה ואשעה בחקיך תמיד".
ומסופר על רבי זושא שבעת שנפל למשכב אמר פסוק זה "סעדני ואושעה", והיה מפרש סעדני, היינו עשו עלי, כלומר עשו סעודה לתלמידי חכמים ויראי ה' למען אוושע מחליי. מכאן נמצא שאפשר לעשות סעודה לא רק אחרי הישועה אלא גם בתוך הצרה עצמה. תורת הרבי רבי זושא על "סעדני ואושעה", ידועה גם בשם הבעל שם טוב.
ומובא בשם החוזה מלובלין סגולה שהחולה יקבל עליו, שכשיבריא יעשה ביום שלישי מימי השבוע סעודה לתלמידי חכמים ויראי ה' לכבוד הושע בן בארי, ויושע.(סגולות ישראל מערכת ח' חולה)
ונאמר במשלי (ז' י"ד): "זבחי שלמים עלי היום שלמתי נדרי", ומפרש רש"י: "סעודה גדולה הכינותי, כי היום הקרבתי נדרי ושלמי".
ועצם הכינוס של עשרה איש בסעודה שבה שרים את ההלל וההודאה "נשמת" יש בה משום קרוב לבבות ואהבת חינם שבעבורם יבנה בית המקדש, שכל דבר מצווה שנעשה בעשרה שורה שם השכינה, ולכן שעת רצון גדולה היא.וכן מובא במאמר הגאולה לרמח"ל זצ"ל שיבואו עם ישראל מהגלות ויתקבצו ביחד חלק מהשבטים וישוררו לקב"ה ולאחר מכן יצתרפו שאר כל השבטים וישוררו לד' ועל ידי ההיתקבצות תתבטל הקנאה והשנאה שבגללה נחרב בית המקדש.וכן מובא במעם לועז בספר שמות פר' בשלח בפרק ו' עמ' שס"א מעניין ה 10 שירות והשירה העשירית תהיה לעתיד לבוא "שיר חדש" שיר מבחינת זכר שלא תהיה יותר גלות והשמחה תהיה גדולה מאוד וכו' ולעתיד לבוא יהיו כולם בבטחון בקב"ה בכל לבם, וישוררו לקב"ה עוד לפני שייעשה להם ניסים יאמרו שירה על הנס שעתיד להיות.
ובמשנה ברורה (הלכות חנוכה סימן תר"ע סק"י) כתב: "שכל שעושה כדי ליתן שבח למקום או לפרסם הנס או המצווה, הכל סעודת מצווה".
הקדוש ברוך הוא הרבה עמנו פדות, כמאמר רבותינו ז"ל (פסחים דף קי"א א'): "הודו לה' כי טוב" שגובה חובתו של אדם לטובתו, עשיר בשורו, עני בשיו, אלמנה בתרנגולתה, וזהו רמז לכך שעניין הוא שיעשה האדם סעודה כפי יכולתו בשעת צרתו, ויגבה הוא חובתו מעצמו, ויהפך לו לפדות.
יצחק כהן הי"ו
Well-known member
נושאים דומים בפורום
