• מעוניינים להכניס את הספר שלכם או לרכוש את ״אוצר החכמה״? שלחו מייל לכתובת: otzar@moreshet-maran.com
  • בשורה משמחת: בעז"ה עומד לצאת לאור בימים הקרובים ילקוט יוסף ברכות חלק א' החדש. מחיר מוזל לקבוצות הנרשמים מראש (כגון כוללים, קהילות, בתי כנסת וכדו'), לפרטים והרשמה יש לפנות למרכז למורשת מרן במייל: y@moreshet-maran.com

מנה חמה בשבת

ז"ל המשנה ברורה (סימן שיח סקל"ט): וכ"ש לפי מה שמבואר בסעיף זה דיש דברים רכים קלי הבישול שמתבשלים אפילו בהדחה מכלי שני אפשר דיש בהעלים ג"כ חשש איסור דאורייתא אפילו באופן זה
שם מדובר על 'קוליס האיספנין' עי"ש.
אם לא - אז יהיה סתירה במ"ב.
 
אני חושב שעצם הגישה שלך ש"הערות שלי חזקות" היא הבעיה, זה עצמו מראה על קנטרנות.
מה הקשר?
אם אני מראה שהרב עובדיה הביא פוסק, ובפוסק עצמו כתוב לא כמו שהביא, ואני אף מביא את הצילום של הפוסק כדי שכולם יוכלו לראות, האם זה קנטרנות? זו מציאות. וזוה הערה חזקה. מי שיכול לפורכה מוזמן.
גם הציבור לא מעוניין לענות לך, שרואה במגמה כזו בעייתיות, וגם אם ינתנו יישובים, הם לא יעזרו.
אני לא חושב שלא מעונינים, יש הרבה שמעונינים. הרי ביקשו להקים כזה מקום שיענו על הערות, ואם לא על אלו, על מה כן יענו? על מה שקל לענות ובאמת אינו הערה?

בכל אופן, הבנתי שקשה לכם לראות השגות חזקות [שאתם קוראים להם 'קנטרניות'].
יישר כח.
 
מה הקשר?
אם אני מראה שהרב עובדיה הביא פוסק, ובפוסק עצמו כתוב לא כמו שהביא, ואני אף מביא את הצילום של הפוסק כדי שכולם יוכלו לראות, האם זה קנטרנות? זו מציאות. וזוה הערה חזקה. מי שיכול לפורכה מוזמן.

אני לא חושב שלא מעונינים, יש הרבה שמעונינים. הרי ביקשו להקים כזה מקום שיענו על הערות, ואם לא על אלו, על מה כן יענו? על מה שקל לענות ובאמת אינו הערה?

בכל אופן, הבנתי שקשה לכם לראות השגות חזקות [שאתם קוראים להם 'קנטרניות'].
יישר כח.
יראה הציבור וישפוט.
 
@מורשת מרן , אני מבין את הנקודה הבעייתית בדברי @דעת תורה , אבל כמו שכת״ר בעצמו כתב זה הרוב על דרך הגבול וכמעט ועובר אותו.
האמת אומר, שמהרבה הודעות שלך אתה עומד מאוד על הגבול, ואף קצת חורג.
לענ״ד אם אולי תערוך את ההודעות של @דעת תורה באופן שיבין איפה הוא שגה, יעזור לו להבין איפה הקו הזה נמצא, ובאילו לשונות לא להשתמש. והרי קא חזינן שרצונו להתעלות ולהשתלב.

ובכ״ז לא אתערב בשיקול דעתך בדברים רמי עולם אלו, רק חשבתי לתת רעיון.
 
מקום בו @מורשת מרן העיר שלענ״ד כוונתו לתקן:
לא הבנת את דברי.
עירוי מכלי שני דינו ככלי שלישי. הרב יצחק כותב להחמיר בעירוי מכלי שני ולהקל בכלי שלישי, וחילוק זה אינו נכון וצריך להבין מקור לחילוק.
 
המ"ב עצמו פוסק שעירוי מכלי שני ככלי שלישי, ובתה אוסר אפילו בעירוי מכלי שני, והביאור בזה הוא כיון שהוא 'קוליס האיספנין' שאסור כל עוד היד סולדת, ולא משנה איזה כלי.
יש להעיר שהחיי״א אולי התקבל בין פוסקי אשכנז, אבל הוא חידוש ממש שנוגד ראשונים מפורשים. וכבר הארכתי בזה במק״א.
 
המ"ב עצמו פוסק שעירוי מכלי שני ככלי שלישי, ובתה אוסר אפילו בעירוי מכלי שני, והביאור בזה הוא כיון שהוא 'קוליס האיספנין' שאסור כל עוד היד סולדת, ולא משנה איזה כלי
המשנ"ב בסקל"ה מדבר על כל דבר מאכל ולא על קלי הבישול, ובזה אומר דעירוי מכלי שני הוי כהדחה בעלמא. אמנם בסקל"ט מדבר בקלי בישול ובזה אומר דעירוי מכלי שני אפשר שיהיה בו איסור חטאת. והבן.
 
המשנ"ב בסקל"ה מדבר על כל דבר מאכל ולא על קלי הבישול, ובזה אומר דעירוי מכלי שני הוי כהדחה בעלמא. אמנם בסקל"ט מדבר בקלי בישול ובזה אומר דעירוי מכלי שני אפשר שיהיה בו איסור חטאת. והבן.
שמירת שבת כהלכתה פרק א אות סג
סג. עירוי מכלי שני(קפז), וכן כלי שלישי(קפח), נוהגים להקל בו ולומר שלא שייך בהם משום איסור בישול. ואף על פי כן אין לערות מים חמים או תבשיל חם אפילו מכלי שני, אם אמנם חמים הם בשיעור שהיד סולדת בהם, על ביצה(קפט), על עלי - תה(קצ), או על דבר מלוח הרבה שאי - אפשר לאוכלו בלי שטיפה במים, כגון דג מלוח, מכיון שמים אלה מכשירים דברים אלה לאכילה(קצא), וכן אין להכניס דברים אלה לכלי שלישי
1651405476546.png
1651405497553.png
 
מבואר בפוסקים הנ"ל כפי שביארתי במ"ב, שמה שהחמיר זה רק בדברים כמו קוליס האיספנין ודומיהם כמו עלי תה, אבל בשאר דברים עירוי מכלי שני ככלי שלישי.
 
בכל אופן, הבנתי שקשה לכם לראות השגות חזקות [שאתם קוראים להם 'קנטרניות'].
יש להבדיל בין ״קושיא חזקה על מרן, צריך תירוץ״ לבין ״השגה חזקה״ בו נשמע שניחא לך להשאיר הדבר בגדר השגה.
והוא מה שהרב @מורשת מרן התכוון לומר שגובל בעבירה על התקנון.
 
מבואר בפוסקים הנ"ל כפי שביארתי במ"ב, שמה שהחמיר זה רק בדברים כמו קוליס האיספנין ודומיהם כמו עלי תה, אבל בשאר דברים עירוי מכלי שני ככלי שלישי.
אולי תסביר לנו איך זה מבואר, כי אני דוקא חשבתי שכבודו בא לתת לי ראיות לדברי !
 
יש קלי הבישול 'רגילים' כמו פת או כל דבר שהאשכנזים חוששים בו לקלי הבישול.
ויש 'קוליס האיספנין' ודומיו שהם יותר מקלי הבישול, שבהם אסור לערות מכל כלי שהיס"ב אפילו כלי רביעי וחמישי, והמ"ב מסתפק שאולי אפילו בצונן יהיה אסור. אבל בחם ודאי שאסור.
עלי תה לדעת המ"ב זה כמו קוליס האיספנין שאסור כל עוד היס"ב, ולא משנה איזה כלי, וכן ביצה כיון שהיא קלה להתבשל.
כשהמ"ב אסר לערות מכלי שני על 'עלי תה' - וכתב שזה כמו שמבואר 'בסעיף זה' שיש דברים קלים להתבשל - הוא דיבר על 'קוליס האיספנין' שהוא מבואר בסעיף ההוא. הוא לא דיבר על פת ודומיו שמבוארים בסעיף אחר. כך כתבתי בפשיטות מתחלה, והדברים ברורים מאוד.
לאחר מכן הבאתי ראיה מדברי השש"כ וגם המשנה אחרונה שהם כותבים בדיוק את מה שכתבתי - עי"ש ותבין.
 
חזור
חלק עליון