-
חדש מאיגוד האברכים והקהילות: חוברת בחומרת איסור הגיוס לצבא ובשבח לימוד התורה בישיבות הקדושות, ממרן רשכבה"ג רבינו עובדיה יוסף זיע"א ומנהיג הדור מרן רבינו יצחק יוסף שליט"א. לקריאה והפצה לחצו כאן
מנה חמה בשבת
- Thread starter בנימין לוריא
- תאריך התחלה
- צופים 11
תודה רבה!
כעת מצאתי:
לכבוד
היקר והנעלה, שוקד באהלה של תורה, כש"ת ה"ה …. …. נ"י
שלום רב,
מה ששאל האם מותר להכין מנה חמה בשבת.
הנה מבדיקת הדברים נתברר שתהליך הייצור של מנה חמה משתנה מבית חרושת לבית חרושת, וממקום למקום, ומזמן לזמן, וממוצר למוצר, ויש מהם שנעשים ע"י בישול כל צרכם, ואח"כ מייבשים בתנור, ועל ידי המים החמים חוזרים לצורתם, ויש שאינם מבושלים כל צרכם, ופעמים שרק חלק מהרכיבים מבושלים לגמרי, וחלק לא, ויש שמוסיפים עליהם מיני ירק עלים וכדומה מיובשים, שאינם מבושלים כלל, או התבלינין אינם מבושלים כל צרכם, ויש שאף שעברו תהליך בישול, מ"מ אינם נעשים ראויים לאכילה עד שיערו עליהם מים חמים, על כן צריך להזהר מאד לא לערות עליהם מים חמים מכלי ראשון, כי אין אנו יודעים איזה מוצר נחשב כמבושל כל צרכו, ואיזה מוצר נחשב כמבושל תשעים אחוז. ונכון להחמיר שלא לערות אף מכלי שני, שיש והמרכיבים הם מקלי הבישול. אבל מכלי שלישי יש להקל לערות עליהם.
ואם ברור לו שכל הרכיבים מבושלים כ"צ, וגם הם ראויים לאכילה בפני עצמם קודם שייבשו אותם, רק בזה מותר לערות עליהם מים חמים מכלי ראשון. אבל קשה לדעת דבר זה בבירור.
ובמנה חמה של איטריות העוברות בישול גמור וראויות לאכילה לגמרי, ורק אח"כ מייבשים אותן, לכאורה הנותן מים רותחים על המנה חמה בשבת, הוי בישול אחר בישול דשרי ביבש. ובסוג של פירה יש אוסרים בשבת משום לש, ורק ביו"ט מתירים להכינה. אך יש לברר אם התבלינין ג"כ מבושלים.
כעת מצאתי:
בס"ד, כ"ז חשון תשפ"ב, 280-2/פ"ב
לכבוד
היקר והנעלה, שוקד באהלה של תורה, כש"ת ה"ה …. …. נ"י
שלום רב,
מה ששאל האם מותר להכין מנה חמה בשבת.
הנה מבדיקת הדברים נתברר שתהליך הייצור של מנה חמה משתנה מבית חרושת לבית חרושת, וממקום למקום, ומזמן לזמן, וממוצר למוצר, ויש מהם שנעשים ע"י בישול כל צרכם, ואח"כ מייבשים בתנור, ועל ידי המים החמים חוזרים לצורתם, ויש שאינם מבושלים כל צרכם, ופעמים שרק חלק מהרכיבים מבושלים לגמרי, וחלק לא, ויש שמוסיפים עליהם מיני ירק עלים וכדומה מיובשים, שאינם מבושלים כלל, או התבלינין אינם מבושלים כל צרכם, ויש שאף שעברו תהליך בישול, מ"מ אינם נעשים ראויים לאכילה עד שיערו עליהם מים חמים, על כן צריך להזהר מאד לא לערות עליהם מים חמים מכלי ראשון, כי אין אנו יודעים איזה מוצר נחשב כמבושל כל צרכו, ואיזה מוצר נחשב כמבושל תשעים אחוז. ונכון להחמיר שלא לערות אף מכלי שני, שיש והמרכיבים הם מקלי הבישול. אבל מכלי שלישי יש להקל לערות עליהם.
ואם ברור לו שכל הרכיבים מבושלים כ"צ, וגם הם ראויים לאכילה בפני עצמם קודם שייבשו אותם, רק בזה מותר לערות עליהם מים חמים מכלי ראשון. אבל קשה לדעת דבר זה בבירור.
ובמנה חמה של איטריות העוברות בישול גמור וראויות לאכילה לגמרי, ורק אח"כ מייבשים אותן, לכאורה הנותן מים רותחים על המנה חמה בשבת, הוי בישול אחר בישול דשרי ביבש. ובסוג של פירה יש אוסרים בשבת משום לש, ורק ביו"ט מתירים להכינה. אך יש לברר אם התבלינין ג"כ מבושלים.
בברכת התורה,
יצחק יוסף
הראשון לציון
הרב הראשי לישראל
יצחק יוסף
הראשון לציון
הרב הראשי לישראל
דבריו צע"ג, שהרי אפילו בתה מותר לערות מכלי שני, שהכלל הוא עירוי מכלי שני ככלי שלישי. ובקוליס האיספנין אסור אפילו מכלי שלישי.
שו"ת יביע אומר חלק ז - אורח חיים סימן מ
אמנם נראה שעל ידי עירוי מכלי שני על עלי התה שבכלי שלישי יש להקל גם למעשה, וזאת ע"פ מ"ש הפרי מגדים (א"א סימן שיח ס"ק לה), שמדברי המג"א (סימן תמז סוף סק"ט) משמע שעירוי מכלי שני הוי ככלי שלישי, ואינו אוסר בחמץ כלל, וכל שכן בשאר איסורים, ואפי' למ"ד כלי שני מפליט ומבליע, מ"מ עירוי שלו אינו מפליט, ובשבת ג"כ אפי' למ"ד שאסור לתת פת בתוך כלי שני, וכמ"ש הרמ"א בסעיף ה', מ"מ בכלי שלישי יש להקל. וכן הדין לגבי עלי התה, שאם מערה מים חמים לכלי שני ומשם לכוסות קטנים יש להקל. ע"כ. ומוכח מדבריו שגם בעירוי מכלי שני לכלי שלישי יש להקל. וכ"כ המשנה ברורה (סימן שיח ס"ק לה). ע"ש.
מעניין לעניין (שלא) באותו עניין... ראיתי שבהליכות שבת ח"ב כתב שאין להכניס תיון לתוך כוס מים חמים בכלי שני (אלא רק בכלי שלישי), וכתב המקור מדברי המשנ"ב, וכן החזו"ע וכן האול"צ.
ומה תמהתי לראות שבמקור שהביא מהחזו"ע (שבת ד' עמ' שע"ח) כתב במפורש שהדבר מותר, ורק סיים שיש חולקים וטוב להחמיר, אך בוודאי שלא כתב לאסור. ותמהתי מאוד מפני מה הביא בהליכות שבת המקור כדעת החולקים ולא הביא את דעת מרן האמיתית (או לפחות להעלימה)...
נכון שהדבר אינו מדויק כ"כ, אולם אין זו השגה, שהרי במקורות בעמ' שע"ט כתב הרב ומ"מ נ"ל שנכון להחמיר [ולא רק 'וטוב' להחמיר] בזה ולחוש להאחרונים הנ"ל. אמנם נראה שע"י עירוי מכל שני יש להקל גם למעשה וכו' עי"ש. כלומר שבנתינה לכלי שני אין להקל למעשה.
גם לענין בוילר כתב בחזו"ע סוף ח"ד עמ' תה ש'טוב' להחמיר, אולם שמענו מהרב יצחק יוסף כמה פעמים שאין הכונה שמעיקר הדין מותר אלא למעשה אסור לפתוח בוילר, וכן נקט גם הרב חותה בדעתו, ואף דייק כעין מה שדייקתי מההערה הנ"ל, שבהערה כותב שמה ש'אסרנו' לפתוח וכו', ומשמע שהוא אסור, ולכן אין לדייק מההלכה למעלה, אם למטה מתבאר שלמעשה אין להתיר.
אושרי רביב
Well-known member
מכתב ממרן שליט"א
לי נראה שהראשל״צ כתב כן להמנע ממחלוקת בעניין כלי שני, אבל להלכה ודאי שיש להקל כמו שהבאת מהיבי״ע.
אני הבנתי את דבריך, אולי אתה לא הבנת את דבריי.
יש חולקים בעניין שכלי שני דינו ככלי שלישי, והראשל״צ חשש להם.
אכן אחרי העיון ביבי״א בפנים, קושייתך צודקת וצ״ע.
דעת הגאון ערוך השלחן (סימן שיח ס"ק כח) להחמיר גם בעירוי מכלי שני, וז"ל: כיון שנתבאר דכל דבר שהדחתן זו היא גמר מלאכתן הוי בישול וחייב בשבת לפ"ז העשב שקורין טֵה שמערין עליהם חמין ודבר ידוע שבישולן קל ואפילו בכלי שני מתבשלים כמו שעינינו רואות "המערה עליהן חמין בשבת אפילו ע"י כלי שני חייב חטאת" ורבים נכשלים בזה, וכו', וסיים: והדרך הישר הוא להכין הסענ"ס מבעוד יום וכן אנו נוהגים. ע"ש.
ואע"פ שאינו ענין לנד"ד, אבל בשו"ת מקור חיים (חאו"ח סימן ז) החמיר בזה גם בעירוי מכלי שלישי. ע"ש.
ולגוף הערתך, ודאי שמה שכתב בספרו הוא העיקר.
ואגב לשון יותר מעודנת רק תועיל. וד"ב.
לא קשור. הערוך השולחן דיבר על 'תה'. גם המ"ב שכתב שעירוי ככלי שלישי - כתב להחמיר בתה אפילו בעירוי מכלי 'שלישי' משום שתה הוא בכלל 'קוליס האיספנין', ולא סתם 'קלי הבישול'.
איני יודע על איזה שו"ת מדובר.
@מורשת מרן. קיבלתי את ההערה.
אולם אוסיף לשאול.
התחלתי להעלות בפורום כמה וכמה הערות וקושיות ע"ד מרן זצ"ל כדי שחו"ר הפורום יראו אם ימצאו מענה, וכפי שכתבתם באשכול אחר שמחפשים ת"ח שיענו על קושיות שיש על מרן, ואפילו הציעו לעשות כן בפורום הזה.
לדעתי אלו קושיות חזקות מאוד, וכפי שראיתי שבינתיים לא מצאו חו"ר הפורום מענה לקושיות אלו.
ברם, יש כאלו שלא נוח להם בזה שמקשים על מרן זצ"ל, אפילו שהדברים נעשים בלשון רכה ובראיות ברורות.
האם רצונכם שאמשיך להעלות עוד ועוד קושיות מעין אלו, או לא.
איני רוצה לגרום אי נוחות לחברי הפורום.
אולם אוסיף לשאול.
התחלתי להעלות בפורום כמה וכמה הערות וקושיות ע"ד מרן זצ"ל כדי שחו"ר הפורום יראו אם ימצאו מענה, וכפי שכתבתם באשכול אחר שמחפשים ת"ח שיענו על קושיות שיש על מרן, ואפילו הציעו לעשות כן בפורום הזה.
לדעתי אלו קושיות חזקות מאוד, וכפי שראיתי שבינתיים לא מצאו חו"ר הפורום מענה לקושיות אלו.
ברם, יש כאלו שלא נוח להם בזה שמקשים על מרן זצ"ל, אפילו שהדברים נעשים בלשון רכה ובראיות ברורות.
האם רצונכם שאמשיך להעלות עוד ועוד קושיות מעין אלו, או לא.
איני רוצה לגרום אי נוחות לחברי הפורום.
אני משתדל מאוד לכתוב בלשון נקיה ומכובדת. איני חושב שצריך לתפוס אותי על כל 'פיפס' קטן של איזהו מקומן של לשונות כאלו ואחרים.
אם ההערות שלי היו קנטרניות ניחא, אבל כיון שההערות הם חזקות כשלעצמן כפי שיראה הרואה, נראה לי שעדיף להתמקד בהערות עצמן ולא להסתכל בזכוכית מגדלת על כל מילה שאינה קשורה לתוכן ההערה.
אולם אם אכן אינכם מעוניינים, הודיעו לי ואפנה על ימין או על שמאל.
וז"ל המשנה ברורה (סימן שיח סקל"ט): וכ"ש לפי מה שמבואר בסעיף זה דיש דברים רכים קלי הבישול שמתבשלים אפילו בהדחה מכלי שני אפשר דיש בהעלים ג"כ חשש איסור דאורייתא אפילו באופן זה.
אולי כבודו גם ישתדל מאוד לקיים שאר מצוות.
לכתוב על מרן בלשון מכובדת ל"צ להשתדל מאוד, האמן לי.
נושאים דומים בפורום
