שמתם לב לחומרא גדולה של מרן זיע"א לגבי מעוברת שהפילה בהריון קודם ?!
בחזו"ע ימים נוראים (עמ' רצה) כתב שרק אם הפילה פעמיים והרופאים אומרים שהפלות אלו נגרמו מחמת הצום, מותר לה לאכול פחות פחות מכשיעור.
וזה לאפוקי מדעת הגרש"ז אויירבך זצ"ל שכבר בהריון ראשון אם הרופא אומר שיש חשש שהצום עלול לגרום לה להפיל שלא תצום.
עי' שם במקורות ההלכה.
ואם תשימו לב יש עוד חומרות בעניין חולה,
בעמו' רצו, כדי להתיר ליולדת שהריחה לאכול צריך שני תנאים, נשתנו פניה ולאחר שלחשו (וכמו דעת הרמ"א על השלחן ערוך). ואילו באור לציון (ח"ד עמ' קז ד"ה וכל זה) כתב שאפי' לא נשתנו פניה לוחשים לה. ע"ש שכך למד המאמר מרדכי בדעת מרן. ובאמת קצת צ"ע על החזו"ע שהחמיר בנפשות יותר מהמשמעות הפשוטה של השלחן ערוך.
ועוד, בעמו' רצז, שגם ליולדת נותנים לאכול רק פחות פחות מכשיעור ודלא כמו שכתב באור לציון (עמ' קח) שהרוצה להאכיל כרגיל את היולדת, רשאי. [ועל זה האריך בחזו"ע טובא להסביר את שורש הדין, ועדיין לא זכיתי ללמוד את הכל]
בחזו"ע ימים נוראים (עמ' רצה) כתב שרק אם הפילה פעמיים והרופאים אומרים שהפלות אלו נגרמו מחמת הצום, מותר לה לאכול פחות פחות מכשיעור.
וזה לאפוקי מדעת הגרש"ז אויירבך זצ"ל שכבר בהריון ראשון אם הרופא אומר שיש חשש שהצום עלול לגרום לה להפיל שלא תצום.
עי' שם במקורות ההלכה.
ואם תשימו לב יש עוד חומרות בעניין חולה,
בעמו' רצו, כדי להתיר ליולדת שהריחה לאכול צריך שני תנאים, נשתנו פניה ולאחר שלחשו (וכמו דעת הרמ"א על השלחן ערוך). ואילו באור לציון (ח"ד עמ' קז ד"ה וכל זה) כתב שאפי' לא נשתנו פניה לוחשים לה. ע"ש שכך למד המאמר מרדכי בדעת מרן. ובאמת קצת צ"ע על החזו"ע שהחמיר בנפשות יותר מהמשמעות הפשוטה של השלחן ערוך.
ועוד, בעמו' רצז, שגם ליולדת נותנים לאכול רק פחות פחות מכשיעור ודלא כמו שכתב באור לציון (עמ' קח) שהרוצה להאכיל כרגיל את היולדת, רשאי. [ועל זה האריך בחזו"ע טובא להסביר את שורש הדין, ועדיין לא זכיתי ללמוד את הכל]
נערך לאחרונה: