שלום וברכה
אם התנה בתחילת מנהגו בהפרשת מעות מעשר כספים שיוכל לעשות במעות המעשר 'כל מצוה שירצה', אינו רשאי לנכות ממעות המעשר לצורך נתינת זכר למחצית השקל, דמסתבר שכיון בתנאו לכל מצוה שאינו חייב בה מעיקר הדין, ולא הוי כאלו אמר שיפריש מעות מעשר 'בלי נדר', אלא שכוונתו היתה שאת מעות שהמעשר ש'נוהג' להפריש כוונתו 'לכל מצוה שירצה', ואף שאם לא נהג להפריש מעות מעשר אין לחייבו בהפרשת מעות מעשר כספים לסברת הב"ח שהוא הידור במצות צדקה, מ"מ כיון שנהג להפריש מעות מעשר הרי זה מנהג של מצוה שאין לבטלו אלא לצורך גדול, ונעשה עליו הדבר כדין נדר, ואמרו בחגיגה ח. דכל דבר שבחובה אינו בא אלא מן החולין, וכן פסק בשו"ת מהרי"ל (סי' נו) ומימלא אין לתת מעות שנותנים 'זכר למחצית השקל' ממעות מעשר, ואף שאינו מן הדין אלא מנהג, כמבואר ברמ"א (ס' תרצ"ד ס"א), ובמטה יהודה (שם), מ"מ נעשה הדבר כחובה לאחר שנהגו כן שנים רבות, ולכן אין לתת ממעות מעשר, אולם אם רוצה להפריש מעות זכר למחצית השקל בתוספת מרובה רשאי לתת התוספת ממעות מעשר, וכמו שכתב השל"ה (במסכת מגילה עמוד הצדקה דף רס ע"א) ובשו"ת לבושי מרדכי קמא (חיו"ד סי' קעז), וכמו שמבואר כן בשו"ת יחוה דעת (ח"א סימן פז) ובגיליונות שם.
בברכה רבה
