מרן שליט"א אמר בשיעור במוצאי שבת שעברה (אני מעתיק מהעלון, אחרי שבדקתי בהקלטה וזה ממש מדויק):
אני תמיד חשבתי ש'מעמד שלשתן' הכוונה שגם המלווה וגם הלווה נמצאים כאן, והמלווה מקנה את החוב לאדם שלישי שג"כ נמצא כאן,
והנה מרן שליט"א ביאר שזה כשהלווה לא נמצא כלל, ומועילה הודעת המלווה לחוד בפני ג' אנשים.
אשמח להארת עיני בזה.
תודה רבה מראש
התקדשי בחוב זה
יא. והנה הבית יוסף באבן העזר 10 (סי׳ כח) דן בשמעון שחייב לראובן מאה
דולר, ולא מוצא אותו, ובחתונה אמר לכלה במעמד שלשה אנשים:
תתקדשי לי בחוב שיש לי אצל ראובן, שכתב הרמב״ם (פ״ה מהל׳ אישות הי״ז)
שמקודשת, ולדעת רבינו ירוחם (נכ״ב ח״א קפא ע״ג) מקודשת מדרבנן, וכתב
הבית יוסף, ואינו מוכרח, שיש לומר שכיון שכך תיקנו רבנן שהחוב נקנה
במעמד שלשה, נקנו לה המעות, וכיון שנקנו לה הרי זה כאילו נתן לה כסף,
והיא מקודשת דאורייתא. ולפי זה גם לגבי ארבעת המינים שקנה בקנין
דרבנן, מועיל לדאורייתא, שיכול לקיים בהם את המצוה ביום הראשון, ואף
שיש מחלוקת במצוה, כיון שמרן פסק להכשיר, ברוכי נמי מברכינן.
אני תמיד חשבתי ש'מעמד שלשתן' הכוונה שגם המלווה וגם הלווה נמצאים כאן, והמלווה מקנה את החוב לאדם שלישי שג"כ נמצא כאן,
והנה מרן שליט"א ביאר שזה כשהלווה לא נמצא כלל, ומועילה הודעת המלווה לחוד בפני ג' אנשים.
אשמח להארת עיני בזה.
תודה רבה מראש