בשאלה 4: לא הוזכר כלל 230 גרם, וגם לא הוזכר העניין כספק מעל 162.
בשאלה 7: נראה לי להוסיף את העניין שיש להתחמק מזה, ובמיוחד שניתן לראות בספרי מרן עד כמה זה לא כ"כ פשוט וברור...
בשאלה 17: רשאי לענות או חייב לענות?
בשאלה 19: לא כ"כ נכון לומר "על הרבה ברכות יחד", אלא יותר נכון "אחר כמה ברכות שבירך ברצף", וגם זה, כמובן, בדברים ספציפיים.
בשאלה 40: יש לי לציין, שמרן זצ"ל כתב שהעיקר כמי שאומר שמברכים האדמה, רק שטוב לחוש לדעת החולקים ולברך שהכל. (ולפי"ז נראה שמי שמברך האדמה יש לו על מה לסמוך).
בשאלה 41: כתוב בתשובה ג' (הנכונה): אם הם באים להטעים את המרק. מה האפשרות השניה? שזה בא ליופי?!
בשאלה 52: כדאי להוסיף בתשובה ג' גם שה"ה אם אכל פרי שלם כגון ענב אחד או גרגר של רימון דהוי ספק בריה.
בשאלה 65: אולי כדאי לכתוב בתשובה ג': "קפה (
שחור): לא".
בשאלה 70: התשובה שנכתבה היא "לא יברך", אבל בילקו"י ארבע תעניות (סי' "תקנא סעיך ד'" סעיף כ"ט [עמ' רפ"ה] כתוב שלכתחילה טוב שהטועם יתכוון לאכילה וליהנות מן התבשיל ויברך עליו. (ועכ"פ כדאי לפחות לחלק בתשובה בין נהנה ללא נהנה).
בשאלה 98: כמדומני שכתוב באיזה מקום שעדיף להימנע ולא להריח כלל כדי לא להיכנס בספק זה.
