איש הישראלי
Active member
האם משנכנס אדר מרבים בשמחה
נאמר גם באדר א'?
לכאורה מהמשנה [אין בין וכו']
משמע שכן
נאמר גם באדר א'?
לכאורה מהמשנה [אין בין וכו']
משמע שכן
מרבים בשמחה באדר א'
- Thread starter איש הישראלי
- תאריך התחלה
- צופים 19
yitzchak bar
New member
ראה באור לציון חלק ד
איש הישראלי
Active member
שלחו לי שהחת"ס בשו"ת [חו"מ סי' כ']
כותב בסוף התשובה אדר"ח אד"א שמרבים בו בשמחה
כותב בסוף התשובה אדר"ח אד"א שמרבים בו בשמחה
דנו הפוסקים, בשנה מעוברת מהו להרבות בשמחה באדר א' או דהאי דינא דמשנכנס אדר וכו' קאי רק אאדר שני דווקא. ובמשנה במגילה (ו' ע"ב) "אין בין אדר ראשון לאדר שני וכו', משמע, הא לענין מרבים בשמחה שווים. והנה נחלקו בפוסקים (עי' או"ח סי"ד תרצ"ז) לענין אם להרבות שמחה בי"ד אדר א', ולאלו הסוברים שגם בי"ד אדר א' יש שמחה משום שנחשב שבו נעשה הנס, וכמדויק מהמשנה הנ"ל, הוא הדין לענין משנכנס אדר א' שמרבים בשמחה, ולאלו הסוברים שאין מצוה בי"ד אדר א' אין מצוה גם משנכנס אדר, וכיון שהרמ"א פסק שמצוה להרבות בי"ד אדר א', א"כ לכתחילה יש משנכנס אדר כו' גם באדר א' – כן הביא ב"דרך שיחה" (סו"פ מקץ) מרבינו הגר"ח קנייבסקי שליט"א.
וכן מבואר ב"שו"ת חת"ס" (חו"מ סי' כ') שכ' בחתימת התשובה, יום ג' א' דר"ח אדר ראשון שמרבים בו בשמחה.
ואולם הגר"י עמדין זצ"ל בשו"ת שאילת יעב"ץ (ח"ב סי' פ"ח), ובשו"ת תשובה מאהבה (ח"ב סי' ש"א) כתבו דדין זה דמשכנס אדר מרבים בשמחה נאמר רק באדר ב'. והוא עפי"ד רש"י כאן בד"ה משנכנס אדר מרבים בשמחה "ימי ניסים היו לישראל פורים ופסח" [וכבר תמהו האחרונים מהו זה שהזכיר רש"י את חג הפסח. ובאליהו רבה כתב שמשמע מרש"י דגם חודש ניסן הוא כאדר, ובאמת המהר"ם אלשיך בפר' בא עה"פ החודש הזה לכם מביא דברי הגמ' כאן האי מאן דאית ליה תגרא בהדי גוי לתבעי בניסן וכת' דרש"י רצה לרמז שבשנה מעוברת אין שמחה נוהגת אלא באדר שני היות וימי ניסן סמוכים לחודש אדר שבשניהם היה גאולה ועדיף להסמיך גאולת פורים לגאולת פסח. [אכן ב"דרך שיחה" שם הביא מהגר"ח קנייבסקי שליט"א דאין זה מוכרח ברש"י].
וכ"כ בסידור בית עובד להגר' יהודה שמואל אשכנזי זצ"ל (בדיני פורים) וב"מועד לכל חי" להגר"ח פלאג'י זצ"ל (סי' ל"א) דבשנה מעוברת מרבים בשמחה באדר שני [ויש שמציינים שכן דעת הלבוש שכת' (סי' תרפ"ה ס"א) שאדר ראשון מזלו דלי, ומזל דגים הוא רק באדר שני, א"כ עדיין אין מזל של שמחה. אולם בס' "שפת אמת" (ליקוטים לר"ח) מבאר שאדר ראשון גם כן מזלו דגים ולכן יש להוסיף בשמחה גם באדר ראשון].
וכ"כ הגר"ש וואזנר שליט"א (הו"צ בעלון "מים חיים" גליון 53) עפי"ד ה"שפת אמת" כאן שכת' דמשנכנס אדר מרבים בשמחה משום דמשמיעין על השקלים לצורך הקורבנות ע"ש, וא"כ זהו דווקא באדר שני.
(וראה מש"כ בזה כאן)
וכן מבואר ב"שו"ת חת"ס" (חו"מ סי' כ') שכ' בחתימת התשובה, יום ג' א' דר"ח אדר ראשון שמרבים בו בשמחה.
ואולם הגר"י עמדין זצ"ל בשו"ת שאילת יעב"ץ (ח"ב סי' פ"ח), ובשו"ת תשובה מאהבה (ח"ב סי' ש"א) כתבו דדין זה דמשכנס אדר מרבים בשמחה נאמר רק באדר ב'. והוא עפי"ד רש"י כאן בד"ה משנכנס אדר מרבים בשמחה "ימי ניסים היו לישראל פורים ופסח" [וכבר תמהו האחרונים מהו זה שהזכיר רש"י את חג הפסח. ובאליהו רבה כתב שמשמע מרש"י דגם חודש ניסן הוא כאדר, ובאמת המהר"ם אלשיך בפר' בא עה"פ החודש הזה לכם מביא דברי הגמ' כאן האי מאן דאית ליה תגרא בהדי גוי לתבעי בניסן וכת' דרש"י רצה לרמז שבשנה מעוברת אין שמחה נוהגת אלא באדר שני היות וימי ניסן סמוכים לחודש אדר שבשניהם היה גאולה ועדיף להסמיך גאולת פורים לגאולת פסח. [אכן ב"דרך שיחה" שם הביא מהגר"ח קנייבסקי שליט"א דאין זה מוכרח ברש"י].
וכ"כ בסידור בית עובד להגר' יהודה שמואל אשכנזי זצ"ל (בדיני פורים) וב"מועד לכל חי" להגר"ח פלאג'י זצ"ל (סי' ל"א) דבשנה מעוברת מרבים בשמחה באדר שני [ויש שמציינים שכן דעת הלבוש שכת' (סי' תרפ"ה ס"א) שאדר ראשון מזלו דלי, ומזל דגים הוא רק באדר שני, א"כ עדיין אין מזל של שמחה. אולם בס' "שפת אמת" (ליקוטים לר"ח) מבאר שאדר ראשון גם כן מזלו דגים ולכן יש להוסיף בשמחה גם באדר ראשון].
וכ"כ הגר"ש וואזנר שליט"א (הו"צ בעלון "מים חיים" גליון 53) עפי"ד ה"שפת אמת" כאן שכת' דמשנכנס אדר מרבים בשמחה משום דמשמיעין על השקלים לצורך הקורבנות ע"ש, וא"כ זהו דווקא באדר שני.
(וראה מש"כ בזה כאן)
יואל קימחי
Member
חכם בנימין ירבו כמותך
היכונו! היכונו!
משנכנס אדר (א') מרבין בשמחה (לחלק מהדעות)...
---
---
---
---
---
------
יש"כ
הרב יוסף חיים אוהב ציון
Active member
שאלה:
“משנכנס אדר מרבים בשמחה”, בשנה מעוברת, מתחיל מאדר א’ או רק מאדר ב’?
תשובה:
נחלקו בזה רבותינו האחרונים, וראוי להיות בשמחה, כיון שבין כה הרי “טוב לב משתה תמיד” (משלי ט”ו ט”ו) כמו שהכריע הרמ”א לענין עשיית סעודה בפורים קטן.מקורות:
הנה נחלקו האחרונים האם דין “משנכנס אדר מרבים בשמחה” (תענית דף כ”ט ע”א) שמראה דבריא מזליה, אם הוא גם אדר א’ או רק לאדר ב’”
החת”ס בתשובה חו”מ ס’ כ’ (בחתימה) נקט דהיינו גם באדר א’, וכן נקט הגאון המהרש”ק בספר בנין שלמה על הרמב”ם פ”ד מהל’ מגילה סוף הל’ י”א (בחתימה לדיני מגילה), וכן הוא בשפת אמת בליקוטים לר”ח, ובהגהות מוהר”ר עזריאל מקורטישין לפירוש הרמ”ז על הזוה”ק פרשת שופטים עמ’ קי”ז, ובשו”ת משנה שכיר ח”ב סי’ רל”ד אות ב’ בשם ספר יוסף לקח למקובל רבי אליעזר אשכנזי ז”ל על מגילת אסתר בהקדמתו, ובספ יהודה יעלה עה”ת סוף פרשת תצוה בדרוש לפורים דף קמ”ז ע”ב, ובעבודת אהרן פיינזילבר על תענית שם, וכ”כ בספר דרך שמחה להגרח”ק עמ’ פק”ח, ובשו”ת משנה הלכות חי”ב סי’ ו’ וחי”ג סי’ ק”ו וחט”ז סי’ ל”ב, ובשו”ת בצל החכמה ובשו”ת ודרשת וחקרת ח”ה סי’ ס”ד, ובספר אוסרי לגפן חי”ב כרך א’ בדרשה א’ לשובבי”ם אות ד’, ובספר שערי ציון אוהב ציון ח”א סי’ י”ט סוף אות א’ בשם הגרי”ש אלישיב זצ”ל (וכן הוא בספר הליכות והנהגות הגריש”א חלק פורים מהדורת תשס”ה עמ’ ג’ ובספר פניני הימים סי’ א’), ועוד.
ומאידך בשו”ת שאילת יעב”ץ ח”ב סי’ פ”ח ובהגהותיו בתענית שם, ובבית עובד תיקון לפורים דף קע”ז ע”ב, והחבי”ף במועד לכל חי פלאג’י סי’ ל”א אות נ”ב, ובשו”ת תשובה מאהבה ח”ב סי’ ש”א, ובשו”ת בית נפתלי סי’ ל”ג, ובשו”ת שבט הלוי ח”י סי’ ק”ח אות י”ג (ואולם בחי”א סי’ ע”ר אות ב’ כתב בשם החזו”א לאידך גיסא), ובספר חשוקי חמד מגילה עמ’ ע”ז בשם הגרי”ש אלישיב זצ”ל (דלא כפי שהזכרנו לעיל בשמו, ועיין גם ספר יבקשו מפיהו ח”ב שער א’ הערה ג’), ובשו”ת אור לציון ח”ד פרק נ”ג סי’ ו’, ועוד, סבר”י מרנ”ן דבשנה מעוברת נאמר דין זה רק על אדר שני.
ועיין מש”כ בזה מרן הראש”ל שליט”א בספר ילקו”י פורים עמ’ קצ”ג (ושם רצה לתלות בטעמים השונים שנאמרו לענין “משנכנס אדר מרבים בשמחה”, ולכאו’ רצונו לומר, דאם לפי הטעם שכתוב ברש”י בתענית שם שהוא משום ש”ימי ניסים היו לישראל”, א”כ העיקר הוא אדר ב’ מאחר שהוא נקבע לחודש שבו מצוות פורים זכר לנס, ואם הטעם הוא משום מזל החודש שהוא “החודש אשר נהפך להם מיגון לשמחה”, א”כ יתכן שגם אדר א’ הוא בכלל מזל טוב לישראל, אלא דכמובן יש לומר נמי לאידך גיסא ואכמ”ל), וראה גם בדברי בנו הגר”ע ברי”צ שליט”א בקובץ משנת יוסף ט”ו סי’ ס”ט עמ’ מ”א, וע”ע במה שכתב אחד מיקרי בוגרי בית מדרשנו הרה”ג ר’ יוחאי רז שליט”א ספרו עטרת זהב פרק א’ הערה ד’, ואחד מבחירי בית מדרשנו הרה”ג ר’ שמואל כהן שליט”א בספר “בתורתו” על חו”ק ח”ב עמ’ תתקמ”ח (ואח”כ נדפס בספרו חתן ותורה עמ’ רי”ד), ותמנ”ע היתה לכתוב בנושא הלזה לעתות כאל.
אלא שכמובן הדבר תלוי גם בשאלה צדדית, לגבי ה”מזל” של חודש אדר, וכתבנו בזה
מאתר של מו"ר ראש הכולל הרה"ג רבי אליהו בחבוט שליט"א
להיות בשמחה זה בודאי תמיד, כמו שאמר רבי נחמן "מצוה תמיד להיות בשמחה"...
אבל כאן הנידון של "מרבים בשמחה" הוא מצד הגדרים ההלכתיים המיוחדים לחודש אדר כפי שמצינו בפוסקים שהוא נפק"מ לכמה הלכות...
ובודאי שההשלכות של הלכות אלו, הם מעבר לשמחה הרגילה שצריך האדם לשמוח...
יפה אחרי מרן שליט"א שהיה הראשון, לכולם נהיה שיעור שבועי. ואני לא אומר את זה בציניות. ב"ה. זה יפייפה כך ומסודר.
דוקא העלון הזה "השיעור השבועי" של הרב יוחאי שליט"א היה עוד לפני העלון "השיעור השבועי" של מרן הראשון לציון שליט"א...
להזכירך, רוב השנים העלון של הראשון לציון שליט"א היה בשם "בית מרן"... והוחלף שמו בשנים האחרונות ממש, בגלל שבית מרן כבר לא תיקצב אותו יותר...
מה הקשר איך קראו לו?
הכוונה שמרן הראשון שהיה לו עלון שבועי עם סיכום מיוחד של כל השיעור. ובעימוד כזה
זה היה נשמע שאתה מתכוון לשם העלון
בכל אופן סיכום השיעור השבועי, לרבים רבים כבר היה... זה לא דבר חדש בכלל...
תראה לי לאיזה הרבה היה סיכום כזה של שיעורי הלכה שבועיים בצורה כזו מסודרת ועם הערות וכו'?