הוראתו של מרן בענין ההפסק באמירת סימנא טבא
פעם היה המנהג שבחתן בראשית קורא בעצמו. אחרי שגמר לברך היה אומר "בסימנא טבא" בראשית ברא אלהים, ודנו הפוסקים איך אומר "בסימנא טבא" הרי זה הפסק בין הברכה לקריאה וצריך לחזור ולברך.
וגם בזה יש שרצו ללמד זכות שזה רק שתי מלים ואינם הפסק, אך אין דבריהם נכונים, ולכן הנהגנו שיאמר "בסימנא טבא" לפני ברכות התורה, ואם יאמר אחרי הברכות חייב לחזור ולברך.
היה אצלי מעשה שאחד אחרי שבירך ברכות התורה, לפני הקריאה פנה לזה שאחריו ואמר לו "חזק וברוך". אמרתי לו "חזק וברוך גם לך, תחזור לברך"... כי עשה הפסק, הוא בירך כדי לקרוא בתורה ולא כדי לומר "חזק וברוך", ואף שזה שתי מילים זה הפסק.
וגם בזה יש שרצו ללמד זכות שזה רק שתי מלים ואינם הפסק, אך אין דבריהם נכונים, ולכן הנהגנו שיאמר "בסימנא טבא" לפני ברכות התורה, ואם יאמר אחרי הברכות חייב לחזור ולברך.
היה אצלי מעשה שאחד אחרי שבירך ברכות התורה, לפני הקריאה פנה לזה שאחריו ואמר לו "חזק וברוך". אמרתי לו "חזק וברוך גם לך, תחזור לברך"... כי עשה הפסק, הוא בירך כדי לקרוא בתורה ולא כדי לומר "חזק וברוך", ואף שזה שתי מילים זה הפסק.
פעלו של מרן לעידוד כל הקהל לקניית ארבעת המינים
לפני 40 שנה אני זוכר בכל בית כנסת אולי היה רק אחד או שתים עם לולב וכל השאר מסתכלים עליהם... עושים הקפות בלי אתרוג ולולב.
עד שהתחלנו להסביר להם וכי אינכם מתביישים? זו מצוה של ארבע המינים שהתורה ציותה, מה זה לקחת מהגבאי מתנה על מנת להחזיר? אתם חסים על כסף במצוות של הקב"ה?! קונים פתיחת ההיכל בכסף, כל נדרי משלמין טבין ותקילין, וכאן לא רוצים לשלם. זו בושה וחרפה!!
אמרנו להם תקחו דוגמא מהצבא, אחד שמקבל צו מילואים לוקח את הנשק והתחמושת ויוצא, וכי יאמר לחברו "שכחתי את הרובה שלי בבית, תביא לי את שלך"?! טיפש אחד! וכי אני לא צריך להכות בנשק איש על מחנהו ועל דגלו?! ואתם יודעים איזה סגולה כשאנו מנענעים בלולב, איזה שמחה אנו עושים בשמים, סותמים פי השטן שלא יקטרג עלינו, זה כמו שאנו יוצאים למלחמה על יצה"ר, כל אחד ואחד מצויד בנשק שלו.
בגמ' (סוכה לח.) מובא, כשרבי אחא בר יעקב היה לוקח הלולב והאתרוג היה אומר "דין גירא בעינא דשטנא" - זה חץ בעינים של השטן. לא סתם הוא היה אומר דברים כאלה, הוא ידע היכן הדברים מגיעים וכמה זה מחליש את הסט"א, לכן כל אחד יחשוב אתה לא יקנה לולב ואתרוג, ורק לחברך יהיה? האחיכם יצאו למלחמה ואתם תשבו פה?! זה לא בושה לעשות דבר כזה?! כל אחד צריך לקנות!
ולאט לאט נכנס הדבר בתודעה שלהם ולכולם היה לולב, וכשהחזן אומר "הודו", כולם אחריו כמו אחרי המפקד אומרים הודו, איזה שמחה איזה תענוג, זהו ושמחתם לפני ה' אלהיכם שבעת ימים, זוהי שמחה גדולה שכל אחד תופס את הלולב לשם שמים אין לך שמחה גדולה מזו!
עד שהתחלנו להסביר להם וכי אינכם מתביישים? זו מצוה של ארבע המינים שהתורה ציותה, מה זה לקחת מהגבאי מתנה על מנת להחזיר? אתם חסים על כסף במצוות של הקב"ה?! קונים פתיחת ההיכל בכסף, כל נדרי משלמין טבין ותקילין, וכאן לא רוצים לשלם. זו בושה וחרפה!!
אמרנו להם תקחו דוגמא מהצבא, אחד שמקבל צו מילואים לוקח את הנשק והתחמושת ויוצא, וכי יאמר לחברו "שכחתי את הרובה שלי בבית, תביא לי את שלך"?! טיפש אחד! וכי אני לא צריך להכות בנשק איש על מחנהו ועל דגלו?! ואתם יודעים איזה סגולה כשאנו מנענעים בלולב, איזה שמחה אנו עושים בשמים, סותמים פי השטן שלא יקטרג עלינו, זה כמו שאנו יוצאים למלחמה על יצה"ר, כל אחד ואחד מצויד בנשק שלו.
בגמ' (סוכה לח.) מובא, כשרבי אחא בר יעקב היה לוקח הלולב והאתרוג היה אומר "דין גירא בעינא דשטנא" - זה חץ בעינים של השטן. לא סתם הוא היה אומר דברים כאלה, הוא ידע היכן הדברים מגיעים וכמה זה מחליש את הסט"א, לכן כל אחד יחשוב אתה לא יקנה לולב ואתרוג, ורק לחברך יהיה? האחיכם יצאו למלחמה ואתם תשבו פה?! זה לא בושה לעשות דבר כזה?! כל אחד צריך לקנות!
ולאט לאט נכנס הדבר בתודעה שלהם ולכולם היה לולב, וכשהחזן אומר "הודו", כולם אחריו כמו אחרי המפקד אומרים הודו, איזה שמחה איזה תענוג, זהו ושמחתם לפני ה' אלהיכם שבעת ימים, זוהי שמחה גדולה שכל אחד תופס את הלולב לשם שמים אין לך שמחה גדולה מזו!
מעלת השירה המזרחית והשמחה - מתוך דרשה בשירת הבקשות
אחד מגדולי החסידים ר' נחום מצ'רנוביל -פה כולם ספרדים לא יודעים מה זה צ'רנוביל...-, היה אומר: תדעו כל הדאגות אסורות, חוץ מדאגה על הדאגות שלא ידאג...
שמעתי פעם מאחד הזמרים המומחים בשירה מזרחית שיש 98 סולמות במקאמים של השירה המזרחית, אני לא הלכתי לבדוק אם זה ככה אבל אני מאמין לו הוא מומחה בדבר.
ואמרתי סמך לדבר בפרשת כי תבא יש 98 קללות על שונאיהם של ישראל, ובסופם נאמר 'תחת אשר לא עבדת את ה' אלהיך בשמחה', אם אתה לא מקבל 98 סולמות של שמחה תקבל 98 קללות ח"ו... לכן טוב שיהיה לאדם ברכות ולא קללות.
היה רב אחד גדול קראו לו ר' שמחה בונם, וכשמו כן הוא היה אוהב שמחה, הוא היה מטייל פעם על יד שפת הים וגורס משניות בעל-פה. לפתע הוא רואה יהודי אחד שנכנס לשחות נקלע למערבולת והתחיל להיטבע, הוא נאבק עם הגלים בכל כחו אך המערבולת גוברת עליו וסוחפת אותו הלאה, ר' שמחה בונם עמד נדהם לא ידע לשחות 'ואביט ואין עוזר ואשתומם ואין סומך', עמד כמו מרים 'ותתצב אחותו מרחוק לדעה מה יעשה לו', ויפן כה וכה וירא ואין איש שיעזור לו, ההוא נאבק ונאבק עד שהתייאש 'כאשר אבדתי אבדתי'.
צעק אליו רבי בונם ואמר לו "הלו, אדון אדון", "אני רואה שאתה הולך אצל הלויתן תגיד לו שר' שמחה בונם מוסר לו דרישת שלום", זה שמע לויתן וד"ש התחיל לחייך, רק חייך מעט חזר לו חדוות ותקוות החיים וחזר להיאבק, והפעם הצליח הגיע לחוף מבטחים.
אמר לו הודות לחיוך שנתת לי חזר לי המרץ לחיות, הייתי כבר מיואש מחיי, וזה בזכות חיוך אחד.
'כי בשמחה תצאו' - מהצרות והגלות, אדם ששמח בחלקו, שמח בתורה הקב"ה מוציא אותו מכל הצרות.
אם שם לבו לכל הצרות, זה שורש ואבות הנזיקין שיצא מרעה אל רעה מחמת העצבות והיאוש, ישים בטחונו בה' ויהיה שמח.
כשאדם שומע שירה הוא שוכח מהצרות ונכנס לשמחה, זה כבר סוג של עבודת ה'.
אדם שפניו זועפים זהו מחמת שחושב שמגיע לו יותר, חושב שהקב"ה לא הביא לו מה שהוא צריך, 'איזהו עשיר השמח בחלקו'!
שמעתי פעם מאחד הזמרים המומחים בשירה מזרחית שיש 98 סולמות במקאמים של השירה המזרחית, אני לא הלכתי לבדוק אם זה ככה אבל אני מאמין לו הוא מומחה בדבר.
ואמרתי סמך לדבר בפרשת כי תבא יש 98 קללות על שונאיהם של ישראל, ובסופם נאמר 'תחת אשר לא עבדת את ה' אלהיך בשמחה', אם אתה לא מקבל 98 סולמות של שמחה תקבל 98 קללות ח"ו... לכן טוב שיהיה לאדם ברכות ולא קללות.
היה רב אחד גדול קראו לו ר' שמחה בונם, וכשמו כן הוא היה אוהב שמחה, הוא היה מטייל פעם על יד שפת הים וגורס משניות בעל-פה. לפתע הוא רואה יהודי אחד שנכנס לשחות נקלע למערבולת והתחיל להיטבע, הוא נאבק עם הגלים בכל כחו אך המערבולת גוברת עליו וסוחפת אותו הלאה, ר' שמחה בונם עמד נדהם לא ידע לשחות 'ואביט ואין עוזר ואשתומם ואין סומך', עמד כמו מרים 'ותתצב אחותו מרחוק לדעה מה יעשה לו', ויפן כה וכה וירא ואין איש שיעזור לו, ההוא נאבק ונאבק עד שהתייאש 'כאשר אבדתי אבדתי'.
צעק אליו רבי בונם ואמר לו "הלו, אדון אדון", "אני רואה שאתה הולך אצל הלויתן תגיד לו שר' שמחה בונם מוסר לו דרישת שלום", זה שמע לויתן וד"ש התחיל לחייך, רק חייך מעט חזר לו חדוות ותקוות החיים וחזר להיאבק, והפעם הצליח הגיע לחוף מבטחים.
אמר לו הודות לחיוך שנתת לי חזר לי המרץ לחיות, הייתי כבר מיואש מחיי, וזה בזכות חיוך אחד.
'כי בשמחה תצאו' - מהצרות והגלות, אדם ששמח בחלקו, שמח בתורה הקב"ה מוציא אותו מכל הצרות.
אם שם לבו לכל הצרות, זה שורש ואבות הנזיקין שיצא מרעה אל רעה מחמת העצבות והיאוש, ישים בטחונו בה' ויהיה שמח.
כשאדם שומע שירה הוא שוכח מהצרות ונכנס לשמחה, זה כבר סוג של עבודת ה'.
אדם שפניו זועפים זהו מחמת שחושב שמגיע לו יותר, חושב שהקב"ה לא הביא לו מה שהוא צריך, 'איזהו עשיר השמח בחלקו'!
הודעה חשובה
בהכנת מאמרים אלו הושקעו מאמצים רבים, בליקוט החומר, בשיכתוב ההקלטות, בעריכת הדברים ובהדפסתם, והדברים מפורסמים כאן על דעת שלא להעתיק מהם בשום פנים ואופן ללא רשות העורך והמסדר, והעובר על כך גזל בידו, ושארית ישראל לא יעשו עולה
לתגובות hashkafatmaran@gmail.com
ניתן להזמין נושא זה ועוד שלל נושאים מדבריו של מרן מודפסים על גבי חוברות כיס מנוקדות, להנצחה לעילוי נשמה, לרפואה וכדו'. לפרטים באתר.
בהכנת מאמרים אלו הושקעו מאמצים רבים, בליקוט החומר, בשיכתוב ההקלטות, בעריכת הדברים ובהדפסתם, והדברים מפורסמים כאן על דעת שלא להעתיק מהם בשום פנים ואופן ללא רשות העורך והמסדר, והעובר על כך גזל בידו, ושארית ישראל לא יעשו עולה
לתגובות hashkafatmaran@gmail.com
ניתן להזמין נושא זה ועוד שלל נושאים מדבריו של מרן מודפסים על גבי חוברות כיס מנוקדות, להנצחה לעילוי נשמה, לרפואה וכדו'. לפרטים באתר.
