לרגל יומא דהילולא שחל השבוע, אשתדל בל"נ מידי יום לערוך במיוחד עבור "פורום מורשת מרן" מדבריו של מרן זיע"א מתוך מעדני המלך חלק ה', בהתמקדות על נקודות מקורות חייו כפי שסופרו על ידו בעצמו ועדיין לא פורסמו בשום מקום, למען נתחזק לילך בדרכיו וללמוד ממעשיו, ולהכיר מקצת ממפעליו ופעליו.
השתדלותו של מרן נגד גזירות הממשלה החילונית
אנחנו בגלות עִם הכנסת הזו, כולם ריקים ופוחזים בלי דת ודין וכלום, דברתי עם כמה חכי"ם מהמערך כשעוד הייתי בתפקידי, ביקשתי שיצביעו בעד החוק "מיהו יהודי", גם אז ההצבעה הזו עלתה כמה פעמים, דיברתי עם ספרדים שיש להם דרך ארץ וכבוד, וקצת לחלוחית של דת, קראתי אחד אחד ודיברתי על לבם.
ותשובתם היתה, אנחנו מאמינים באמונה שלימה לכל מה שאתה אומר, שהגיור של הרפורמים לא שוה כלום והוא כחרס הנשבר, צריך להיות יהודי בגיור שלם, אנו מאמינים בזה בלב שלם ובאמונה שלימה, אבל אנו פוחדים על הפרנסה שלנו, ה'מערך' לוחץ עלינו להצביע נגד החוק, ואם לא נצביע מחר יגרשו אותנו נישאר בלי פרנסה, אני לא יודע לעשות שום דבר חוץ מלהיות פוליטיקאי... היו אנשים גלוים שאמרו לי כך במפורש!
אנו נמצאים בגלות שעליה בוכה הקב"ה.
אומרים שזהו "אתחלתא דגאולה", איפה אתחלתא דגאולה? אם עדיין האנגלים היו שולטים כאן יתכן שהם לא היו עושים כך, יש להם חשיבות אחרת, אבל אלה - "עבדים משלו בנו פורק אין מידם".
ותשובתם היתה, אנחנו מאמינים באמונה שלימה לכל מה שאתה אומר, שהגיור של הרפורמים לא שוה כלום והוא כחרס הנשבר, צריך להיות יהודי בגיור שלם, אנו מאמינים בזה בלב שלם ובאמונה שלימה, אבל אנו פוחדים על הפרנסה שלנו, ה'מערך' לוחץ עלינו להצביע נגד החוק, ואם לא נצביע מחר יגרשו אותנו נישאר בלי פרנסה, אני לא יודע לעשות שום דבר חוץ מלהיות פוליטיקאי... היו אנשים גלוים שאמרו לי כך במפורש!
אנו נמצאים בגלות שעליה בוכה הקב"ה.
אומרים שזהו "אתחלתא דגאולה", איפה אתחלתא דגאולה? אם עדיין האנגלים היו שולטים כאן יתכן שהם לא היו עושים כך, יש להם חשיבות אחרת, אבל אלה - "עבדים משלו בנו פורק אין מידם".
פעלו של מרן נגד החומרות היתירות בחרם דרבינו גרשום
צריך לדעת מהי חומרא, מהו סייג ומהו דין להלכה, לא כולם שוים זה לזה, גם בדבר שהוא מההלכה צריך להתייעץ עם חכם, יש דברים שיש בהם מחלוקות וכדומה. כשהאדם לומד הוא נעשה 'חכם עיניו בראשו' ויכול לנהוג בסבלנות[1].
כאשר הגאון שאגת אריה התקבל לרב בוולז'ין, אמרו לו הפרנסים, נהוג אצלינו שכל אדם גדול הדור שעובר עלינו רושם בפנקס הקהל דברים שצריך לעשות בהם גדרים וחומרות וסייגים, תכתוב ואנו נקיים כל מה שכב' יכתוב.
התחיל כותב "לא תרצח, לא תגנוב", כל עשרת הדברות... אמרו לו מה אתה כותב?
אמר, אני רואה שאתם נזהרים כל כך במה שכתוב בפנקס הזה יותר מעשרת הדברות, לכן כתבתי את עשרת הדברות שתזהרו בהם לפחות כמו המנהגים שלכם...
גם בחרם דרבינו גרשום, בתי הדין עשו אותו יותר חמור מאשת איש, בעיניהם, מרן כותב בתשובותיו שרבינו גרשום לא דיבר כשיש מצוה בדבר, שאז מותר יהיה לשאת כמה נשים ולגרש את אשתו בעל כרחה. [מרן זצ"ל האריך בזה והביא כמה גדולים שכתבו כן], והם לא יאבו ולא ישמעו, כי הרמ"א כתב נגד זה, ולפעמים יש אדם שאשתו רשעה עוברת על דת ואינה רוצה לקבל גט מושכת ממנו דמי מזונות והוא בא לביה"ד וטוען את טענותיו ורואים שצודק, לפעמים בורחת לו ונשאר ערירי, ובגלל שיש רבינו גרשום לא נותנים לו לישא אחרת, וכי רבינו גרשום אמר שצריך להיות ערירי בלי אשה וילדים?! רק הם באו והוסיפו חומרות על חומרות.
עד שפעם בתל אביב כשהייתי ראש אבות בתי הדין והיה לי את הזכות לאסוף את אבות בתי הדין, אספתי את אבות בתי הדין והראיתי להם את דברי מרן, אמרתי להם למה אתם מוסיפים חומרא על רבינו גרשום, מי אמר שבארץ ישראל קיבלו עליהם את חרם דרבינו גרשום, אתם האשכנזים קיבלתם את דבריו - יבושם לכם, אבל מדוע להתעלל בספרדים שלא קיבלו חרם זה? הם רוצים לתת גט או להתיר לישא אשה על אשה!
הם לא ענו, היו רבנים גדולים בעלי דרך ארץ, וחלק מהם נענו להתיר.
הראתי להם בספר "בית יוסף חדש" מהגאון ר' עקיבא יוסף שלזינגר תלמיד החת"ס, שכותב שקיבל מרבותיו בשם הגאון ר' אליהו מוילנא שאילו היה יכול להשפיע על כל בתי הדין היה מכתת רגליו לוקח מקלו ותרמילו ומבטל מתלמודו לילך ממקום למקום לשכנע שיבטלו את רבינו גרשום, כי זה גורם תקלות ודברים חמורים, אלא שאני יודע שלא ישמעו לי לכן איני מבטל מתורתי, ואח"כ ראינו עוד מקורות שכתבו כן בשם הגר"א מוילנא.
אך הם בשלהם, כאילו רבינו גרשום יושב בכבודו ובעצמו בבית הדין ולא נותן להם להתיר. ועי"ז בא לידי פרצה, אם האדם הזה קצת חלש באמונה רואה שלא רוצים לחתן אותו, לוקח פילגש ויושב עמה, ואין צריך לומר על החילוניים שלא מחכה להיתר מביה"ד אלא יושב עם אשה בלי כתובה ולא אכפת לו מכלום. אתה גורם לו שיבעט בתורה ויעברו על דת, בין כך אינו שומר תורה לא שומרים נדה ולא נישואין, ויורדים מטה מטה מדחי אל דחי, מהחומרות באים לקולות רח"ל.
וב"ה לא כצורנו צורם. אנחנו כל הזמן כאשר היו באים אלינו לביה"ד לערעורים היינו מתירים לו לישאא אשה על אשתו שילך לחיים טובים ולשלום, ואפילו לאשכנזים היינו מתירים, רק שלהם יש תנאי שכתבו הפוסקים שמאה רבנים יסכימו שמותר לו לישא אישה על אשתו, היינו נותנים למזכיר שיסתובב בבתי הדין יש 70 רבנים, חסרים עוד שלשים הולך לאיזה ישיבה מחתים את כולם, הנה מאה רבנים, ועל המקום שולחים אותו להתחתן. צריך ללכת בקו ההלכה ביחס לחומרות.
כשבאתי לפה אחרי ת"א, בעוונות הרבים עמד לנגדי הרב גורן "חסידא קדישא" לא נותן היתרים להינשא בגלל רבינו גרשום, היה חוק גימטריא גהינום שלא נותנים רשות מהממשלה לישא אשה שניה אלא אם כן יחתמו שני הרבנים הראשיים, אם לא זה עובר על חוק ביגמיה ומקבלים 6 חדשי מאסר, האיש שנשא, וגם העדים, וגם הרב שסידר להם חופה וקידושין, כולם יושבים ששה חדשים בשמן המור וששה חדשים בבשמים ובתמרוקי הנשים...
אני הייתי חותם, אבל הוא לא היה חותם, וכמה צרות היה עושה להם, היו הרבה מעדות המזרח שראו שהוא לא חותם עשו לו בג"ץ [נקטע כאן מעט], ונמשכו כך הצרות האלה משנת "תשל"ג בצלמון" עד תש"מ, ועשרות תיקים לא יכולים לבצע את היתר ביה"ד שכבר מאושר ורק חסרה החתימה שלו, בשנת תש"מ שר הדתות היה אהרן אבוחצירא, קראתי אותו ודיברתי על לבו למה העוול הזה? למה כולנו צריכים לסבול? הוא הכניס חוק של כמה דברים והבליע את זה בפנים שמספיק חתימה רק של רב ראשי אחד, ב"ה 'ותשקוט הארץ ארבעים שנה', תכף למחרתו הזעקתי מחדש את כל התיקים האלה שהיה להם היתר נישואין, הלא היה לנו תנאי שאחד יהיה נשיא ביה"ד ואחד נשיא הרה"ר, אני בחרתי נשיא ביה"ד, חתמתי על כל התיקים האלה והלכו נשאו נשים והולידו ילדים, חלק מהם היו נשואים לנשים עקרות יותר מעשר שנים ולא היה להם ילדים, שכתוב בשו"ע שמותר לגרשה, נעשו מאושרים ושמחים אפי' נשותיהם העקרות הסכימו שינשאו, כדי שהבעל לא ישאר ערירי כמו מת.
נמצא שהמחמיר יותר מדאי עושה צרות צרורות לעם ישראל.
וכן בענין המצה עשירה שהאשכנזים מחמירים שלא לאכול כלל בפסח בגלל שיטת רש"י שיש בזה חשש חמץ ולנו מותר לכתחילה ואין טעם לאסור.
היה חילוני אחד שראה שהם מרויחים כסף במצות העשירות רצה גם להרויח, אמר תביאו לי רב שישגיח וגם אני רוצה להרויח, לא רציתי לתת לו הכשר, אני לא מאמין בו הוא חילוני, הלך עשה בג"ץ אבל אמרתי להם בג"ץ יכול לעשות על הרבנות שעושה איפה ואיפה, אני כבר לא ברבנות יצאתי לפנסיה תעשה מה שאתה רוצה, גם הבג"ץ דחו אותו, אני לא חייב לתת הכשרים, הרבנות לא נותנת לאף אחד, למי שחתמתי בזמנו אני סומך עד היום שהוא בא להתייעץ עמי בכל דבר.
כאשר הגאון שאגת אריה התקבל לרב בוולז'ין, אמרו לו הפרנסים, נהוג אצלינו שכל אדם גדול הדור שעובר עלינו רושם בפנקס הקהל דברים שצריך לעשות בהם גדרים וחומרות וסייגים, תכתוב ואנו נקיים כל מה שכב' יכתוב.
התחיל כותב "לא תרצח, לא תגנוב", כל עשרת הדברות... אמרו לו מה אתה כותב?
אמר, אני רואה שאתם נזהרים כל כך במה שכתוב בפנקס הזה יותר מעשרת הדברות, לכן כתבתי את עשרת הדברות שתזהרו בהם לפחות כמו המנהגים שלכם...
גם בחרם דרבינו גרשום, בתי הדין עשו אותו יותר חמור מאשת איש, בעיניהם, מרן כותב בתשובותיו שרבינו גרשום לא דיבר כשיש מצוה בדבר, שאז מותר יהיה לשאת כמה נשים ולגרש את אשתו בעל כרחה. [מרן זצ"ל האריך בזה והביא כמה גדולים שכתבו כן], והם לא יאבו ולא ישמעו, כי הרמ"א כתב נגד זה, ולפעמים יש אדם שאשתו רשעה עוברת על דת ואינה רוצה לקבל גט מושכת ממנו דמי מזונות והוא בא לביה"ד וטוען את טענותיו ורואים שצודק, לפעמים בורחת לו ונשאר ערירי, ובגלל שיש רבינו גרשום לא נותנים לו לישא אחרת, וכי רבינו גרשום אמר שצריך להיות ערירי בלי אשה וילדים?! רק הם באו והוסיפו חומרות על חומרות.
עד שפעם בתל אביב כשהייתי ראש אבות בתי הדין והיה לי את הזכות לאסוף את אבות בתי הדין, אספתי את אבות בתי הדין והראיתי להם את דברי מרן, אמרתי להם למה אתם מוסיפים חומרא על רבינו גרשום, מי אמר שבארץ ישראל קיבלו עליהם את חרם דרבינו גרשום, אתם האשכנזים קיבלתם את דבריו - יבושם לכם, אבל מדוע להתעלל בספרדים שלא קיבלו חרם זה? הם רוצים לתת גט או להתיר לישא אשה על אשה!
הם לא ענו, היו רבנים גדולים בעלי דרך ארץ, וחלק מהם נענו להתיר.
הראתי להם בספר "בית יוסף חדש" מהגאון ר' עקיבא יוסף שלזינגר תלמיד החת"ס, שכותב שקיבל מרבותיו בשם הגאון ר' אליהו מוילנא שאילו היה יכול להשפיע על כל בתי הדין היה מכתת רגליו לוקח מקלו ותרמילו ומבטל מתלמודו לילך ממקום למקום לשכנע שיבטלו את רבינו גרשום, כי זה גורם תקלות ודברים חמורים, אלא שאני יודע שלא ישמעו לי לכן איני מבטל מתורתי, ואח"כ ראינו עוד מקורות שכתבו כן בשם הגר"א מוילנא.
אך הם בשלהם, כאילו רבינו גרשום יושב בכבודו ובעצמו בבית הדין ולא נותן להם להתיר. ועי"ז בא לידי פרצה, אם האדם הזה קצת חלש באמונה רואה שלא רוצים לחתן אותו, לוקח פילגש ויושב עמה, ואין צריך לומר על החילוניים שלא מחכה להיתר מביה"ד אלא יושב עם אשה בלי כתובה ולא אכפת לו מכלום. אתה גורם לו שיבעט בתורה ויעברו על דת, בין כך אינו שומר תורה לא שומרים נדה ולא נישואין, ויורדים מטה מטה מדחי אל דחי, מהחומרות באים לקולות רח"ל.
וב"ה לא כצורנו צורם. אנחנו כל הזמן כאשר היו באים אלינו לביה"ד לערעורים היינו מתירים לו לישאא אשה על אשתו שילך לחיים טובים ולשלום, ואפילו לאשכנזים היינו מתירים, רק שלהם יש תנאי שכתבו הפוסקים שמאה רבנים יסכימו שמותר לו לישא אישה על אשתו, היינו נותנים למזכיר שיסתובב בבתי הדין יש 70 רבנים, חסרים עוד שלשים הולך לאיזה ישיבה מחתים את כולם, הנה מאה רבנים, ועל המקום שולחים אותו להתחתן. צריך ללכת בקו ההלכה ביחס לחומרות.
כשבאתי לפה אחרי ת"א, בעוונות הרבים עמד לנגדי הרב גורן "חסידא קדישא" לא נותן היתרים להינשא בגלל רבינו גרשום, היה חוק גימטריא גהינום שלא נותנים רשות מהממשלה לישא אשה שניה אלא אם כן יחתמו שני הרבנים הראשיים, אם לא זה עובר על חוק ביגמיה ומקבלים 6 חדשי מאסר, האיש שנשא, וגם העדים, וגם הרב שסידר להם חופה וקידושין, כולם יושבים ששה חדשים בשמן המור וששה חדשים בבשמים ובתמרוקי הנשים...
אני הייתי חותם, אבל הוא לא היה חותם, וכמה צרות היה עושה להם, היו הרבה מעדות המזרח שראו שהוא לא חותם עשו לו בג"ץ [נקטע כאן מעט], ונמשכו כך הצרות האלה משנת "תשל"ג בצלמון" עד תש"מ, ועשרות תיקים לא יכולים לבצע את היתר ביה"ד שכבר מאושר ורק חסרה החתימה שלו, בשנת תש"מ שר הדתות היה אהרן אבוחצירא, קראתי אותו ודיברתי על לבו למה העוול הזה? למה כולנו צריכים לסבול? הוא הכניס חוק של כמה דברים והבליע את זה בפנים שמספיק חתימה רק של רב ראשי אחד, ב"ה 'ותשקוט הארץ ארבעים שנה', תכף למחרתו הזעקתי מחדש את כל התיקים האלה שהיה להם היתר נישואין, הלא היה לנו תנאי שאחד יהיה נשיא ביה"ד ואחד נשיא הרה"ר, אני בחרתי נשיא ביה"ד, חתמתי על כל התיקים האלה והלכו נשאו נשים והולידו ילדים, חלק מהם היו נשואים לנשים עקרות יותר מעשר שנים ולא היה להם ילדים, שכתוב בשו"ע שמותר לגרשה, נעשו מאושרים ושמחים אפי' נשותיהם העקרות הסכימו שינשאו, כדי שהבעל לא ישאר ערירי כמו מת.
נמצא שהמחמיר יותר מדאי עושה צרות צרורות לעם ישראל.
וכן בענין המצה עשירה שהאשכנזים מחמירים שלא לאכול כלל בפסח בגלל שיטת רש"י שיש בזה חשש חמץ ולנו מותר לכתחילה ואין טעם לאסור.
היה חילוני אחד שראה שהם מרויחים כסף במצות העשירות רצה גם להרויח, אמר תביאו לי רב שישגיח וגם אני רוצה להרויח, לא רציתי לתת לו הכשר, אני לא מאמין בו הוא חילוני, הלך עשה בג"ץ אבל אמרתי להם בג"ץ יכול לעשות על הרבנות שעושה איפה ואיפה, אני כבר לא ברבנות יצאתי לפנסיה תעשה מה שאתה רוצה, גם הבג"ץ דחו אותו, אני לא חייב לתת הכשרים, הרבנות לא נותנת לאף אחד, למי שחתמתי בזמנו אני סומך עד היום שהוא בא להתייעץ עמי בכל דבר.
הודעה חשובה
בהכנת מאמרים אלו הושקעו מאמצים רבים, בליקוט החומר, בשיכתוב ההקלטות, בעריכת הדברים ובהדפסתם, והדברים מפורסמים כאן על דעת שלא להעתיק מהם בשום פנים ואופן ללא רשות העורך והמסדר, והעובר על כך גזל בידו, ושארית ישראל לא יעשו עולה
לתגובות hashkafatmaran@gmail.com
ניתן להזמין נושא זה ועוד שלל נושאים מדבריו של מרן מודפסים על גבי חוברות כיס מנוקדות, להנצחה לעילוי נשמה, לרפואה וכדו'. לפרטים באתר.
בהכנת מאמרים אלו הושקעו מאמצים רבים, בליקוט החומר, בשיכתוב ההקלטות, בעריכת הדברים ובהדפסתם, והדברים מפורסמים כאן על דעת שלא להעתיק מהם בשום פנים ואופן ללא רשות העורך והמסדר, והעובר על כך גזל בידו, ושארית ישראל לא יעשו עולה
לתגובות hashkafatmaran@gmail.com
ניתן להזמין נושא זה ועוד שלל נושאים מדבריו של מרן מודפסים על גבי חוברות כיס מנוקדות, להנצחה לעילוי נשמה, לרפואה וכדו'. לפרטים באתר.
[1] מרן זיע"א הוסיף להביא דוגמאות מענייני הפסח, כקניית מצה עבודת יד שנעשתה על ידי יראי שמים המקפידים בכל דיני האפיה, ואין לחוש על ההוצאות הכרוכות בכך, שכן "פסח הוא - לה'", וכל הוצאותיו ישובו אליו בחזרה. וכן בחינוך ילדים ושאר הוצאות מצוה. והסמיך לכך את הפסוק 'כי פועל אדם ישולם לו', פוע"ל ראשי תיבות 'לוו עלי ואני פורע'. וכן במצות צדקה ובפרט בחגים.
