ראה בעריכה שכתבתי. (ואולי עלי על כל פרט שאני מוסיף לכתוב הודעה חדשה?)
לא הבנתי מאיפה מר הוציא:
לא אמרתי זאת, אלא שיש חיוב אבלות ממש על רבו ולא על גדול דור, ואילו על גדול דור אין חיוב אבלות ממש.
שם הוא מביא מהשו״ע סימן תעב שלא יסב בפני גדול הדור בפסח אע״פ שלא למד ממנו כלום. ומינה אתה למד כי מה שנחשב כרבך הוא לענין כבוד ת״ח, וא״כ כמו שלעניין כבוד ת״ח הוא נחשב כרבך, אף מדין אבלות כן. אבל היא גופא למעיין בפנים השו״ע יראה שרבו ממש צריך אבלות ממש ולא מדין כבוד ת״ח, ולפ״ז פשוט לי שאף שגדול הדור צריך להתאבל עליו, אין זה כדין רבו ממש אלא מדין כבוד ת״ח, וכמו שביארתי בארוכה הכא ובנושא השני. ודו״ק.
אני כבר מבולבל מבין שני הנושאים שדיברתי על כך. דייקתי זאת היטב בין מלשון השו״ע, ובין מלשון החזו״ע.
בשו״ע - ברמב כתב שדווקא על רבו צריך להתאבל ולקרוע ובסימן רמה (נראה לי) כותב לעניין קימה שלאו דווקא רבו אלא אפילו גדול הדור, אתה רואה שלמרן השו״ע דווקא רבו ולא גדול הדור, ואילו לגדול הדור יש עניין קימה בלבד.
בחזו״ע - בעמוד קכ כתב שגם על גדול הדור צריך להתאבל בעניין חליצת הנעל ואיסור אכילת בשר ויין, ואילו בעמוד רכו כשכתב לסמוך על הרמ״א לעניין קריעה על רבו, לא אמר שגדול הדור נידון כרבו.
וכעת אין הבדל כלל בין דעת השו״ע לדעת מרן בחזו״ע.
כל השאר שכתבתי זה רק לצורך ההבנה הדינית למה פעם אחת אני דן גדול הדור כדין רבו, וכשאני מגיע לקריעה אני לא.
ואם לכבודו קשה לחתור לסברא שלי, הן מבחינה לימודית והן מבחינה סברתית, כת״ר יכול לא להסכים איתי. אבל עד כאן אף אחד לא הקשה קושיא חמורה שלא ראיתי, ועיינתי בדברים הרבה זמן לפני שכתבתים, ונלענ״ד שלמעיין בדבריי יראה שלא כתבתי דברים מסברת לבי אלא אחרי עיון היטב. ואם לכבודו יש קושיא טובה שיקשה אותה ויראה מקום.
וכפי שכתבתי כבר בנושא אחר, כל דבריי הם רק בדרך לימוד, לא בדרך פסק הלכה.
תקשיב. יש לך טעות ראשונה בכל המהלך. הגינת וורדים וחת"ס ועוד כותבים שכל שהמחלוקת בדבר אחר ולא באבלות לא אומרים הלכה כדברי המיקל. ולכן אינך יכול לתפוס את החולק על תרומת הדשן שהוא מהר"י ברונא. אלא כמו מי שיותר מובהק
דבר שני החילוק שלך בין דאורייתא לדרבנן והלכה כדברי המיקל היה שייך רק , או השו"ע פסק מכח "ספק"! שאז נאמר שבדרבנן הולכים לקולא, אך לא כאשר השו"ע פסק מתורת וודאי, לכן החילוק שלך לא שייך במקרה דנן, ודוגמא לדבר תראה בשו"ת יביע אומר חלק י סימן כו לגבי פלאטה שהיקל בגרמא בלח שנטצנן משום "שכל מה שפסק שו"G בשיח סעיף ד זה משום ספק דוארייתא ממילא בגרמא זה דרבנן" וממילא פה שזה לא מתורת ספק - עיין שם בבית יוסף, לא שייך החילוק שלך
דבר שני החילוק שלך בין דאורייתא לדרבנן והלכה כדברי המיקל היה שייך רק , או השו"ע פסק מכח "ספק"! שאז נאמר שבדרבנן הולכים לקולא, אך לא כאשר השו"ע פסק מתורת וודאי, לכן החילוק שלך לא שייך במקרה דנן, ודוגמא לדבר תראה בשו"ת יביע אומר חלק י סימן כו לגבי פלאטה שהיקל בגרמא בלח שנטצנן משום "שכל מה שפסק שו"G בשיח סעיף ד זה משום ספק דוארייתא ממילא בגרמא זה דרבנן" וממילא פה שזה לא מתורת ספק - עיין שם בבית יוסף, לא שייך החילוק שלך
עברתי על הפסקא הזו מספר פעמים להבין את עומק כבודו, ועדיין לא הצלחתי להבין.
ולא הבנתי איפה תפסתי את החולקת על התרוה״ד ועוד כללים שנראה שכבודו הוציא מהשרוול.
ואולי אחזור שוב פעם בשביל שיהיה מובן - לא כתבתי דבריי על סמך פוסקים כאלו או אחרים אלא בגדר סברא, גדר לימוד. אם לכבודו יש פוסק מובהק שכותב לא כמוני אשמח שתביא את דבריו.
אני רציתי לומר ב׳ תרוצים - א׳ לעניין שגדול הדור חייב באבלות מדין כבוד תורה ולא מדין אבלות כמו רבו מובהק וכו׳, כל האריכות. ב׳ דין קריעה הוא דרבנן ולכן יש להקל כשהוא לא רב מובהק כהרמ״א. ומכבודו נראה שערבב את שני התרוצים.
כבר כתבתי שהדיוק הזה לא מוכרח, אלא בגדר אפשר.
וראה בהודעתו של @הרב שמעון ללוש שאף הסכים לחילוק הזה:
אם יש חיוב לקרוע
בס"ד אדר ב' תשפ"ב הלכות והנהגות לרגל הסתלקותו של מרן שר התורה ר' חיים קנייבסקי זצוק"ל ----------------- מאת הרב גדעון בן משה שליט"א * יעשו קריעה בשעת ההספדים. וגם שמיעה דרך הטלפון והרדיו וכד' מועיל. כיון שתלוי...
forum.moreshet-maran.com
ואחזור ואומר כמו שכתב בעצמו כי כל הדיון הזה הוא בעצם להבין דברי הראשל״צ.
אי אפשר להבין דבר שכת״ר כותב רבע לא מוקלד כהלכה, רבע משליך פוסקים מהאוויר בלי להסביר מה הם אומרים, רבע נכתב בעצבים והשאר נכתב כאילו כולנו פה בורים וכבודו היחיד שיודע ללמוד תורה.
רק בגלל שאני עושה איתכם חסד אני חוזר על הדברים. עיין חוז"ע אבלות חלק א בסוף עמוד חאורן שאם יש מחלוקת בדבר צדדי לא קשור לאבלות כגון המחלוקת של תרומת הדשן ומהרי ברונא כמו מה התנאים לגדול דור וכ' מה שדיברנו בזה אין אנחנו הולכים להקל ממילא לא שייך לומר בזה כדברי המיקל באבל כמו שאמרת לעיל! ודבר שני לרווחתא דמילתא יש אומרים לא אומרים כן בקריעה אבל העיקר כמו שכתבתי בהתחלה ועייםן שם
חדא, מדברי השו״ע ברור מללו שקריעה זה רק על רבו, ואע״פ שאפשר לעשות ״גזרה שווה״ מדיני קימה, בכ״א כשאפשר להסביר חילוק לא חובה לחלוק. ומלבד מה שאני ניסיתי להסביר, כבר הסביר באופן דומה @הרב שמעון ללוש בנושא הבא.
אם יש חיוב לקרוע
בס"ד אדר ב' תשפ"ב הלכות והנהגות לרגל הסתלקותו של מרן שר התורה ר' חיים קנייבסקי זצוק"ל ----------------- מאת הרב גדעון בן משה שליט"א * יעשו קריעה בשעת ההספדים. וגם שמיעה דרך הטלפון והרדיו וכד' מועיל. כיון שתלוי...
forum.moreshet-maran.com
נקודה אחת לי אליך, אתה רצית לחלק בין דאורייתא לדרבנן כמו שכתבת לעיל ואי אפשר להכחיש את זה זה מפורש לעיל! החילוק שלך שמרן יחמיר במצווה של תורה זה רק אם זה היה מספק או שהיה לי סתירה בין אבלות לכבוד ת"ח , אבל מפני שאין סתירה, ובנוסף מרן לא פסק מתורת ספק (שנאמר ממילא בדרבנן יקל) ובנוסף במחלוקת צדדית לא אומרים הלכה כהמיקל באבלות כל חילוק שלך נפל ואיך לך תשובה על זה.
ואם הרב ללוש חושב אחרת אני מכבד זאת , אבל אני את שלי אמרתי והוכחתי בראיות כמבואר לעיל.
אתה אומר להסביר חילוק, אבל למה? וכי יש לך הכרח? הכרח שלך היה דאורייתא דרבנן, אבל דחיתי אותך שפה לא אומרים כמו המיקל אתה מתעלם מהראיה שלי מגינת וורדים
ואם הרב ללוש חושב אחרת אני מכבד זאת , אבל אני את שלי אמרתי והוכחתי בראיות כמבואר לעיל.
אתה אומר להסביר חילוק, אבל למה? וכי יש לך הכרח? הכרח שלך היה דאורייתא דרבנן, אבל דחיתי אותך שפה לא אומרים כמו המיקל אתה מתעלם מהראיה שלי מגינת וורדים
שילה אפרהימי
Well-known member
אתה לא עושה חסד לאף אחד, תגיד תודה שבכלל מתייחסים אליך. לא כך מדברים, קל וחומר לאנשים שיכול להיות שהם חכמים ויודעי תורה עשרות מונים ממך.
אושרי רביב
Well-known member
אני שמעתי שעשה את הסיומים יום לפני פטירתו, י"ד אדר ב.
אושרי רביב
Well-known member
עתה ראיתי שיעור מתוק מדבש על הגאון, ועל דרכיו, ובו מגלה מקצות דרכיו במתיקות נפלאה:
בסיעתא דשמיא
Well-known member
לא עובד
צריך לשלוח לבדיקה בנטפרי.
נושאים דומים בפורום
