• ל"מרכז למורשת מרן" דרוש מפעיל לתכנית על מרן בתלמודי תורה, וכן מפעילה בבתי ספר לבנות. דרישות התפקיד: א. גישה לילדים חובה. ב. כושר רטורי. ג. פנוי/ה בשעות הבוקר לפחות בחלק מימות השבוע. יצירת קשר במייל: office@moreshet-maran.com

מרן שר התורה הגאון רבי חיים קנייבסקי זצוק"ל

פותח הדיון
פותח הדיון
ל

לביא

Active member
פעילות

6%

אֲרִיכוּת יָמִים

24%

לדעתי זה שלנלמד מדין כבוד , זה לא מפריע , שאם כן עושים קריעה מדין כבוד.
דבר שני לא כתוב בשום מקום שרבו מובהק דינו כמו גדול דור לחומרא, זה חידוש שלך. עליך הריאה
דבר שלישי לא התעלמתי מקריעה שהיא דרבנן וכבר אני מכיר את ההוכחה של החזו"G בסימן שמ סעיף ל שקריעה דרגבנן, אין זה מפריע כי גם אם זה כך אז יוצא לנו חיוב "מדרבנן" לקרוע על גדול דור, כי דינו כרב מובהק ולא לחומרא כמו שציינת.
ראה בעריכה שכתבתי. (ואולי עלי על כל פרט שאני מוסיף לכתוב הודעה חדשה?)
עריכה: ואחרי עיון נוסף ראה כי ברמב ס״כה שהבאת מדובר על רבו דווקא ולא אמר גדול הדור. ואילו ברמד ס״י שמדבר בעניין קימה משווה גדול דור לעניין רבו מובהק שחייב לקום מפניו, דבר שלא אמר ברמב. וכל מה דלומד מרן בחזו״ע לגבי גדול הדור שצריך לנהוג כמו כמו רבו מובהק לעניין אבלות הוא דווקא מדין כבוד ת״ח כמבואר בחזו״ע בתשובה למטה. ולפי לשון השו״ע ברמב ״ומתאבל עליו בחליצה וכל דיני אבילות״ דמיירי ברבו דווקא, תלמד שדווקא ברבו מחוייב בדיני אבלות ממש ולכן קורע, אבל בגדול הדור הואיל ודין כבוד ת״ח הוא לא צריך לקרוע, והוא כמבואר.
לא הבנתי מאיפה מר הוציא:
דבר שני לא כתוב בשום מקום שרבו מובהק דינו כמו גדול דור לחומרא
לא אמרתי זאת, אלא שיש חיוב אבלות ממש על רבו ולא על גדול דור, ואילו על גדול דור אין חיוב אבלות ממש.
 

עידן

Member
פעילות

0%

אֲרִיכוּת יָמִים

50%

ראה בעריכה שכתבתי. (ואולי עלי על כל פרט שאני מוסיף לכתוב הודעה חדשה?)

לא הבנתי מאיפה מר הוציא:

לא אמרתי זאת, אלא שיש חיוב אבלות ממש על רבו ולא על גדול דור, ואילו על גדול דור אין חיוב אבלות ממש.
היום עיינתי בעמוד קכ בחוז"ע אבלות חלק א, ואיני מבין מה הנידון מעיקרא, מפורש שהוא משווה את דין ת"ח לאבלות אע"פ שיש 2 תירוצים ויש מהרי"ק שכותב אחרת , א"כ אין מקום כלל לחילוק שכתבת לפי דעתו על כל פנים...
 
פותח הדיון
פותח הדיון
ל

לביא

Active member
פעילות

6%

אֲרִיכוּת יָמִים

24%

היום עיינתי בעמוד קכ בחוז"ע אבלות חלק א, ואיני מבין מה הנידון מעיקרא, מפורש שהוא משווה את דין ת"ח לאבלות אע"פ שיש 2 תירוצים ויש מהרי"ק שכותב אחרת , א"כ אין מקום כלל לחילוק שכתבת לפי דעתו על כל פנים...
שם הוא מביא מהשו״ע סימן תעב שלא יסב בפני גדול הדור בפסח אע״פ שלא למד ממנו כלום. ומינה אתה למד כי מה שנחשב כרבך הוא לענין כבוד ת״ח, וא״כ כמו שלעניין כבוד ת״ח הוא נחשב כרבך, אף מדין אבלות כן. אבל היא גופא למעיין בפנים השו״ע יראה שרבו ממש צריך אבלות ממש ולא מדין כבוד ת״ח, ולפ״ז פשוט לי שאף שגדול הדור צריך להתאבל עליו, אין זה כדין רבו ממש אלא מדין כבוד ת״ח, וכמו שביארתי בארוכה הכא ובנושא השני. ודו״ק.
 

עידן

Member
פעילות

0%

אֲרִיכוּת יָמִים

50%

אתה חולק לא איתי, עם החזו"ע לפי דבריך ההשוואה שלו היא לא נכונה בין אבלות לדין ת"ח , איני מבין מה הוויכוח כתוב כל זה מפורש שם שהוא משווה בין הדברים ולא כמו שחילקת בין דין תורה לדרבנן.
 
פותח הדיון
פותח הדיון
ל

לביא

Active member
פעילות

6%

אֲרִיכוּת יָמִים

24%

אתה חולק לא איתי, עם החזו"ע לפי דבריך ההשוואה שלו היא לא נכונה בין אבלות לדין ת"ח , איני מבין מה הוויכוח כתוב כל זה מפורש שם שהוא משווה בין הדברים ולא כמו שחילקת בין דין תורה לדרבנן.
אני כבר מבולבל מבין שני הנושאים שדיברתי על כך. דייקתי זאת היטב בין מלשון השו״ע, ובין מלשון החזו״ע.
בשו״ע - ברמב כתב שדווקא על רבו צריך להתאבל ולקרוע ובסימן רמה (נראה לי) כותב לעניין קימה שלאו דווקא רבו אלא אפילו גדול הדור, אתה רואה שלמרן השו״ע דווקא רבו ולא גדול הדור, ואילו לגדול הדור יש עניין קימה בלבד.
בחזו״ע - בעמוד קכ כתב שגם על גדול הדור צריך להתאבל בעניין חליצת הנעל ואיסור אכילת בשר ויין, ואילו בעמוד רכו כשכתב לסמוך על הרמ״א לעניין קריעה על רבו, לא אמר שגדול הדור נידון כרבו.
וכעת אין הבדל כלל בין דעת השו״ע לדעת מרן בחזו״ע.
כל השאר שכתבתי זה רק לצורך ההבנה הדינית למה פעם אחת אני דן גדול הדור כדין רבו, וכשאני מגיע לקריעה אני לא.

ואם לכבודו קשה לחתור לסברא שלי, הן מבחינה לימודית והן מבחינה סברתית, כת״ר יכול לא להסכים איתי. אבל עד כאן אף אחד לא הקשה קושיא חמורה שלא ראיתי, ועיינתי בדברים הרבה זמן לפני שכתבתים, ונלענ״ד שלמעיין בדבריי יראה שלא כתבתי דברים מסברת לבי אלא אחרי עיון היטב. ואם לכבודו יש קושיא טובה שיקשה אותה ויראה מקום.
וכפי שכתבתי כבר בנושא אחר, כל דבריי הם רק בדרך לימוד, לא בדרך פסק הלכה.
 

עידן

Member
פעילות

0%

אֲרִיכוּת יָמִים

50%

תקשיב. יש לך טעות ראשונה בכל המהלך. הגינת וורדים וחת"ס ועוד כותבים שכל שהמחלוקת בדבר אחר ולא באבלות לא אומרים הלכה כדברי המיקל. ולכן אינך יכול לתפוס את החולק על תרומת הדשן שהוא מהר"י ברונא. אלא כמו מי שיותר מובהק
דבר שני החילוק שלך בין דאורייתא לדרבנן והלכה כדברי המיקל היה שייך רק , או השו"ע פסק מכח "ספק"! שאז נאמר שבדרבנן הולכים לקולא, אך לא כאשר השו"ע פסק מתורת וודאי, לכן החילוק שלך לא שייך במקרה דנן, ודוגמא לדבר תראה בשו"ת יביע אומר חלק י סימן כו לגבי פלאטה שהיקל בגרמא בלח שנטצנן משום "שכל מה שפסק שו"G בשיח סעיף ד זה משום ספק דוארייתא ממילא בגרמא זה דרבנן" וממילא פה שזה לא מתורת ספק - עיין שם בבית יוסף, לא שייך החילוק שלך
 

עידן

Member
פעילות

0%

אֲרִיכוּת יָמִים

50%

דבר נוסף החזו"ע בכלל לא סותר דבריו, מה שכתב בשם הרמ"א זה לא בא לשלול גדול דור אלא זה כמו רבו מובהק, הוא בא רק לשלול סתם ת"ח שהוש"ע כתב
 
פותח הדיון
פותח הדיון
ל

לביא

Active member
פעילות

6%

אֲרִיכוּת יָמִים

24%

תקשיב. יש לך טעות ראשונה בכל המהלך. הגינת וורדים וחת"ס ועוד כותבים שכל שהמחלוקת בדבר אחר ולא באבלות לא אומרים הלכה כדברי המיקל. ולכן אינך יכול לתפוס את החולק על תרומת הדשן שהוא מהר"י ברונא. אלא כמו מי שיותר מובהק
עברתי על הפסקא הזו מספר פעמים להבין את עומק כבודו, ועדיין לא הצלחתי להבין.
ולא הבנתי איפה תפסתי את החולקת על התרוה״ד ועוד כללים שנראה שכבודו הוציא מהשרוול.

ואולי אחזור שוב פעם בשביל שיהיה מובן - לא כתבתי דבריי על סמך פוסקים כאלו או אחרים אלא בגדר סברא, גדר לימוד. אם לכבודו יש פוסק מובהק שכותב לא כמוני אשמח שתביא את דבריו.
דבר שני החילוק שלך בין דאורייתא לדרבנן והלכה כדברי המיקל היה שייך רק , או השו"ע פסק מכח "ספק"! שאז נאמר שבדרבנן הולכים לקולא וכו׳
אני רציתי לומר ב׳ תרוצים - א׳ לעניין שגדול הדור חייב באבלות מדין כבוד תורה ולא מדין אבלות כמו רבו מובהק וכו׳, כל האריכות. ב׳ דין קריעה הוא דרבנן ולכן יש להקל כשהוא לא רב מובהק כהרמ״א. ומכבודו נראה שערבב את שני התרוצים.
דבר נוסף החזו"ע בכלל לא סותר דבריו, מה שכתב בשם הרמ"א זה לא בא לשלול גדול דור אלא זה כמו רבו מובהק, הוא בא רק לשלול סתם ת"ח שהוש"ע כתב
כבר כתבתי שהדיוק הזה לא מוכרח, אלא בגדר אפשר.

וראה בהודעתו של @הרב שמעון ללוש שאף הסכים לחילוק הזה:
ואתי שפיר שמרן זצ"ל לא כתב בדין קריעה גם על מופלג בדורו רק על רבו, ואילו בחליצת מנעל ואבלות פורתא ובשר ויין דאנינות כתב גם לגבי מופלג בדורו אף שאינו רבו. ואף שאין זה מוכרח בביאור דבריו זצ"ל

ואחזור ואומר כמו שכתב בעצמו כי כל הדיון הזה הוא בעצם להבין דברי הראשל״צ.
 

עידן

Member
פעילות

0%

אֲרִיכוּת יָמִים

50%

אני חולק על כולכם אתם לא מבינים שהמחלוקת היא בדבר צדיי לא אומרים הלכה כדברי המיקל באבלות סתכלו סוף חזון עובדיה חלק א אבלות ולכן כיוון שהתרומת הדשן חולק עם מהרי"ק ומרן פסק בשו"G רמד סעיף יוד י כמו תרומת הדשן מילא אין ן להקל מה אתם לא בימנים?!!?!מבינים?
 
פותח הדיון
פותח הדיון
ל

לביא

Active member
פעילות

6%

אֲרִיכוּת יָמִים

24%

אני חולק על כולכם אתם לא מבינים שהמחלוקת היא בדבר צדיי לא אומרים הלכה כדברי המיקל באבלות סתכלו סוף חזון עובדיה חלק א אבלות ולכן כיוון שהתרומת הדשן חולק עם מהרי"ק ומרן פסק בשו"G רמד סעיף יוד י כמו תרומת הדשן מילא אין ן להקל מה אתם לא בימנים?!!?!מבינים?
אי אפשר להבין דבר שכת״ר כותב רבע לא מוקלד כהלכה, רבע משליך פוסקים מהאוויר בלי להסביר מה הם אומרים, רבע נכתב בעצבים והשאר נכתב כאילו כולנו פה בורים וכבודו היחיד שיודע ללמוד תורה.
 

עידן

Member
פעילות

0%

אֲרִיכוּת יָמִים

50%

רק בגלל שאני עושה איתכם חסד אני חוזר על הדברים. עיין חוז"ע אבלות חלק א בסוף עמוד חאורן שאם יש מחלוקת בדבר צדדי לא קשור לאבלות כגון המחלוקת של תרומת הדשן ומהרי ברונא כמו מה התנאים לגדול דור וכ' מה שדיברנו בזה אין אנחנו הולכים להקל ממילא לא שייך לומר בזה כדברי המיקל באבל כמו שאמרת לעיל! ודבר שני לרווחתא דמילתא יש אומרים לא אומרים כן בקריעה אבל העיקר כמו שכתבתי בהתחלה ועייםן שם
 
פותח הדיון
פותח הדיון
ל

לביא

Active member
פעילות

6%

אֲרִיכוּת יָמִים

24%

רק בגלל שאני עושה איתכם חסד אני חוזר על הדברים. עיין חוז"ע אבלות חלק א בסוף עמוד חאורן שאם יש מחלוקת בדבר צדדי לא קשור לאבלות כגון המחלוקת של תרומת הדשן ומהרי ברונא כמו מה התנאים לגדול דור וכ' מה שדיברנו בזה אין אנחנו הולכים להקל ממילא לא שייך לומר בזה כדברי המיקל באבל כמו שאמרת לעיל! ודבר שני לרווחתא דמילתא יש אומרים לא אומרים כן בקריעה אבל העיקר כמו שכתבתי בהתחלה ועייםן שם
חדא, מדברי השו״ע ברור מללו שקריעה זה רק על רבו, ואע״פ שאפשר לעשות ״גזרה שווה״ מדיני קימה, בכ״א כשאפשר להסביר חילוק לא חובה לחלוק. ומלבד מה שאני ניסיתי להסביר, כבר הסביר באופן דומה @הרב שמעון ללוש בנושא הבא.
ועוד, תודה שכת״ר עושה עימנו הקטנים והפשוטים חסד.
 

עידן

Member
פעילות

0%

אֲרִיכוּת יָמִים

50%

נקודה אחת לי אליך, אתה רצית לחלק בין דאורייתא לדרבנן כמו שכתבת לעיל ואי אפשר להכחיש את זה זה מפורש לעיל! החילוק שלך שמרן יחמיר במצווה של תורה זה רק אם זה היה מספק או שהיה לי סתירה בין אבלות לכבוד ת"ח , אבל מפני שאין סתירה, ובנוסף מרן לא פסק מתורת ספק (שנאמר ממילא בדרבנן יקל) ובנוסף במחלוקת צדדית לא אומרים הלכה כהמיקל באבלות כל חילוק שלך נפל ואיך לך תשובה על זה.
ואם הרב ללוש חושב אחרת אני מכבד זאת , אבל אני את שלי אמרתי והוכחתי בראיות כמבואר לעיל.

אתה אומר להסביר חילוק, אבל למה? וכי יש לך הכרח? הכרח שלך היה דאורייתא דרבנן, אבל דחיתי אותך שפה לא אומרים כמו המיקל אתה מתעלם מהראיה שלי מגינת וורדים
 

שילה אפרהימי

Well-known member
פעילות

2%

אֲרִיכוּת יָמִים

85%

רק בגלל שאני עושה איתכם חסד
אתה לא עושה חסד לאף אחד, תגיד תודה שבכלל מתייחסים אליך. לא כך מדברים, קל וחומר לאנשים שיכול להיות שהם חכמים ויודעי תורה עשרות מונים ממך.
 

יש תקוה

Active member
פעילות

0%

אֲרִיכוּת יָמִים

46%

האם ידוע למישהו אם מרן שה"ת הספיק לסיים את הש"ס בשנה זו? (האם בשנה מעוברת היה מסיים בי"ד אדר ב או בניסן, דידוע דבאדר ב' היה עוסק בהוצאת ספריו)
בתודה מראש
 

אושרי רביב

Well-known member
פעילות

3%

אֲרִיכוּת יָמִים

100%

האם ידוע למישהו אם מרן שה"ת הספיק לסיים את הש"ס בשנה זו? (האם בשנה מעוברת היה מסיים בי"ד אדר ב או בניסן, דידוע דבאדר ב' היה עוסק בהוצאת ספריו)
בתודה מראש
אני שמעתי שעשה את הסיומים יום לפני פטירתו, י"ד אדר ב.
 
חלק עליון