• ל"מרכז למורשת מרן" דרוש מפעיל לתכנית על מרן בתלמודי תורה, וכן מפעילה בבתי ספר לבנות. דרישות התפקיד: א. גישה לילדים חובה. ב. כושר רטורי. ג. פנוי/ה בשעות הבוקר לפחות בחלק מימות השבוע. יצירת קשר במייל: office@moreshet-maran.com

מרן שר התורה הגאון רבי חיים קנייבסקי זצוק"ל

לשמור ולעשות

Active member
פעילות

0%

אֲרִיכוּת יָמִים

58%

ברוך דיין האמת. מי יתן לנו תמורתו. אוי לדור שכך עלתה בימיו. ירחם ה' עלינו.

כל אחד מישראל, אפילו מי שלא למד כלום מהגר"ח קנייבסקי, בשעה ששומע את הבשורה המרה על פטירתו, חייב לקרוע את בגדו עד שיגלה את לבו, וכדין הקורע על אביו או רבו המובהק. וגם מי שלא קרע מיד בשעת שמועה או הקבורה, קורע עליו לעולם, וטוב שיזדמן בהספדו של אותו צדיק ויקרע בשעת חימום (ש"ע שמ סעיף ז, ח. חזו"ע אבלות עמ' רכז).
ולענין ברכת "ברוך דיין האמת", צריך לברך בשם ומלכות בשעת השמועה, או לפחות ביום הקבורה. אך מי שלא בירך בשעת השמועה ולא בשעת הקבורה, לא יברך לאחר מכן, אלא יקרע בלא ברכה (ש"ע או"ח סי' רכב סעיף ב. מ"ב סק"ח. חזו"ע אבלות ח"א עמ' רכז).
ומכל מקום, אין צריך לקרוע את כל בגדיו ממש, כיון שאת המעיל העליון אין צריך לקרוע, שהוא נעשה לכבוד, ואת הגופיה אין צריך לקרוע כיון שהיא נועדה רק לספוג את הזיעה, ואינה בגד חשוב. והטלית קטן הוא בגד של מצוה, והסוודר הוא בגד שנועד להגן מהקור ואינו צריך לקורעו. ורק אם לבוש כמה חולצות צריך לקרוע את כולן (חזו"ע אבלות ח"א עמ' רל).
ולפי המבואר שדינו של הגר"ח כדין רבו המובהק, יש לנהוג עליו גם כן דין אנינות לענין שאסור בבשר ויין עד לאחר הקבורה. ומתאבל עליו יום אחד בחליצת המנעל ושאר דיני אבלות, ומקצת היום ככולו (ש"ע יו"ד סי' רמב סעיף כה, וסי' שעד סעיף י, וט"ז שם סק"ה. חזו"ע אבלות ח"א עמ' קכ. וכל הנ"ל עפ שו"ת אבי בעזרי יו"ד סי' סא).
 

נתנאל קנתן

Active member
פעילות

1%

אֲרִיכוּת יָמִים

77%

"ברוך דיין האמת", צריך לברך בשם ומלכות בשעת השמועה, או לפחות ביום הקבורה.
גם אני ראיתי כך בשות אבי בעזרי של הר"י לוי אך מעניין מאיפה הוציא זאת?
אני בירכתי על מרן זיע"א ואמרו לי אח"כ שנראה שברכתי לבטלה לכן כבר אח"כ לא בירכתי...
 

שילה אפרהימי

Well-known member
פעילות

2%

אֲרִיכוּת יָמִים

85%

ברוך דיין האמת.

כמה שאלות שנתעוררו לי בעניין:
א - כתוב שמי שנפטר 30 יום לפני הרגל אין עושים לו מספד כיון שהמת לא משתכח ל' יום. האם זה נאמר בחכם? והאם זה נאמר בהספד בשעת ההלויה או בהספד בזמן אחר.
ב - האם היו צריכים להפסיק את שמחת הפורים. ואם כן - האם היה צריך להודיע למי שעוד לו נודע לו שיפסיק.

ג -
ולענין ברכת "ברוך דיין האמת", צריך לברך בשם ומלכות בשעת השמועה, או לפחות ביום הקבורה
גם אני ראיתי כך בשות אבי בעזרי של הר"י לוי אך מעניין מאיפה הוציא זאת?
אני בירכתי על מרן זיע"א ואמרו לי אח"כ שנראה שברכתי לבטלה לכן כבר אח"כ לא בירכתי...
אם זה לא שמועה רעה, מה נקרא שמועה רעה???
גם אני שמעתי שאין לברך, ולעניין שמועה רעה - כמדומני שמיירי בדבר שבממונו או בגופו (והשאלה האם חכם נחשב שכזה).

יתכן שמרן הראש"ל ידבר על זה היום.

ואם לא, אולי @הרב שמעון ללוש יאמר לנו מה לעשות.
 

יושב אוהלים

Member
פעילות

0%

אֲרִיכוּת יָמִים

10%

גם אני שמעתי שאין לברך, ולעניין שמועה רעה - כמדומני שמיירי בדבר שבממונו או בגופו.
חיי אדם חלק א כלל סג סעיף יב
על שמועות רעות, מברך "ברוך דיין האמת". ודוקא כשמצטער על אותה שמועה. וראוי לברך על אדם תלמיד חכם שמת, וראוי להצטער ולבכות ולברך בשם ומלכות.
 

יושב אוהלים

Member
פעילות

0%

אֲרִיכוּת יָמִים

10%

מלשונו משמע שזה רק ראוי, ולא וודאי שחייב, ואנו לא מברכים על דבר שלא חייב לברכו.
ברכה לבטלה זה לא. גם שהחיינו זה רשות, ואעפ"כ מברכים. אין לחלוק על דברי החי"א ללא ראיה. אם כותב שראוי לברך, אז אכן ראוי לעשות כן ולא להתחכם.
 

שילה אפרהימי

Well-known member
פעילות

2%

אֲרִיכוּת יָמִים

85%

ברכה לבטלה זה לא. גם שהחיינו זה רשות, ואעפ"כ מברכים. אין לחלוק על דברי החי"א ללא ראיה. אם כותב שראוי לברך, אז אכן ראוי לעשות כן ולא להתחכם.
לא הכרעתי, רק אמרתי שיש פעמים שאומרים לא לברך על דברים שפוסקים אשכנזים אומרים עליהם שראוי לברך כיון שהם נוטים להקל בזה יותר.
 

איש תם

Well-known member
פעילות

0%

אֲרִיכוּת יָמִים

13%

א - כתוב שמי שנפטר 30 יום לפני הרגל אין עושים לו מספד כיון שהמת לא משתכח ל' יום. האם זה נאמר בחכם? והאם זה נאמר בהספד בשעת ההלויה או בהספד בזמן אחר.
כתוב להדיא "שנפטר לפני ה30 יום" והיינו בהספד שלא בשעת לויה. ונאמר גם בחכם כמבואר במשנ"ב שם.
 

יושב אוהלים

Member
פעילות

0%

אֲרִיכוּת יָמִים

10%

רק אמרתי שיש פעמים שאומרים לא לברך על דברים שפוסקים אשכנזים אומרים עליהם שראוי לברך כיון שהם נוטים להקל בזה יותר.
יוסף אומץ חלק א דיני שהחיינו סימן תל
הברכה של דיין אמת, נראה לי אחרי שלא מצאנו אותה בכל הפוסקים רק גבי מת אביו, לכן אין לאומרה בשם ומלכות רק על קרוביו שחייב להתאבל עליהם או אדם גדול שחייבין כל ישראל לבכותו. אף על פי שמשמעות העמק ברכה דף כ"ב אינו כן, מה שכתבתי נראה לי פשוט, והממעט בברכות לא הפסיד ע"כ.
הרי שיש צד שמברכים על כל שמועה רעה אף שאינו אדם גדול, וכך דעת העמק ברכה, ואכן בזה חשש היוסף אומץ למעט בברכות, אולם אדם גדול דינו כאביו ואמו ואין בזה שום חשש סב"ל.
 

ראובן יוסף מיארה

Active member
פעילות

6%

אֲרִיכוּת יָמִים

15%

מרן הראש"ל הורה לרבני בית ההוראה שאין לברך בשו"מ דיין האמת, ולגבי חיוב קריעה רק מי שמרגיש בו כרבו המובהק חייב לקרוע, ומי שלא מרגיש בו כך אף שמצווה איכא חיוב ליכא.
 

ראובן יוסף מיארה

Active member
פעילות

6%

אֲרִיכוּת יָמִים

15%

פותח הדיון
פותח הדיון
ל

לביא

Active member
פעילות

6%

אֲרִיכוּת יָמִים

24%

חיי אדם חלק א כלל סג סעיף יב
על שמועות רעות, מברך "ברוך דיין האמת". ודוקא כשמצטער על אותה שמועה. וראוי לברך על אדם תלמיד חכם שמת, וראוי להצטער ולבכות ולברך בשם ומלכות.
אולי שייך בזה הכלל שלא מדקדקים באחרונים, אבל לכאורה הוא כתב פה פעמיים ׳ראוי׳, פעם אחת שראוי לברך , ודהיינו בלי שם ומלכות. ושוב פעם ׳וראוי להצטער ולבכות ולברך בשם ומלכות׳, ולמה לא כללם בחדא. אלא נראה שגם לחיי״א לא פשוט כל כך שיש לברך בשם ומלכות אלא רק ראוי. (לכאורה)
 
חלק עליון