גם אני ראיתי כך בשות אבי בעזרי של הר"י לוי אך מעניין מאיפה הוציא זאת?"ברוך דיין האמת", צריך לברך בשם ומלכות בשעת השמועה, או לפחות ביום הקבורה.
אם זה לא שמועה רעה, מה נקרא שמועה רעה???אני בירכתי על מרן זיע"א ואמרו לי אח"כ שנראה שברכתי לבטלה לכן כבר אח"כ לא בירכתי..
ולענין ברכת "ברוך דיין האמת", צריך לברך בשם ומלכות בשעת השמועה, או לפחות ביום הקבורה
גם אני ראיתי כך בשות אבי בעזרי של הר"י לוי אך מעניין מאיפה הוציא זאת?
אני בירכתי על מרן זיע"א ואמרו לי אח"כ שנראה שברכתי לבטלה לכן כבר אח"כ לא בירכתי...
גם אני שמעתי שאין לברך, ולעניין שמועה רעה - כמדומני שמיירי בדבר שבממונו או בגופו (והשאלה האם חכם נחשב שכזה).אם זה לא שמועה רעה, מה נקרא שמועה רעה???
חיי אדם חלק א כלל סג סעיף יבגם אני שמעתי שאין לברך, ולעניין שמועה רעה - כמדומני שמיירי בדבר שבממונו או בגופו.
מלשונו משמע שזה רק ראוי, ולא וודאי שחייב, ואנו לא מברכים על דבר שלא חייב לברכו.וראוי לברך על אדם תלמיד חכם שמת, וראוי להצטער ולבכות ולברך בשם ומלכות.
ברכה לבטלה זה לא. גם שהחיינו זה רשות, ואעפ"כ מברכים. אין לחלוק על דברי החי"א ללא ראיה. אם כותב שראוי לברך, אז אכן ראוי לעשות כן ולא להתחכם.מלשונו משמע שזה רק ראוי, ולא וודאי שחייב, ואנו לא מברכים על דבר שלא חייב לברכו.
לא הכרעתי, רק אמרתי שיש פעמים שאומרים לא לברך על דברים שפוסקים אשכנזים אומרים עליהם שראוי לברך כיון שהם נוטים להקל בזה יותר.ברכה לבטלה זה לא. גם שהחיינו זה רשות, ואעפ"כ מברכים. אין לחלוק על דברי החי"א ללא ראיה. אם כותב שראוי לברך, אז אכן ראוי לעשות כן ולא להתחכם.
כתוב להדיא "שנפטר לפני ה30 יום" והיינו בהספד שלא בשעת לויה. ונאמר גם בחכם כמבואר במשנ"ב שם.א - כתוב שמי שנפטר 30 יום לפני הרגל אין עושים לו מספד כיון שהמת לא משתכח ל' יום. האם זה נאמר בחכם? והאם זה נאמר בהספד בשעת ההלויה או בהספד בזמן אחר.
יוסף אומץ חלק א דיני שהחיינו סימן תלרק אמרתי שיש פעמים שאומרים לא לברך על דברים שפוסקים אשכנזים אומרים עליהם שראוי לברך כיון שהם נוטים להקל בזה יותר.
מרן זיע"א נקט לא כןברכה לבטלה זה לא. גם שהחיינו זה רשות, ואעפ"כ מברכים
הרי אתה גופיה הבאת מהיוסף אומץ:אולם אדם גדול דינו כאביו ואמו ואין בזה שום חשש סב"ל.
אז לנו יש לחוש לסב"לאף על פי שמשמעות העמק ברכה דף כ"ב אינו כן,
אולי שייך בזה הכלל שלא מדקדקים באחרונים, אבל לכאורה הוא כתב פה פעמיים ׳ראוי׳, פעם אחת שראוי לברך , ודהיינו בלי שם ומלכות. ושוב פעם ׳וראוי להצטער ולבכות ולברך בשם ומלכות׳, ולמה לא כללם בחדא. אלא נראה שגם לחיי״א לא פשוט כל כך שיש לברך בשם ומלכות אלא רק ראוי. (לכאורה)חיי אדם חלק א כלל סג סעיף יב
על שמועות רעות, מברך "ברוך דיין האמת". ודוקא כשמצטער על אותה שמועה. וראוי לברך על אדם תלמיד חכם שמת, וראוי להצטער ולבכות ולברך בשם ומלכות.