נדר שלא לשתות יין

[יצחק א.]

שלום לכבוד הרבנים

מעשה שהיה באדם שהיה רגיל לשתות יין בשבת בלילה עד שיום אחד זה הביא אותו לידי כעס ואז הוא אמר "אני נודר שלא לשתות יין יותר" זה היה לפני כמה שנים

א.לגבי קידוש הוא היה עושה מאז על מיץ ענבים האם זה נקרא שהפר את הנדר?

ב.לגבי בשר ששמו בו יין האם זה גם בכלל הנדר?

ג.מרן בהליכות עולם ח"ח עמוד מ"ה כותב שלשון כזו אינה נדר מעיקר הדין אלא שצריך התרה שלא יבואו לזלזל בנדרים א"כ במידה והמיץ ענבים נחשב יין מה שלא ככ נראה לעניו"ד כיון שמרן בשות חזו"ע לכאורה נוקט לשון חמר מדינה או כיין מזוג בכ"א האם עבר על נדר ממש או שאין זה בכלל נדר גמור?

 

[הרב שמעון ללוש]

ב"ה
שלום וברכה,

זו מסוג השאלות שבשביל להשיב עליהן צריך לברר בשיחה עם הנודר כמה פרטים איך בדיוק היה ומה בדיוק התכוין,
אולם בעיקרון נראה שלגבי קידוש ושאר דברים הצריכים יין, אע"פ שמיץ ענבים מבחינה הלכתית נידון כיין, שיש במינו שהוא משכר (כמבואר בשו"ת חזו"ע עמ' צט), אבל לגבי נדרים שהולכים אחר דעת בני אדם נראה שבודאי היתה כוונתו למה ששותי היין קוראים יין, דהיינו ליין שמביא לשיכרות, ולא למיץ ענבים או תפוזים, ולכן אדעתא דמיץ ענבים לא נדר. ועוד שעל דעת שלא יוכל לעשות עוד קידוש בעצמו על יין לא נדר.
ולגבי בשר שנתנו בו יין ואינו ניכר במראיתו רק לכל היותר משביח את הטעם, נראה להקל במקרה זה שאמר בלשון שמעיקר הדין אינו נדר (כפי שהביא כבודו מהליכות עולם ח"ח עמ' מה).

בברכה רבה

 

[הרב שמעון ללוש]

ב"ה
ויש להוסיף, שמן הראוי לעשות התרת נדרים בכל אופן על מנת שמכאן ולהבא יעשה קידוש במיץ ענבים לכתחילה ללא חשש.