קריאה במשנה נדרים - מי שהוגה בפיו לשון נדר

[מאיר אברהם]

שלום רב,
אתמול קראתי את המשניות הראשונות במסכת נדרים, כך שהגיתי את מה שכתוב שם בלשונו ,ללא שינוי.
בזמן הקריאה הייתי לבד בחדרי ולא היה מולי אף אדם. אף על פי כן, כאשר הגיתי את השורה ממשנה א פרק א: "מורחקני ממך, שאיני אוכל לך" נדדו מחשבותיי וחשבתי על אמא שלי. וכן לאחר מכן גם הגיתי את הכתוב "מנודה אני לך" וגם את מה שכתוב במשנה ג פרק א: "האומר לא חולין לא אוכל לך, לא כשר ולא דכי..." וכדומה.

האם אני צריך התרה, אפילו לחומרה? אציין שלא הגיתי את שמה והיא כאמור לא הייתה נוכחת לידי, לא הייתה למולי ולא משעה את דבריי.

 

[הרב שלמה דנינו]

אין צורך במאומה
דברים שבלב אינם דברים, ומכיון שזה אף היה בצורת לימוד לא צריך לחוש לכלום

 

[מאיר אברהם]

אף על פי שבשעה שהגיתי את המילה "לך" , עם קמץ נקוד על האות ל', חשבתי במחשבה על אמי, אין לחוש?

וכן, במשנה ב פרק ב אם הגיתי " קונם סוכה *שהוא* עושה, לולב *שהוא* נוטל" , ולא חשבתי על אף אדם בשעה שהגיתי את המילה הוא, זה היה אך ורק לצורך הגיית המשנה באופן של שינון ולימוד- אין לחוש לצורך התרת נדרים?

 

[הרב שמעון ללוש]

ב"ה
צדיק! כבוד הרב הגאון השיב לך תשובה מלאה, ואחרי תשובתו אין לך לחוש לכלום, ודבר שפתיים אך למחסור.
תמשיך ללמוד ללא שום חשש, והכל יבא על מקומו בשלום.

כל עוד שלא תתכוין למטרת נדר, שלא בשעת לימוד כלל, וכל דיבורך יהיה שלם לשם נדר, ותנדור דברים מפורשים, כל עוד לא תעשה כך, אין זה נחשב נדר, ואינך צריך התרה. אבל אני מייעץ לך, שלעולם לא תנדור בכוונה גמורה של נדר, כי זה לא טוב בכלל לאנשים כמותנו בדור הזה.

חיילך לאורייתא,
וכל טוב