נושא מרתק, אך דורש זהירות

[ע"ה ס"ט]

תיארתי לעצמי שזו תהיה התשובה. אבל אני התכוונתי לשאיפה, הוא מראש שאף להכריע ולא לסמוך על אף אחד.

פשוט שזו שאיפתינו.

 

[חיים ב.]

וגם מה שאתה כותב חלק, אתה מתכוון הורה לרבים בספרו חזון עובדיה וכדו'. אבל אני דיברתי על להורות לעצמו.

 

[לביא]

לא הבנת את דבריו. כוונתו היא שתכריע בעצמך, ורק אם הסתפקת - תשאל רב.

ואני לא הבנתי איך אתה דוחס כזה פירוש בדברי הרע״ב, איפה זה כתוב בו?
אם הציטוט שהבאת: ״אם בא לפניך דין ונסתפקת בו, עשה לך רב״ הוא מילה מילה בדיוק, זה לא נאמר.

ובכלל, מה זה ״שתכריע בעצמך, ורק אם הסתפקת וכו׳״?
אם אני מכריע בעצמי, למה שאסתפק? אם יש לי ספק כמי להכריע?
מי שהגיע להוראה אמור וצריך להיות לו היכולת לדעת כמי להכריע.

אתה יכול לסמוך עליו, ולהישאר עם הארץ.

אתה מבין שיש הבדל ברור בין ״דרך פסיקה״ לבין ״על מי לסמוך״?
גם אם אכתוב חיבור שלם על פסקים, לא בטוח לי שאני אסמוך על עצמי. מי אמר לי שמה שאני פוסק הוא נכון?ֿ

ומצד שני אתה יכול גם להיות הרב עובדיה... אז אם תרצה להיות הרב עובדיה, כדאי שתתנהג כמוהו. הוא לא סמך על הבא"ח או כל גדול אחר שיחליט בשבילו.

אבל מרן לא סמך על עצמו, ובכ״ז הלך ושאל את הרב עזרא עטייא זצוק״ל על כל תשובה שכתב, אם כתב אותה כדבעי והסיק נכון להלכה.

תיארתי לעצמי שזו תהיה התשובה. אבל אני התכוונתי לשאיפה, הוא מראש שאף להכריע ולא לסמוך על אף אחד.

אז על מי הוא סמך בהלכה לפני שנעשה לעמוד הוראה?

 

[חיים ב.]

ואני לא הבנתי איך אתה דוחס כזה פירוש בדברי הרע״ב, איפה זה כתוב בו?
אם הציטוט שהבאת: ״אם בא לפניך דין ונסתפקת בו, עשה לך רב״ הוא מילה מילה בדיוק, זה לא נאמר.

זה לשונו: "אם בא דין לפניך ונסתפקת בו, עשה לך רב, והסתלק מן הספק. ולא תפסוק עליו אתה לבדו".

זאת אומרת שאם למדת את הסוגיה וברור לך שהצדק עם גאון פלוני, אין צורך ללכת לרב שיכריע.

הגר"ע יוסף (כמיטב זכרוני) הראה להגר"ע עטיה את תשובותיו לפני פרסומם, זה ענין אחר לגמרי.

 

[חיים ב.]

על מי הוא סמך בהלכה לפני שנעשה לעמוד הוראה?

כמו שאמר הגר"מ לוי, נשים וקטנים הולכים אחר פוסק מסויים תמיד. וכך עשה מן הסתם, עד שגדל והפך לבן תורה שביכולתו לעיין בפוסקים.

 

[בנימין לוריא]

זאת אומרת שאם למדת את הסוגיה וברור לך שהצדק עם גאון פלוני, אין צורך ללכת לרב שיכריע.

אא"כ ידוע לך על מקור נוסף שנעלם מעיניך ומחמת אותו מקור הדין משתנה.
ומחמת שאין ידוע בפנינו כל המקורות, אנו יכולים ללמוד את הסוגיא ולפסוק לבד בלי ללכת לרב שיכריע. אא"כ כבר יש מי שהביא בפנינו את אותו מקור שמחמתו משתנה הדין, ולכן אנחנו פותחים לראות את דברי מרן זצ"ל.
ואם יצא לך אחרת ממנו, בד"כ זה לא מחמת שהוא לא עיין כראוי, אלא שנעלם ממך דבר מסויים וכד', וממילא בכה"ג לא שייך לומר ש"למדת את הסוגיא וברור לך שהצדק עם פלוני".
ומי מאיתנו לא רוצה לדעת את הדין לאמיתה?!
אם למדתי ויצא לי משהו, וע"פ עיקרי ההלכה אני יכול לפסוק כן, ומישהו בא אליי ואומר לי שהוא מצא כמה ראשונים שכותבים במפורש אחרת וכו' וע"פ זה הדין צריך להיות שונה, וכי אני אאטום את אזניי כדי לא לשמוע את זה, כי סו"ס אני יכול לפסוק ע"פ מה שעלה בידי?! בוודאי שאני ארצה לדעת את הדין האמיתי, ואם יש מישהו (מרן זצ"ל) שעשה לי את העבודה הזו והביא לי את הדעות שאיני יודע והם משנים את הדין, בוודאי שאלך על פיו.

 

[לביא]

זה לשונו: "אם בא דין לפניך ונסתפקת בו, עשה לך רב, והסתלק מן הספק. ולא תפסוק עליו אתה לבדו".

זאת אומרת שאם למדת את הסוגיה וברור לך שהצדק עם גאון פלוני, אין צורך ללכת לרב שיכריע.

דווקא מסוף דבריו ״ולא תפסוק עליו אתה לבדו״ בא לומר ההיפך מדבריך במחילה, שאפילו אם יש לך צד להכריע את הספק ולפסוק, עשה שאלת רב.
והיא גופא לזה הוא בא לאפוקי, שלא תאמר שרק במקרה של ספק תעשה שאלת רב, אלא גם אם ברור לך איך להכריע, אל תכריע בעצמך. ורק אם אין לך ספק על עצם הדין, אין צורך לשאלת רב. וההבדל ברור לענ״ד.

 

[חיים ב.]

ספק פירושו שאין בידך אין להכריע, ואתה מנסה לחינם לעקם את הפשט.

 

[חיים ב.]

ואם יצא לך אחרת ממנו, בד"כ זה לא מחמת שהוא לא עיין כראוי, אלא שנעלם ממך דבר מסויים וכד', וממילא בכה"ג לא שייך לומר ש"למדת את הסוגיא וברור לך שהצדק עם פלוני".

מרן היה גאון הגאונים ואין ספר שנעלם מעיניו, ובוודאי עיין כראוי, ובוודאי שאנחנו קטנים מאוד מאוד לעומתו, ועם כל זה הגישה הזאת פסולה. ולכן ציטטתי לעיל את העין יצחק שליט"א שהביא מספר זכרון יהודה לבנו של הרא"ש, ע"ש. וגם על ראשונים כמלאכים חלקו הבאים אחריהם, וגם בין תנאים ואמוראים יש מחלוקות.

 

[ע"ה ס"ט]

מרן היה גאון הגאונים ואין ספר שנעלם מעיניו, ובוודאי עיין כראוי, ובוודאי שאנחנו קטנים מאוד מאוד לעומתו, ועם כל זה הגישה הזאת פסולה. ולכן ציטטתי לעיל את העין יצחק שליט"א שהביא מספר זכרון יהודה לבנו של הרא"ש, ע"ש. וגם על ראשונים כמלאכים חלקו הבאים אחריהם, וגם בין תנאים ואמוראים יש מחלוקות.

כבר כתבתי לך שמדבריהם מוכח להיפך, שרק בהגיע להוראה יכול לעשות זאת.

 

[לביא]

ספק פירושו שאין בידך אין להכריע, ואתה מנסה לחינם לעקם את הפשט.

דווקא כעת כשהבאת את דבריו של הרע״ב במלואם, זה נכנס מצוין בדבריו.
״ולא תפסוק עליו אתה לבדו״ - מה המילים האלו אומרות? הרי אם יש לך ספק ואין לך איך להכריע, למה רע״ב כתב זאת? אלא ודאי שאם יש לך ספק, ויש לך דרך לפשוט אותו, עדיין תעשה שאלת רב.

 

[חיים ב.]

שלא יפסוק לבדו במה שהוא מסתפק, ונחש ינחש. אלא ישאל רב.

 

[לביא]

שלא יפסוק לבדו במה שהוא מסתפק, ונחש ינחש. אלא ישאל רב.

וכי רבן גמליאל ידבר על שוטים שכאלו שמנחשים הלכות ?

 

[חיים ב.]

כתבתי בדרך הלצה "ונחש ינחש". כוונתי היתה שיפסוק כפי נטיית לבו, למרות שהוא מסתפק ולא ברור לו.

 

[לביא]

כתבתי בדרך הלצה "ונחש ינחש". כוונתי היתה שיפסוק כפי נטיית לבו, למרות שהוא מסתפק ולא ברור לו.

לא ברור לי מספיק. אז נשאיר זאת בצ״ע.

 

[בנימין לוריא]

קונטרס נר חנוכה לבחורי ישיבות מהדורת תשפ''א ובסופו קונטרס ברכת נר יום כיפורים

שינויים במהדורה הנוכחית: מכתב נוסף בתחילת החוברת מאחד מתלמידי מרן שליט"א שינויים ושיפורים בגוף קונטרס נר חנוכה. קונטרס נר יום כפור. * מצורף כאן הקובץ המתוקן

forum.moreshet-maran.com