ואני לא הבנתי איך אתה דוחס כזה פירוש בדברי הרע״ב, איפה זה כתוב בו?לא הבנת את דבריו. כוונתו היא שתכריע בעצמך, ורק אם הסתפקת - תשאל רב.
אתה מבין שיש הבדל ברור בין ״דרך פסיקה״ לבין ״על מי לסמוך״?אתה יכול לסמוך עליו, ולהישאר עם הארץ.
אבל מרן לא סמך על עצמו, ובכ״ז הלך ושאל את הרב עזרא עטייא זצוק״ל על כל תשובה שכתב, אם כתב אותה כדבעי והסיק נכון להלכה.ומצד שני אתה יכול גם להיות הרב עובדיה... אז אם תרצה להיות הרב עובדיה, כדאי שתתנהג כמוהו. הוא לא סמך על הבא"ח או כל גדול אחר שיחליט בשבילו.
אז על מי הוא סמך בהלכה לפני שנעשה לעמוד הוראה?תיארתי לעצמי שזו תהיה התשובה. אבל אני התכוונתי לשאיפה, הוא מראש שאף להכריע ולא לסמוך על אף אחד.
ואני לא הבנתי איך אתה דוחס כזה פירוש בדברי הרע״ב, איפה זה כתוב בו?
אם הציטוט שהבאת: ״אם בא לפניך דין ונסתפקת בו, עשה לך רב״ הוא מילה מילה בדיוק, זה לא נאמר.
על מי הוא סמך בהלכה לפני שנעשה לעמוד הוראה?
אא"כ ידוע לך על מקור נוסף שנעלם מעיניך ומחמת אותו מקור הדין משתנה.זאת אומרת שאם למדת את הסוגיה וברור לך שהצדק עם גאון פלוני, אין צורך ללכת לרב שיכריע.
דווקא מסוף דבריו ״ולא תפסוק עליו אתה לבדו״ בא לומר ההיפך מדבריך במחילה, שאפילו אם יש לך צד להכריע את הספק ולפסוק, עשה שאלת רב.זה לשונו: "אם בא דין לפניך ונסתפקת בו, עשה לך רב, והסתלק מן הספק. ולא תפסוק עליו אתה לבדו".
זאת אומרת שאם למדת את הסוגיה וברור לך שהצדק עם גאון פלוני, אין צורך ללכת לרב שיכריע.
ואם יצא לך אחרת ממנו, בד"כ זה לא מחמת שהוא לא עיין כראוי, אלא שנעלם ממך דבר מסויים וכד', וממילא בכה"ג לא שייך לומר ש"למדת את הסוגיא וברור לך שהצדק עם פלוני".
כבר כתבתי לך שמדבריהם מוכח להיפך, שרק בהגיע להוראה יכול לעשות זאת.מרן היה גאון הגאונים ואין ספר שנעלם מעיניו, ובוודאי עיין כראוי, ובוודאי שאנחנו קטנים מאוד מאוד לעומתו, ועם כל זה הגישה הזאת פסולה. ולכן ציטטתי לעיל את העין יצחק שליט"א שהביא מספר זכרון יהודה לבנו של הרא"ש, ע"ש. וגם על ראשונים כמלאכים חלקו הבאים אחריהם, וגם בין תנאים ואמוראים יש מחלוקות.
דווקא כעת כשהבאת את דבריו של הרע״ב במלואם, זה נכנס מצוין בדבריו.ספק פירושו שאין בידך אין להכריע, ואתה מנסה לחינם לעקם את הפשט.
וכי רבן גמליאל ידבר על שוטים שכאלו שמנחשים הלכות ?שלא יפסוק לבדו במה שהוא מסתפק, ונחש ינחש. אלא ישאל רב.
לא ברור לי מספיק. אז נשאיר זאת בצ״ע.כתבתי בדרך הלצה "ונחש ינחש". כוונתי היתה שיפסוק כפי נטיית לבו, למרות שהוא מסתפק ולא ברור לו.
אולי בגלללהכריז "ועשית ככל אשר יורוך" ולחייב להצביע כמו מרן,
לכן הם אומרים א"זהולכים אחרי מרן רק ב'השקפה' אבל לא בהלכה