נטילת ידיים שחרית לקטנים

[אהרן לוי]

שלום רב,

הנה ידוע כמה מעלות טובות למי שנזהר ליטול ידיהם של בניו ובנותיו גם כשהם קטנים וקטני קטנים, ובמיוחד שזה מזכה אותם לטהרת הנפש. ונפשי בשאלתי עד היכן יש להקפיד בפרטים שבזה. שהרי מי שנגע בידיו של חבירו שעדיין לא נטל ידיו שחרית, עליו ליטול עוד הפעם את ידיו, וכן, אין נוטלים ידיים ממי שעדיין לא נטל ידיו שחרית, וא"כ האם נאמר כן גם לגבי הקטנים שבדרך כלל מאד קשה לכווין את ידיהם כדבעי ללא נגיעה בידיהם, וגם אם נזהר כפי יכולתו שלא לגעת, בכל זאת לפעמים התינוק זז ונוגע לו בידיו, האם יצטרך הגדול ליטול ידיו ורק לאחר מכן יטול ידי בנו. ועוד, לאחר שנטל ידי בנו, קורה שהילד רץ אצל אחיו שעדיין לא נטל ידיו, ונוגע לו בידיו, האם הראשון יצטרך ליטול ידיו שוב?

יורנו המורה ושכמ"ה.

 

[הרב שמעון ללוש]

ב"ה
שלום וברכה,
במענה לשאלתו בענין נגיעה קודם נט"י שחרית בידיהם של ילדים, הנני להשיב בס"ד.
הנה למעשה, גם גדול שנטל ידיו שחרית ונגע בידיו של קטן שהגיע לחינוך ולא נטל ידיו שחרית, צריך לחזור וליטול ידיו.
אלא שככלל יש לדעת, שכאשר נטל אדם ידיו שחרית, אף שנגע אח"כ בידיו של מי שלא נטל שחרית, ונעשה צריך ליטול שוב, מ"מ אין על ידיו חומרת מי שלא נטל ידיו שחרית, שהרי חז"ל פירשו בלשונם שלא ליטול ממי "שלא נטל ידיו שחרית", יצא זה שכבר נטל אלא שנטמא אח"כ ואינו בחומרת רוח מסאבה הבאה לו בשעת שינה ע"י טעם מיתה. ולכן במקום הצורך יכול אף קודם שיטול שוב ידיו, ליטול ידיים שחרית לאדם אחר או לילדיו הקטנים, ורק מהיות טוב אם הוא בנקל, ראוי שיטול קודם ע"מ לקיים מה שנאמר "והזה הטהור על הטמא" על הצד היותר טוב ומובחר. וכ"ש לפמ"ש האליה רבה סי' ד (סק"ו, על הש"ע סעיף יא), דכל שהוא לצורך נטילה אינו מעכב מה שידיים טמאות משרתות לטהרה, ע"ש.
וכן, אם קודם שיטול שוב, יגע בו אדם אחר, לא יצטרך זה האחר ליטול ידיו, כי כאמור אף שצריך נטילה מחמת שנגע בתחילה בידיו של מי שלא נטל, מ"מ אין על ידיו חומרת מי שלא נטל ידיו שחרית, אלא רק צורך נקודתי ליטול ידיו, והרי הוא כמבואר. והרי עיקר דין זה שהנוגע צריך ליטול שוב הוא חידוש שביאר לנו הגר"ח פלאג'י בשו"ת לב חיים ח"א (סי' סה) ע"פ הזוה"ק, וכמו שהביא מרן רבנו הגדול זיע"א בשו"ת יביע אומר ח"ט (סי' קח אות טז), ע"ש, ואין לך בו אלא חידושו. וכ"ש לפי מה שסיים שם הגאון לב חיים בזה"ל: ואע"פ שאין ראיה ברורה לדבר, זכר לדבר מלשון הזוה"ק הנז"ל, עכ"ל. ולכן אין לחדש בזה חומרא על חומרא, והוו דלא לוסיף עלה.
ומעתה לענין הנטילה לילדיו, מאחר שכבר נטל לעצמו ואין עליו חומרת מי שלא נטל ידיו שחרית, הרי שאף שבתוך שמתעסק ליטול ידיהם של ילדיו, יגעו בו ילדיו הקטנים בידיהם ויצטרך לחזור וליטול, מ"מ יכול קודם שיחזור ויטול לעצמו, להקדים וליטול להם, כיון שכבר נטל לעצמו נטילת שחרית, ואחר שיסיים ליטול לכולם, יטול לעצמו שוב מחמת מה שנגע בידיהם.

בברכה רבה

 

[אהרן לוי]

תודה רבה לכבוד מורינו הרב שליט"א! נהנים מאד מתשובותיכם המחכימות, ומודים לכם מקרב לב!

ברצוני לברר אם טוב הבנתי מתוך דבריכם נקודה מסויימת, והיא שגדול שנטל ידיו שחרית ונגע בידיו של קטן שלא הגיע לחינוך ולא נטל ידיו שחרית, אין צריך לחזור וליטול ידיו. וזאת, משום שעיקר דין זה שהנוגע צריך ליטול שוב הוא חידוש כפי שהזכרתם, ולכן עשיתם פשרה זו?

 

[הרב שמעון ללוש]

ב"ה
שלום וברכה,
אמת נכון הדבר שדייקתי לכתוב ונגע בידיו של קטן "שהגיע לחינוך", וכתבתי זאת ע"פ המבואר בילקו"י אוצר דינים לאשה ולבת (תשס"ה, עמ' כז הל' י, ושם עמ' בהערה עמ' כח ד"ה והנה, ועמ' לא הע' יג), וכ"ש בצירוף לזה שעיקר הדי לחזור וליטול הוא בחידוש והוו דלא לוסיף עלה וכמבואר לעיל, אלא שמאידך גיסא נזהרתי מלכתוב להדיא שקודם הגיעו לחינוך אם נגע בידיהם אין צורך ליטול ידיו, מפני שאינו מוכרח, דאף דנחית דרגא, ופחות יש הכרח, אבל משמע דעדיין ראוי לחוש לזה היכא דאפשר בנקל. אבל בודאי שאינו לעיכובא כמו בהגיעו לחינוך, וכ"ש בגדולים ממש.

בברכה רבה