ניסיך שבכל עת חרבות ברזל

[דודצ'ע]

ולא בגלל ענייני קדושה

בטוח לי שהתכוונת כנראה ולא רק בגלל ענייני קדושה...

תמצילו

תמליצו

 

[יצחק משען]

בטוח לי שהתכוונת כנראה ולא רק בגלל ענייני קדושה...

לא. אין שום בעיה לקרוא דבר שכתבה אשה.

 

[דודצ'ע]

לא. אין שום בעיה לקרוא דבר שכתבה אשה.

נכון.
אבל לא כתבתי שיש בעיה הלכתית...

 

[יצחק משען]

ויאמר יצחק הן אמת שמתחילה לא חשבתי לפרסם את הסיפור הבא, אך אחר שראיתי באז נדברו שכתב שעדיין מפגינים בקפלן ואנכי לא ידעתי, ניחמתי והחלטתי להביאו אולי איזה שמאלני יקרא את הדברים ויחשוב על עצמו

*שלום. סיפור חזק, לא לרגישים*



מוצאי שבת
שמיני עצרת
(7/10 )
אנחנו בכפר עזה
כבר אחרי כמה התקלויות עם מחבלים בפאתי הקיבוץ.
בבית הראשון שנכנסנו,
החוליה הקדמית חיסלה מטווח אפס שני מחבלים בסלון.
נכנסנו בלש"ב לחדר הפנימי
ומראה מחריד נגלה לעינינו,
זקן וזקנה שוכבים על רצפת החדר,
מתבוססים בדמם,
ירויים מכף רגל ועד ראש.
זעזוע אדיר.
הסטנו את המבט והמשכנו לבית הבא
היינו באמצע מלחמה
מחבלים הסתובבו בבתים
רצינו להציל את מי שנותר בחיים.
בבית השלישי חילצנו זקנה מתוך התופת.
'ידעתי שתגיעו' היא אומרת לנו.
'תודה לכם'.
(למרות שחיכתה בגיהנום כ12 שעות.)
דמעות חנקו את גרוני.
משם עמדנו בחיפוי להגן על הבית שבו היינו
דרך החלון.
והצמד ברזל שלי ד''ר מתל אביב פתאום מתחיל לדבר:
מוצאי שבת.
יש לי קביעות
שבעה חודשים שלא הפסדתי אף הפגנה בקפלן.
גם כל עצומה שיצאה חתמתי.
עכשיו, הוא אומר, אני כבר לא מצליח לזכור על מה הפגנו..
מה שברור לי
לשם אני לא הולך לחזור.
(ואנחנו רק כמה שעות בתוך המלחמה..)

ואז הוא ממשיך לדבר,
ואני בקושי מצליח לפתוח את העיניים ולהקשיב.
בבית הראשון שנכנסנו,
הוא אומר,
התפרקה לי הנחת יסוד שגדלתי איתה;
מאז ומעולם ידעתי שאין בעולם טוב ורע
כמו שילדים נוטים לחשוב.
אלא באמת הכל יחסי.
אין אדם רע אלא אדם שרע לו.
מזה גם הבנתי שהפלסטינאים
הם לא רעים פשוט רע להם.
ואם האינטרסים שלהם ייענו
הם יהיו טובים.
אבל כשראיתי את הזקנים שחוטים פתאום הבנתי שיש בעולם רע מוחלט. רע טהור.
ותוך כדי זה קלטתי שיש טוב טהור.
בעוד הקיבוץ בתוך תופת,
אש מכל הכיוונים,
עוד ועוד רכבים נכנסים בחריקת בלמים
חיילים ואזרחים
חותרים למגע לתוך האש.
רק כדי להציל
אנשים שהם בכלל לא מכירים.
יש בעולם טוב מוחלט..

ואחרי שאנחנו יוצאים מכפר עזה
הוא אומר לי;
לאשתי ולי, שגם היא רופאה,
היה הסכם
שלא נביא ילדים עד שאני אהיה ד''ר בכיר או פרופסור
ועד שהיא תסיים את ההתמחות.
החלטנו שאין ברירה אלא לשמר פוריות.
אבל מיד כשיצאתי מכאן
הכל התהפך לי.
שלחתי לה הודעה;
*אהובה*
*אני ממש רוצה ילדים*.
*עכשיו.*
*מקוה שאת מבינה*
*ומרגישה כמוני.*
*פתאום הקריירה החווירה..*

 

[בנימין לוריא]

 

[יצחק משען]

סיפור יפה על דברי הרמב"ם שבשעת קשרי המלחמה צריך למחות זכר אשתו ובניו מליבו...

בקשר לזה הרב יוסף צבי רימון העביר שיחה אצל סגלי הרבנות של אוגדה 162 השבוע וסיפר שהתקשרה אליו אשה ששאלה אותו שהיא ובעלה מאותגרי פוריות ומחכים תקופה ארוכה כולל טיפולים...
בעלה נמצא בלחימה בעזה ופעם ביומיים יש לו טלפון לעשר דקות.
והנה ברוך ה' בשעה טובה התבשרה שההריון נקלט והיא שואלת האם מותר לה לספר לבעלה לאור דברי הרמב"ם שצריך להסיר מחשבה על אשתו וילדיו, ולמחות אותם מליבו בעת קשרי המלחמה...
ענה לה הרב רימון אם היא תספר לבעלה זה יחליש אותו או יחזק אותו?
ענתה האשה אם היא תספר לו בבכי זה יחליש, אך אם תספר לו בשמחה זה יחזק.
אמר לה הרב רימון אם כך יש לך אפשרות לבכות עד הטלפון אליו... ובשעת השיחה איתו תהיי בשמחה.
כי בסוף הכל תלוי האם זה יחזק אותו וייתן לו כח יותר להלחם או ח"ו יחליש.

מכאן רואים אשרי עם ישראל, איזה שאלות שואלים הכל כדי להצליח במלחמה ולנצח את אויבינו, גם על חשבון החיים הפרטיים.

 

[יצחק משען]

ויאמר יצחק יש את התמונה של כל הקליעים המדוברים כאן, אני בודק איך אפשר להביא אותה
הנס של נדב:
קצין האג״מ של סיירת גבעתי,
הסתער על דירה בחאן יונס כדי לחלץ פצועים.
הוא ולוחמיו ניהלו קרב עם המחבלים וחיסלו אותם.

רב סרן נדב סרלין חטף 4 כדורים מאש המחבלים.
- כדור אחד נעצר במחסנית,
- 2 כדורים ברובה
- כדור אחד באפוד הקרמי.

נדב נפצע קל,
פונה לקבלת טיפול רפואי ומיד חזר להילחם

 

[יצחק משען]

שבוע טוב.

*סיפור קטן על חייל גדול.*

לע"נ ינון יצחק הי"ד, ממצפה רמון, שנפל בעזה ונקבר הלילה בהר הרצל בירושלים.


כשהבן שלי היה בכיתה א' ינון יצחק הי"ד היה בכיתה ח', פעם אחת הבן שלי הפסיד גולה פשוטה במשחק גולות וחזר לכיתה בוכה.

ינון ניגש אליו ושאל מה קרה?
הבן שלי ענה.

ינון פתח את שקית הגולות שלו (עם הרבה גולות שוות במיוחד) ואמר לו- תבחר איזה שאתה רוצה...

מאז הוא ממש דאג לו ושם לב אליו וכל פעם היה בודק שיש לו מספיק גולות/קלפים...


כעת הבן שלי בכיתה גבוהה ביסודי, שאלתי אותו האם גם הוא ידאג לילדים הקטנים והחלשים כמו ינון הי"ד? הוא ענה שכן.

מוזמנים להראות את הסיפור לילדי ישראל בכדי שגם הם ילמדו לעזור לקטנים ולחלשים לע"נ חללי צה''ל וכוחות הבטחון.

 

[יצחק משען]

 

[יצחק משען]

ויאמר יצחק באמת שאני לא מבין כלום ממה שהבחור כתב כאן, חזר מבודפסט זז לו משהו, אבל הוא טוען שזה נס אז אני מביא את דבריו ככתבם

*שלום. יפתח ה' לך את אוצרו הטוב. ראו הודעה חשובה מדוברות משרד האוצר*

*החשב הכללי, יהלי רוטנברג, השלים היום (ד׳) לפנות בוקר הנפקה ציבורית של אגרות חוב דולריות בשווקים הבינלאומיים בהיקף כולל של 8 מיליארד דולר*

*בהנפקה נרשמו הביקושים הגבוהים ביותר אי-פעם בהיסטוריה של מדינת ישראל בהיקף של כ-38 מיליארד דולר*


לראשונה מאז תחילת המלחמה, החשב הכללי, יהלי רוטנברג, השלים היום (ד׳) לפנות בוקר בהצלחה הנפקה ציבורית של אגרות חוב דולריות בשווקים הבינלאומיים. במסגרת ההנפקה הונפקו 3 אגרות חוב חדשות לטווח של 5 שנים, 10 שנים ו-30 שנה בהיקף כולל של 8 מיליארד דולר. המרווח בהנפקה עמד על 135, 145 ו-175 נקודות בסיס בהתאמה, מעל תשואת אג"ח ממשלת ארה"ב לטווח דומה.

הביקושים בהנפקה הסתכמו לסך של כ-38 מיליארד דולר, פי 4.75 מהסכום שהונפק, והיו הגבוהים ביותר שנרשמו אי-פעם בהיסטוריה של מדינת ישראל.

שיטת הנפקה זו, בה מונפקות אגרות חוב למספר טווחים לאורך עקום התשואות, מאפשרת נגישות לבסיס משקיעים רחב ומגוון, תוך הוזלת עלויות המימון ונהוגה על ידי מדינות רבות ברחבי העולם.

הביקושים בהנפקה הובלו על ידי משקיעים אסטרטגיים איכותיים כגון קרנות פנסיה, חברות ביטוח, קרנות גידור, משקיעים פיננסיים וגופים אשר מחזיקים בניירות של מדינת ישראל לאורך זמן. בהנפקה לקחו חלק כ-400 משקיעים שונים מכ-36 מדינות בכל רחבי העולם. החתמים בהנפקה היו Bank of America, BNP Paribas, Deutsche Bank, Goldman Sachs

טרם ההנפקה נערכו סבבי פגישות נרחבים עם משקיעים בינלאומיים באירופה וארה"ב בהובלת החשב הכללי, יהלי רוטנברג, סגן בכיר לחשב הכללי ומנהל חטיבת המימון, גיל כהן, ואנשי יחידת ניהול החוב הממשלתי באגף החשב הכללי.

*שר האוצר, בצלאל סמוטריץ'*: ״הביקושים הגבוהים בתולדות המדינה להנפקת חוב בשווקים הבינלאומיים מהווים סימן לעוצמתה של הכלכלה הישראלית והבעת אמון של המשקיעים במשק הישראלי, במדיניות הכלכלית שלנו, וביכולת שלנו לנצח בעזרת השם ולהחזיר את הביטחון והיציבות לתושבי מדינת ישראל. נמשיך לנהל את הכלכלה באחריות ובמקצועיות, תוך מתן מענה לכל צרכי המלחמה בחזית ובעורף עד הניצחון, תוך אחריות פיסקלית ויצירת מנועי צמיחה שיזניקו את המשק בחזרה במקביל למלחמה ולאחריה. אני מברך את החשב הכללי ועובדיו על עבודה מקצועית ומצוינת מהמעלה הראשונה״.

*החשב הכללי, יהלי רוטנברג*: "הצלחת ההנפקה היא הבעת אמון חסרת תקדים של המשקיעים הבינלאומיים הגדולים ביותר בעולם בכלכלה הישראלית, אמון אשר נבנה במשך שנים רבות ומאפשר את גיוון והעמקת ערוצי המימון בחוב הממשלתי. ההנפקה בשוק הבינלאומי בוצעה כחלק מאסטרטגיית גיוסי החוב של אגף החשב הכללי לשנת 2024 למימון פעילות הממשלה, בעוד שעיקר גיוסי החוב ימשיכו להתבצע באמצעות השוק המקומי באגרות חוב נקובות בשקל. היכולת לגייס חוב בשווקים הבינלאומיים, גם בעת המלחמה, בהיקפים משמעותיים מאוד, וביחסי כיסוי גבוהים, מלמדת על הנגישות הגבוהה של מדינת ישראל לשווקים ומהווה עדות לחוסנו של המשק הישראלי. ברצוני להודות לאנשי חטיבת המימון באגף החשב הכללי ולחתמים על הצלחת ההליך המורכב״.

*סגן בכיר לחשב הכללי ומנהל חטיבת המימון, גיל כהן*: "מדינת ישראל הצליחה בתקופת המלחמה לבצע צעד משמעותי במימון פעילותה. ההנפקה תומכת באסטרטגיית ניהול החוב הממשלתי, ובפרט בגיוון מקורות המימון והרחבת בסיס המשקיעים. תוצאות ההנפקה מעידות על אמון בכלכלה הישראלית מצד המשקיעים הגדולים בעולם״.

 

[יצחק משען]

ממשיכים עם הכסף
*שלום. חזק ביותר. ומומלץ. שמעתם על דיוויד מגרמן?*


*אנו נדבר על ד"ר דיוויד מגרמן,* בישראל צריכים להכיר אותו יותר ולהוקיר אותו יותר.

דיוויד הוא איש עסקים ופילנתרופ ענק והוא היה אחד הראשונים להודיע שיפסיק לתרום לאוניברסיטת פנסילבניה. אחרי השימוע המביך בקונגרס של נשיאת האוניברסיטה, ליז מקגיל, שלא הצליחה אפילו לגנות קריאות להשמדת העם היהודי בתוך הקמפוס שלה, הוא סגר את פנקס הצ'קים שלו. הוא גם קרא לכל יהודי שמכבד את עצמו לעשות כך. זה אומץ להשמיע קול כל כך בהיר בעולם כל כך מבולבל. הנשיאה מקגיל, אגב, כבר לא בתפקידה.

בפאנל שבו השתתפנו יחד, בקונטיקט שבארה"ב, דיוויד סיפר על עוד צעד אמיץ. מתברר שכמו רוב אחינו שבתפוצות, הוא לא קיבל חינוך יהודי: "הייתי 'יהודי של יומיים בשנה', ביום כיפור ובפסח, אבל זה לא דיבר אליי. לא הבנתי כלום. אחרי שסיימתי דוקטורט, אחרי שהצלחתי והתעשרתי מאוד, פתאום קיבלתי הזמנה מקרוב משפחה בישראל לבוא לחגיגת בר המצווה של בנו. כך מצאתי את עצמי לפני כמה שנים בשבת בשכונת הר נוף בירושלים. התאהבתי. בעידן של בדידות, ראיתי קהילה שחוגגת ביחד עם נער בר מצווה, ראיתי שמחה אמיתית. ובעידן של בורות, ראיתי ילדים קטנים שיודעים תורה יותר טוב ממני. זה נגע בי. חזרתי לארה"ב וקבעתי לעצמי חברותא. התחלתי ללמוד תורה. חיי השתנו. הילדים שלי כמובן לומדים בבית ספר יהודי".

ואז הגענו לצעד אמיץ שלישי. כ-1,000 איש הגיעו לשבת הזו של "פרוג'קט אינספייר". ישבנו על הבמה, ודיוויד אמר לקהל: "זה הזמן לעשות עלייה. אני כבר קניתי בית בישראל. לא זכיתי שהילדים שלי יוולדו שם, אבל אני רוצה לזכות לכך שהנכדים שלי יוולדו שם. זה הכיוון הנכון של ההיסטוריה, זה המקום להיות בו. לא רק בגלל אנטישמיות, בגלל שזה המקום שלנו".

שלושה צעדים אמיצים, והרבה חומר למחשבה לכולנו. מה לדעתכם המסקנה ממסלול החיים הזה? תודה, דיוויד.

 

[יצחק משען]

ויאמר יצחק אני לא יודע מה בדיוק הקטע של המרתון הזה ומה הכבוד הגדול לצעוד בו, אבל מהסיפור הזה אפשר לקחת מוסר לכל מצב ומקרה שאדם נקלע בחייו
הסיפור הוא על יאיר
הוריו מספרים:
בה' בכסליו (18/11) דפקו אצלנו בדלת. "הבן שלכם פצוע קשה", ואנחנו שהיו לנו 2 בנים בעזה שאלנו "אבל איזה בן?".
ברגעים ההם, צוות מדהים נלחם על חייו של יאיר שלנו קצין בצנחנים, בננו הבכור, בחדר הניתוח באיכילוב לשם יאיר פונה במהירות ראויה לציון כשאנשים רבים שחלק גדול מהם אפילו לא מכירים אותו, עושים כל שביכולתם לפעמים תוך סיכון עצמי להציל את יאיר.
עקב הפציעות הקשות מהן סבל יאיר, הוא היה מורדם ומונשם במשך 15 ימים, "בילה" 19 ימים בטיפול נמרץ, ימים בהם אנו, ההורים שלו, אסתר אשתו המדהימה ואחיו חווינו טלטלות ורכבת הרים רגשית כשאנו לצידו של יאיר בקרב על חייו.
יאיר עבר דרך ארוכה מאותו היום ועל אף שעוד דרך ארוכה ומספר ניתוחים נוספים לפניו, היום אנחנו חוגגים סוג של ניצחון, יאיר על רגליו והשתתף במקצה ה5ק"מ במרתון ביחד עם המשפחה וחברים. זה הישג שעד לא מזמן היה נשמע דמיוני, אך יאיר עם כוח רצון מברזל ניפץ תקרת זכוכית אחת אחרי השניה ברצון עז להתקדם ולהשתקם כמה שיותר מהר.
במהלך האשפוז באיכילוב, יאיר עבר ניתוחים רבים מספור על מנת לטפל בפציעות הרבות מהן סבל, והסיבוכים שבאו בעקבותיהם. עוד כשיאיר היה מורדם ומונשם, היו לו רגעי ערות בהם פקח עיניים ואף תיקשר עם הסביבה, מהפעמים הראשונות הבחנו כי בכל פעם שיאיר התעורר מעט, הוא החל ב"ספירת מלאי", מזיז מעט את אצבעות יד ימין ולאחריהן את אצבעות יד שמאל. אחרי הידיים, תור הרגליים, תזוזה קלה בכף רגל ימין, וכולנו מסביב מחכים ומצפים לראות תזוזה גם ברגל שמאל שנפצעה כל כך קשה. בהתחלה, לא היתה כל תזוזה. אחרי מספר ימים שמנו לב לתזוזה קלה ואולי זו היתה רק משאלת לב. בהמשך התנועה כבר היתה ברורה, אבל עדיין לא ידענו אם ועד כמה רגל שמאל, שאומנם הרופאים הצליחו להציל, באמת תתפקד.
קצין חינוך ראשי תא"ל ליויוס שנפצע במהלך שירותו פציעה קשה, שביקר את יאיר במהלך האישפוז וגם הרופאים בתהליך השיקום בהדסה, הדגישו ליאיר לא פעם כי על אף הפציעות הפיזיות, תהליך השיקום שלו ומה יוכל לעשות ולהשיג, תלוי רק בו ובגישה שלו. "הכל בראש".

 

[געציל אלבז]

ויאמר יצחק אני לא יודע מה בדיוק הקטע של המרתון הזה ומה הכבוד הגדול לצעוד בו

ויאמר געציל, לא מדובר בכבוד, ודאי לא בכבוד גדול. מדובר בהישג של פצוע המסוגל לרוץ במרתון.

 

[יצחק משען]

ויאמר געציל, לא מדובר בכבוד, ודאי לא בכבוד גדול. מדובר בהישג של פצוע המסוגל לרוץ במרתון.

ויאמר יצחק שירוץ בבית שלו על המכשיר הליכה, וגעציל יאכל חציל

 

[געציל אלבז]

ויאמר יצחק שירוץ בבית שלו על המכשיר הליכה, וגעציל יאכל חציל

ויאמר געציל:

אני לא יודע מה בדיוק הקטע של "יאכל חציל"

באמת שאני לא מבין כלום ממה שהבחור כתב כאן

:)

 

[אליאב צוף]

ויאמר יצחק הן אמת שמתחילה לא חשבתי לפרסם את הסיפור הבא, אך אחר שראיתי באז נדברו שכתב שעדיין מפגינים בקפלן ואנכי לא ידעתי, ניחמתי והחלטתי להביאו אולי איזה שמאלני יקרא את הדברים ויחשוב על עצמו

*שלום. סיפור חזק, לא לרגישים*



מוצאי שבת
שמיני עצרת
(7/10 )
אנחנו בכפר עזה
כבר אחרי כמה התקלויות עם מחבלים בפאתי הקיבוץ.
בבית הראשון שנכנסנו,
החוליה הקדמית חיסלה מטווח אפס שני מחבלים בסלון.
נכנסנו בלש"ב לחדר הפנימי
ומראה מחריד נגלה לעינינו,
זקן וזקנה שוכבים על רצפת החדר,
מתבוססים בדמם,
ירויים מכף רגל ועד ראש.
זעזוע אדיר.
הסטנו את המבט והמשכנו לבית הבא
היינו באמצע מלחמה
מחבלים הסתובבו בבתים
רצינו להציל את מי שנותר בחיים.
בבית השלישי חילצנו זקנה מתוך התופת.
'ידעתי שתגיעו' היא אומרת לנו.
'תודה לכם'.
(למרות שחיכתה בגיהנום כ12 שעות.)
דמעות חנקו את גרוני.
משם עמדנו בחיפוי להגן על הבית שבו היינו
דרך החלון.
והצמד ברזל שלי ד''ר מתל אביב פתאום מתחיל לדבר:
מוצאי שבת.
יש לי קביעות
שבעה חודשים שלא הפסדתי אף הפגנה בקפלן.
גם כל עצומה שיצאה חתמתי.
עכשיו, הוא אומר, אני כבר לא מצליח לזכור על מה הפגנו..
מה שברור לי
לשם אני לא הולך לחזור.
(ואנחנו רק כמה שעות בתוך המלחמה..)

ואז הוא ממשיך לדבר,
ואני בקושי מצליח לפתוח את העיניים ולהקשיב.
בבית הראשון שנכנסנו,
הוא אומר,
התפרקה לי הנחת יסוד שגדלתי איתה;
מאז ומעולם ידעתי שאין בעולם טוב ורע
כמו שילדים נוטים לחשוב.
אלא באמת הכל יחסי.
אין אדם רע אלא אדם שרע לו.
מזה גם הבנתי שהפלסטינאים
הם לא רעים פשוט רע להם.
ואם האינטרסים שלהם ייענו
הם יהיו טובים.
אבל כשראיתי את הזקנים שחוטים פתאום הבנתי שיש בעולם רע מוחלט. רע טהור.
ותוך כדי זה קלטתי שיש טוב טהור.
בעוד הקיבוץ בתוך תופת,
אש מכל הכיוונים,
עוד ועוד רכבים נכנסים בחריקת בלמים
חיילים ואזרחים
חותרים למגע לתוך האש.
רק כדי להציל
אנשים שהם בכלל לא מכירים.
יש בעולם טוב מוחלט..

ואחרי שאנחנו יוצאים מכפר עזה
הוא אומר לי;
לאשתי ולי, שגם היא רופאה,
היה הסכם
שלא נביא ילדים עד שאני אהיה ד''ר בכיר או פרופסור
ועד שהיא תסיים את ההתמחות.
החלטנו שאין ברירה אלא לשמר פוריות.
אבל מיד כשיצאתי מכאן
הכל התהפך לי.
שלחתי לה הודעה;
*אהובה*
*אני ממש רוצה ילדים*.
*עכשיו.*
*מקוה שאת מבינה*
*ומרגישה כמוני.*
*פתאום הקריירה החווירה..*

נפלא, לקחתי !

 

[יצחק משען]

ויאמר יצחק באמת שאין לי כוח לבדוק אם הסיפורים שעכשיו אני מביא הובאו כבר למעלה, ואם הובאו אז בבקשה זייט גיט מויחל
גם לא אכחד כי השבוע שלחו לי הרבה מעשה ניסים שאירעו בתקופת המלחמה, וחלקם כל מיני סיפורים וציפורים ארוכים שאריכותם גדולה מידאי, וגם הספדים שנישאו על כמה מהחללים שנפלו השבוע וביניהם עמישר זצ"ל, אם ייראה לכם לנכון שיש ענין להביאם הודיעוני ואחפש אחריהם

 

[פשוט]

ויאמר יצחק באמת שאין לי כוח לבדוק אם הסיפורים שעכשיו אני מביא הובאו כבר למעלה, ואם הובאו אז בבקשה זייט גיט מויחל
גם לא אכחד כי השבוע שלחו לי הרבה מעשה ניסים שאירעו בתקופת המלחמה, וחלקם כל מיני סיפורים וציפורים ארוכים שאריכותם גדולה מידאי, וגם הספדים שנישאו על כמה מהחללים שנפלו השבוע וביניהם עמישר זצ"ל, אם ייראה לכם לנכון שיש ענין להביאם הודיעוני ואחפש אחריהם
הצג קובץ מצורף 18503
הצג קובץ מצורף 18504
הצג קובץ מצורף 18505

מי כעמך ישראל!

 

[יצחק משען]

ויאמר יצחק לא הספקתי לקרוא הכל עקב השעה המאוחרה
[הקובץ לא עלה עקב היותו גדול מדאי]

 

[nati]

ויאמר יצחק עקב השעה המאוחרה
[עקב היותו גדול מדאי]

ויאמר לא יצחק יאמר עוד שמך כי אם יעקב ...