ניסים במלחמת "עם כלביא" עם איראן
- Thread starter בנימין לוריא
- תאריך התחלה
- צופים 19
-
- תגיות
- עם כלביא
הגודל של איראן הוא פי ... 80 (!!!) מגודל מדינת ישראל !!!
נערך לאחרונה:
יצחק משען
Well-known member
שלחו לי מגילה [שבסוף מובא מקורה ושם כותבה] שאם הלשון לא כל כך תנכי"ת אבל מרכזת די יפה את השתלשלות הדברים בקצרה, וגם לא חולקת יותר מדאי כבוד לרשעים וחבריהם
פֶּרֶק א - מְזִימַת הַהַשְׁמָדָה
וַיְהִי בִּימֵי עֲלִי חַמִּינְאִי צוֹרֵר הַיְּהוּדִים, אֲשֶׁר מָלַךְ בְּאִירָאן. וַיִּחַר לוֹ מְאֹד עַל עַם יִשְׂרָאֵל בְּאַרְצוֹ הַקְּטַנָּה, כִּי לֹא יִכְרְעוּ וְלֹא יִשְׁתַּחֲווּ לָאִסְלָאם.
וַיֹּאמֶר חַמִּינְאִי: הֵן אֶעֱשֶׂה עֵצָה וְאָכִין מְזִמָּה שֶׁלֹּא הָיְתָה מִימֵי עוֹלָם, וְאַקִּיף אֶת עַם יִשְׂרָאֵל מִכָּל עֵבֶר וַאֲכַלֶּה אוֹתָם כְּרָגַע.
וַיִּתֵּן אֶת יָדוֹ לִבְנוֹת טַבַּעַת אֵשׁ מִסָּבִיב לְאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל, וַתְּהִי הָעֲבוֹדָה הַזֹּאת לְמֶשֶׁךְ עֶשְׂרוֹת בַּשָּׁנִים. וַיַּעֲמֵד שָׂרִים נֶאֱמָנִים לוֹ בְּכָל עֵבֶר:
וַיַּעֲמֵד בִּדְרוֹם מַעֲרָב אֶת חַמָּאס עִם אַרְבָּעִים אֶלֶף אִישׁ חָלוּץ מְלֻמְּדֵי קְרָב, וַיַּחְפְּרוּ מִנְהֲרוֹת רַבּוֹת בְּעִמְקֵי הָאֲדָמָה, וּבְיָדָם עֶשְׂרוֹת אַלְפֵי רָקֵטוֹת.
וַיַּעֲמֵד בַּצָּפוֹן אֶת חִזְבַּאלְלָה וַיִּתֵּן בְּיָדָם מֵאָה וּשְׁלוֹשִׁים אֶלֶף טִילִים, וְעִמָּהֶם אַנְשֵׁי חַיִל מְלֻמְּדֵי מִלְחָמָה, הַמּוּכָנִים לִפְלִישָׁה לִגְבוּל הַגָּלִיל בְּכָל עֵת אֲשֶׁר יֹאמַר לָהֶם. וַיְהִי כִּזְרוֹעַ יָמִין שֶׁל אִירָאן.
וַיַּעֲמֵד בַּמִּזְרָח מִילִיצְיוֹת עִירָאקִיּוֹת חֲמוּשׁוֹת בְּטִילִים וּבְמַטּוֹסִים בְּלִי אִישׁ, וַיִּהְיוּ נֶאֱמָנִים לוֹ.
וַיַּעֲמֵד בִּדְרוֹם מִזְרָח אֶת הַחוּתִים אֲשֶׁר בְּתֵימָן, עִם טִילִים הַמַּגִּיעִים לְכָל קְצוֹת אֶרֶץ יִשְׂרָאֵל.
וּבְתוֹךְ כָּל אֵלֶּה – עָמְדָה אִירָאן עִם תָּכְנִית גַּרְעִינִית, וְרִבְבוֹת טִילִים, וּמַחְשַׁבְתָּם הָרָעָה בִּמְזִמָּתָם הַגְּדוֹלָה לְכַלּוֹת אֶת יִשְׂרָאֵל.
וַתִּנָּתֵן הַדָּת בְּכָל מְדִינָה וּמְדִינָה גָּלוּי לְכָל הָעַמִּים לִהְיוֹת עֲתִידִים לַיּוֹם הַזֶּה לְהַקִּיף אֶת עַם יִשְׂרָאֵל וּלְהַכְחִידָם וּלְאַבְּדָם מִנַּעַר וְעַד זָקֵן טַף וְנָשִׁים בְּיוֹם אֶחָד.
וַיֹּאמְרוּ הָאֻמּוֹת: מִי יוּכַל לַעֲמֹד נֶגֶד טַבַּעַת כָּזֹאת? כִּי בְּאוֹתוֹ יוֹם שֶׁיִּפְעֲלוּ כֻלָּם יַחַד תִּכְלֶה מְדִינַת יִשְׂרָאֵל מֵעַל פְּנֵי הָאֲדָמָה.
וּבַיָּמִים הָהֵם, בְּטֶרֶם נָפְלָה צָרָה עַל יִשְׂרָאֵל, הִרְשִׁיעַ פּוּטִין מֶלֶךְ רוּסְיָא וַיַּעַל עַל אוּקְרַיִינָא בְּמִלְחָמָה גְדוֹלָה. וַיִּטְבַּע צְבָא רוּסְיָא בְּבוֹץ אוּקְרַיִינָא, וַיְהִי לוֹ לְאֶבֶן נֶגֶף, וַיְאַבֵּד אֶת מֵיטַב לוֹחֲמָיו וְרַבִּים מִכְּלֵי מִלְחַמְתּוֹ.
וּבָעֵת הַהִיא עַם יִשְׂרָאֵל יָשַׁב לָבֶטַח, שַׁאֲנַן וּבָטוּחַ בְּכֹחוֹ וְעֹצֶם יָדוֹ, עַד כִּי תַם חֲשָׁשׁוֹ לְאִיּוּם קִיּוּמִי, וַיִּפֶן לְסִכְסוּכָיו הַפְּנִימִיִּים. וַיִּתְפַּצְּלוּ זֶה מִזֶּה, וַיַּגִּיעוּ לְפֵרוּד גָּדוֹל. וְרַבִּים בּוֹ הִתְרַחֲקוּ מִזְּהוּתָם וּמֵאֱלֹהֵיהֶם. וּבֵינֵיהֶם כָּאֵלֶּה שֶׁאַף בְּיוֹם הַכִּפּוּרִים הַקָּדוֹשׁ, יוֹם הַצּוֹם וְהַתְּשׁוּבָה, הָיוּ מַפְרִיעִים לַתְּפִלּוֹת וּמְחַלְּלִים אֶת הַקֹּדֶשׁ.
וַיִּרְאוּ הָאוֹיְבִים אֶת הַפֵּרוּד הַגָּדוֹל הַזֶּה וַיֹּאמְרוּ: הֵן עַתָּה חַלָּשִׁים הֵם, כִּי עַם מְפֹרָד וּמְנֻתָּק מִזְּהוּתוֹ קַל לְהַכּוֹת כְּקוּרֵי הָעַכָּבִישׁ.
פֶּרֶק ב - הַטֶּבַח
וַיְהִי בְּיוֹם הַשַּׁבָּת הַקָּדוֹשׁ, יוֹם שִׂמְחַת תּוֹרָה בִּשְׁנַת חֲמֵשֶׁת אֲלָפִים וּשְׁבַע מֵאוֹת וּשְׁמוֹנִים וְאַרְבַּע לִבְרִיאַת עוֹלָם, וְעַם יִשְׂרָאֵל שָׂמֵחַ בְּתוֹרָתוֹ וּבְבָתָּיו וְלֹא יָדַע מַה נַּעֲשֶׂה תַּחַת הָאֲדָמָה. וַיַּעַשׂ חַמָּאס דָּבָר אֲשֶׁר לֹא הָיָה בַּעֲצַת אִירָאן, וַיַּעֲמֹד לְבַדּוֹ וַיַּעַשׂ מַעֲשֶׂה נוֹרָא בְּעַם יִשְׂרָאֵל.
וַיַּחְדֹּר הַחַמָּאס אֶת הַגְּבוּל וַיַּהֲרֹג בְּאַכְזָרִיּוּת אֶלֶף וּמָאתַיִם נֶפֶשׁ מִיִּשְׂרָאֵל, וַיִּקַּח בַּשְּׁבִי מָאתַיִם וַחֲמִשִּׁים אִישׁ וְאִשָּׁה וָטָף. וַיַּעַשׂ מַעֲשִׂים שֶׁאֵין פֶּה לְתָאֲרָם - רָצַח יְלָדִים לְעֵינֵי הוֹרֵיהֶם, שָׂרַף מִשְׁפָּחוֹת בַּחַיִּים, הִתְעַלֵּל בִּבְנוֹת יִשְׂרָאֵל, וְחָטַף תִּינוֹקוֹת מִידֵי אִמּוֹתֵיהֶם.
וַיַּחְשְׁבוּ כָּל הָעַמִּים כִּי זֹהִי תְּחִלַּת הַקֵּץ לְיִשְׂרָאֵל, וְעַתָּה יָבֹאוּ כָּל צָרֵיהֶם כְּאִישׁ אֶחָד וַיְכַלּוּ אוֹתוֹ וַיְאַבְּדֻהוּ.
אַךְ הִנֵּה בְּגֵיא צַלְמָוֶת הֵחֵל אוֹר ה' לִזְרֹחַ עַל עַמּוֹ, וְאַף כִּי טֶרֶם נִגְלָה לְעֵינֵי בָשָׂר. כִּי חַמָּאס, הַזְּרוֹעַ הַקְּטַנָּה וְהַחַלָּשָׁה שֶׁבְּכֻלָּם, בַּעֲשׂוֹתוֹ מַעֲשֵׂהוּ הָרַע בְּטֶרֶם עֵת, הָרַס אֶת כָּל הָעֵצָה הַגְּדוֹלָה. וַיְהִי כִי בִּמְקוֹם שֶׁיִּפְעֲלוּ כָּל הָאוֹיְבִים יַחַד כַּמְתֻכְנָן, וַיַּכֵּם ה' בְּסַנְוֵרִים, וְלֹא נִצְּלוּ אֶת הַשָּׁעָה וְהִצְטָרְפוּ לְחַמָּאס, וְנֶאֶלְצוּ עַתָּה לְהִלָּחֵם אִישׁ אִישׁ לְבַדּוֹ.
וְאִלּוּ פָעֲלוּ כֻלָּם בְּמוֹעֵד אֶחָד - חִזְבַּאלְלָה עִם מֵאָה וּשְׁלוֹשִׁים אֶלֶף טִילָיו וְחֵילוֹתָיו הַפּוֹלְשִׁים בְּמַקְבִּיל לִפְלִישַׁת הַחַמָּאס, הַמִּילִיצְיוֹת וְהַחוּתִים, אִירָאן עִם כָּל כֹּחָהּ, וְגַם מִצְרַיִם וְיַרְדֵּן לֹא יָכְלוּ לַעֲמֹד מִנֶּגֶד, וְאַף כִּי עַרְבִיֵּי יְהוּדָה וְשׁוֹמְרוֹן וְעַרְבִיֵּי יִשְׂרָאֵל הָיוּ מִתְפָּרְצִים מִבַּיִת - הָיָה זֶה יוֹם שׁוֹאָה נוֹרָא אֲשֶׁר הָיָה מְכַלֶּה אֶת יִשְׂרָאֵל, כַּדָּבָר שֶׁנֶּאֱמַר: "אָמַרְתִּי אַפְאֵיהֶם, אַשְׁבִּיתָה מֵאֱנוֹשׁ זִכְרָם".
אַךְ הַשְׁגָּחַת ה' עַל עַמּוֹ פָּעֲלָה שֶׁהַזְּרוֹעַ הַקְּטַנָּה הָרְסָה אֶת הַשַּׁרְשֶׁרֶת הַגְּדוֹלָה.
פֶּרֶק ג – תְּחִלַּת הַתְּשׁוּעָה
וַיְהִי כַּאֲשֶׁר נָפְלָה הָרָעָה הַגְּדוֹלָה עַל עַם יִשְׂרָאֵל, וַיַּהַרְגוּ מִבָּנָיו וּמִבְּנוֹתָיו אֶלֶף וּמָאתַיִם נֶפֶשׁ בְּיוֹם צָרָה, וְרַבִּים מֵהֶם נִשְׁבּוּ בַשְּׁבִי. עֵת צָרָה הִיא לְיַעֲקֹב וּמִמֶּנָּה יִוָּשֵׁעַ - וַיָּקָם יִשְׂרָאֵל כְּלָבִיא, וַיִּזְכֹּר אֶת בְּרִיתוֹ וְאֶת יִעוּדוֹ מִקֶּדֶם.
בְּאוֹתָהּ הָעֵת הִתְקַיֵּם בְּיִשְׂרָאֵל "לֵךְ כְּנוֹס אֶת כָּל הַיְּהוּדִים", הַפֵּרוּד וְהַמַּחֲלֹקֶת שֶׁהָיוּ בֵּינֵיהֶם כָּלוּ כְעָשָׁן, וַיִּהְיוּ לְעַם אֶחָד בְּלֵב אֶחָד. וַיָּשׁוּבוּ רַבִּים לֵאלֹהֵיהֶם וּלְזֶהוּתָם, וַיָּחֵלּוּ לְהִתְפַּלֵּל וּלְהִתְחַנֵּן וּלְבַקֵּשׁ רַחֲמִים מִלִּפְנֵי אֱלֹהֵי אֲבוֹתֵיהֶם.
וַיְהִי פֶלֶא גָּדוֹל: גַּם בְּמַחֲנוֹת הַצָּבָא נִשָּׂא שֵׁם שָׁמַיִם בְּגָלוּי, וְאַנְשֵׁי הַמִּלְחָמָה הֵחֵלּוּ לְבָרֵךְ וּלְהַלֵּל לַה' לִפְנֵי כָּל מִבְצָע. וַיָּחֵל עַם יִשְׂרָאֵל לְהִלָּחֵם בְּחָכְמָה וּבִגְבוּרָה, וַתְּהִי יַד ה' עֲלֵיהֶם לְטוֹבָה לְהוֹשִׁיעָם וּלְהַצִּילָם מִיַּד כָּל צָרֵיהֶם.
וּבַיָּמִים הָהֵם נָפַל חַמָּאס אֲשֶׁר הָיָה הַזְּרוֹעַ הָרִאשׁוֹנָה. וְלוֹחֲמָיו מִתְחַבְּאִים כְּעַכְבָּרִים וְנִכְנָעִים. וּמֵאוֹת מִנְהֲרוֹתָיו אֲשֶׁר נִבְנוּ עֶשְׂרִים שָׁנָה נֶהֶרְסוּ עַד הַיְסוֹד. וְשָׂרָיו הַגְּדוֹלִים חֻסְּלוּ בָּזֶה אַחַר זֶה, וּמַנְהִיגָם סִינוּאָר מֵת כְּכֶלֶב בְּעֵת מְנוּסָתוֹ. וְעַזָּה אֲשֶׁר הָיְתָה בְּסִיס כֹּחוֹ הָפְכָה לְחֻרְבָּה, וְתוֹשָׁבֶיהָ מְעוּתָדִים לְעָזְבָהּ וּלְהַשְׁאִירָהּ בִּידֵי יִשְׂרָאֵל.
וַתְּהִי זֹאת הַתְחָלַת הֲרָמַת קֶרֶן יִשְׂרָאֵל.
וַיְהִי אַחֲרֵי כֵן כִּי הִגִּיעַ תּוֹר חִזְבַּאלְלָה הַזְּרוֹעַ הַחֲזָקָה, וּמַה שֶּׁנַּעֲשָׂה לוֹ יְסֻפַּר לְדוֹרוֹת:
וַיְהִי יוֹם אֶחָד, כִּי פֻּצְּצוּ אַלְפֵי בִּיפֶרִים בְּכִיסֵי מְחַבְּלֵי חִזְבַּאלְלָה בְּעֵת אַחַת כְּבְמַכַּת הַבְּכוֹרוֹת. וַתְּהִי מְהוּמָה גְדוֹלָה בִּלְבָנוֹן, כִּי כָּל מְחַבֵּל חָשַׁב כִּי רֵעֵהוּ הוּא הַמְרַגֵּל אֲשֶׁר מָסַר אוֹתוֹ. וַיְהִי פַחַד גָּדוֹל וְאֵימָה נָפְלָה עֲלֵיהֶם.
וַיְהִי לְמָחֳרָת כִּי פֻּצְּצוּ גַם מַכְשִׁירֵי הַקֶּשֶׁר שֶׁלָּהֶם, וַתְּהִי הַמְּהוּמָה גְדוֹלָה עוֹד יוֹתֵר. וְלֹא יָכְלוּ עוֹד לְתַקְשֵׁר אִישׁ עִם רֵעֵהוּ.
וּבַיָּמִים הָהֵם, חֻסַּל נַסְרַאלְלָה, אִישׁ צַר וְאוֹיֵב, אֲשֶׁר הָיָה רֹאשׁ לְחִזְבַּאלְלָה שְׁלוֹשִׁים וּשְׁתַּיִם שָׁנָה, בְּמַכַּת אֵשׁ גְּדוֹלָה מִן הַשָּׁמַיִם, וְעִמּוֹ כָּל הַנְהָגַת הָאַרְגּוּן וְרַמְטְכַ"ל כֹּחוֹתָיו. וַתֶּחֱלַשׁ יַד חִזְבַּאלְלָה עַד כִּי לֹא הֵעֵז אֲפִלּוּ לַעֲזֹר לְאִירָאן אִמּוֹ בְּעֵת צָרָתָהּ.
וַיֵּהָפֵךְ הַכֹּחַ הַצְּבָאִי הֶחָזָק בְּיוֹתֵר בִּלְבָנוֹן לְאִרְגּוּן מְדַמֵּם הַמְבַקֵּשׁ עַל נַפְשׁוֹ.
וּבָעֵת הַהִיא סִכְסֵךְ ה' סוּרְיָה בְּסוּרְיָה, וַיִּבְרַח אַסַּד הַמֶּלֶךְ לְרוּסְיָא בְּבֹשֶׁת פָּנִים. וַיֵּצֵא מִיָּד צְבָא יִשְׂרָאֵל וַיַּכֶּה אֶת מַחֲנוֹתֵיהֶם וּכְלֵי מִלְחַמְתָּם בְּסוּרְיָה, פֶּן יִפְּלוּ לִידַיִם עוֹיְנוֹת. וַיִּכְבֹּשׁ אֶת הַר הַחֶרְמוֹן לְלֹא יְרִיָּה וּפֶגַע רַע לְחַיָּלֵינוּ.
וַיֶּחֱלָשׁ עוֹד כֹּחַ מִכֹּחוֹת אִירָאן.
וְהַחוּתִים בְּתֵימָן גַּם הֵם הֻכּוּ בְּיָד חֲזָקָה. כִּי הֽוּתְקְפוּ נְמָלֵיהֶם הַגְּדוֹלִים, וְנִפְגַּע רַמְטְכַ"ל כֹּחוֹתֵיהֶם, וִיכָלְתָּם הָלְכָה וּמִתְמַעֶטֶת.
וּבְתוֹךְ שָׁנָה אַחַת בִּלְבַד נָפְלוּ כָּל שְׁלִיחֵי אִירָאן הָרָעִים וְנִכְשְׁלוּ כָּל עֲצוֹתֶיהָ.
בָּעֵת הַהִיא עָמַד דּוֹנַלְד טְרַאמְפּ וְנִבְחַר לַמְּלוּכָה בְּאַרְצוֹת הַבְּרִית בַּפַּעַם הַשְּׁנִיָּה בְּהַשְׁגָּחָה הָעֶלְיוֹנָה, אֲשֶׁר שָׁמְרָה עָלָיו מִפְּנֵי מְבַקְשֵׁי נַפְשׁוֹ. וַיֵּדַע כָּל אִישׁ כִּי הָיָה זֶה לְטוֹבַת יִשְׂרָאֵל, כִּי טְרַאמְפּ וְשָׂרָיו אֹהֲבִים אֶת יִשְׂרָאֵל וְנֶאֱמָנִים לוֹ מֵאָז וּמֵעוֹלָם. וַתְּהִי בְחִירָתוֹ לְמַחֲזֵק כֹּחַ יִשְׂרָאֵל נֶגֶד אֹיְבָיו, וּלְבַלְבֵּל עֲצַת רְשָׁעִים.
פֶּרֶק ד – וַיָּבֹא תּוֹר אִירָאן
וַיְהִי כִי רָאֲתָה אִירָאן אֶת נְפִילַת כָּל בַּעֲלֵי בְרִיתָהּ, וַתִּמָּלֵא חֵמָה וַתֹּאמֶר בְּלִבָּהּ: הֵן אֲנִי בְעַצְמִי אֶעֱלֶה וְאִלָּחֵם בְּיִשְׂרָאֵל, וְאֶרְאֶה מִי יַעֲמֹד לְנֶגְדִּי, וַתְּמַהֵר אֶת תָּכְנִית הַגַּרְעִין וַתִּתְקָרֵב לְסִיּוּמָהּ.
וַיַּעֲמֹד יִשְׂרָאֵל בַּפֶּרֶץ, וַה' נָתַן בִּלְבָבָם רוּחַ גְּבוּרָה לְהַכּוֹת אֶת רֹאשׁ הַנָּחָשׁ הַגָּדוֹל בְּעַצְמוֹ.
וַיְהִי בְחֹדֶשׁ סִיוָן שְׁנַת חֲמֵשֶׁת אֲלָפִים וּשְׁבַע מֵאוֹת וּשְׁמוֹנִים וְחָמֵשׁ לִבְרִיאַת עוֹלָם – בְּחֹדֶשׁ אֲשֶׁר בּוֹ נִתְּנָה הַתּוֹרָה, וְגַם בִּימֵי הָמָן נִתְהַפְּכָה בְחֹדֶשׁ זֶה הָרָעָה עַל רֹאשׁוֹ - הֵחֵלּוּ הַמַּכּוֹת הַקָּשׁוֹת עַל אִירָאן עַצְמָהּ, וַיִּקְרָא שֵׁם הַמִּלְחָמָה "עָם כְּלָבִיא יָקוּם וְכַאֲרִי יִתְנַשָּׂא"
וַיַּכֶּה יִשְׂרָאֵל אֶת אִירָאן בְּפֶתַע פִּתְאֹם, וַיָּחֵלּוּ לַהֲרֹג אֶת שָׂרֵי הַצָּבָא וְהַמְפַקְּדִים הַגְּדוֹלִים אֲשֶׁר בְּמַלְכוּתָם. וַיִּפְגְּעוּ בְּחַכְמֵיהֶם וּמַדְעָנֵיהֶם אֲשֶׁר בָּנוּ אֶת הַתָּכְנִית הַגַּרְעִינִית הָרָעָה נֶגֶד יִשְׂרָאֵל. וַיֻּשְׁמְדוּ מַעַרְכוֹת הַהֲגָנָה הָאַוִּירִית אֲשֶׁר לָהּ, וַתִּוָּתֵר אִירָאן עֲרֻמָּה לְלֹא מָגֵן וְצִנָּה.
וּבָאַחֲרוֹנָה הִגִּיעוּ הַמַּכּוֹת הַקָּשׁוֹת לְמִתְקַנֵּי הַגַּרְעִין, וַתְּקַבֵּל הַתָּכְנִית הַגַּרְעִינִית הָאִירָנִית מַכָּה קָשָׁה עַד מְאֹד.
וַתִּצְטָרֵף אַרְצוֹת הַבְּרִית לְהַצְלָחַת יִשְׂרָאֵל וַתַּךְ בְּחָזְקָה אֶת מִתְקַנֵּי הַגַּרְעִין הַנִּמְצָאִים בְּמַעֲבֵה הָאֲדָמָה.
וַיְהִי לְפֶלֶא: אִירָאן הַגְּדוֹלָה וְהַמְאַיֶּמֶת, אֲשֶׁר עֶשְׂרוֹת בַּשָּׁנִים זָמְמָה לִמְחוֹק אֶת יִשְׂרָאֵל מִתַּחַת הַשָּׁמַיִם, הֵחֵלָּה לִנְפֹּל כְּהֶרֶף עַיִן, וְאֵין אִישׁ בָּא לְעֶזְרָתָהּ, וְאַף הָרוּסִים הַטְּבוּעִים בְּמִלְחַמְתָּם עִם אוּקְרַיִינָא בְּהַשְׁגָּחַת ה', עָמְדוּ מִנֶּגֶד. וּפְנֵי חַמִּינְאִי חָפוּ.
פֶּרֶק ה - וְנַהֲפוֹךְ הוּא
וַיֹּאמֶר בִּנְיָמִין נְתַנְיָהוּ, רֹאשׁ מֶמְשֶׁלֶת יִשְׂרָאֵל, לִפְנֵי הָעָם: "עוֹד טֶרֶם יָצָאתִי לַמִּלְחָמָה הָלַכְתִּי לַכֹּתֶל הַמַּעֲרָבִי. וּבְעֵת הַיְצִיאָה לַקְּרָב, אָמַרְתִּי: שֶׁאֱלֹהִים יִהְיֶה בְעֶזְרֵנוּ. וְאַחֲרֵי שֶׁהִצְלִיחָה דַרְכֵּנוּ שַׁבְתִּי אֶל הַכֹּתֶל לְהוֹדוֹת לַה' עַל כָּל הַטּוֹבָה אֲשֶׁר גָּמַל עִמָּנוּ. כִּי הָיְתָה לָנוּ גְבוּרַת גִּבּוֹרֵי הַחַיִל, וּגְבוּרַת עַמֵּנוּ וְעֶזְרַת יְדִידֵינוּ. אַךְ הָיְתָה גַּם עֶזְרַת אֱלֹהֵינוּ מִן הַשָּׁמַיִם, וְעַל זֹאת אֲנִי מוֹדֶה בְּשֵׁם דּוֹרוֹת מִבְּנֵי יִשְׂרָאֵל שֶׁחִכּוּ לְהָקִים אֶת מְדִינָתֵנוּ, וְיִחֲלוּ שֶׁנָּגֵן עַל עֲתִידֵנוּ".
וַיִּתְקַיֵּם בּוֹ הַפָּסוּק: "בִּנְיָמִין זְאֵב יִטְרָף" - כִּי טָרַף אֶת כָּל אֹיְבֵי יִשְׂרָאֵל וְלֹא הִשְׁאִיר לָהֶם שָׂרִיד וּפָלִיט.
וַיַּעַמְדוּ כָּל הָעַמִּים מִשְׁתּוֹמְמִים לִפְנֵי גְבוּרַת יִשְׂרָאֵל. וַיִּרְאוּ אֵיךְ אִירָאן הַגְּדוֹלָה אֲשֶׁר הוֹצִיאָה כֶּסֶף לְאֵין מִסְפָּר וְשָׁנִים רַבּוֹת לִבְנוֹת אֶת מַחְשַׁבְתָּהּ הָרָעָה לְהַחֲרִיב אֶת יִשְׂרָאֵל, וְהִקִּיפָה אֶת יִשְׂרָאֵל מִסָּבִיב בְּחֵילוֹת רַבִּים וּבִכְלֵי מִלְחָמָה - נָפְלָה פִתְאֹם כְּקוּרֵי הָעַכָּבִישׁ בִּכְלִמָּה וּבֹשֶׁת פָּנִים.
וַיֵּדְעוּ כִּי יַד ה' הָיְתָה בַדָּבָר, וְכִי אֵין כֹּחַ בָּעוֹלָם שֶׁיַּעֲמֹד נֶגֶד עַם יִשְׂרָאֵל כַּאֲשֶׁר מִן הַשָּׁמַיִם נִלְחֲמוּ עִמּוֹ.
וּכְמוֹ שֶׁכָּתוּב: "וּפַחַד מָרְדֳּכַי נָפַל עֲלֵיהֶם" - כֵּן נָפַל פַּחַד מְדִינַת יִשְׂרָאֵל עַל כָּל אֹיְבֶיהָ.
וּמַה שֶּׁהֵחֵל בְּשִׂמְחַת תּוֹרָה בְּיוֹם הַשַּׁבָּת הַקָּדוֹשׁ כִּתְחִלַּת מַפַּלְתָּם שֶׁל יִשְׂרָאֵל, נֶהֱפַךְ לִהְיוֹת תְּחִלַּת נְפִילָתָם הַשְּׁלֵמָה שֶׁל כָּל אֹיְבֵי יִשְׂרָאֵל, כְּבִימֵי אֶסְתֵּר וּמָרְדֳּכַי, וְנַהֲפוֹךְ הוּא אֲשֶׁר יִשְׁלְטוּ הַיְּהוּדִים הֵמָּה בְּשֹׂנְאֵיהֶם.
וַיִּתְרַחֲבוּ הַסְכֵּמֵי אַבְרָהָם, וַיָּבֹאוּ מַנְהִיגֵי הָעַמִּים לְחַזֵּק אֶת קִשְׁרֵיהֶם עִם יִשְׂרָאֵל.
וַיְהִי הַדָּבָר הַזֶּה לְזֵכֶר וּלְמוֹפֵת לְכָל הַדּוֹרוֹת, שֶׁיֵּשׁ אֱלֹהִים בְּיִשְׂרָאֵל, וּבְכָל דּוֹר וָדוֹר עוֹמְדִים עָלֵינוּ לְכַלּוֹתֵנוּ, וְהוּא מַצִּילֵנוּ מִיָּדָם.
וְאַף שֶׁבַּדּוֹרוֹת הָאַחֲרוֹנִים לֹא קָרַע לָהֶם אֶת הַיָּם וְלֹא הוֹפִיעַ עֲלֵיהֶם בִּבְרָקִים מִן הַשָּׁמַיִם, נָתַן בְּיָדָם כֹּחַ לַעֲשׂוֹת חָיִל, וַיַּעַבְרוּ הֵם בַּיָּם בִּסְפִינוֹתֵיהֶם, וַיָּעוּפוּ בַּשָּׁמַיִם בְּמַטּוֹסֵיהֶם, וַיַּבְרִיקוּ וַיַּכּוּ בִּכְלֵי מִלְחַמְתָּם כְּנֶגֶד אוֹיְבֵיהֶם בְּתַחְבּוּלוֹת וּבְמוֹפְתִים. וַיְחוֹלְלוּ הֵם אֶת הַנִּסִּים הַגְּדוֹלִים בְּהַשְׁגָּחַת ה' אֲשֶׁר עֲלֵיהֶם.
כְּבַיָּמִים הָהֵם כָּךְ בַּזְּמַן הַזֶּה. עַד הַגְּאֻלָּה הַשְּׁלֵמָה, בִּמְהֵרָה בְיָמֵינוּ אָמֵן.
נכתב על ידי ה' דני לביא ראש מכון עולמות ור"מ בישיבה הגבוהה באלון מורה, פורסם בע' 7
פֶּרֶק א - מְזִימַת הַהַשְׁמָדָה
וַיְהִי בִּימֵי עֲלִי חַמִּינְאִי צוֹרֵר הַיְּהוּדִים, אֲשֶׁר מָלַךְ בְּאִירָאן. וַיִּחַר לוֹ מְאֹד עַל עַם יִשְׂרָאֵל בְּאַרְצוֹ הַקְּטַנָּה, כִּי לֹא יִכְרְעוּ וְלֹא יִשְׁתַּחֲווּ לָאִסְלָאם.
וַיֹּאמֶר חַמִּינְאִי: הֵן אֶעֱשֶׂה עֵצָה וְאָכִין מְזִמָּה שֶׁלֹּא הָיְתָה מִימֵי עוֹלָם, וְאַקִּיף אֶת עַם יִשְׂרָאֵל מִכָּל עֵבֶר וַאֲכַלֶּה אוֹתָם כְּרָגַע.
וַיִּתֵּן אֶת יָדוֹ לִבְנוֹת טַבַּעַת אֵשׁ מִסָּבִיב לְאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל, וַתְּהִי הָעֲבוֹדָה הַזֹּאת לְמֶשֶׁךְ עֶשְׂרוֹת בַּשָּׁנִים. וַיַּעֲמֵד שָׂרִים נֶאֱמָנִים לוֹ בְּכָל עֵבֶר:
וַיַּעֲמֵד בִּדְרוֹם מַעֲרָב אֶת חַמָּאס עִם אַרְבָּעִים אֶלֶף אִישׁ חָלוּץ מְלֻמְּדֵי קְרָב, וַיַּחְפְּרוּ מִנְהֲרוֹת רַבּוֹת בְּעִמְקֵי הָאֲדָמָה, וּבְיָדָם עֶשְׂרוֹת אַלְפֵי רָקֵטוֹת.
וַיַּעֲמֵד בַּצָּפוֹן אֶת חִזְבַּאלְלָה וַיִּתֵּן בְּיָדָם מֵאָה וּשְׁלוֹשִׁים אֶלֶף טִילִים, וְעִמָּהֶם אַנְשֵׁי חַיִל מְלֻמְּדֵי מִלְחָמָה, הַמּוּכָנִים לִפְלִישָׁה לִגְבוּל הַגָּלִיל בְּכָל עֵת אֲשֶׁר יֹאמַר לָהֶם. וַיְהִי כִּזְרוֹעַ יָמִין שֶׁל אִירָאן.
וַיַּעֲמֵד בַּמִּזְרָח מִילִיצְיוֹת עִירָאקִיּוֹת חֲמוּשׁוֹת בְּטִילִים וּבְמַטּוֹסִים בְּלִי אִישׁ, וַיִּהְיוּ נֶאֱמָנִים לוֹ.
וַיַּעֲמֵד בִּדְרוֹם מִזְרָח אֶת הַחוּתִים אֲשֶׁר בְּתֵימָן, עִם טִילִים הַמַּגִּיעִים לְכָל קְצוֹת אֶרֶץ יִשְׂרָאֵל.
וּבְתוֹךְ כָּל אֵלֶּה – עָמְדָה אִירָאן עִם תָּכְנִית גַּרְעִינִית, וְרִבְבוֹת טִילִים, וּמַחְשַׁבְתָּם הָרָעָה בִּמְזִמָּתָם הַגְּדוֹלָה לְכַלּוֹת אֶת יִשְׂרָאֵל.
וַתִּנָּתֵן הַדָּת בְּכָל מְדִינָה וּמְדִינָה גָּלוּי לְכָל הָעַמִּים לִהְיוֹת עֲתִידִים לַיּוֹם הַזֶּה לְהַקִּיף אֶת עַם יִשְׂרָאֵל וּלְהַכְחִידָם וּלְאַבְּדָם מִנַּעַר וְעַד זָקֵן טַף וְנָשִׁים בְּיוֹם אֶחָד.
וַיֹּאמְרוּ הָאֻמּוֹת: מִי יוּכַל לַעֲמֹד נֶגֶד טַבַּעַת כָּזֹאת? כִּי בְּאוֹתוֹ יוֹם שֶׁיִּפְעֲלוּ כֻלָּם יַחַד תִּכְלֶה מְדִינַת יִשְׂרָאֵל מֵעַל פְּנֵי הָאֲדָמָה.
וּבַיָּמִים הָהֵם, בְּטֶרֶם נָפְלָה צָרָה עַל יִשְׂרָאֵל, הִרְשִׁיעַ פּוּטִין מֶלֶךְ רוּסְיָא וַיַּעַל עַל אוּקְרַיִינָא בְּמִלְחָמָה גְדוֹלָה. וַיִּטְבַּע צְבָא רוּסְיָא בְּבוֹץ אוּקְרַיִינָא, וַיְהִי לוֹ לְאֶבֶן נֶגֶף, וַיְאַבֵּד אֶת מֵיטַב לוֹחֲמָיו וְרַבִּים מִכְּלֵי מִלְחַמְתּוֹ.
וּבָעֵת הַהִיא עַם יִשְׂרָאֵל יָשַׁב לָבֶטַח, שַׁאֲנַן וּבָטוּחַ בְּכֹחוֹ וְעֹצֶם יָדוֹ, עַד כִּי תַם חֲשָׁשׁוֹ לְאִיּוּם קִיּוּמִי, וַיִּפֶן לְסִכְסוּכָיו הַפְּנִימִיִּים. וַיִּתְפַּצְּלוּ זֶה מִזֶּה, וַיַּגִּיעוּ לְפֵרוּד גָּדוֹל. וְרַבִּים בּוֹ הִתְרַחֲקוּ מִזְּהוּתָם וּמֵאֱלֹהֵיהֶם. וּבֵינֵיהֶם כָּאֵלֶּה שֶׁאַף בְּיוֹם הַכִּפּוּרִים הַקָּדוֹשׁ, יוֹם הַצּוֹם וְהַתְּשׁוּבָה, הָיוּ מַפְרִיעִים לַתְּפִלּוֹת וּמְחַלְּלִים אֶת הַקֹּדֶשׁ.
וַיִּרְאוּ הָאוֹיְבִים אֶת הַפֵּרוּד הַגָּדוֹל הַזֶּה וַיֹּאמְרוּ: הֵן עַתָּה חַלָּשִׁים הֵם, כִּי עַם מְפֹרָד וּמְנֻתָּק מִזְּהוּתוֹ קַל לְהַכּוֹת כְּקוּרֵי הָעַכָּבִישׁ.
פֶּרֶק ב - הַטֶּבַח
וַיְהִי בְּיוֹם הַשַּׁבָּת הַקָּדוֹשׁ, יוֹם שִׂמְחַת תּוֹרָה בִּשְׁנַת חֲמֵשֶׁת אֲלָפִים וּשְׁבַע מֵאוֹת וּשְׁמוֹנִים וְאַרְבַּע לִבְרִיאַת עוֹלָם, וְעַם יִשְׂרָאֵל שָׂמֵחַ בְּתוֹרָתוֹ וּבְבָתָּיו וְלֹא יָדַע מַה נַּעֲשֶׂה תַּחַת הָאֲדָמָה. וַיַּעַשׂ חַמָּאס דָּבָר אֲשֶׁר לֹא הָיָה בַּעֲצַת אִירָאן, וַיַּעֲמֹד לְבַדּוֹ וַיַּעַשׂ מַעֲשֶׂה נוֹרָא בְּעַם יִשְׂרָאֵל.
וַיַּחְדֹּר הַחַמָּאס אֶת הַגְּבוּל וַיַּהֲרֹג בְּאַכְזָרִיּוּת אֶלֶף וּמָאתַיִם נֶפֶשׁ מִיִּשְׂרָאֵל, וַיִּקַּח בַּשְּׁבִי מָאתַיִם וַחֲמִשִּׁים אִישׁ וְאִשָּׁה וָטָף. וַיַּעַשׂ מַעֲשִׂים שֶׁאֵין פֶּה לְתָאֲרָם - רָצַח יְלָדִים לְעֵינֵי הוֹרֵיהֶם, שָׂרַף מִשְׁפָּחוֹת בַּחַיִּים, הִתְעַלֵּל בִּבְנוֹת יִשְׂרָאֵל, וְחָטַף תִּינוֹקוֹת מִידֵי אִמּוֹתֵיהֶם.
וַיַּחְשְׁבוּ כָּל הָעַמִּים כִּי זֹהִי תְּחִלַּת הַקֵּץ לְיִשְׂרָאֵל, וְעַתָּה יָבֹאוּ כָּל צָרֵיהֶם כְּאִישׁ אֶחָד וַיְכַלּוּ אוֹתוֹ וַיְאַבְּדֻהוּ.
אַךְ הִנֵּה בְּגֵיא צַלְמָוֶת הֵחֵל אוֹר ה' לִזְרֹחַ עַל עַמּוֹ, וְאַף כִּי טֶרֶם נִגְלָה לְעֵינֵי בָשָׂר. כִּי חַמָּאס, הַזְּרוֹעַ הַקְּטַנָּה וְהַחַלָּשָׁה שֶׁבְּכֻלָּם, בַּעֲשׂוֹתוֹ מַעֲשֵׂהוּ הָרַע בְּטֶרֶם עֵת, הָרַס אֶת כָּל הָעֵצָה הַגְּדוֹלָה. וַיְהִי כִי בִּמְקוֹם שֶׁיִּפְעֲלוּ כָּל הָאוֹיְבִים יַחַד כַּמְתֻכְנָן, וַיַּכֵּם ה' בְּסַנְוֵרִים, וְלֹא נִצְּלוּ אֶת הַשָּׁעָה וְהִצְטָרְפוּ לְחַמָּאס, וְנֶאֶלְצוּ עַתָּה לְהִלָּחֵם אִישׁ אִישׁ לְבַדּוֹ.
וְאִלּוּ פָעֲלוּ כֻלָּם בְּמוֹעֵד אֶחָד - חִזְבַּאלְלָה עִם מֵאָה וּשְׁלוֹשִׁים אֶלֶף טִילָיו וְחֵילוֹתָיו הַפּוֹלְשִׁים בְּמַקְבִּיל לִפְלִישַׁת הַחַמָּאס, הַמִּילִיצְיוֹת וְהַחוּתִים, אִירָאן עִם כָּל כֹּחָהּ, וְגַם מִצְרַיִם וְיַרְדֵּן לֹא יָכְלוּ לַעֲמֹד מִנֶּגֶד, וְאַף כִּי עַרְבִיֵּי יְהוּדָה וְשׁוֹמְרוֹן וְעַרְבִיֵּי יִשְׂרָאֵל הָיוּ מִתְפָּרְצִים מִבַּיִת - הָיָה זֶה יוֹם שׁוֹאָה נוֹרָא אֲשֶׁר הָיָה מְכַלֶּה אֶת יִשְׂרָאֵל, כַּדָּבָר שֶׁנֶּאֱמַר: "אָמַרְתִּי אַפְאֵיהֶם, אַשְׁבִּיתָה מֵאֱנוֹשׁ זִכְרָם".
אַךְ הַשְׁגָּחַת ה' עַל עַמּוֹ פָּעֲלָה שֶׁהַזְּרוֹעַ הַקְּטַנָּה הָרְסָה אֶת הַשַּׁרְשֶׁרֶת הַגְּדוֹלָה.
פֶּרֶק ג – תְּחִלַּת הַתְּשׁוּעָה
וַיְהִי כַּאֲשֶׁר נָפְלָה הָרָעָה הַגְּדוֹלָה עַל עַם יִשְׂרָאֵל, וַיַּהַרְגוּ מִבָּנָיו וּמִבְּנוֹתָיו אֶלֶף וּמָאתַיִם נֶפֶשׁ בְּיוֹם צָרָה, וְרַבִּים מֵהֶם נִשְׁבּוּ בַשְּׁבִי. עֵת צָרָה הִיא לְיַעֲקֹב וּמִמֶּנָּה יִוָּשֵׁעַ - וַיָּקָם יִשְׂרָאֵל כְּלָבִיא, וַיִּזְכֹּר אֶת בְּרִיתוֹ וְאֶת יִעוּדוֹ מִקֶּדֶם.
בְּאוֹתָהּ הָעֵת הִתְקַיֵּם בְּיִשְׂרָאֵל "לֵךְ כְּנוֹס אֶת כָּל הַיְּהוּדִים", הַפֵּרוּד וְהַמַּחֲלֹקֶת שֶׁהָיוּ בֵּינֵיהֶם כָּלוּ כְעָשָׁן, וַיִּהְיוּ לְעַם אֶחָד בְּלֵב אֶחָד. וַיָּשׁוּבוּ רַבִּים לֵאלֹהֵיהֶם וּלְזֶהוּתָם, וַיָּחֵלּוּ לְהִתְפַּלֵּל וּלְהִתְחַנֵּן וּלְבַקֵּשׁ רַחֲמִים מִלִּפְנֵי אֱלֹהֵי אֲבוֹתֵיהֶם.
וַיְהִי פֶלֶא גָּדוֹל: גַּם בְּמַחֲנוֹת הַצָּבָא נִשָּׂא שֵׁם שָׁמַיִם בְּגָלוּי, וְאַנְשֵׁי הַמִּלְחָמָה הֵחֵלּוּ לְבָרֵךְ וּלְהַלֵּל לַה' לִפְנֵי כָּל מִבְצָע. וַיָּחֵל עַם יִשְׂרָאֵל לְהִלָּחֵם בְּחָכְמָה וּבִגְבוּרָה, וַתְּהִי יַד ה' עֲלֵיהֶם לְטוֹבָה לְהוֹשִׁיעָם וּלְהַצִּילָם מִיַּד כָּל צָרֵיהֶם.
וּבַיָּמִים הָהֵם נָפַל חַמָּאס אֲשֶׁר הָיָה הַזְּרוֹעַ הָרִאשׁוֹנָה. וְלוֹחֲמָיו מִתְחַבְּאִים כְּעַכְבָּרִים וְנִכְנָעִים. וּמֵאוֹת מִנְהֲרוֹתָיו אֲשֶׁר נִבְנוּ עֶשְׂרִים שָׁנָה נֶהֶרְסוּ עַד הַיְסוֹד. וְשָׂרָיו הַגְּדוֹלִים חֻסְּלוּ בָּזֶה אַחַר זֶה, וּמַנְהִיגָם סִינוּאָר מֵת כְּכֶלֶב בְּעֵת מְנוּסָתוֹ. וְעַזָּה אֲשֶׁר הָיְתָה בְּסִיס כֹּחוֹ הָפְכָה לְחֻרְבָּה, וְתוֹשָׁבֶיהָ מְעוּתָדִים לְעָזְבָהּ וּלְהַשְׁאִירָהּ בִּידֵי יִשְׂרָאֵל.
וַתְּהִי זֹאת הַתְחָלַת הֲרָמַת קֶרֶן יִשְׂרָאֵל.
וַיְהִי אַחֲרֵי כֵן כִּי הִגִּיעַ תּוֹר חִזְבַּאלְלָה הַזְּרוֹעַ הַחֲזָקָה, וּמַה שֶּׁנַּעֲשָׂה לוֹ יְסֻפַּר לְדוֹרוֹת:
וַיְהִי יוֹם אֶחָד, כִּי פֻּצְּצוּ אַלְפֵי בִּיפֶרִים בְּכִיסֵי מְחַבְּלֵי חִזְבַּאלְלָה בְּעֵת אַחַת כְּבְמַכַּת הַבְּכוֹרוֹת. וַתְּהִי מְהוּמָה גְדוֹלָה בִּלְבָנוֹן, כִּי כָּל מְחַבֵּל חָשַׁב כִּי רֵעֵהוּ הוּא הַמְרַגֵּל אֲשֶׁר מָסַר אוֹתוֹ. וַיְהִי פַחַד גָּדוֹל וְאֵימָה נָפְלָה עֲלֵיהֶם.
וַיְהִי לְמָחֳרָת כִּי פֻּצְּצוּ גַם מַכְשִׁירֵי הַקֶּשֶׁר שֶׁלָּהֶם, וַתְּהִי הַמְּהוּמָה גְדוֹלָה עוֹד יוֹתֵר. וְלֹא יָכְלוּ עוֹד לְתַקְשֵׁר אִישׁ עִם רֵעֵהוּ.
וּבַיָּמִים הָהֵם, חֻסַּל נַסְרַאלְלָה, אִישׁ צַר וְאוֹיֵב, אֲשֶׁר הָיָה רֹאשׁ לְחִזְבַּאלְלָה שְׁלוֹשִׁים וּשְׁתַּיִם שָׁנָה, בְּמַכַּת אֵשׁ גְּדוֹלָה מִן הַשָּׁמַיִם, וְעִמּוֹ כָּל הַנְהָגַת הָאַרְגּוּן וְרַמְטְכַ"ל כֹּחוֹתָיו. וַתֶּחֱלַשׁ יַד חִזְבַּאלְלָה עַד כִּי לֹא הֵעֵז אֲפִלּוּ לַעֲזֹר לְאִירָאן אִמּוֹ בְּעֵת צָרָתָהּ.
וַיֵּהָפֵךְ הַכֹּחַ הַצְּבָאִי הֶחָזָק בְּיוֹתֵר בִּלְבָנוֹן לְאִרְגּוּן מְדַמֵּם הַמְבַקֵּשׁ עַל נַפְשׁוֹ.
וּבָעֵת הַהִיא סִכְסֵךְ ה' סוּרְיָה בְּסוּרְיָה, וַיִּבְרַח אַסַּד הַמֶּלֶךְ לְרוּסְיָא בְּבֹשֶׁת פָּנִים. וַיֵּצֵא מִיָּד צְבָא יִשְׂרָאֵל וַיַּכֶּה אֶת מַחֲנוֹתֵיהֶם וּכְלֵי מִלְחַמְתָּם בְּסוּרְיָה, פֶּן יִפְּלוּ לִידַיִם עוֹיְנוֹת. וַיִּכְבֹּשׁ אֶת הַר הַחֶרְמוֹן לְלֹא יְרִיָּה וּפֶגַע רַע לְחַיָּלֵינוּ.
וַיֶּחֱלָשׁ עוֹד כֹּחַ מִכֹּחוֹת אִירָאן.
וְהַחוּתִים בְּתֵימָן גַּם הֵם הֻכּוּ בְּיָד חֲזָקָה. כִּי הֽוּתְקְפוּ נְמָלֵיהֶם הַגְּדוֹלִים, וְנִפְגַּע רַמְטְכַ"ל כֹּחוֹתֵיהֶם, וִיכָלְתָּם הָלְכָה וּמִתְמַעֶטֶת.
וּבְתוֹךְ שָׁנָה אַחַת בִּלְבַד נָפְלוּ כָּל שְׁלִיחֵי אִירָאן הָרָעִים וְנִכְשְׁלוּ כָּל עֲצוֹתֶיהָ.
בָּעֵת הַהִיא עָמַד דּוֹנַלְד טְרַאמְפּ וְנִבְחַר לַמְּלוּכָה בְּאַרְצוֹת הַבְּרִית בַּפַּעַם הַשְּׁנִיָּה בְּהַשְׁגָּחָה הָעֶלְיוֹנָה, אֲשֶׁר שָׁמְרָה עָלָיו מִפְּנֵי מְבַקְשֵׁי נַפְשׁוֹ. וַיֵּדַע כָּל אִישׁ כִּי הָיָה זֶה לְטוֹבַת יִשְׂרָאֵל, כִּי טְרַאמְפּ וְשָׂרָיו אֹהֲבִים אֶת יִשְׂרָאֵל וְנֶאֱמָנִים לוֹ מֵאָז וּמֵעוֹלָם. וַתְּהִי בְחִירָתוֹ לְמַחֲזֵק כֹּחַ יִשְׂרָאֵל נֶגֶד אֹיְבָיו, וּלְבַלְבֵּל עֲצַת רְשָׁעִים.
פֶּרֶק ד – וַיָּבֹא תּוֹר אִירָאן
וַיְהִי כִי רָאֲתָה אִירָאן אֶת נְפִילַת כָּל בַּעֲלֵי בְרִיתָהּ, וַתִּמָּלֵא חֵמָה וַתֹּאמֶר בְּלִבָּהּ: הֵן אֲנִי בְעַצְמִי אֶעֱלֶה וְאִלָּחֵם בְּיִשְׂרָאֵל, וְאֶרְאֶה מִי יַעֲמֹד לְנֶגְדִּי, וַתְּמַהֵר אֶת תָּכְנִית הַגַּרְעִין וַתִּתְקָרֵב לְסִיּוּמָהּ.
וַיַּעֲמֹד יִשְׂרָאֵל בַּפֶּרֶץ, וַה' נָתַן בִּלְבָבָם רוּחַ גְּבוּרָה לְהַכּוֹת אֶת רֹאשׁ הַנָּחָשׁ הַגָּדוֹל בְּעַצְמוֹ.
וַיְהִי בְחֹדֶשׁ סִיוָן שְׁנַת חֲמֵשֶׁת אֲלָפִים וּשְׁבַע מֵאוֹת וּשְׁמוֹנִים וְחָמֵשׁ לִבְרִיאַת עוֹלָם – בְּחֹדֶשׁ אֲשֶׁר בּוֹ נִתְּנָה הַתּוֹרָה, וְגַם בִּימֵי הָמָן נִתְהַפְּכָה בְחֹדֶשׁ זֶה הָרָעָה עַל רֹאשׁוֹ - הֵחֵלּוּ הַמַּכּוֹת הַקָּשׁוֹת עַל אִירָאן עַצְמָהּ, וַיִּקְרָא שֵׁם הַמִּלְחָמָה "עָם כְּלָבִיא יָקוּם וְכַאֲרִי יִתְנַשָּׂא"
וַיַּכֶּה יִשְׂרָאֵל אֶת אִירָאן בְּפֶתַע פִּתְאֹם, וַיָּחֵלּוּ לַהֲרֹג אֶת שָׂרֵי הַצָּבָא וְהַמְפַקְּדִים הַגְּדוֹלִים אֲשֶׁר בְּמַלְכוּתָם. וַיִּפְגְּעוּ בְּחַכְמֵיהֶם וּמַדְעָנֵיהֶם אֲשֶׁר בָּנוּ אֶת הַתָּכְנִית הַגַּרְעִינִית הָרָעָה נֶגֶד יִשְׂרָאֵל. וַיֻּשְׁמְדוּ מַעַרְכוֹת הַהֲגָנָה הָאַוִּירִית אֲשֶׁר לָהּ, וַתִּוָּתֵר אִירָאן עֲרֻמָּה לְלֹא מָגֵן וְצִנָּה.
וּבָאַחֲרוֹנָה הִגִּיעוּ הַמַּכּוֹת הַקָּשׁוֹת לְמִתְקַנֵּי הַגַּרְעִין, וַתְּקַבֵּל הַתָּכְנִית הַגַּרְעִינִית הָאִירָנִית מַכָּה קָשָׁה עַד מְאֹד.
וַתִּצְטָרֵף אַרְצוֹת הַבְּרִית לְהַצְלָחַת יִשְׂרָאֵל וַתַּךְ בְּחָזְקָה אֶת מִתְקַנֵּי הַגַּרְעִין הַנִּמְצָאִים בְּמַעֲבֵה הָאֲדָמָה.
וַיְהִי לְפֶלֶא: אִירָאן הַגְּדוֹלָה וְהַמְאַיֶּמֶת, אֲשֶׁר עֶשְׂרוֹת בַּשָּׁנִים זָמְמָה לִמְחוֹק אֶת יִשְׂרָאֵל מִתַּחַת הַשָּׁמַיִם, הֵחֵלָּה לִנְפֹּל כְּהֶרֶף עַיִן, וְאֵין אִישׁ בָּא לְעֶזְרָתָהּ, וְאַף הָרוּסִים הַטְּבוּעִים בְּמִלְחַמְתָּם עִם אוּקְרַיִינָא בְּהַשְׁגָּחַת ה', עָמְדוּ מִנֶּגֶד. וּפְנֵי חַמִּינְאִי חָפוּ.
פֶּרֶק ה - וְנַהֲפוֹךְ הוּא
וַיֹּאמֶר בִּנְיָמִין נְתַנְיָהוּ, רֹאשׁ מֶמְשֶׁלֶת יִשְׂרָאֵל, לִפְנֵי הָעָם: "עוֹד טֶרֶם יָצָאתִי לַמִּלְחָמָה הָלַכְתִּי לַכֹּתֶל הַמַּעֲרָבִי. וּבְעֵת הַיְצִיאָה לַקְּרָב, אָמַרְתִּי: שֶׁאֱלֹהִים יִהְיֶה בְעֶזְרֵנוּ. וְאַחֲרֵי שֶׁהִצְלִיחָה דַרְכֵּנוּ שַׁבְתִּי אֶל הַכֹּתֶל לְהוֹדוֹת לַה' עַל כָּל הַטּוֹבָה אֲשֶׁר גָּמַל עִמָּנוּ. כִּי הָיְתָה לָנוּ גְבוּרַת גִּבּוֹרֵי הַחַיִל, וּגְבוּרַת עַמֵּנוּ וְעֶזְרַת יְדִידֵינוּ. אַךְ הָיְתָה גַּם עֶזְרַת אֱלֹהֵינוּ מִן הַשָּׁמַיִם, וְעַל זֹאת אֲנִי מוֹדֶה בְּשֵׁם דּוֹרוֹת מִבְּנֵי יִשְׂרָאֵל שֶׁחִכּוּ לְהָקִים אֶת מְדִינָתֵנוּ, וְיִחֲלוּ שֶׁנָּגֵן עַל עֲתִידֵנוּ".
וַיִּתְקַיֵּם בּוֹ הַפָּסוּק: "בִּנְיָמִין זְאֵב יִטְרָף" - כִּי טָרַף אֶת כָּל אֹיְבֵי יִשְׂרָאֵל וְלֹא הִשְׁאִיר לָהֶם שָׂרִיד וּפָלִיט.
וַיַּעַמְדוּ כָּל הָעַמִּים מִשְׁתּוֹמְמִים לִפְנֵי גְבוּרַת יִשְׂרָאֵל. וַיִּרְאוּ אֵיךְ אִירָאן הַגְּדוֹלָה אֲשֶׁר הוֹצִיאָה כֶּסֶף לְאֵין מִסְפָּר וְשָׁנִים רַבּוֹת לִבְנוֹת אֶת מַחְשַׁבְתָּהּ הָרָעָה לְהַחֲרִיב אֶת יִשְׂרָאֵל, וְהִקִּיפָה אֶת יִשְׂרָאֵל מִסָּבִיב בְּחֵילוֹת רַבִּים וּבִכְלֵי מִלְחָמָה - נָפְלָה פִתְאֹם כְּקוּרֵי הָעַכָּבִישׁ בִּכְלִמָּה וּבֹשֶׁת פָּנִים.
וַיֵּדְעוּ כִּי יַד ה' הָיְתָה בַדָּבָר, וְכִי אֵין כֹּחַ בָּעוֹלָם שֶׁיַּעֲמֹד נֶגֶד עַם יִשְׂרָאֵל כַּאֲשֶׁר מִן הַשָּׁמַיִם נִלְחֲמוּ עִמּוֹ.
וּכְמוֹ שֶׁכָּתוּב: "וּפַחַד מָרְדֳּכַי נָפַל עֲלֵיהֶם" - כֵּן נָפַל פַּחַד מְדִינַת יִשְׂרָאֵל עַל כָּל אֹיְבֶיהָ.
וּמַה שֶּׁהֵחֵל בְּשִׂמְחַת תּוֹרָה בְּיוֹם הַשַּׁבָּת הַקָּדוֹשׁ כִּתְחִלַּת מַפַּלְתָּם שֶׁל יִשְׂרָאֵל, נֶהֱפַךְ לִהְיוֹת תְּחִלַּת נְפִילָתָם הַשְּׁלֵמָה שֶׁל כָּל אֹיְבֵי יִשְׂרָאֵל, כְּבִימֵי אֶסְתֵּר וּמָרְדֳּכַי, וְנַהֲפוֹךְ הוּא אֲשֶׁר יִשְׁלְטוּ הַיְּהוּדִים הֵמָּה בְּשֹׂנְאֵיהֶם.
וַיִּתְרַחֲבוּ הַסְכֵּמֵי אַבְרָהָם, וַיָּבֹאוּ מַנְהִיגֵי הָעַמִּים לְחַזֵּק אֶת קִשְׁרֵיהֶם עִם יִשְׂרָאֵל.
וַיְהִי הַדָּבָר הַזֶּה לְזֵכֶר וּלְמוֹפֵת לְכָל הַדּוֹרוֹת, שֶׁיֵּשׁ אֱלֹהִים בְּיִשְׂרָאֵל, וּבְכָל דּוֹר וָדוֹר עוֹמְדִים עָלֵינוּ לְכַלּוֹתֵנוּ, וְהוּא מַצִּילֵנוּ מִיָּדָם.
וְאַף שֶׁבַּדּוֹרוֹת הָאַחֲרוֹנִים לֹא קָרַע לָהֶם אֶת הַיָּם וְלֹא הוֹפִיעַ עֲלֵיהֶם בִּבְרָקִים מִן הַשָּׁמַיִם, נָתַן בְּיָדָם כֹּחַ לַעֲשׂוֹת חָיִל, וַיַּעַבְרוּ הֵם בַּיָּם בִּסְפִינוֹתֵיהֶם, וַיָּעוּפוּ בַּשָּׁמַיִם בְּמַטּוֹסֵיהֶם, וַיַּבְרִיקוּ וַיַּכּוּ בִּכְלֵי מִלְחַמְתָּם כְּנֶגֶד אוֹיְבֵיהֶם בְּתַחְבּוּלוֹת וּבְמוֹפְתִים. וַיְחוֹלְלוּ הֵם אֶת הַנִּסִּים הַגְּדוֹלִים בְּהַשְׁגָּחַת ה' אֲשֶׁר עֲלֵיהֶם.
כְּבַיָּמִים הָהֵם כָּךְ בַּזְּמַן הַזֶּה. עַד הַגְּאֻלָּה הַשְּׁלֵמָה, בִּמְהֵרָה בְיָמֵינוּ אָמֵן.
נכתב על ידי ה' דני לביא ראש מכון עולמות ור"מ בישיבה הגבוהה באלון מורה, פורסם בע' 7
יצחק משען
Well-known member
קיבלתי מהרב פדידה
על הנסים: איך ישראל הצליחה לתקוף את איראן בניגוד לכל הסיכויים - כל התנאים שהשתלבו בנס אחד גדול!
המפנה ההיסטורי - כיצד ישראל תקפה את איראן והצליחה בניגוד לכל הסיכויים
רבים שאלו את עצמם, ובצדק: איך ייתכן שישראל, מדינה קטנה יחסית, הצליחה לבצע תקיפה ישירה ומוצלחת באיראן? הרי איראן היא מעצמה אזורית רבת עוצמה, עם פרויקט גרעין מתקדם, מערך הגנה אווירית מודרני, ורשת ענפה של בעלי ברית וכוחות פרוקסי ברחבי המזרח התיכון. מה נדרש שיקרה, נגד כל ההיגיון והציפיות, כדי שמבצע כזה יצא לפועל – וייחלץ בהצלחה מסחררת?
המסמך שלפנינו מפרט רשימה של חמישה עשר תנאים מורכבים, שכל אחד מהם לבדו נראה כמעט בלתי אפשרי להשגה. אולם, כפי שיתברר, כל אחד מהם התממש בשרשרת אירועים מפתיעה, ובלשוננו "סיעתא דשמיא עצומה"
המחסומים הבלתי עבירים: תנאי מקדים לתקיפה
תקיפה בקנה מידה כזה דרשה שינוי מהותי בכל הגזרות האסטרטגיות:
1. רוסיה מרוסנת ועסוקה עד מאוד: כדי שישראל תוכל לפעול באופן חופשי יחסית במרחב האווירי האזורי, ובמיוחד במרחב הסורי הנשלט חלקית על ידי רוסיה, היה הכרח שהמעצמה הרוסית תהיה שקועה לחלוטין בקונפליקטים שלה. התערבות רוסית הייתה עלולה לגרור את ישראל לעימות רחב יותר. ואז – פורצת מלחמה גדולה באוקראינה. רוסיה שוקעת ב"בוץ" צבאי וכלכלי, מאות אלפי הרוגים משני הצדדים, והיא מוסחת לחלוטין מהמזרח התיכון. "כי כך ה' רצה."
2. חיזבאללה ממוטט וחסר אונים: חיזבאללה, הזרוע החזקה ביותר של איראן באזור, היה מהווה איום אסטרטגי חמור על ישראל במקרה של תקיפה באיראן. היה הכרחי לנטרל אותו לחלוטין. ולשם כך – ישראל ממוטטת את חיזבאללה בשורה של מהלכים צבאיים, המונעים, באופן אירוני, מהחלטות כושלות של חיזבאללה עצמו ומהימנעות של איראן לסייע לו בשעותיו הקשות ביותר. "כי כך ה' רצה."
3. חמאס מחוסל באופן סופי: איום חמאס מרצועת עזה היה עלול לשתק את העורף הישראלי בזמן תקיפה באיראן. נטרולו היה קריטי לשמירה על יציבות פנימית. ומגיע ה-7 באוקטובר 2023. חמאס פותח באירוע רצחני ומזעזע, אך בכך מביא במו ידיו להכרעתו ולמיטוט כוחו הצבאי והשלטוני. "כי כך ה' רצה."
4. קריסה דרמטית של סוריה ורכישת עליונות אווירית: קיומו של משטר יציב בסוריה, הנתמך על ידי רוסיה ואיראן, היה הופך את אלמנט ההפתעה לבלתי אפשרי. היה צורך להשתלט על המרחב האווירי הסורי שנשלט על ידי רוסיה. ואז – מתרחשת הפיכה פתאומית ותמוהה בסוריה. ישראל מנצלת את הכאוס שנוצר, תוקפת במהירות ובנחישות את כל המכ"מים והבסיסים הסוריים, ומשתלטת לחלוטין על המרחב האווירי, כאשר רוסיה נסוגה בחוסר אונים. "כי כך ה' רצה."
5. נשיא אמריקאי בעל תמיכה מוחלטת בישראל: תמיכה אמריקאית מלאה, הן מדינית והן צבאית, היא תנאי הכרחי למבצע כזה. היה נדרש נשיא אמריקאי שתומך בישראל באופן בלתי מסויג. ואז – טראמפ, שהפסיד לפי כל הסקרים ונתקל בתקשורת עוינת, ניצל בנס מניסיון חיסול. הוא מנצל את הרגע הפוליטי הייחודי, נבחר לנשיאות ארה"ב, ומאשים את איראן בניסיון ההתנקשות. "כי כך ה' רצה."
6. איראן – בראש סדר העדיפויות האמריקאי: כדי להבטיח את מלוא שיתוף הפעולה והמשאבים האמריקאיים, היה קריטי שנושא הגרעין האיראני יהיה בראש סדר העדיפויות הלאומי של הנשיא. מיד עם כניסתו לתפקיד, טראמפ מבטיח הבטחה חד-משמעית: לאיראן לא יהיה נשק גרעיני. "כי כך ה' רצה."
7. אישור אמריקאי חד-משמעי וחסר תקדים: ישראל אינה יכולה לצאת למבצע בקנה מידה כזה, על השלכותיו הגלובליות, ללא "אור ירוק" מוחלט מוושינגטון. מיד כשעולה טראמפ, הוא מבטל את אמברגו הנשק שהוטל בעבר ומעביר לישראל מאות מטוסי תובלה עמוסי חימוש וציוד מתקדם, אות המעיד על אישור והכנה לתקיפה. "כי כך ה' רצה."
8. איראן שבויה בתפיסה שגויה של ביטחון עצמי: כדי לשמר את אלמנט ההפתעה, היה הכרחי שאיראן תהיה משוכנעת שישראל לא תעז לתקוף. ובאופן תמוה – הם מסרבים לחתום על הסכם גרעין, אפילו למראית עין, בניגוד לאסטרטגיה הקבועה שלהם למשוך זמן. הם מפספסים הזדמנות קריטית שהייתה יכולה להביא אותם לסף גרעיני. "כי כך ה' רצה."
9. אטימות הרמטית בקבינט הישראלי: למרות העובדה שממשלת ישראל התאפיינה בעבר בדליפות מידע תכופות מישיבות הקבינט, במקרה הזה, באופן מפתיע, לא מתרחשות כלל הדלפות. הכל נשמר בסודיות מוחלטת. "כי כך ה' רצה."
10. ראש ממשלה ישראלי בעל אומץ לב נדיר: ראש ממשלה החושש מקבלת החלטות קשות או נוטה להסס, לא יכול היה לאשר מבצע כזה. ביבי, שידוע לעיתים כהססן בקבלת החלטות דרמטיות, מקבל החלטות קשות וחותך – בניגוד לציפיות. "כי כך ה' רצה."
11. סנכרון מבצעי מושלם וחסר תקלות: אלפי פעולות מתוזמנות היטב, ללא כל טעות, הן קריטיות להצלחה. זה כלל פעולות סייבר, תקיפות פנימיות עמוק באיראן לחיסול ראשי משמרות המהפכה, ניטרול מהיר של מכ"מים, תקיפת משגרים, ורק אז – תקיפה של המתקנים הגרעיניים. הכול מתבצע בדייקנות מדהימה ובאופן מושלם, "סיעתא דשמיא עצומה". אפילו מעבר לציפיות – כפי שמעיד אריה דרעי על חיסול מספר רב של בכירים במבצע יחיד. "כי כך ה' רצה."
12. אפס נפגעים לכוחות צה"ל: הימנעות מוחלטת מהפלת מטוסים או נפילה של טייסים בשבי היא קריטית לשמירה על מורל ציבורי ועל המשך המבצע. במהלך המבצע כולו – אין מטוסים נופלים, ואין שבויים. "כי כך ה' רצה."
13. תמיכה בינלאומית גורפת ויציבה: בניגוד לתפיסה ההיסטורית לפיה "עשו שונא ליעקב" והעולם נגד ישראל, הפעם התמונה הייתה שונה לחלוטין. במהלך פסגת ה-G7, טראמפ מצליח להחתים את שבע המעצמות הגדולות בעולם (ארה"ב, קנדה, בריטניה, גרמניה, צרפת, איטליה ויפן) על מסמך תמיכה בישראל ועמדה מאוחדת נגד איראן. זה מה שהעניק לגיטימציה בינלאומית לתקיפות. "כי כך ה' רצה."
14. מעורבות אמריקאית ישירה בתקיפת פורדו: לישראל אין את היכולת המבצעית לחדור בונקרים תת-קרקעיים ממוגנים בעומק כזה כמו האתר הגרעיני בפורדו. השארתו שלמה הייתה משאירה לאיראן יכולת גרעינית משמעותית. טראמפ, שחשש לאבד כבוד לאור הצלחת המבצע הישראלי, מקבל החלטה אסטרטגית ומשתתף באופן פעיל בתקיפות, כולל תקיפת אתר פורדו. "כי כך ה' רצה."
15. הפסקת אש מהירה בניגוד לאופי האיראני: לאחר התקיפה, היה הכרחי שאיראן, המוכרת בעקשנותה ובחוסר רצונה "להתקפל", תסכים במהירות להפסקת אש בתנאים ישראליים. התמשכות העימות הייתה עלולה לגרור את האזור למלחמה ארוכה ומתישה. למרות הקשיים בעורף הישראלי במהלך 12 ימי הלחימה, האיראנים – בניגוד לאופיים המוכר – מתקפלים. טראמפ הבטיח: 48 שעות לאחר התקיפה, ישראל מגיעה להפסקת אש – והם מסכימים. "כי כך ה' רצה."
המסקנה המתבקשת:
לאור כל הנתונים, שאלנו: מה צריך כדי שישראל תוכל לתקוף את איראן – ולהצליח?
התשובה ברורה ומהדהדת: צריך את ה'.
על הנסים: איך ישראל הצליחה לתקוף את איראן בניגוד לכל הסיכויים - כל התנאים שהשתלבו בנס אחד גדול!
המפנה ההיסטורי - כיצד ישראל תקפה את איראן והצליחה בניגוד לכל הסיכויים
רבים שאלו את עצמם, ובצדק: איך ייתכן שישראל, מדינה קטנה יחסית, הצליחה לבצע תקיפה ישירה ומוצלחת באיראן? הרי איראן היא מעצמה אזורית רבת עוצמה, עם פרויקט גרעין מתקדם, מערך הגנה אווירית מודרני, ורשת ענפה של בעלי ברית וכוחות פרוקסי ברחבי המזרח התיכון. מה נדרש שיקרה, נגד כל ההיגיון והציפיות, כדי שמבצע כזה יצא לפועל – וייחלץ בהצלחה מסחררת?
המסמך שלפנינו מפרט רשימה של חמישה עשר תנאים מורכבים, שכל אחד מהם לבדו נראה כמעט בלתי אפשרי להשגה. אולם, כפי שיתברר, כל אחד מהם התממש בשרשרת אירועים מפתיעה, ובלשוננו "סיעתא דשמיא עצומה"
המחסומים הבלתי עבירים: תנאי מקדים לתקיפה
תקיפה בקנה מידה כזה דרשה שינוי מהותי בכל הגזרות האסטרטגיות:
1. רוסיה מרוסנת ועסוקה עד מאוד: כדי שישראל תוכל לפעול באופן חופשי יחסית במרחב האווירי האזורי, ובמיוחד במרחב הסורי הנשלט חלקית על ידי רוסיה, היה הכרח שהמעצמה הרוסית תהיה שקועה לחלוטין בקונפליקטים שלה. התערבות רוסית הייתה עלולה לגרור את ישראל לעימות רחב יותר. ואז – פורצת מלחמה גדולה באוקראינה. רוסיה שוקעת ב"בוץ" צבאי וכלכלי, מאות אלפי הרוגים משני הצדדים, והיא מוסחת לחלוטין מהמזרח התיכון. "כי כך ה' רצה."
2. חיזבאללה ממוטט וחסר אונים: חיזבאללה, הזרוע החזקה ביותר של איראן באזור, היה מהווה איום אסטרטגי חמור על ישראל במקרה של תקיפה באיראן. היה הכרחי לנטרל אותו לחלוטין. ולשם כך – ישראל ממוטטת את חיזבאללה בשורה של מהלכים צבאיים, המונעים, באופן אירוני, מהחלטות כושלות של חיזבאללה עצמו ומהימנעות של איראן לסייע לו בשעותיו הקשות ביותר. "כי כך ה' רצה."
3. חמאס מחוסל באופן סופי: איום חמאס מרצועת עזה היה עלול לשתק את העורף הישראלי בזמן תקיפה באיראן. נטרולו היה קריטי לשמירה על יציבות פנימית. ומגיע ה-7 באוקטובר 2023. חמאס פותח באירוע רצחני ומזעזע, אך בכך מביא במו ידיו להכרעתו ולמיטוט כוחו הצבאי והשלטוני. "כי כך ה' רצה."
4. קריסה דרמטית של סוריה ורכישת עליונות אווירית: קיומו של משטר יציב בסוריה, הנתמך על ידי רוסיה ואיראן, היה הופך את אלמנט ההפתעה לבלתי אפשרי. היה צורך להשתלט על המרחב האווירי הסורי שנשלט על ידי רוסיה. ואז – מתרחשת הפיכה פתאומית ותמוהה בסוריה. ישראל מנצלת את הכאוס שנוצר, תוקפת במהירות ובנחישות את כל המכ"מים והבסיסים הסוריים, ומשתלטת לחלוטין על המרחב האווירי, כאשר רוסיה נסוגה בחוסר אונים. "כי כך ה' רצה."
5. נשיא אמריקאי בעל תמיכה מוחלטת בישראל: תמיכה אמריקאית מלאה, הן מדינית והן צבאית, היא תנאי הכרחי למבצע כזה. היה נדרש נשיא אמריקאי שתומך בישראל באופן בלתי מסויג. ואז – טראמפ, שהפסיד לפי כל הסקרים ונתקל בתקשורת עוינת, ניצל בנס מניסיון חיסול. הוא מנצל את הרגע הפוליטי הייחודי, נבחר לנשיאות ארה"ב, ומאשים את איראן בניסיון ההתנקשות. "כי כך ה' רצה."
6. איראן – בראש סדר העדיפויות האמריקאי: כדי להבטיח את מלוא שיתוף הפעולה והמשאבים האמריקאיים, היה קריטי שנושא הגרעין האיראני יהיה בראש סדר העדיפויות הלאומי של הנשיא. מיד עם כניסתו לתפקיד, טראמפ מבטיח הבטחה חד-משמעית: לאיראן לא יהיה נשק גרעיני. "כי כך ה' רצה."
7. אישור אמריקאי חד-משמעי וחסר תקדים: ישראל אינה יכולה לצאת למבצע בקנה מידה כזה, על השלכותיו הגלובליות, ללא "אור ירוק" מוחלט מוושינגטון. מיד כשעולה טראמפ, הוא מבטל את אמברגו הנשק שהוטל בעבר ומעביר לישראל מאות מטוסי תובלה עמוסי חימוש וציוד מתקדם, אות המעיד על אישור והכנה לתקיפה. "כי כך ה' רצה."
8. איראן שבויה בתפיסה שגויה של ביטחון עצמי: כדי לשמר את אלמנט ההפתעה, היה הכרחי שאיראן תהיה משוכנעת שישראל לא תעז לתקוף. ובאופן תמוה – הם מסרבים לחתום על הסכם גרעין, אפילו למראית עין, בניגוד לאסטרטגיה הקבועה שלהם למשוך זמן. הם מפספסים הזדמנות קריטית שהייתה יכולה להביא אותם לסף גרעיני. "כי כך ה' רצה."
9. אטימות הרמטית בקבינט הישראלי: למרות העובדה שממשלת ישראל התאפיינה בעבר בדליפות מידע תכופות מישיבות הקבינט, במקרה הזה, באופן מפתיע, לא מתרחשות כלל הדלפות. הכל נשמר בסודיות מוחלטת. "כי כך ה' רצה."
10. ראש ממשלה ישראלי בעל אומץ לב נדיר: ראש ממשלה החושש מקבלת החלטות קשות או נוטה להסס, לא יכול היה לאשר מבצע כזה. ביבי, שידוע לעיתים כהססן בקבלת החלטות דרמטיות, מקבל החלטות קשות וחותך – בניגוד לציפיות. "כי כך ה' רצה."
11. סנכרון מבצעי מושלם וחסר תקלות: אלפי פעולות מתוזמנות היטב, ללא כל טעות, הן קריטיות להצלחה. זה כלל פעולות סייבר, תקיפות פנימיות עמוק באיראן לחיסול ראשי משמרות המהפכה, ניטרול מהיר של מכ"מים, תקיפת משגרים, ורק אז – תקיפה של המתקנים הגרעיניים. הכול מתבצע בדייקנות מדהימה ובאופן מושלם, "סיעתא דשמיא עצומה". אפילו מעבר לציפיות – כפי שמעיד אריה דרעי על חיסול מספר רב של בכירים במבצע יחיד. "כי כך ה' רצה."
12. אפס נפגעים לכוחות צה"ל: הימנעות מוחלטת מהפלת מטוסים או נפילה של טייסים בשבי היא קריטית לשמירה על מורל ציבורי ועל המשך המבצע. במהלך המבצע כולו – אין מטוסים נופלים, ואין שבויים. "כי כך ה' רצה."
13. תמיכה בינלאומית גורפת ויציבה: בניגוד לתפיסה ההיסטורית לפיה "עשו שונא ליעקב" והעולם נגד ישראל, הפעם התמונה הייתה שונה לחלוטין. במהלך פסגת ה-G7, טראמפ מצליח להחתים את שבע המעצמות הגדולות בעולם (ארה"ב, קנדה, בריטניה, גרמניה, צרפת, איטליה ויפן) על מסמך תמיכה בישראל ועמדה מאוחדת נגד איראן. זה מה שהעניק לגיטימציה בינלאומית לתקיפות. "כי כך ה' רצה."
14. מעורבות אמריקאית ישירה בתקיפת פורדו: לישראל אין את היכולת המבצעית לחדור בונקרים תת-קרקעיים ממוגנים בעומק כזה כמו האתר הגרעיני בפורדו. השארתו שלמה הייתה משאירה לאיראן יכולת גרעינית משמעותית. טראמפ, שחשש לאבד כבוד לאור הצלחת המבצע הישראלי, מקבל החלטה אסטרטגית ומשתתף באופן פעיל בתקיפות, כולל תקיפת אתר פורדו. "כי כך ה' רצה."
15. הפסקת אש מהירה בניגוד לאופי האיראני: לאחר התקיפה, היה הכרחי שאיראן, המוכרת בעקשנותה ובחוסר רצונה "להתקפל", תסכים במהירות להפסקת אש בתנאים ישראליים. התמשכות העימות הייתה עלולה לגרור את האזור למלחמה ארוכה ומתישה. למרות הקשיים בעורף הישראלי במהלך 12 ימי הלחימה, האיראנים – בניגוד לאופיים המוכר – מתקפלים. טראמפ הבטיח: 48 שעות לאחר התקיפה, ישראל מגיעה להפסקת אש – והם מסכימים. "כי כך ה' רצה."
המסקנה המתבקשת:
לאור כל הנתונים, שאלנו: מה צריך כדי שישראל תוכל לתקוף את איראן – ולהצליח?
התשובה ברורה ומהדהדת: צריך את ה'.
נושאים דומים בפורום
