שלום רב
תשובה:
לכתחילה אין כדאי לחבק ולנשק קודם התפילה, אבל אם ניגשו אליו כדי שיחבקם יכול לנשקם, וכדאי שיאמר קודם ברכות השחר.
מקורות:
הנה כתב מרן בשו"ע סי' פט' סעיף א' כיון שהגיע זמן תפילה, אסור לאדם להקדים לפתח חברו ליתן לו שלום משום דשמו של הקב"ה שלום, אבל מותר לומר לו צפרא דמרי טב, וכו' וסיים ואם התחיל לברך הברכות אחר כך אין לחוש כל כך ואם אינו משכים לפתחו אלא שפגע בו בדרך מותר ליתן לו שלום, וי"א שאפילו במוצא חברו בשוק לא יאמר לו אלא צפרא דמרי טב, כדי שיתן לב שהוא אסור להתעכב בדברים אחרים כלל עד שיתפלל.
והנה מרן הראשון לציון שליט"א דן בספרו הבהיר ילקוט יוסף הלכות תפילה כרך א' עמ' צא' לדון בלנשק ידי אביו או רבו קודם התפילה והעלה שמותר לנשק אלא שנכון שלא יושיט את ידו ורק אם באו יניח להם.
ובמקורות שם אות כו' הביא כף החיים פלאג'י (סי' יא' אות טז') שכתב וז"ל קודם התפילה אם באו לנשק ידיו לא יברך שום אדם ולא יושיט ידו גם לא ינשק ילדיו קודם התפילה. ע"כ ועיי"ש שדייק שדווקא הוא לא יגיש ידו אבל אם באו שרי ולכאו' ה"ה לגבי לנשק ילדיו שהביאם כאחת.
והנה מצאתי בחסד לאלפים פאפו (סי' צח' סעי' ג') שכתב וז"ל שלא להקדים לנשק בניו קודם ברכות השחר, שלא להקדים אהבת בניו לאהבת המקום. ואכמ"ל.
